מערכת COL
|
יום ח' אייר ה׳תש״ע
22.04.2010
בכיר בש"ס: "לא שולל להחזיר חלקים מירושלים"
על רקע הסערה שחוללו דבריו של הגר"ע יוסף, לפיהם: "יש להקפיא את הבניה בירושלים", מביא אתר 'בחדרי חרדים' את דבריו של שר בכיר בש"ס ל'המבשר': "לא שולל להחזיר חלקים מירושלים". לא מאמינים? כנסו ותקראו לסיפור המלא
שר השיכון אריאל אטיאס בסיור בביתר עלית, מאחורי הקו הירוק. תמונת אילוסטרציה
בחדרי חרדים
על רקע הכותרת היום בעיתון מעריב, בה מצוטט הגר"ע יוסף כמי שאמר לשמעון פרס שיש להקפיא את הבניה בירושלים, למען היחסים עם ארצות הברית, מגיש אתר 'בחדרי חרדים' את טורו הפוליטי של מאיר ברגר בעיתון המבשר מלפני כשבועיים.
מי שחיפש ניצנים לשבירה שמאלה של סיעת ש"ס היה יכול לשים לב בטור בו מצוטט שר ש"סי בכיר (לא קשה להבין מיהו, על רקע העובדה שבש"ס יש שני שרים בכירים שאחד מהם מחזיק בדעות ימניות), האומר דעות בהן היה מתפאר אפילו יוסי ביילין.
על רק הסערה, אנו מביאים את הטור המלא. את התגובות למדיניות החדשה, אתם יכולים להשאיר, כמו תמיד, באמצעות מערכת התגובות של האתר.
השר שרוצה את אנאפוליס
הוא שר חרדי בממשלת נתניהו, דומיננטי למדי, ובעל אמירה חזקה על כל המשתמע. בסוף השיחה שקיימתי עימו בצהרי איסרו חג האחרון הוא ביקש שלא אצטט כאן את שמו המלא. אולי נבהל מאמירותיו החדות משהו. אולי ביקש עדיין ליהנות ממטריית החיסיון, גם כשהאש עלולה להיות צולבת. כיבדתי את בקשתו.
שאלתי אותו האם ראש הממשלה בנימין נתניהו אליו ייחל ערב הבחירות האחרונות אכן עונה על הציפיות במישור המדיני. הוא השיב בשלילה. הוא סבור כי מה שנאמר על ידו ערב הבחירות האחרונות שונה בתכלית השוני למה שקורה כיום במבחן המציאות. אין תהליך שלום עם הפלסטינים ויש הקפאה ביו"ש. אין הכרה בינלאומית בישראל וקיים כאוס בבית המחוקקים סביב סוגיית ירושלים.
הוא אינו מאשים את נתניהו בלבד. אך באותה מידה מייחס לו חלק בלתי מבוטל בפלונטר שנוצר בחודשים האחרונים. "ראש הממשלה לא ציפה שייפול בחלקו של אובמה במתכונתו הנוכחי. קשה היה לצפות מראש את יחסו כלפי ישראל. אנו נקלענו לסיטואציה מאד מורכבת. ממשלת ימין מובהקת אל מול ממשל אובמה הדמוקרטי. אבל עדיין היה על ראש הממשלה להרים את הכפפה ולצאת בגאון עם תוכנית מדינית".
על מה אתה מדבר? שאלתי אותו.
הוא ענה לי מבלי למצמץ: "נתניהו היה צריך לאמץ את מתווה אנאפוליס". נכון. מדובר במתווה שבגינו פרש ליברמן ממשלת אולמרט. המתווה אותו קושש נתניהו לתעמולת הבחירות שלו נגד סיעת קדימה. המתווה עימו נהג נתניהו להצטייד בעת ביקוריו במעונו של הגר"ע יוסף במהלכם מנה אחת לאחת את חסרונותיו.
והוא הסביר. "אולמרט הציג תוכנית מדינית. נתניהו לא הציג תוכנית. הוא רק שלל. אמר מה לא טוב למדינת ישראל. באורח טבעי זה משך אליו את האש. נתניהו יכול היה ליטול את אנאפוליס ולהציג את הסתייגויותיו השונות. אך הוא בחר שלא לעשות זאת. בדיעבד, זה הוכח כטעות".
נאום בר-אילן אינו מספק אותך? "נאום בר-אילן, שדיבר על מדינה פלסטינית מפורזת, אינו נתפס בגדר חידוש. לכולם ברור היה שלא ניתן לשנע תהליך מדיני מבלי להרים את כפפת שתי מדינות לשני עמים. זה כמו לרצות להדליק את האור מבלי ללחוץ על המתג. החידוש היה טמון בעצם העובדה שנתניהו הציג אותה בפומבי. דא עקא, שבמסגרת התוכנית האמורה הוא לא הציג יעדים ברורים. הוא לא נקב בנקודות זמן ליישום התכנית על כל שלביה. זה לא נתפס כתכנית. לא אצלנו ולא אצל האמריקנים".
אתה לא חושב שלנתניהו יש גבול מסוים עד כמה הוא יכול למתוח את החבל במסגרת הפלטפורמה הפוליטית הנוכחית?, אמרתי.
גם כאן הוא השיב בשלילה. "כשם שנתניהו יכול היה להכריז על הקפאה טוטאלית ביישובי יהודה ושומרון למשך עשרה חודשים לאחר חצי שנה של קיפאון דומה, כשם שיכול להתחיל לתאם את הבניה בירושלים עם האמריקאים ולמרות כל מחאות האגף הימני בקואליציה, כך יכול היה להכריז על המשך מדיניות אנאפוליס בגרסה שלו".
לדעתך, על נתניהו לדבר גם על ירושלים?, שאלתיו. "איננו יכולים להקפיא שכונות יהודיות בירושלים. על כך יש קונצנזוס מימין ועד למרכז השמאלי ביותר. הקפאה ולו הזמנית ביותר תזמין לחץ נוסף להקפאה ממושכת ותמידית. יחד עם זאת, אין זו חוכמה להגיד על מה איננו מוכנים להתפשר. לצד ההתנגדות הנחרצת שלנו, אנו מחויבים לומר על אנו בהחלט מוכנים להתפשר".
תצדד בעד החזרת שכונות ערביות מובהקות בירושלים?, המשכתי להקשות. הוא סירב להאריך על כך את הדיבור אך לא השיב בשלילה. עם זאת ציין כי האסון הגדול של ממשלת נתניהו עלול להתרחש כשראש ממשלת הרשות הפלסטינית סלאם פיאד יציג תוכנית חד-צדדית משלו ומבלי שנתניהו יציג פשרות עקרוניות – וכפי ההצהרות שהושמעו מכיוונו במהלך החודשים האחרונים.
מה להערכתך יקרה בספטמבר הקרוב?, שאלתי. "אני מקווה שנתניהו יעמוד במילתו ויפשיר את הבנייה ביו"ש. עם זאת אני מעריך שיהיו לחצים גדולים להמשיך את ההקפאה. קשה להעריך בעיניים עכשוויות מה יקרה בספטמבר. זה יהיה מאד תלוי במצב המדיני שישרור באותם ימים: אם נתניהו יחל בתהליך המדיני הוא יתקשה לפוגג את ההקפאה ביו"ש. אם עדיין לא יחל בתהליך, יהיה לו קל יותר לשבור את הכלים עם הרשות הפלסטינית והאמריקאים".
אתה חושש מהצטרפות אפשרית של קדימה לממשלה?, שאלתי. "ממש לא. אין לנתניהו שום סיבה לצרף את קדימה לקואליציה שלו. אין שום החלטה מדינית שהוא רוצה להעביר בממשלה הנוכחית ואינו מצליח לבצע אותה".
טכנית, הוא יכול להעביר החלטה גם בדבר הקפאת בנייה בירושלים?, הקשתי. "לו רצה – בהחלט שכן", אמר.
את הפרשנויות העסיסיות הרב-גוניות העולות משיחה זו נשאיר לניתוח הקורא האינטליגנטי. במהלך השנה האחרונה שוחחנו עם לא מעט שרים בממשלת נתניהו, אך עדיין לא נתקלנו בביקורת כה צולפנית על נתניהו, ובהיצמדות לעמדות מדיניות הנושקות במידה מסוימת לצד השמאלי של דן מרידור. מעניין עוד יותר שמדובר בשר הנמנה על אחת המפלגות החרדיות. דומה, שדי בהבאת עמדה עצמאית זו כדי להצית יותר מכמה סימני שאלה סביב התרדמת האופפת את ראש הממשלה וכמה מבכירי ממשלתו.
על רקע הכותרת היום בעיתון מעריב, בה מצוטט הגר"ע יוסף כמי שאמר לשמעון פרס שיש להקפיא את הבניה בירושלים, למען היחסים עם ארצות הברית, מגיש אתר 'בחדרי חרדים' את טורו הפוליטי של מאיר ברגר בעיתון המבשר מלפני כשבועיים.
מי שחיפש ניצנים לשבירה שמאלה של סיעת ש"ס היה יכול לשים לב בטור בו מצוטט שר ש"סי בכיר (לא קשה להבין מיהו, על רקע העובדה שבש"ס יש שני שרים בכירים שאחד מהם מחזיק בדעות ימניות), האומר דעות בהן היה מתפאר אפילו יוסי ביילין.
על רק הסערה, אנו מביאים את הטור המלא. את התגובות למדיניות החדשה, אתם יכולים להשאיר, כמו תמיד, באמצעות מערכת התגובות של האתר.
השר שרוצה את אנאפוליס
הוא שר חרדי בממשלת נתניהו, דומיננטי למדי, ובעל אמירה חזקה על כל המשתמע. בסוף השיחה שקיימתי עימו בצהרי איסרו חג האחרון הוא ביקש שלא אצטט כאן את שמו המלא. אולי נבהל מאמירותיו החדות משהו. אולי ביקש עדיין ליהנות ממטריית החיסיון, גם כשהאש עלולה להיות צולבת. כיבדתי את בקשתו.
שאלתי אותו האם ראש הממשלה בנימין נתניהו אליו ייחל ערב הבחירות האחרונות אכן עונה על הציפיות במישור המדיני. הוא השיב בשלילה. הוא סבור כי מה שנאמר על ידו ערב הבחירות האחרונות שונה בתכלית השוני למה שקורה כיום במבחן המציאות. אין תהליך שלום עם הפלסטינים ויש הקפאה ביו"ש. אין הכרה בינלאומית בישראל וקיים כאוס בבית המחוקקים סביב סוגיית ירושלים.
הוא אינו מאשים את נתניהו בלבד. אך באותה מידה מייחס לו חלק בלתי מבוטל בפלונטר שנוצר בחודשים האחרונים. "ראש הממשלה לא ציפה שייפול בחלקו של אובמה במתכונתו הנוכחי. קשה היה לצפות מראש את יחסו כלפי ישראל. אנו נקלענו לסיטואציה מאד מורכבת. ממשלת ימין מובהקת אל מול ממשל אובמה הדמוקרטי. אבל עדיין היה על ראש הממשלה להרים את הכפפה ולצאת בגאון עם תוכנית מדינית".
על מה אתה מדבר? שאלתי אותו.
הוא ענה לי מבלי למצמץ: "נתניהו היה צריך לאמץ את מתווה אנאפוליס". נכון. מדובר במתווה שבגינו פרש ליברמן ממשלת אולמרט. המתווה אותו קושש נתניהו לתעמולת הבחירות שלו נגד סיעת קדימה. המתווה עימו נהג נתניהו להצטייד בעת ביקוריו במעונו של הגר"ע יוסף במהלכם מנה אחת לאחת את חסרונותיו.
והוא הסביר. "אולמרט הציג תוכנית מדינית. נתניהו לא הציג תוכנית. הוא רק שלל. אמר מה לא טוב למדינת ישראל. באורח טבעי זה משך אליו את האש. נתניהו יכול היה ליטול את אנאפוליס ולהציג את הסתייגויותיו השונות. אך הוא בחר שלא לעשות זאת. בדיעבד, זה הוכח כטעות".
נאום בר-אילן אינו מספק אותך? "נאום בר-אילן, שדיבר על מדינה פלסטינית מפורזת, אינו נתפס בגדר חידוש. לכולם ברור היה שלא ניתן לשנע תהליך מדיני מבלי להרים את כפפת שתי מדינות לשני עמים. זה כמו לרצות להדליק את האור מבלי ללחוץ על המתג. החידוש היה טמון בעצם העובדה שנתניהו הציג אותה בפומבי. דא עקא, שבמסגרת התוכנית האמורה הוא לא הציג יעדים ברורים. הוא לא נקב בנקודות זמן ליישום התכנית על כל שלביה. זה לא נתפס כתכנית. לא אצלנו ולא אצל האמריקנים".
אתה לא חושב שלנתניהו יש גבול מסוים עד כמה הוא יכול למתוח את החבל במסגרת הפלטפורמה הפוליטית הנוכחית?, אמרתי.
גם כאן הוא השיב בשלילה. "כשם שנתניהו יכול היה להכריז על הקפאה טוטאלית ביישובי יהודה ושומרון למשך עשרה חודשים לאחר חצי שנה של קיפאון דומה, כשם שיכול להתחיל לתאם את הבניה בירושלים עם האמריקאים ולמרות כל מחאות האגף הימני בקואליציה, כך יכול היה להכריז על המשך מדיניות אנאפוליס בגרסה שלו".
לדעתך, על נתניהו לדבר גם על ירושלים?, שאלתיו. "איננו יכולים להקפיא שכונות יהודיות בירושלים. על כך יש קונצנזוס מימין ועד למרכז השמאלי ביותר. הקפאה ולו הזמנית ביותר תזמין לחץ נוסף להקפאה ממושכת ותמידית. יחד עם זאת, אין זו חוכמה להגיד על מה איננו מוכנים להתפשר. לצד ההתנגדות הנחרצת שלנו, אנו מחויבים לומר על אנו בהחלט מוכנים להתפשר".
תצדד בעד החזרת שכונות ערביות מובהקות בירושלים?, המשכתי להקשות. הוא סירב להאריך על כך את הדיבור אך לא השיב בשלילה. עם זאת ציין כי האסון הגדול של ממשלת נתניהו עלול להתרחש כשראש ממשלת הרשות הפלסטינית סלאם פיאד יציג תוכנית חד-צדדית משלו ומבלי שנתניהו יציג פשרות עקרוניות – וכפי ההצהרות שהושמעו מכיוונו במהלך החודשים האחרונים.
מה להערכתך יקרה בספטמבר הקרוב?, שאלתי. "אני מקווה שנתניהו יעמוד במילתו ויפשיר את הבנייה ביו"ש. עם זאת אני מעריך שיהיו לחצים גדולים להמשיך את ההקפאה. קשה להעריך בעיניים עכשוויות מה יקרה בספטמבר. זה יהיה מאד תלוי במצב המדיני שישרור באותם ימים: אם נתניהו יחל בתהליך המדיני הוא יתקשה לפוגג את ההקפאה ביו"ש. אם עדיין לא יחל בתהליך, יהיה לו קל יותר לשבור את הכלים עם הרשות הפלסטינית והאמריקאים".
אתה חושש מהצטרפות אפשרית של קדימה לממשלה?, שאלתי. "ממש לא. אין לנתניהו שום סיבה לצרף את קדימה לקואליציה שלו. אין שום החלטה מדינית שהוא רוצה להעביר בממשלה הנוכחית ואינו מצליח לבצע אותה".
טכנית, הוא יכול להעביר החלטה גם בדבר הקפאת בנייה בירושלים?, הקשתי. "לו רצה – בהחלט שכן", אמר.
את הפרשנויות העסיסיות הרב-גוניות העולות משיחה זו נשאיר לניתוח הקורא האינטליגנטי. במהלך השנה האחרונה שוחחנו עם לא מעט שרים בממשלת נתניהו, אך עדיין לא נתקלנו בביקורת כה צולפנית על נתניהו, ובהיצמדות לעמדות מדיניות הנושקות במידה מסוימת לצד השמאלי של דן מרידור. מעניין עוד יותר שמדובר בשר הנמנה על אחת המפלגות החרדיות. דומה, שדי בהבאת עמדה עצמאית זו כדי להצית יותר מכמה סימני שאלה סביב התרדמת האופפת את ראש הממשלה וכמה מבכירי ממשלתו.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
