הרב מנחם ברוד

מיליוני בני-אדם תכננו תכניות, הזמינו כרטיסי-טיסה ובתי-מלון, קבעו פגישות – וברגע אחד הכול השתבש. הדיווחים בתחילת השבוע סיפרו על יותר משישים אלף טיסות שהתבטלו באירופה, ובהערכה גסה מדובר בכעשרה מיליון בני-אדם שקורקעו וטיסותיהם התבטלו.

אילו היו שואלים את כל בני-האדם האלה מה הסיכויים שהשבתת טיסות בסדר-גודל כזה תקרה – היו משיבים שהסבירות לכך שואפת לאפס. אירוע כזה יכול להתחולל בעקבות מלחמה גדולה או פיגוע-טרור יוצא-דופן בעוצמתו. אבל שהתפרצות הר געש בקצה היבשת תשתק את כל התעבורה האווירית באירופה – זה דבר שלא היה אפשר להעלותו על הדעת.

הכול 'בעזרת השם'

אבל דוד המלך ניסח זאת בספר התהילים בפסוק אחד (קד,לב): "המביט לארץ וַתרעד, יִגע בהרים וְיֶעֱשָׁנוּ". אירוע כביר כזה, בכל יבשת אירופה, נמשל לנגיעת אצבע של הקב"ה בלבד. ברצותו – הכול זורם על מי מנוחות, וברצותו – הכול משתבש ברגע אחד.

האירוע הזה ממחיש את אפסותו של עולם החומר. אנחנו נוטים להתרשם מעוצמה חומרית, ונדמה כאילו היא מציאות יציבה ואיתנה. המטוסים מסמלים במובן מסויים את העוצמה הזאת. הנה אנחנו יכולים להינתק מהארץ, להתרומם לשחקים, לגמוא מרחקים בזמן קצר. מנועי המטוסים מייצרים כוח אדיר ועוצר נשימה. ופתאום בא אבק נידף ברוח ומשתק הכול.

לכן יהודים מקפידים להוסיף תמיד 'בעזרת השם', 'אם ירצה השם'. נוהגים לומר זאת לא רק בדברים גדולים, אלא גם בפעולות יום-יומיות פשוטות: "אתקשר אליך בעוד שעה, בעזרת השם". "אעשה זאת, בעזרת השם, מחר בבוקר". "אחזור הביתה בערב, אם ירצה השם". כי גם הדברים הפשוטים והטבעיים ביותר תלויים בידו של בורא העולם ומנהיגו.

והלוא כולנו יודעים כמה מציאות חיינו שברירית. אדם בריא עשוי ללכת לישון בערב בהרגשה מצויינת, וחלילה לא להתעורר בבוקר. משפחה מאושרת נוסעת במכונית, במצב-רוח עליז ועם תכניות רבות, ובשבריר של שנייה הכול עלול להתהפך, ה' ישמרנו. תחושת הביטחון העצמי שבני-אדם נתפסים לה לפעמים אין לה על מה לסמוך, כמו שאנחנו אומרים בתפילות הימים הנוראים, שחיי האדם משולים "כחרס הנשבר... כצל עובר, וכענן כלה, וכרוח נושבת, וכענן פורח, וכחלוף יעוף".

זעזועים שמפיחים תקווה

סביר להניח שבעוד כמה ימים הדברים יחזרו לסדרם ונשוב אל השגרה, אבל גם בימי שגרה צריך לזכור כי הכול ביד ה'. קמנו בבוקר בריאים ושלמים, אנו אומרים "מודה אני לפניך... שהחזרת בי נשמתי". ישבנו לאכול, אנו מברכים את הבורא "המוציא לחם מן הארץ", ולאחר הארוחה מקפידים להודות לה' ולברך ברכת המזון. יש לנו אישה וילדים, בית ועבודה – ראוי לזכור למי התודה.

ועוד נקודה למחשבה: בנביאים ובדברי חז"ל מתוארים זעזועים אדירים שיפקדו את העולם סמוך לביאת המשיח. איננו יודעים לפרש בוודאות את נבואות הנביאים ואת רמזי חז"ל ולשרטט תרחישים מדוייקים, אבל דיי לנו בעצם העובדה, שקודם ביאת המשיח יתחוללו בעולם אירועים דרמטיים מסעירים.

מכיוון שהתקופה הזאת היא, לכל הדעות, התקופה שבה צריכה לבוא הגאולה המיוחלת, אך טבעי שכל זעזוע עולמי בסדר-גודל כזה מעורר את התקווה והציפייה לגאולה הקרובה. אולי הטלטלה הזאת נועדה להכין אותנו לקראת הדבר הגדול.
על-כן זה הזמן להתחזק יותר בדברים המקרבים את הגאולה – תשובה ומעשים טובים, הוספה במעשי צדקה וחסד, לימוד סוגיות הגאולה, תפילה לישועת ישראל, חיזוק האמונה והציפייה לביאת המשיח. ונזכה בקרוב ממש לראות את ניסי הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.