מה אמורים ההורים לעשות?

ראשית, חשוב לדעת שילדים נצרכים מתנהגים כך מכיוון שהם נולדו עם אישיות שכזו (אלא אם כן מדובר במצב זמני שנגרם בשל מחלה או אירוע משפחתי). ברוב המקרים הם יישארו כך במשך כל תקופת הילדות, ולפיכך חשוב שהורים לילדים כאלה יעזרו לעצמם ולילדיהם.

הנה כמה רעיונות עבור ההורים והילדים גם יחד:

* קחו פסק זמן מההורות – השתתפות בהרצאה לילית, קשר תמידי עם חברים/ות, תחביב אישי או התעמלות. אל תנעלו את עצמכם בבית עם הילד הנצרך. זה לא יפיק תועלת לו או לכם!

* קיראו ספרי הורות והשתתפו בהרצאות בנושא. אתם זקוקים ליותר מידע מהורים לילדים לא נצרכים. חפשו כל הזמן אחר טיפים ורעיונות כי כל דבר קטן יכול לעזור.

* אתם לא צריכים לחוש כי עליכם להאזין ולטפל בצרכי ילדכם הנצרך בכל רגע נתון. אתם יכולים להציב גבולות ולומר דברים כמו "אנא אל תבקש/י ממני כלום בשעה הקרובה, אני זקוק/ה לקצת מנוחה."

* גם אם ילדכם הנצרך לא אוהב לשמוע זאת, מותר לכם לומר "לא." "לא, את לא יכולה לרכוש סוודר נוסף"; "לא, אני לא יכולה לשחק איתך כרגע." השתדלו לומר "כן" מתי שתוכלו, אך אל תחששו מה"לא." למדו את ילדכם הנצרך לא להתפרץ בהתקפת זעם בכל פעם שהוא/היא לא מקבלים את מה שביקשו.

* אל תאשימו את ילדכם הנצרך בתביעות הלא פוסקות שלו! הוא/היא לא בחרו להיות כך. היו רחומים, הילד/ה שלכם נולדו עם בור ללא תחתית, והם סובלים מכך אפילו יותר מכם.

* קיבעו כללים והגדרות מה יכול הילד לבקש ומה לא. לדוגמה, "את/ה יכול/ה לבקש צעצוע חדש רק פעם בשבועיים, אז חשוב היטב לפני שתבקש."

* השתמשו באימון רגשי כדי לסייע לילדכם להתמודד עם האכזבה. קיראו לרגשותיהם בשמם: "אני יודעת שאתה מאוד מאוכזב שלא תקבל את המשחק שיש לכל הילדים בכיתה שלך. אני יודעת שזה מכעיס אותך."

* הישארו רגועים. השתדלו לטפל במתח הנפשי שלכם (וגם לישון קצת!) וצרו קשר עם יועצים משפחתיים כשאתם קרובים לאיבוד שליטה.

"חנוך לנער על פי הדרכו" אומר התורה. עלינו להתאים באופן אישי את האסטרטגיות החינוכיות שלנו לכל אחד מילדינו. אם יש לכם ילד נצרך, הכירו באתגר העומד בפניו ובפניכם ועשו כמיטב יכולתכם לעמוד בו בהצלחה – ובאהבה.