מאת כתב COL

בפינתו הקבועה בתוכנית "התעוררות" ב"רדיו קול-חי", סיפר השבוע הרב מיכי יוספי על יום הולדתו הקרב של הרבי, בי"א ניסן.

הרב מיכי יוספי הוא בנו של הרב הליטאי הבני-ברקי, הרב יהודה יוספי.

הוא חי היום בחווה ביישוב "יישוב הדעת" בשומרון וקשור מאוד לחסידות חב"ד, לחסידות ברסלב ולכתבי הרב קוק. הוא נחשב לאחד הרבנים הבולטים בקרב "נוער הגבעות".

"אתה יכול לקבל שיחות של חב"דניקים מקצועיים, אבל אני רוצה לדבר על ההתבוננות שלי על תאריך יום-ההולדת הזה" – אמר מיכי יוספי בשיחתו השבועית – "אני מתבונן בתוכי הרבה, מה הייתה הבשורה של הרבי? מה הוא חידש? מה אנחנו תופסים בראייה המצומצמת שלנו שהוא חידש?

"הייתי אומר שלרבי היה רגש לקיומו של העם היהודי. יש אדם שמזניח את עצמו לגמרי, פוגע בבריאותו הגופנית והנפשית, ועל אדם כזה אומרים שאין לו רגשל קיום הזה. ויש אדם שדואג לעצמו, בגוף או בנפש, אבל הוא מזניח את הסובבים שלו. יש אחד שמשקיע במשפחה, אבל לא אכפת לו מהקהילה והשכונה. יש כזה שמשקיע בשכונה, אבל לא במי שגר בארץ אחרת.

"אצל הרבי, הייתה חשיבות לקיום כל העם היהודי. כל העבודה שלו הייתה מעבר לעדת החסידים. הוא ראה את העם כגוף אורגני חי. דרך זה אפשר להסביר את תקנתו המפורסמת ללימוד הרמב"ם בכל יום. זה נשמע כתקנה רק למשקיענים, אבל אם מתבוננים, היה אכפת לו מאוד ממושג השלמות. שלמות התורה, שלמות העם, שלמות הארץ.

"כשאני מזכיר את המילה שלמות, אני מהרהר כמה התייאשנו מהמושג הזה. היום אנחנו בחיים שורדניים, יש תודעה שבה אנשים מייחלים בסך הכל לשרוד, ופתאום בא מישהו ואומר: לא רק לשרוד, אלא הרבה יותר מזה. להיות בשלמות.

"זו שלמות התורה – הרמב"ם הוא מהיחידים שמדבר בספרו על כל התורה, לא רק על חלקים ממנה, ולכן הרבי תיקן את התקנה ללמוד את תורתו. זה כאילו גוף מנוון, חס ושלום, שיש בו שרירים שכבר לא פעילים. ופתאום אתה לומד רמב"ם ומגיע למחוזות מוזנחים, שאמנם לא נוהגים להלכה בימינו אבל הם קיימים וחשובים.
זה משפיע גם על שלמות הארץ וגם על שלמות העם (גם חוק 'מיהו יהודי' וגם שליחת שליחים לכל מקום שהוא, גם ליהודי הכי רחוק, כדי לעורר בו ניצוץ). זה מעורר את לבי, להאמין שהשלמות היא אפשרית.

"ובקשר לליל הסדר, אנחנו מדברים בדרך כלל על ארבעת הבנים, אבל הרבי דיבר על הבן החמישי. הוא בכלל לא מגיע לשולחן הסדר. ארבעת הבנים כבר ישובים לשולחן, והרבי אומר: תצאו, תעשו סדר גם לבן החמישי, תחפשו אותו במקום שלו, היכן שהוא נמצא, ותזמינו אותו לליל הסדר.

"והדבר העיקרי הוא השליחות – לא רק חב"דניק יכול להיות שליח. זו ההבנה שכל אחד מאיתנו הוא שליח. וזה כל כך חזק, כי אם אתה שליח אתה מפסיק להתעסק רק בעצמך. אתה מפסיק להסתכל רק על בעיותיך. אתה מנסה לראות למי עוד אתה יכול להועיל ולעזור. שליחות זה גם בתוך המשפחה המצומצמת – מול ילדיך, לראות מה אתה יכול להוסיף להם. וגם שליחות מול הזמן, לראות שלכל רגע יש חשיבות מיוחדת בזמן.

וביום שישי, י"א בניסן, זהו יום הולדתו. היום שבו האור הזה הפציע. והאור הזה לא שייך רק לבן אדם יחיד. פעולותיו והתודעה שהוא הכניס והטוב שהוא רצה להנחיל לכולנו, עדיין חי, פועל ותוסס ולא רק בעדת החסידים הרשמית, אלא כמונו, שזוכים להתוועד אודות זה בלי להשתייך רשמית".

בסוף ההתוועדות השמיע המנחה ידידיה מאיר לרב יוספי את ניגון "אבינו מלכנו" בדואט חדש, של הזמרים שולי רנד וארקדי דוכין.

להאזנה לחצו על כפתור ההפעלה:
לא מצליחים להאזין? לחצו כאן (להורדה)