הרב יואל קפלן, סלוניקי

מורי ורבי בהלכות, מורי רבי בהליכות

את הרב מרדכי אליהו זצקו"ל הערצתי מאז ומתמיד. עוד כילד שעקב אחרי התנהלותו המיוחדת, הישרה והמעוררת השתאות, דמותו תמיד הקרינה את האמת, את הישר והטוב.

לא אשכח את התוועדות החסידים אחת מיני רבות בכפר חב"ד בו הופיעה דמותו מעוררת הכבוד וכל כולו הערצה לדרכו ומורשתו של הרבי נשיא דורינו. "מלאך ה' צבא-ות".. ביקש בלהטו לתאר את הרבי ואכן כך הרגיש, כך שידר ובדרכו של הרבי גם הנהיג את חסידיו ותלמידיו הרבים.

כל מי שזכה להיכנס לבית מדרשו אפילו בסתם יום של חול, הרגיש את הרוממות שבבית מקדש מעט. הילתו ואורחותיו העדינות כמו השרו אף על הדומם, על האוירה הכללית שבמקום. בית המדרש היה לאבן שואבת בכל יום ויום שבתות וחגים. אוירה שוקקת של קדושה ועשיה רוחנית.

מפי השמועה, כך סיפרו באי בית המדרש "היכל יעקב" הניצב לו בגאון בשכונת גבעת שאול, היה איזה חתול (!) נכנס ומתגנב לו לבית המדרש בכל יום לפנות בוקר כשהגבאי המסור היה פותח שערים בתבונה. בכל יום לפני 'סדר המערכה' של שחרית בין לימוד כתבי האר"י ללימוד סדר הקטורת, היה עורך הגבאי מצוד אחר החתול לגרשו מבית המדרש. באותו בוקר, כשהבחין הגר"מ זצוק"ל בשיסוי היומי, היסה אותו כדרכו בעדינות. "הנח לו לחתול, תן לו את מנוחתו..ומי יודע איזו נשמה מתגוללת לה בתוכו"..

את החתול ראיתי גם ראיתי. ביושבי בבית המדרש "דרכי הוראה לרבנים" כתלמיד מן המניין אחרי נישואי, ניסיתי גם לאמת את הסיפור מול יודעי דבר שלא הכחישו.. כך או כך, יש במעשיה זו להמחיש את דרכו המיוחדת של הרב. חמלה ואנושיות לקטן שבקטנים, זהו הגדלות שבגדלותו.

הרוך שבתוקף. עדינות שקרוצה מעולם אחר. משהו מתוכי נתן לי להשוות בין הליכותיו להליכותיו של הרבי נשיא דורינו. דרך ותוואי שיש לשכפל. עמידה על קוצו של יו"ד תוך כדי התחשבות מקסימלית ברגשותיו של האדם העומד מולו.

מרתק היה להביט כצופה מן הצד בהתנהלותו היום יומית עם הציבור, עם ישראל. שאלה שגרתית של אורח מזדמן, איש עסקים או צורבא מרבנן שכולם צבאו לפיתחו, היתה צריכה ללימוד. צורת ההקשבה, פיענוח המצב והתשובה הקולעת תוך כדי נתינת ברכה מעומק הלב תוך כדי הנפת ידו היתה למייחדת אותו. אין מי שבא ולא נשבה ברוח הקודש והטוהר.

זכיתי והייתי לאחד מיני רבים שישבו באוהלו של הרב. הלישכה ובית המדרש היו לחטיבה אחת. שיעורו השבועי של הרב, שיעור שניתן לאברכי בית המדרש היה למתנה השבועית, מתנה טובה מבית גנזיו, מתנה שהנהנים ממנה הם שניים. קורת הרוח שהיתה לרב בשעה זו שישב עם תלמידי חכמים חריפים וגאונים, כמו נתנו לו את הכוחות, לרדת לעם, עמך בית ישראל שלהם ובשבילם הוא שם בלישכתו הצנועה.

לומר את האמת, הרבה מן השיעורים ישבתי ועקבתי אחר העומק. הכל התחיל בפשטות, הצגת המקורות מן הגמרא בבלי ירושלמי טור ומרן השו"ע. באיזה שלב זה כבר העמיק עד שמעטים מן הנוכחים עקבו באמת אחר התוכן העמוק, ודעתם המרותקת כבר עברה להתבוננות אחרת. התבוננות בלומד התורה ודבק באמת בנותן התורה.

זו הייתה דרכו. הפשטות שבעומק והעומק שבפשטות. לא אשכח את המבחן להסמכה לרבנות שעברנו עם הרב. אחר שנתן את הכבוד הראשון לרבה של ירושלים הגר"ש משאש זצ"ל שיבחן את האברכים, בחן הרב את המוסמכים וירד לסוף דעתו של כל אחד ואחד. יחס מיוחד ממש. בתורי, כשהתחלתי לענות את תשובתי המפורטת והמנומקת, היסה אותי בעדינות הרב: "לפני שתתחיל בבנין תתחיל ביסוד, תן את לשונו של מרן הבית יוסף, ערוך את שולחנו פרוס את מפתו של הרמ"א ורק לאחר מכן את נושאי הכלים שעל השולחן"...

החלק הגדול של הלימוד במחיצתו של הרב היה השימוש. הרישום לתורי אצל אחד האברכים הוותיקים. ההצטרפות לאחר המלצתו של בן הרב הרה"ג יוסף ראש הכולל. הצפייה לתור, לפעמים שבועות וחודשים היו כדאיים. לשבת עם הרב במחיצתו בלישכתו בעת שבאים אליו עמך בית ישראל לשאול ולהתברך, זכות שאין לתאר. שעתיים של לימוד הלכות והליכות, מה שצריך ולא יתנו שבועות וחודשים. ויותר מהלכות למדנו את ההליכות.

כלל אמר לנו הרב באחד משיעוריו, כרבנים דעו את השאלה אבל לפני כן את השואל. לכוון את התשובה לפי דעתו, מחשבתו ורגשותיו של כל אחד ואחת.

נכוחתי בחדרו של הרב לפעמים הרתיעה את השואלים כשהרב מרגיע: " האברכים שכאן הם חלק ממני.." הדברים רשומים אצלי וחקוקים על ליבי, כמו כל מה ששמענו מהרב.

שני מקרים שאולי ימחישו את דרכו המיוחדת:

זוג שבא לפני הרב עם בעיות בשלום בית קיבל את הסגולה לאכול סעודה רביעית הידועה בסגולותיה הרבות. "אבל לאכול יחד, כן?" סיים הרב וברכם מעומק ליבו.

רב קהילה שהגיע עם מספר שאלות מבני קהילתו קיבל הנחיות ברורות איך להנהיג את קהילתו. "גבורה שבחסד וחסד שבגבורה.." המחיש הרב, "העמידה בתוקף על ההלכה הפסוקה, תוך כדי הבנת צרכי הדור גם בהתגמשות הלכתית לפי ראות הרב הפוסק."

האווירה בחדר מרוממת. השמחה והעידוד הרב שהרב היה מקרין על הבאים במחיצתו תוך כדי הרעפת שפע של סגולות וברכות השרו אוירה מעודדת גם לאותם אלו שנכנסו תוך כדי חשש ומועקה.

קשר חם היה לרב זצוק"ל עם יבלחט"א כבוד מו"ח הרה"צ משה בן טוב שליט"א. בביקורים שהיה עורך מו"ח אצל הרב, היו הם ממתיקים סוד ומחליפים רשמים. כאלו רשמים שאין בינתינו משגת. שיחות שרק מי שהיה במחיצתו של הצדיק המלוב"ן רבי ישראל אבוחצירא זצוק"ל והמתיק סוד עימו, יכול היה לדעת ולהשיג. החוט המשולש, הבבא סאלי והרב זצוק"ל ויבדלחט"א מו"ח הרב בן טוב שליט"א, היה להם כמשימה, להיטיב ולהרבות טובה לעם ישראל.

צדיקים אלו קשורים בלו"נ לכ"ק אדמו"ר נשיא דורינו, ולא בכדי. דרכו- דרכם. אורחותיו-אורחותיהם.

כמה קורת רוח היתה לו לרב זצוק"ל על הפולמוס שניתן לו במה בקובץ דרכי תורה חלק ב' להצדיק את ברכת הדלקת נרות שבת אחר הדלקה, כמנהגינו. פולמוס שהיה לו הדים מחוץ לכותלי בית במדרש, להגדיל תורה ולהאדירה.

מו"ח שנלחם על טהרת המשפחה והקים מוסדות ומקוואות לתפארת, דאג למימון הוצאת סיפרו של הרב "דרכי טהרה" בקיצור שנקרא "קיצור דרכי טהרה". הוצאה לאור של ספר זה בשפות רבות, עברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ואפילו בכתב הברייל לכבדי ראיה, גרמו לו לרב שפע של קורת רוח והערכה.

בנוכחתי בלישכתו של הרב הפנה רבים להתברך ולקבל עיצה מחמי הצדיק, דבר שהיה הדדי. שיתוף הפעולה הפורה היה גם בתחומים שהם בגדר הלא נודע. טובת הכלל והפרט, טובת , ישועת וגאולת עם ישראל.

זכות גדולה הייתה לנו להתקדש ולבוא בברית הנישואין על ידי הרב זצוק"ל. בהגיעו לבית הכנסת הגדול שם נישאנו, כבר היינו מוכנים לגשת למעמד החופה. בחדר צדדי שם התקיים מעמד הקבלת פנים נאמר המאמר וכולם ציפו לבואו של הרב. "החתן כבר אמר את המאמר?" שאל מיד בהגיעו "טוב, לפחות ניגון חסידי אזכה לשמוע.."

לאחר כתיבת הכתובה תוך דיקדוקי הלכה הידועים והיחודיים לרב, קמו כולם לגשת לחופה. " מה עם החולצה של הרבי?..שאל הרב כבקי ורגיל, ואני כמעט ושכחתי..

העמידה תחת החופה בהשארתו של הרב, בהנחייתו ובברכתו נתן ויתן את הכוחות והברכות להמשיך את הטוב האמיתי הלאה. אנו שזכינו להיות מושפעים ומבורכים, נהיה מודל לחיקוי גם הלאה למושפעינו לשפע של טוב, ברכה והצלחה.

זהו דרכו של הרב. זוהי תהיה גם דרכינו. ויהי זה לזכות נשמתו הטהורה שאין ספק כמה זעזוע גורם הוא למעלה.

בדמע וזעזוע על הגדול שבגדולים שהיה ואיננו..

ת.נ.צ.ב.ה