בשבוע זה עתיד לצאת לחנויות ספר חדש העוסק בסוגיות הקשורות בתחום "כשרות המזון והשגחה".

ייחודיותו של הספר נעוצה בעצם העובדה כי הוא מיועד לציבור הרחב, ולא לקהילייה המצומצת של העוסקים ומתמחים בנושאי כשרות.

"אם בעבר, ענייני כשרות היו שמורים למומחים, רבנים ויחידי סגולה, הרי שכיום מוצאים אנו התעוררות ציבורית מצד ציבור גדול... המבקשים להיות מעורים ומעודכנים יותר בענייני כשרות" כותב הרב אריה גולדברג, סמנכ"ל מרכז רבני אירופה בפתח הדבר.

באחד המאמרים המרכזיים של הספר, מאת הרב מרדכי הסופר, ראש מערכת הכשרות של הרב משה יהודה ליב לנדא רבה של בני ברק, אשר נחשבת כיום לאחת ממערכות הכשרות הגדולות והמוערכות בישראל, מביא הרב הסופר שורה של עובדות ותרמיות הנוגעות לייצור מזון עם השלכות מובהקות לכשרות.

כך לדוגמה, כשאנחנו קונים כיום מיץ תפוחים עם חתיכות 'פרי' בפנים, הרבה פעמים אין חתיכות של פרי בפנים, והחומר שנמצא בתוך המיץ נקרא בשם Cloudy - "ענני", שזה בעצם ערבוב של מייצבים.

הערבוב של החומר הזה בתוך המיץ, גורם לספיגה של כל החלקיקים הקטנים שיש בתוך המיץ בגומי הזה, ומעביר אליו גם את הצבע של המיץ, ואז נראה כאילו יש חתיכות פרי בתוך המיץ, למרות שאין חתיכות של פרי בכלל. בעניין זה צריכים לדעת האם הערבוב הזה כשר או לא כשר, בגלל שישנם מייצבים שאינם כשרים, וגם באיזה כלים עשו אותו וכולי.

המאמר שכותרתו "בעיות בלתי צפויות במרכיבי מזון", מציג עוד שורה של תגליות מעניינות: שעועית לבנה שצבועה בצבע לבן לשם הפיכת המראה לטרי יותר, תפוחים שמרוחים בדונג לשם הפיכת הצבע שלהם ל"חי" יותר, ועוד.

במאמר אחר, מאת הרב משה טוביה וייסברגר, רב עדת היראים בבודפשט וחבר מועצת רבני אירופה, מציין הרב כי כיום מרכיבי המזון של לחם יכולים להגיע למספר אסטרונומי של 80 (!) מרכיבים. הדבר מצויין בהקשר לכך שרבים טוענים פעמים רבות "מה כבר יכול להיות שם?", ובכן, מסתבר שהרבה...

תחום נוסף הלוטה כיום בערפל, מקבל בספר הארה חדשה ומרתקת. מידי שנה מיובאים לארץ מאות מוצרי מזון מעשרות מדינות ברחבי העולם. כל מוצרי המזון צריכים לקבל את אישורה של הרבנות הראשית לישראל. לראשונה, חושף הספר את נוהלי הבדיקה והאישרור של כשרות המוצרים המיובאים, במאמר מרתק מאת הרב חיים לסרי, ראש מחלקת הייבוא ברבנות הראשית לישראל.

במאמרו חושף הרב לסרי שורה של תרמיות מסמרות שער מצד משגיחים במדינות שונות. כך, למשל, לאחר חקירת משגיח שהגיע לארץ ממדינה אירופאית נתברר כי צייונו על גבי המוצרים כי מדובר ב"חלב ישראל" הוא שקר גמור, לאחר שהודה בפה מלא כי "אין אפשרות טכנית לייצר מוצרי חלב שהם חלב ישראל במדינתי".

"יצויין, כי מדובר במקרים נקודתיים שאינם משליכים על כלל המשגיחים, אך מצריכים אותנו לנהוג בערנות", מוסיף הרב לסרי בהקשר זה.

נושא נוסף שמעורר התעניינות ציבורית רחבה בשנים האחרונות הוא התולעים בדגים. מומחים בתחום טוענים כי דגים רבים כיום נגועים בתולעים, מה שהופך את מתן ההכשר לדגים לעניין לא פשוט.

אם בעבר, היה די לבדוק את הדג בסנפיריו וקשקשתו, הרי שכיום נצרכת בדיקה נוספת לבדיקת נגיעות הדג בתולעים.

בעניין זה מובא בספר מאמרו של המומחים המובילים בתחום, הרב משה ויא, מחבר רב המכר "בדיקת המזון כהלכה", והרב שניאור רווח, יו"ר המכון למצוות התלויות בארץ, בו הם מסבירים את הבעייתיות שבדבר ועושים סדר בעניין.

("מאסף תורני בענייני כשרות המזון והשגחה" בהוצאת "מרכז רבני אירופה". עורך: הרב אשר גולד. 232 עמ')