בכל פינה בארץ רואים בימים האלה ילדים נושאים עצים למדורה. רבים מהם מקיימים את 'מצוות המדורה' ככל הנראה על בסיס ההיתר 'עשה דוחה לא-תעשה', וכך הם מתירים לעצמם ליטול ללא רשות קרשים מאתרי בנייה ועגלות ממרכולים... יש מהם שגם בשבת אינם שובתים ממלאכת קישוש העצים.

אבל כמסורת החסידות, אנו מחפשים בכל דבר את הנקודה החיובית. אין עשן בלי אש ואין מדורה בלי שמישהו ישאל ומישהו יסביר, ובסופו של דבר ישמע הילד שהיה רבי עקיבא והיה רבי שמעון בר-יוחאי. כך יֵדע שמאחורי היום הזה, ל"ג בעומר, טמון תוכן עמוק.

החזון שבספר הזוהר

יש ככל הנראה קשר בין השתרשותו של ל"ג בעומר בחיי העם לבין התהליך הכללי שאנו שרויים בו. ידוע של"ג בעומר היה מאז ומעולם חגם של ההולכים אחר תורת הנסתר. כל מהותו של היום הזה טובלת בסוד, ובדורות שעברו הוא נחגג בעיקר בקרב מי שדבקו בתורתו של רבי שמעון בר-יוחאי, מחבר ספר הזוהר.

בחלוף השנים, ככל שתורת הנסתר ופנימיות התורה התפשטו בקרב שכבות נרחבות בעם, גדלה גם העממיות של ל"ג בעומר. כך אנו מוצאים שהיום הזה צוין בהדגשה בקרב עדות המזרח, שרחשו תמיד חיבה יתרה לתורת הקבלה ולספר הזוהר. כמו-כן, עם התגלות תורת החסידות, גדלה ההתייחסות ליום הזה בקרב קהילות החסידים.

מבחינה זו עומדים אנו בשלב מתקדם ביותר בתהליך התפשטותה של פנימיות התורה, כהכנה לגאולה השלמה. רבי שמעון בר-יוחאי החל בגילויה של תורה זו, אך בימיו היא נתגלתה רק ליחידי-סגולה מובחרים. מאות שנים נמשכה מסורת זו של העברת תורת הנסתר מפה לאוזן, עד שבימי האר"י ז"ל ניתנה תנופה להפצת הנסתר שבתורה, והאר"י אמר שבדורות האלה "מותר ומצווה לגלות זאת החכמה".

תהליך זה התעצם על-ידי הבעל-שם-טוב, שהביא את מעיינות החסידות, פנימיות התורה, למאות-אלפי יהודים. מאז מתפשטים מעיינות החסידות ומחלחלים לשכבות נרחבות בעם-ישראל. בימינו אנו קרובים למדיי לחזון שנכתב בזוהר, כי לקראת בוא הגאולה השלמה יעסקו בתורה זו, הנסתר שבתורה, אפילו ילדים קטנים.

ואולי מותר לומר, כי גם ההתפשטות של ל"ג בעומר בקרב כל שכבות העם קשורה לתהליך כללי זה של הפצת מעיינותיה של פנימיות התורה, והכיוון הוא כנראה בבחינת 'נעשה ונשמע' – תחילה הכול מדליקים את המדורות, ורק אחר-כך מגיע ההמון גם אל מה שמעל או מאחורי ענן העשן.

יום מאחד

תהלוכות הילדים שמתקיימות בל"ג בעומר, על-פי קריאת הרבי מליובאוויטש, אף הן מנפלאותיו של היום הגדול הזה. זכה ל"ג בעומר לאַחד מאות-אלפי ילדים יהודים, בכל מקום בעולם, סביב תורתם של רבי עקיבא ורבי שמעון בר-יוחאי. זה היום היחיד בשנה שבו יכולים כולנו לראות איך צועדים יחדיו ילדים מכל גוני הקשת ומכל חלקי הציבור היהודי, ובפי כולם מסר אחד, תורה אחת, מסורת אחת. איך אפשר שלא להתרגש למראה המוני ילדי ישראל הזועקים מעומק ליבם: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"!

בתהלוכות הללו משמיעים באוזני הילדים אמרות מתורתם של רבי עקיבא ורבי שמעון בר-יוחאי, וכך גם הם, הזאטוטים הללו, יונקים מרוחה של פנימיות התורה, שהתפשטה בימינו עד שגם ילדים יכולים להבין כמה מעקרונותיה.

כך נסדקת אט-אט המחיצה שבין הנגלה לנסתר, ומעמקיה הפנימיים של התורה פורצים ומתגלים. זה יום שבו כולנו נדרשים להתחזק בלימוד פנימיות התורה, כהכנה לימים שבהם יסולקו לגמרי כל ההסתרים, ויתקיים הייעוד: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר".