מאת מנחם כהן

כדי לסייר ביקב של משה אלון בצפת צריך לרדת בסולם ברזל לבור בעומק עשרה מטרים. "אתם הראשונים שנכנסים לכאן, מלבדי ומלבד ילדיי", הוא אומר.

לדבריו, הבור נחצב לפני ארבע-מאות שנה לפחות. "זה היה מאגר מי שתייה, שבו נאספו מי גשמים. לפני כמה שנים ניקיתי את הבור ואני מאחסן בו את חביות היין שלי".

ריח חזק של יין מקדם את פנינו עם כניסתנו לסמטת בית-יוסף בעיר העתיקה בצפת. משה, בחיוך רחב, מכניס אותנו אל היקב הפרטי שלו, 'יקבי צפת העתיקה'.

הוא חש חיבה יתרה לחג-הפסח. הזיכרון של יציאת מצרים הביא אותו אל שמירת תורה ומצוות, ובזכות החג הזה התחיל לעסוק במקצוע האהוב עליו: ייצור יין.

מול עובדי אלילים

משה (47) נולד במרוקו ועלה לישראל בהיותו בן שנה. הוא גדל בנתניה ובזיכרון-יעקב, וכשבגר התגייס לצה"ל, ושימש מש"ק תחזוקה בימי מבצע 'שלום הגליל'.

לאחר הצבא נסע לטייל בעולם, חזר לארץ והחל לעסוק ביהלומים ברמת-גן. כעבור זמן נענה להצעה לנהל מחלקה במפעל לליטוש יהלומים בתאילנד.

שבת אחת הלך לעשות קניות בעיר. "פתאום ראיתי אדם בעל חזות מכובדת, יוצא מרכב יוקרתי, משתחווה לפסל ומדליק קטורת. סביבו חגיגה גדולה של עובדי אלילים. באותו רגע עבר במוחי הבזק בלתי-מוסבר. רגעי מסורת שחוויתי בחיי חלפו במהירות מול עיניי. נזפתי בעצמי: 'הבט בו, אדם מכובד משתחווה לפסל, ואתה, יהודי, שאלוקיך הוציא את אבותיך ממצרים, אינך עובד אותו?!'".

אימא מאושרת

נסער ברח משם אל דירתו. "פתחתי את התיק שלי, ושם היו כיפה וסידור שאימי הטמינה בטרם עזבתי את ישראל. הנחתי את הכיפה על ראשי ופתחתי את הסידור. לא ממש ידעתי מה אני קורא, אבל ניסיתי להיזכר בביקורים המעטים שלי בבית-כנסת", הוא מספר.

"באותם רגעים החלטתי שאני מתקרב לאבא שבשמים ומתחיל לשמור שבת, כצעד ראשון", אומר משה. "למחרת בבוקר הלכתי להתפלל בבית-הכנסת של המלון שהתגוררתי בו. קומץ המתפללים לא הבין מה אני עושה שם. היה קשה לי להסביר. התחלתי לחבוש כיפה. בהמשך האזנתי להרצאות יהודיות בקלטות. כשסיפרתי לאימי שהתחלתי לחבוש כיפה, היא הייתה מאושרת. פתאום הבינה למה התעקשה להטמין כיפה בתיקי. בסתר ליבה קיוותה שאולי בנֵכר יתחיל בנה להתקרב ולהתחזק".

הענבים הטובים בעולם

כעבור ארבע וחצי שנות שהייה בתאילנד שב לישראל והחל ללמוד בישיבת 'אור יקר' בצפת. לפני חמש-עשרה שנה, כמה שבועות לפני חג-הפסח, הציעו לו חברים לסייע להם בהכנת יין.

"לא הבנתי בזה כלום, אבל החלטתי להצטרף. ייצור היין ריתק אותי", הוא אומר. כך נדבק בחיידק היין. התחיל בצעדים קטנים. ייצור ביתי, לחברים ולמשפחה. בהמשך התרחב עד שהגיע לייצור המוני, ונעזר באחיו.

משה מייצר כמה סוגים של יין מענבים הגדלים בספסופה, מול מירון. "בזוהר כתוב שהענבים הטובים ביותר הם בארץ-ישראל, ובארץ-ישראל הענבים הטובים גדלים בגליל, ובגליל העליון", מציין משה. "כשחג-הפסח מגיע אני מרגיש התעוררות מיוחדת. אני חוגג את יציאת מצרים הפרטית שלי".

לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (להורדה)