השיא היה כאשר ברגע מסויים פרצה מפי הקהל שירת "נייע ז'ורוצי חלאפצי", ובאופן ספונטאני החלו האנשים להניח את ידם איש על כתף רעהו ולעלות על הכיסאות והספסלים. כעבור זמן-מה היה כל אולם בית-הכנסת הר-געש אחד של ריקוד נלהב, מתוך אהבת-רעים מופלאה, כשהשירה האדירה מהדהדת כמעט בכל הכפר. לדעת רבים, ההתוועדות השנה עלתה אף על ההתוועדויות המוצלחות שהיו בשבתות ההכנה בשנים הקודמות. המארגנים אף הם לא ציפו שההתוועדות המרכזית תצליח להחזיק את הקהל במשך שעות רבות כל-כך, מבלי שיתפצלו לקבוצות-קבוצות. גם הקושי לשמוע את הדוברים ביום השבת מגביל מטבע הדברים את האפשרות לנהל התוועדות ארוכה במתכונת זו. אבל הצימאון של הציבור והמגוון של המשפיעים יצא את הבלתי-ייאמן, וכך ישב כל הציבור העצום ביחד, כשהוא קשור לדברי המשפיעים, ומפעם לפעם מבטא את רגשותיו הגואים בשירה חסידית שמחה ומתגעגעת, מלאת תקווה ואמונה. אווירת 770 בשעות הצהריים של יום השישי החלו רחובות כפר-חב"ד להתמלא בהמוני האורחים. המארגנים הפיקו לקחים מבעיות שהתעוררו בשנים הקודמות. אחת מהן היא הקושי של האורחים להגיע מנקודות-הרישום אל בתי המארחים והפנימיות, דבר שגרם למראות של משפחות שלמות הנשרכות בחום עם מזוודותיהן ומחפשות את מקומות האירוח שלהן. הפעם עמדה לשירות האורחים קבוצה של אברכים בעלי רכב מהכפר, שפיזרה אותם במהירות וביעילות ליעדיהם. כשעה וחצי לפני כניסת השבת כבר החל הפעילות במסגרת תכנית השבת. בחדר הצדדי בבית-הכנסת בית-מנחם התאספו כמה עשרות אברכים לשיעור בחסידות מפי הרב יחזקאל סופר, בנושא "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא". הרב סופר הכין מראש דפי מקורות ללימוד הנושא, שהוקף מכל היבטיו וחיזק את האמונה בנצחיותו של 'משה שבדורנו', הלוא הוא הרבי נשיא דורנו. לקראת תפילת מנחה החלה להיות מורגשת אווירת 770. חסידים מכל קצות הארץ נפגשים יחדיו, לוחצים ידיים ב'שלום עליכם' לבבי, והכול מלאי ציפייה לשבת גדושה ורבת תוכן וחיות חסידית. חולפות עוד כמה דקות ובית-הכנסת כבר מלא מפה אל פה, ועדיין ההמונים זורמים פנימה ומצטופפים במעברים ובחלקו האחורי של האולם. זה הזמן ללימוד משותף בשיחת קודש של הרבי. הרב יעקב גולדשמיד, ר"מ ומשגיח בישיבת תות"ל כפר-חב"ד ורב קהילת חב"ד בהר-נוף ירושלים, מבאר בטוב-טעם את שיחת הרבי, כאשר הקהל כולו עוקב אחרי הדברים בחוברת המהודרת שהופקה לקראת השבת, ובה כל השיעורים והתפילות. התוועדויות עד אור הבוקר לאחר תפילת קבלת שבת נוהר הציבור לאוהל הענק. זהו מראה מרנין-לב, לראות קהל כחמש מאות אברכים וזקני החסידים מסב לסעודת שבת בצוותא. רבים אחרים סועדים את סעודת ליל שבת בבתי מארחיהם, ובאים לאחר מכן להתוועדות. במקביל מתקיימת סעודת שבת נפרדת לנשים, בעזרת הנשים בבית-הכנסת. הסעודה נהפכת עד מהרה להתוועדות רבתי. השירה פורצת את הגבולות, וכשפוצחים כמה מהקהל בריקוד, נוצר מיד מעגל ענק, שמתפתל בין השולחנות וסוחף עמו את כל ההמונים. בתוך הסעודה חוזר הרב חיים פרוס, ר"מ בישיבת אחי-תמימים ראשל"צ-כפר-חב"ד, שיחה של הרבי, ומבאר אותה בשפה ברורה. הרב יוסף-יצחק זילברשטרום, ר"מ בישיבת תות"ל קריית-גת, מצוות המארגנים, נושא אף הוא דברי התעוררות. מי שמרתק במיוחד את הקהל הוא הרב דני כהן, שליח הרבי בחברון, שמספר את סיפורו האישי, וההחלטה שהוא מחליט כשהוא מגיע בתהליך התקרבותו לציון הקדוש של הרבי, ושם הוא מודיע לרעייתו: "אנחנו נשארים כאן, בחב"ד". הסעודה מסתיימת, ובינתיים מתחיל לזרום פנימה קהל גדול של תושבי הכפר והאורחים שסעדו על שולחנם. לכל אורכו של האוהל הענק אתה רואה חבורות-חבורות יושבות בהתוועדות. כאן יושבת חבורה עם המשפיע הרב שניאור-זלמן גופין. לצידה חבורה עם הרב יוסף-יצחק גורביץ'. בפינה אחרת מרתק קהל גדול הרב אברהם-ברוך פבזנר, וסמוך אליו מקובצים עשרות תמימים סביב הרב יעקב גולדשמיד. וכך עוד ועוד חבורות הבולעות בצמא את דברי הרבנים והמשפיעים, הרב דוד דרוקמן, הרב יוסף יצחק זילברשטרום, הרב שמעון רבינוביץ' ועוד. ההתוועדויות מתחילות להסתיים בסביבות השעה 3-4 לפנות בוקר, אבל כמה חבודות מוסיפות לשבת עד שעלה עמוד השחר. ואז ממהרים למקווה ומיד לאמירת כל התהילים של שבת מברכים. תפילה ברוב עם כשעה לפני התפילה כבר מקובץ קהל גדול סביב הרב יחזקאל סופר, המלמד את המאמר "וישלח יהושע". הקהל בולע בשקיקה את הסבר המאמר, וכמה מהם מתבטאים שמאז ימיהם בישיבה לא שמעו שיעור חסידות בבהירות כזאת. תפילת שחרית עם החזן ר' אהרן כהן, שקולו האדיר נשמע היטב בכל חלל בית-הכנסת. לפני קריאת התורה נושא דברים במסגרת תקנת הרבי בדבר 'הקהלת קהילות' הרב אליעזר הלוי ברוד, רב כרמי יוסף וראש 'מכון הסמיכה' בישיבת אור שמחה כפר-חב"ד, שמגיש תמצית משיחות הרבי בעניין שליחות המרגלים. התפילה מסתיימת, הציבור פונה לאוהל לעשות קידוש ולסעוד את סעודת שבת, ובינתיים עורכים את אולם בית-הכנסת להתוועדות הגדולה והמרכזית. שולחן ארוך נפרש לרוחב בית-הכנסת וממנו יוצאות שורות שורות, צפופות, לאורך כל בית-הכנסת. צוות הארגון הזריז והיעיל מעמיס במהירות על השולחנות משקה כיד המלך ו'פארבייסן' בשפע, וחיש מהר מתחילה ההתוועדות הגדולה. שולחן נשיאות מפואר בשולחן המשפיעים מסובים זה לצד זה הרב יוחנן גוראריה רבה של חולון, הרב דוד דרוקמן רבה של קריית מוצקין, הרב יוסף שמחה גינזבורג רבה של עומר, הרב טוביה זילברשטרום רב ביכנ"ס שיכון חב"ד בירושלים, הרב צבי דוברווסקי רב קהילת חב"ד בראשון לציון (שצעד לכפר חב"ד בראש שני מניינים מבני קהילתו ברגל מראשון לציון), והמשפיעים הרב שניאור זלמן גופין, הרב חיים שלום דייטש, הרב יוסף יצחק גורביץ', הרב שלום פלדמן ועוד. כדי שקולם של הרבנים והמשפיעים יישמע בקהל העצום הם מתכבדים לעלות על הכיסא, וזה באמת מראה מלבב לראות את ההמון האדיר יושב בדממה כשכל העיניים נשואות אל הרב או המשפיע. הרב יוחנן גור-אריה – משלוחי הרבי לאה"ק וחבר בי"ד רבני חב"ד באה"ק, הרב הראשי לחולון, קושר את פרשת שלח לשלוש דרגות בשליחות, ומחבר את הדברים למשמעות ימי ההכנה ליום ההילולא. הרב דוד דרוקמן, הרב הראשי לקריית-מוצקין, נושא דברים נרגשים על המשמעות של עשר שנים שאנו חיים בתוך העלם והסתר נורא, דבר שמחייב כל אחד ואחד מאיתנו לזעוק לקב"ה "עד מתי". הוא קושר את הדברים למצב החמור בנוגע לשלמות הארץ, ומסיים בדברי חיזוק ואמונה כי דבר אלוקינו יקום לעד. הרב אברהם-ברוך פבזנר, משלוחי הרבי לאה"ק, ר"מ בישיבת תורת-אמת ירושלים, מקדיש את דבריו לנחיצותה של האחדות ולמאמץ שכל אחד ואחד נדרש לעשות כדי שתישמר האחדות. בסיום דבריו הוא מציע לפרסם את כל השיחות וההוראות המיוחדות של הרבי הנוגעות למציאות הנוכחית, כדי שיהיו למראה כל אחד ואחד מאנ"ש והתמימים. האורח המיוחד בשלב זה מקבל את רשות הדיבור אורח השבת, הרב משה קוטלרסקי, איש המרכז לענייני חינוך והממונה על שילוח השלוחים לרחבי תבל. קולו החזק נשמע היטב בכל העולם והקהל כולו יושב ומקשיב רוב-קשב לדבריו. הוא מספר קצת על ימי הבראשית של הרבי, מתאר את תהליך התפתחותו של מפעל השליחות, ומביא דוגמאות מרגשות מההתפתחות העצומה של מערכת השלוחים דווקא בעשר השנים האחרונות. הקהל אינו מניח לו לסיים ומבקש עוד, והרב קוטלרסקי עולה שוב ומספר עוד כמה וכמה סיפורים מרגשים. נוגע ללב במיוחד הסיפור שסיפר על מעמד השלושים לשליח הרב יהודה-לייב רסקין ע"ה, השליח במרוקו, שנפטר לפני כמה חודשים. הרב קוטלרסקי סיפר, כי אחרון הדוברים באותו ערב היה בנו של הרב רסקין, שהוא כיון שליח בוורמונט, והוא סיפר כי בחגיגת הבר-מצווה שלו, שנערכה בניו-יורק, לא יכלו הוריו לבוא ולהשתתף בשמחה. אביו כתב לו כי כשייכנס ליחידות אל הרבי, יכתוב לו כל מה שהוא רוצה, אך דבר אחד הוא חייב לכתוב ולהרגיש כך באמת: "הנני מוסר את נפשי ללכת באש ובמים בשליחות של הרבי". לאחר אתנחתא קצרה עולה הרב יוסף-יצחק גורביץ', משפיע ישיבת תות"ל במגדל-העמק ונושא דברים נלהבים על ההתקשרות לרבי ועל התודה שכולנו צריכים לחוש לרבי, על כל שפע התורה, הכוחות והברכות שהוא מעניק לכל אחד ואחת מאיתנו. חמש-עשרה שעות בלי להרגיש מכאן עובר שרביט ההתוועדות לרב חיים-שלום דייטש, ראש כולל צמח-צדק בירושלים, שמדבר על הראה שנפלה במוחו בבוקר, בלמדו מאמר בלקוטי-תורה. דבריו מתמקדים בעניין האחדות וכיצד יכול האדם להתגבר על יסוד האש השלילי שבנפשו, כאשר הסגולה לכך היא התוועדות חברים. וכך, בלי להרגיש איך חולפות השעות, מגיעה שעת תפילת המנחה. לאחריה יושב הקהל הגדול לשיר את ניגוני רעווא דרעווין, והרב נחום קפלן, משפיע שיכון חב"ד בלוד, משמיע מאמר חסידות, בשפה ברורה ובחיות, כשהקהל הגדול מאזין בקשב. תפילת ערבית, ואחריה הווידאו של הרבי, ריקוד 'כי בשמחה' נלהב, והנה השעה כבר עשר בערב. האנשים יוצאים מבית-הכנסת, כשרבים מהם קולטים שבעצם מהשעה שבע בבוקר הם לא יצאו ממנו. תמה ולא נשלמה עוד שבת מוצלחת ביוזמת "הדרך הישרה", כשההמונים שבים איש איש לביתו, כדי להביא את האור שספגו בשבת זו לכל קהילות חב"ד ברחבי הארץ.