מזייפי ההיסטוריה הפולנית מול האמת הרוסית
מאת: עו"ד מרדכי ציבין

מיתוסים משיחיים שקיימים בפולין מאז מאורעות 1612, כמו - להפיץ "בדם ואש" את האמונה הקתולית בשטחים הסלאוויים שבמזרח, ועוד ממלכת- על פולנית "מים עד ים", או – על הגנה אבירית על התרבות האירופאית מפני הברברים ממוסקבה ומאסיה בכלל, רביעי – על פולין כמאחדת איזשהם כוחות מתקדמים מהפכניים, הנלחמים תדיר "בעד החירות שלנו ושלכם"... דורות חולפים , אך מיתוסים מיושנים מתחלפים באחרים.

אוסף המיתוסים העכשוויים, שנולדו במאה ה- 20 הטראגית, נרחב. זהו המיתוס על "שמנה וסולתה של החברה הפולנית", שהושמדה בקטין, על המרד של וארשה, על המהות האבירית של "ארמיה קראיובה", על אירועי אוגוסט-ספטמבר 1939, הקשים כה עבור פולין.

היום, המיתוסים האלה, המורכבים מתערובת של מיסטיקה, רוחניות ומזוכיזם דתי, הפכו לחלק מן הפוליטיקה הרשמית של מדינת פולין. זה מתבטא כיום בשאיפת וורשה לנצל את המצב הנוכחי כדי לממש סוף סוף את האמביציות של מדיניות החוץ שלה. למרות יכולותיה הכלכליות המוגבלות יחסית, פולין טוענת לתפקיד של אחד ממרכזי הכוח האירופיים, שבלעדיו לא יתכן פתרון הבעיות הבינלאומיות והאזוריות הנוכחיות.

היא שואפת להיות בין "אצילי אירופה", בשורה אחת עם צרפת, גרמניה ובריטניה. בממשל הפולני יש פופולאריות רבה לרעיונות של מרשל פילסודסקי (הידוע בהשקפותיו הרוסופוביות, האנטישמיות והפרו פאשיסטיות הקיצוניות), אשר קרא להקים פולין גדולה חדשה, מן הים הבלטי ועד הים השחור, ולייצר התנגדות פעילה לגרמניה ולרוסיה הסובייטית. לאך קצ'ינסקי הכריז לא פעם בראיונותיו, כי האידיאל שלו הוא יוזף פילסודסקי, שמורשתו הרעיונית אקטואלית עד היום. והרי פילסודקי כתב עוד ב-1904 שמטרת פולין היא "פירוק הממלכה הרוסית לחלקים... זה יבטיח קיומה של פולין חופשית...". בפולין שבין שתי המלחמות פוליטיקה זו כונתה "פרומטאיזם" ונחשבה לאקסיומה. פילסודסקי היה היוזם והמבצע של מבצע "פרומטאוס", שכלל יצירת קבוצות מחתרת ברוסיה הסובייטית כהכנה לפלישה צבאית לס.ס.ס. לפי מקורות מקורבים לכת הקצי נסקים, הפוליטיקה המזרחית של פולין ב-20 השנים האחרונות איננה אלא המשך ה"פרומטאיזם".

ורשה מנסה לבסס לעצמה את התפקיד של מורה דרך לפוליטיקה של אירופה בכיוון המזרחי, ולהיות מרכז הכוחות האנטי רוסיים באירופה המערבית והמזרחית. המובילה העיקרית של הדוקטרינה הנ"ל היא המפלגה של האחים קצ'ינסקי. השתנו מעט הדרכים של מדיניות החוץ, אבל המטרות נשארו – לשקם את העצמה של פולין.

ניסיונות שנראו באחרונה לקיים דו שיח בונה עם מוסקבה כוונו בעיקר לפתרון, על חשבון מוסקבה, של בעיות פוליטיות וכלכליות של פולין, בלי שישתנו המכַוונים הפוליטיים של המנהיגות הפולנית , אין לצפות להתפתחות יחסי שותפות בין רוסיה ופולין, שיהיו מבוססים על אמון ותועלת הדדית. על כך מעידים אירועי השנים האחרונות ובם, הפגנות של רדיקלים לאומנים עם סממנים של אנטישמיות ושנאת זרים, המשטרה עוצרת את המפגינים נגדם.

נאומים של לאך קצ'ינסקי הוקדשו בעיקר להישגי פולין בין שתי המלחמות וכוללים התייחסות ל"מלחמה של הפולנים נגד הקומוניזם".

יחד עם גידול הכוחות הניאו פאשיסטים בפולין, נהנים שם לדון ב"התפתחות הגל החום" ברוסיה.

בסוף שנת 2009, הרבו לדון בפולין בחלקו של פוטין באירועי ה-1 בספטמבר בגדאנסק, לציון 70 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. אחדים טענו שפוטין דחה את הטענות נגד רוסיה כבעלת תפקיד בהתפתחות המלחמה. צורם במיוחד היה מאמר של פוטין בו כינה בלתי מוסרי את החוזה הסובייטי-גרמני לאי-התקפה ב-1939 , ובו בזמן ביקר בחריפות את התפקיד המכוער של פולין בחלוקת צ'כיה שנה קודם.

האופוזיציה ביקרה קשות את הנשיא הרוסי, אבל גם כעסה על השלטון הפולני על שהזמינו אותו. ירוסלב קצ'ינסקי התרעם מאד על כך שפוטין הפך לגיבור הראשי של האירועים; "ניתנה לו הזדמנות חינם לתעמולה גדולה".

הנשיא קצ'ינסקי כעס אף על הניסיונות להאשים את פולין בהתפתחות המלחמה. בעת טכס חגיגי השווה קצ'ינסקי את הרג הפולנים בקטין, לשואה.

בזמן שהאחים קצ'ינסקי הגיבו על בואו של פוטין בהודעות מילוליות בלבד, הסיים הפולני קיבל החלטה מיוחדת המגנה את חדירת הצבא האדום לאוקראינה המערבית ולבלורוסיה המערבית ב-17 בספטמבר1939 , אשר עד אז השתייכו למדינת פולין (את הבסיס לפלישה נתן הסכם מולוטוב- ריבנטרופ) כך חולקה פולין בפעם הרביעית. פולין נפלה קרבן לשיתוף של שני משטרים טוטליטריים – הנאציזם והקומוניזם" . באותה החלטה מציין הסיים הפולני כי ע"י פלישת הצבא האדום אבדה העצמאות של מדינות נוספות במרכז ומזרח אירופה לדבריהם, "המימדים וההתמשכות של התופעה העניקו לפשעים האלה מאפיינים של רצח עם.... " המסמך מסתיים במלים "לדעת הסיים הפולני, לשם תהליך של פיוס בין פולין ורוסיה נחוץ לכבד את האמת ההיסטורית".

תאור מתועד היטב של היות בלרוסיה ואוקראינה תחת כיבוש אכזרי של פולין ומכאן נקמתם של אלה בפולנים כאשר התאפשר להם; מיעוט מאמץ פולני נגד הגרמנים; שיתוף פעולה לעתים עם הגרמנים; לקראת התמוטטות הרייך השלישי – ניסיון של הפולנים ליצור קשר עם בנות הברית ע"מ לשכנעם לכבוש את בריה"מ; תיעוד מלא כזבים של המשרד לביטחון לאומי של פולין על חלקה (הגדול, כביכול) של פולין ו(הקטן, כביכול) של בריה"מ בזמן המלחמה.

בתיעוד הנ"ל מבקרים את פוטין על כך שלא הופיע לאירועי ה-60 למרד ורשה (של הפולנים) ולא הביא התנצלות על האכזריות של סטלין.

תיאור מרד ורשה כפרובוקציה של הממשלה הפולנית הגולה באנגליה, כאשר לא היה שום סיכוי למרד, ואף צפו מראש את הרג מאתיים אלף אזרחים פולנים ע"י הגרמנים תוך דיכוי המרד.

צ'רצ'יל מגנה את ניסיון המנהיגות הפולנית של אותו זמן ליהנות מן הניצחון שהביאו הרוסים ולצאת למלחמה נגדם.

על פי תיאור ההתנהגות האכזרית של הפולנים נגד שבויי מלחמה רוסים בשנות ה-20 וכלפי היהודים בכל זמן ומקום. הקצינים הפולנים שנהרגו בקטין (לא בטוח שע"י הרוסים, ייתכן ע"י הגרמנים) לא היו, כפי שטוענים הפולנים, "פאר העם הפולני", אלא כובשים אכזרים של בלרוסיה ואוקראינה.

גם פירוט התעמולה המתמשכת של מוסדות פולניים שונים – ממשלתיים, חינוכיים, השכלתיים, כמו כנסים על נושאים שונים מתקופת המלחמה, מוזיאונים מתוכננים – משקף את המטרה לבסס את אשמת המשטר הרוסי הקודם וגם הנוכחי, בכיבוש אירופה ע"י גרמניה ואח"כ השתלטות בריה"מ על אירופה המזרחית. תוך הטלת האשמה על רוסיה, מציירים את פולין כמי שפעלה לפני המלחמה , במהלכה ואחריה במטרה למנוע מהקומוניסטים להשתלט על העולם.

התכניות של פולין נובעות מן המיתוסים שלה – להתאחד עם המדינות הבלטיות ולהיות, שוב , פולין הגדולה.

Polish History Falsifiers Demand "the truth" from Russia
! Here it is

by Mordechai Tzivin, Adv

Since the events of 1612, there are many messianic myths in Poland. Such, for example, are the following: spreading the Catholic faith in the Slavic territories in the east "by blood and fire"; a Polish kingdom "from sea to sea"; a noble defense of European culture against the barbarians from Moscow in particular and Asia in general; and Poland as a unifier of progressive-revolutionary forces, which are constantly fighting for "our and your liberty".

Generations pass by and old myths are exchanged by other. The current collection of myths, born in the tragic 19th century, are wide-ranged. Such, for example, are the following: "the elite of polish society" which was exterminated in Katyn; the Warsaw Uprising and the gallant nature of Armia Krajowa; and the events of August-September 1939.

These myths, which are composed of a mixture of mysticism, spirituality and religious masochism, became a part of the official politics of the Polish state. It is manifested today in Warsaw's aspiration to exploit the current situation to finally execute the ambitions of her foreign policy. Although her relatively limited financial abilities, Poland claims for a role as one of the European power centers, which without there cannot be a solution to the current international and regional problems.

She strives to be among the "noble of Europe", in one line with France, Germany and Britian. There is great popularity in the Polish regime for the ideas of Marshal Pilsudski (who is known for his extreme Russian-phobic, anti-Semitic and pro-Fascist ideas), who called for the establishment of a new great Poland, from the Baltic Sea to the Black Sea, and to create active resistance to Germany and Soviet Russia. Lech Kaczyński would often say in interviews that his ideal is was Józef Piłsudski and that his ideological heritage is actual also today. The same Pilsudski wrote in 1904 that the goal of Poland shall be "the dismantling of the Russian empire into parts", which will guarantee the existence of a free Poland. Between the two world wars, this politic was called in Poland "Prometheism" and was considered an axiom. Pilsudski was the initiator and executor of operation "Prometheus", which included the formation of underground organizations in Soviet Russia as preparation for a military invasion of the USSR. According to close sources to the Kaczynski's cult, the eastern politics of Poland in the past 20 years is nothing but a continuation of the "Prometheism".

Warsaw is trying to establish itself as a leader of European politics towards the east and to be the center of anti-Russian powers in Western and Eastern Europe. The main leader of this doctrine is the party of the Kaczynski brothers.

Lately seen attempts to have a constructive dialogue with Moscow were directed towards a solution of Polish political and economic problems on Russia's account. Without change of the political directors of the Polish leadership, there can be no expectation for the development of partnership relations between Russia and Poland, which will be based on trust and mutual benefit.

Such is evidenced by events of recent years. Many of Lech Kaczynski's speeches were devoted to the achievements of Poland between the two world wars and the war of the Poles against Communism. At the end of 2009, Putin's part in the events marking 70 years for the start of World War II on September 1st in Gedansk were extensively discussed in Poland. Some claimed that Putin rejected the claims against Russia as playing a role in the development of the war. Some were angry at Putin for calling the 1939 Soviet-German non-aggression pact as immoral, and at the same time severely criticizing the ugly role Poland played in the dividing of Czech a year before.

The opposition heavily criticized the Russian president, but was also angry at the Polish regime for inviting him. Jarosław Kaczyński was very indignant at the fact that Putin became the main hero of the events: "He was given a free chance for great propaganda". President Kaczynski was angered by the attempts to blame Poland for development of the war. During the gala ceremony he compared the killing of the Poles in Katyn to the holocaust.

While the Kaczynski brothers reacted to Putin's arrival with words, the Polish Sejm took a special decision criticizing the invasion of the Red Army to western Ukraine and western Belarus on the 17th of September 1939, which until then were part of Poland. The decision stated that "the foundation for the invasion was laid down by the Molotov-Ribbentrop Pact. That is how Poland was divided for the fourth time. Poland fell as a victim of the cooperation of two totalitarian regimes – Nazism and Communism". In that same decision the Polish Sejm notes that by the invasion of the Red Army, more countries in Central and Eastern Europe lost their independence. It also notes that "the magnitude and the continuation of the phenomenon gave these crimes an attribute of genocide". The decision ends with the following words: "In the opinion of the Polish Sejm, in order for a process of reconciliation between Poland and Russia, it is necessary to respect the historical truth".

These are the myth. The well known facts are very different. Such, for example, are the following: the well documented brutal occupation of Belarus and Ukraine by Poland, resulting in the revenge of these on the Poles when it was in their power to do so; the minor Polish effort against the Germans; the time to time cooperation of the Poles with the Germans; prior to the collapse of the third Reich – an attempt of the Poles to contact the Allies in order to persuade them to conquer the USSR; the Warsaw Uprising merely a provocation of the Polish Government in exile in Britain, while knowing the uprising stands no chance against the Germans, and even being aware that it will result in the death of 200,000 Polish civilians at the hand of the Germans; the condemnation of Churchill of the attempt by the Polish leadership to take advantage of the victory brought by the Russians and to wage war against them; the brutal behavior of the Poles towards Russian POW's during the 20's and towards the Jews during large parts of the Polish history; and, finally, the fact that the Polish officer killed in Katyn (it is uncertain if it was done by the Russian's; possibly by the Germans) were not, as the Poles claim, "the elite of the Polish people", but ruthless conquerors of Belarus and Ukraine.

But the Polish propaganda machine continuously works for the goal of basing the blame of the previous and current Russian regimes for the conquering of Europe by the Germans, and later the gaining control of the USSR over Eastern Europe. By blaming Russia, Poland is depicted as operating before, during and after the war for the prevention of Communism conquering the world.

Poland's plans are derived from her myths. Poland wishes to unite with the Baltic states and be, once again, the Greater Poland.