הרב דוד-מאיר דרוקמן

כשאחינו בני ישראל תושבי גוש קטיף עמדו והתחננו על נפשם מאת החרדים לדבר ה' לגלות יותר רגישות ואף יותר נוכחות בהפגנותיהם (ואני יכול להעיד אישית שהיו הפגנות בהן נשמרה הפרדה והקפדה על גדרי הצניעות שהיו יכולים לקבל אפילו את אישור ה'סקריקים'...) - היו מ'החרדים' שהגיבו בציניות על גבול "טוב" הלב; איפה אתם ה'סרוגים' הייתם בזמן ההפגנות שלנו נגד חילולי שבת, ניתוחי מתים וכיו"ב.
לישנא אחרינא: "אתם ה'סרוגים' התחלתם", ואנחנו בסה"כ מחזירים לכם באותה מטבע (כאילו שהטילים של החמאס שהתעוררו רח"ל ביתר שאת אחרי חורבן גוש קטיף הבחינו והבדילו בין חובשי הכיפות הסרוגות לחובשי הקאפלושים השחורים תושבי ק"ק אשדוד... אבל נעזוב את זה כרגע).

עתה כאשר אחינו חסידי סלונים ובראשם כ"ק האדמו"ר שליט"א מסלונים יצאו במחאות נגד ההתערבות החיצונית בתכני החינוך של שלומי אמוני ישראל, מה שמזכיר בהכרח תקופות אפילות בעידן השלטון הסובייטי בברית המועצות (וכחסיד חב"ד אני רשאי לכתוב שורות אלה באוביייקטיביות גמורה, היות כי כפי שכבר כתבתי במאמרים קודמים – חב"ד הם האחרונים שאפשר להאשימם באפליה בין העדות) - לא הבחנו 'סרוגים' המשתתפים במחאות. ולא שת ליבם של חובשי הסרוגות כי להט החרב המתהפכת הלזו יכולה להגיע (וכבר הגיע, עיי"ע פרשת בי"ס נועם בפתח תקוה) גם אליהם. בבוקר לא בהיר אחד, יבא איזה אדמונד מסויים, ויורה למוסדות 'נועם' שההפרדה בין בנים לבנות במוסדותיהם "היא פגיעה חמורה במעמד האשה והבת" (ועיי"ע אוטובוסי 'המהדרין')

אגב נושא 'אדמונד' (שכבר הפך למושג); לו הייתי צריך להקים מועצת חכמים (חכמים ללא מרכאות) לא הייתי מצרף ל'מועצה' את אדמונד, ולא בגלל שהוא ספרדי...

שורות אלה נכתבות מניו יורק, לא הרחק ממתחם ציונו הק' של כ"ק אדמו"ר זי"ע מליובאוויטש. תוך כדי הקלדת הדברים, מסתובבים נוכח עיני, חסידי חב"ד, סטמר, ויזניץ, 'סרוגים', ספרדים, ירושלמים עוטי חלאטים וגם ליטאים מגולחים למשעי, ומי לא. הווי אומר שאפשר וניתן להתאחד.

זאת ועוד: שלשום התקיים מפגן ענק בשכונת בורו פארק, למען האסיר החבד"י הרה"ח ר' שלום מרדכי רובשקין הי"ו ש"חטף" גזר דין של שופטת אמריקאית כנראה אנטישמית לא קטנה – לפיו הוא יצטרך היל"ת (בתקווה בחסדי השי"ת שהערעור ישא פרי) לשבת מאחורי ממסגר ובריח עד גיל 80 (!).

מי אירגן את העצרת עבור האסיר החבד"י (ולא סתם חבד"י, אלא חבד"י מגזע חב"ד מזה דורות ועד עידן 'בעל התניא' זי"ע), הסכיתו ושמעו מי היו יוזמי ומארגני האירוע סוחט הדמעות ....לא פחות מחוגי...חסידי סטמאר! וגם, כפי השמועה הנראית כמבוססת דיה, גם חוגים חרדים-ליטאיים ממש נטעו יתד נאמן באמת בפעולות המחאה כמו השתתפות במימון ההוצאות האסטרונומיות של ההגנה המשפטית למען רובשקין.

האם נכון יהיה לומר, כי 'בסופו של יום' - הקשר הרגשי והליכוד הבין-חרדי, גובר על הזיקה בין ה'סרוגים' לחרדים'? לא אקבע מסמרות, אבל אנסה לומר בדרך-אפשר, שאם כי אין זה הרצוי (כי מה לעשות: הרי אב אחד לכולנו, כן לכולנו ממש ללא הבדל צבע הכיפה), אבל זהו המצוי. מצד אחד זה מכאיב, ברם, מאידך גיסא, זה עושה טוב על הלב, שלמצער, לפחות בסיטואציות כאלה – יש המתעלמים ומתעלים מניהול פנקסנות צרת מוחין נוסח זאטוטי גן - "אתה הראשון שהתחלת" , והלב מתרחב (והלוואי שלהבא זה יהיה בע"ה אך בשובע שמחות) כאשר מתגלית ההתעלות, ההתרוממות, האחווה והאהבה המתבקשת בין יהודים.

והעיקר שהאסיר שלום מרדכי הלוי בן רבקה יצא במהרה מחשיכה לאורה ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן.

התפרסם בעתון "שעה טובה" של היום, חג הגאולה י"ב תמוז