מאת מנחם כהן, COL

תמונת סבו של ראש המוסד הישראלי, מאיר דגן, שפורסמה ביום שני השבוע ב"ידיעות אחרונות", ריגשה מליוני אזרחים - שגילו לראשונה את זהותו של היהודי מהתמונה הכל-כך מוכרת, שהפכה לאחד מסמלי השואה.

בתמונה, נראה רב יהודי עם זקן, כורע על ברכיו, רגעים ספורים לפני שנרצח בידי הנאצים, ימ"ש.
ליהודי הקדוש והמעונה שבתמונה, קוראים הרב דב ארליך (סלושני) הי"ד.

הכתבה של "ידיעות" פורסמה הבוקר (חמישי) ב-COL והובילה אותנו לצד השני של הסיפור, המרגש לא-פחות.

מסתבר שהרב היהודי שבתמונה המצמררת, הוא גם סבא של ר' אריה שניר (סלושני), חסיד חב"ד מקריית-מוצקין, המשמש כגבאי בית-כנסת חב"ד "מנחם לציון" בעיר.
 
"הכרתי את התמונה הזאת מלפני שנים, אולם מעולם לא העלתי בדעתי שמדובר בסבא שלי", הוא אומר בראיון בלעדי שהעניק ל-COL.

אמו של ראש המוסד, מאיר דגן, הייתה אחותו של ר' משה סלושני ז"ל, אביו של מיודענו ר' אריה שניר. 

תגלית מצמררת

ר' אריה, יהודי חסידי נמרץ המארגן את כל פעילות בית-כנסת חב"ד, חזר בתשובה והתקרב לחב"ד לפני כ-18 שנה, לאחר שחווה ניסים גדולים.

כיום, הוא עומד בקשר הדוק עם רב העיר, הרב דוד-מאיר דרוקמן.

ביום שני, לאחר שסיים את תפילת שחרית בבית-הכנסת, ר' אריה קיבל טלפון מאחיו, דב (הקרוי על-שם סבו הי"ד).

"הוא אמר לי שראה היום בשער של העיתון את תמונת סבו של מאיר (דגן. מ.כ). אחי חשב שמדובר בסבא של מאיר מהצד השני, כי הוא לא האמין שיש בכלל תמונה של סבא שלנו. אחי אמר לי שהוא לא יודע לקבוע, כי מצד שני, היהודי שבתמונה מאוד מזכיר אותו (את אחי)"...

ר' אריה, בסערת רגשות, ניגש במהירות לדוכן העיתונים. "לא יכולתי לחכות רגע אחד. פשוט רציתי לראות את התמונה הזאת וכמה שיותר מהר. הדימיון שלו לאחי (דב) היה מצמרר. מיד דפדפתי לראות בפנים את פרטי התמונה, ואז התברר לי שזה הסבא שלי. פתאום נודע לי שהוא היה רב חרדי, שקידש שם שמים" - - -

הבקשה מולאה

כבר שנים רבות, שר' אריה מכוון ב"יזכור" על אביו וסביו. "מעולם לא ראיתי את סבא שלי ומעולם לא ראיתי שום תמונה ממנו. פשוט לא ידעתי איך הוא נראה", הוא מספר.
"ב'שביעי-של-פסח' השנה, ביום שני, כשאמרתי את 'יזכור', שאלתי בליבי מדוע לא זכיתי להכיר את סבי. פניתי אל הקב"ה בתחינה שייתן לי משהו לדעת עליו. ביום שני השבוע קיבלתי את התשובה".

"אגב, נתון מעניין: היום בו נרצח הסבא היה ביום שני בשבוע, ה'יזכור' היה ביום שני וגם הפרסום היה ביום שני"...


הבקשה מולאה. ר' אריה שניר ועיתון "ידיעות אחרונות", השבוע ● צילום: COL

ר' אריה מספר שידע פרטים מועטים ביותר על סביו. "אבא ע"ה מעולם לא סיפר על הסבא. היה לו מחסום תמידי בכל מה שקשור אליו. מלבד העובדה שסבא היה רב מוסמך ואדם אינטלגנט, לא ידעתי עליו שום פרט".

הוא משתהה לכמה רגעים, וממשיך: "אבא נפטר לפני 30 שנה. בתקופה שצולמה התמונה המזעזעת הזאת, אבי היה בן 25. אינני זוכר אף-פעם ששמעתי ממנו מילה על אביו, הסבא שלי. הוא דיבר עליו ממש קצת. לבטח הוא הכיר את התמונה הזאת, אבל כנראה רצה לחסוך את זה מאיתנו. מי יודע".

לדברי ר' אריה, ככל הנראה מאיר דגן חשב שהמשפחה המורחבת מכירה את התמונה של הסבא.

"מסתבר שאף-אחד מאיתנו, מכל האחים, לא שמע על קיומה של תמונת הסבא. זו הייתה תגלית מסעירה בשבילנו. מעולם לא נחשפנו לזה".

על הרגע, בו גילה שזה סביו, הוא מספר: "זו תחושה שאיש אינו מבין ואינו יבין. קשה מאוד לעכל את זה. הרגשה מאוד-מאוד קשה".

ר' אריה מקשר בין התקרבותו לחב"ד ולסביו, הי"ד: "כמו סבא, גם חב"ד היא כולה מסירות-נפש".

ברכה מהרבי לראש המוסד

ר' אריה מכיר את בן-דודו, ראש המוסד, כבר מלפני עשרות שנים.

"בשמונה השנים האחרונות הוא כמובן עסוק, כך שכמעט ולא יצא לנו לדבר. לא זוכר שדיברנו אי-פעם על הסבא, או על משהו שקשור לזה, כי פשוט חשבנו שאין שום מידע עליו", הוא אומר.

"בתקופה שקדמה למינוי של ראש המוסד, שלחתי פ"נ לציון הקדוש של הרבי, בו ביקשתי שמאיר יהיה ראש המוסד. הוא הכי טוב", מעיד ר' אריה.

לסיום, הוא נזכר באפיזודה שמתגלגלת במשפחתו מזה שנים: "במלחמת יום-כיפור, אח שלי, דב (שנקרא על-שם הסבא) היה בסיני, יחד עם הכוחות. לפתע הגיחה שיירת ג'יפים של צה"ל.

"בג'יפ הראשון ישב מאיר דגן. הוא עצר על-יד אחי, הסיר את המשקפת שמעליו ודיבר איתו כמה מילים. אח שלי תמיד מספר שבאותה שיחת קצרצרה, דגן אמר: 'חכה, עוד אני יהיה ראש המוסד'"...