הרבי: "אזהרה נוראה - לא להפריד בין בעלי תשובה לאחרים"
כ"ק אדמו"ר שליט"א: זה תלוי למי הכוונה בביטוי "ילדים שלנו", – אל תתרעמו עלי, אך חשבתי להיפך, שכאשר תתבטאו ב"ילדים שלנו" יהי' לכם מושג אחר. הרי רואה אני שאינכם אוחזים בשיטה של צימצום.
האדמו"ר מבעלז: בכל זאת הרי "איש על מחנהו ואיש על דגלו"[1], הרי, אי אפשר לערב בנות ישראל הכשרות עם אותן שצריכים לקרב.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: אינני מדבר על ערבוב. – מאכלי חלב צריכים לאכול בחג השבועות, שכן זהו מנהג ישראל, מאידך צריכים לאכול מאכלי בשר בחה"ש מצד מצות שמחת יו"ט – והאם לקיים שני מצוות אלו שייכות עם האיסור ד"לא תבשל גדי בחלב אמו"[2]?! – התכוונתי להדגיש שגם אלה הזקוקים לקירוב הם בכלל התלמידים והתלמידות שלכם.
האדמו"ר מבעלז: הרבי בוודאי מתכון בדבריו בעיקר לא לאלה העומדים כאן, אלא לחוגים הרחבים יותר.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: אני סבור שגם לציבור זה, זה לא יזיק. אם יקבלו זאת, גם אם יחששו שהדבר יפגום באיזה מקום, הנה דוקא בנוגע לציבור זה אני מאמין שזה לא יפגום, אלא יתווסף עוד לימוד ועבודה נוספת.
בנוגע למה שהוזכר בדבר ערבוב: כשלא מערבבים כתה גבוהה עם כתה קטנה, או כתה של בקיאים עם כתה של מפלפלים – אפשר להסביר להם שאי אפשר לערבב בקי עם עמקן וכו'. אך כשאין מערבבים בעל-תשובה עם בחור אחר אי אפשר להסביר לו זאת. זו אזהרה נוראה ואסור לו לומר זאת (אזהרה זו נאמרה הן בנוגע לגר[3] והן בנוגע לבעל-תשובה[4]). כך שאסור להפריד בין בעלי-תשובה לבין בחורים אחרים.
לפני כמה שנים התקיימה אסיפה, לגבי סיוע לישיבות, ונשתוממתי לשמוע את מה שדובר שם. קבעו גדר: יסייעו רק לישיבות שתלמידיהן באים מבתים דתיים, ואילו בישיבות שתלמידיהן הם מבתים לא דתיים יש לקבוע מסגרת מיוחדת, אמצעי זהירות מיוחדים ושלא יערבבו את אלה עם אלה!
טענתי: הרי זה רמב"ם מפורש (בנוגע אליהם יש לומר ראשית-כל רמב"ם) האומר שאסור לומר לבעל-תשובה "זכור מעשיך הראשונים"?!
נו, אני נשארתי עם הקושיא והם המשיכו במעשיהם (זו לא הפעם הראשונה אצלי, כך שלמחרת (או "מחר" לאחר זמן) דיברתי שוב בענין זה… סוף סוף אין זה החידוש שלי).
בכלל, כשיש ספק אם עוברים את המדה יש הבדל באיזה קו מדובר: אם עוברים את המדה ב"עשה טוב"[5], כלומר, מלמדים מישהו ענין בתורה שהוא עדיין אינו שייך להשיגו – אין הכי נמי, לא נהגו כראוי, הרי נאמר[6] "מצאת דבש אכול דייך" [וזה מוסב על לימוד פנימיות התורה[7]] ולא יותר מדי – אבל לאחר כל החישובים, כשנתבונן מה היה כאן, נמצא כי יהודי למד תורה (אמנם, שלא בערכו). ברם, אם מגזימים ב"סור מרע", כלומר, חוששים יתר על המדה שמא אין הוא ראוי לזה, ולכן מלמדים אותו פחות ממה שניתן ללמדו – הרי מנעו מאותו יהודי את דבר ה'!
[1]. ל' הכתוב – במדבר א, נב, ב, ב.
[2]. משפטי כג, יט.
[3]. הל' תשובה פ"ז ה"ח.
[4]. הל' מכירה והונאה פי"ד הי"ג.
[5]. ל' הכתוב – תהלים לד, טו. לז, כז.
[6]. משלי כה, טז.
[7]. ראה חגיגה טז, א. לקו"ת תבוא מא, ג.
(מתוך הספר שיח שרפי קודש עמוד 414 ואילך)
מאפשרים לכם לקבל
