מערכת COL | יום א' ניסן ה׳תש״ע 16.03.2010

ילדים ב-COL: פרשת ויקרא

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד ● כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)  המגזין המלא
ילדים ב-COL: פרשת ויקרא

המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

השבוע היהודי   l   דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא

ר' זַלְמָן הָיָה מְרֻצֶּה. כִּמְעַט כָּל הַשְּׁאִיפוֹת שֶׁלּוֹ הִתְגַּשְּׁמוּ. לְמָשָׁל, הוּא מְאוֹד הִשְׁתּוֹקֵק שֶׁלַּקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית שֶׁבְּתוֹכָהּ הוּא חַי יִהְיֶה רַב אֲמִתִּי, שֶׁיּוּכַל לְהַנְהִיג אֶת הַקְּהִלָּה וּלְהַפְרִיחַ אֶת חַיֵּי הַיַּהֲדוּת בָּעִיר. וְהִנֵּה, הוּא הִצְלִיחַ. בְּעִקְּבוֹת מַאֲמַצִּים רַבִּים, הִגִּיעַ לָעִיר הָרַב כֹּהֵן, תַּלְמִיד-חָכָם וִירֵא-שָׁמַיִם, מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, שֶׁנּוֹכְחוּתוֹ הִשְׁפִּיעָה מִיָּד בְּאֹפֶן חִיּוּבִי עַל כָּל הַקְּהִלָּה.

ר' זַלְמָן גַּם רָצָה שֶׁלַּקְּהִלָּה יִהְיֶה מוֹהֵל קָבוּעַ, יְרֵא-שָׁמַיִם וּמֻמְחֶה. וְהוּא הִשִּׂיג גַּם אֶת זֶה.

גַּם 'בַּעַל תְּפִלָּה' חָם וּלְבָבִי הֵבִיא ר' זַלְמָן לָעִיר, לְאַחַר שֶׁהַחַזָּן הַזָּקֵן כְּבָר הִתְקַשָּׁה לְסַלְסֵל בְּקוֹלוֹ.

"וְעַכְשָׁו נוֹתְרָה לִי רַק עוֹד מְשִׂימָה גְּדוֹלָה אַחַת" – אָמַר ר' זַלְמָן לִידִידָיו וּמַכָּרָיו. "עַכְשָׁו אֶעֱשֶׂה כָּל מַאֲמָץ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ שׁוֹ"בּ (=שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק) יְרֵא-שָׁמַיִם בְּתַכְלִית, שֶׁנּוּכַל לִסְמֹךְ עָלָיו לִמְהַדְּרִין מִן הַמְּהַדְּרִין".

כָּאן, חֵלֶק מִן הַשּׁוֹמְעִים אוֹתוֹ כְּבָר לֹא יָכְלוּ כָּל-כָּךְ לְהַסְכִּים: "הִשַּׂגְתָּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים עַל-פִּי רְצוֹנְךָ וְהַשְׁקָפָתְךָ. אוּלַי לְפָחוֹת בַּנּוֹשֵׂא שֶׁל הַשּׁוֹחֵט תְּוַתֵּר. הֲרֵי בְּסַךְ-הַכֹּל זֶהוּ הַתַּפְקִיד הֲכִי פָּחוֹת מַשְׁמָעוּתִי מִכָּל הַתַּפְקִידִים הָאֲחֵרִים.

הָרַב, בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישִׁיּוּת רוּחָנִית וְתוֹרָנִית, שֶׁהֲרֵי הוּא מַנְהִיג הַקְּהִלָּה. לַמּוֹהֵל, יֵשׁ גַּם-כֵּן תַּפְקִיד רוּחָנִי חָשׁוּב. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט? בְּסַךְ-הַכֹּל יֵשׁ לוֹ עֵסֶק עִם הַבְּהֵמוֹת וַהֲכָנַת הַבָּשָׂר. לָמָּה חָשׁוּב שֶׁהוּא יִהְיֶה דְּמוּת עֶרְכִּית הַמִּצְטַיֶּנֶת בְּיִרְאַת-שָׁמַיִם מְיֻחֶדֶת?".

ר' זַלְמָן שָׁמַע וְלֹא נִבְהַל מִן הַטַּעֲנָה. "שׁוֹחֵט צָרִיךְ לִהְיוֹת אָדָם מְיֻחָד. רְאוּ, מִצְוַת הַשְּׁחִיטָה מוֹפִיעָה לָרִאשׁוֹנָה בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא, וּמַסְבִּירִים חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה שֶׁהַמִּלָּה 'וְשָׁחַט' – מַשְׁמָעָהּ 'וּמָשַׁךְ'. הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ לִהְיוֹת אֻמָּן בִּמְלַאכְתוֹ וְלָדַעַת כֵּיצַד לִשְׁחֹט בִּמְשִׁיכָה אֶת הַבְּהֵמָה. זֶהוּ דָּבָר הַדּוֹרֵשׁ מֻמְחִיּוּת וּמְיֻמָּנוּת".

"הִנֵּה, אַתָּה רוֹאֶה שֶׁצָּדַקְנוּ!" – נֶהֱנוּ הָאֲנָשִׁים מִן הַהֶסְבֵּר. "לְפִי הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ, הַשּׁוֹחֵט אָכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת מֻמְחֶה גָּדוֹל בִּשְׁחִיטָה, אֲבָל בִּכְלָל לֹא מְשַׁנֶּה אֵיזֶה מִין בֶּן-אָדָם הוּא בְּדִיּוּק"...

"אֲהָהּ" – חִיֵּךְ ר' זַלְמָן. "בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לִלְמֹד אֶת הַפָּרָשָׁה יַחַד עִם פֵּרוּשׁ הַחֲסִידוּת.

"כַּאֲשֶׁר שׁוֹחֲטִים בְּהֵמָה, בְּעֶצֶם מוֹשְׁכִים וּמַעֲלִים אוֹתָהּ מִדַּרְגָּה שֶׁל בַּעַל-חַי לְדַרְגָּה שֶׁל 'מְדַבֵּר'. הִיא הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת חֵלֶק מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי! אַךְ תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט הוּא בְּעֶצֶם הַרְבֵּה יוֹתֵר מֻרְכָּב מִזֶּה. שׁוֹחֵט יְרֵא-שָׁמַיִם צָרִיךְ לִהְיוֹת מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת גַּם בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ פְּנִימָה. לָקַחַת אֶת הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁלּוֹ וְשֶׁל מֻשְׁפָּעָיו וְלִמְשֹׁךְ, לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ, שֶׁתִּכָּלֵל בַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית, בְּחֵלֶק הָ'אָדָם' שֶׁבּוֹ, הָ'אֲדַמֶּה לָעֶלְיוֹן'.

"תַּסְכִּימוּ אִתִּי בְּוַדַּאי, יְדִידַי, שֶׁעֲבוֹדָה כָּל-כָּךְ קָשָׁה אֶפְשָׁר לְהַפְקִיד רַק בִּידֵי שׁוֹחֵט בַּעַל יִרְאַת-שָׁמַיִם מְיֻחֶדֶת".

אַנְשֵׁי-שִׂיחוֹ שֶׁל ר' זַלְמָן שָׁמְעוּ אֶת הַהֶסְבֵּר, סָבְרוּ וְקִבְּלוּ. חֶלְקָם אַף נִרְתְּמוּ לַעֲזֹר לְר' זַלְמָן בְּמַאֲמַצָּיו לְהָבִיא שׁוֹחֵט כִּלְבָבוֹ. לְבַסּוֹף, נָשְׂאוּ הַמַּאֲמַצִּים פְּרִי, וְאֶל הַקְּהִלָּה הִגִּיעַ ר' לֵיְבְּל שֶׁהֵחֵל לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ כְּשׁוֹחֵט וּבוֹדֵק. תּוֹךְ זְמַן קָצָר נוֹכְחוּ הַכֹּל לָדַעַת שֶׁלִּפְנֵיהֶם אָדָם מְיֻחָד. אִישׁ בַּעַל מִדּוֹת, שֶׁבְּכָל שָׁעָה פְּנוּיָה עָסוּק בִּתְפִלָּה וּבְלִמּוּד.

"אַתֶּם רוֹאִים" – הִמְתִּיק סוֹד ר' זַלְמָן עִם יְדִידָיו. "ר' לֵיְבְּל הוּא דֻּגְמָא לְשׁוֹחֵט טוֹב בֶּאֱמֶת. הוּא מְטַפֵּל לֹא רַק בַּבְּהֵמָה שֶׁבְּ'בֵית הַמִּטְבָּחַיִם', אֶלָּא גַּם בַּ'בְּהֵמָה' שֶׁבְּלִבּוֹ וּבְלִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ".

 (על-פי 'לקוטי שיחות' חלק יב, הוספות עמ' 141)

 

הסיפור השבועי   l   זלמן רודרמן

שִׂמְחָה שֶׁל חָסִיד

זְמַן רַב עָבַר מֵאָז בִּקּוּרוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁל ר' דֹּב, מְלַמֵּד בְּ'חֶדֶר' מֵהָעֲיָרָה בְּיֶשִׁינְקוֹבִיץ', בִּלְּיוּבַּאוִויטְשׁ. בֹּקֶר אֶחָד הִתְעוֹרֵר ר' דֹּב בִּתְשׁוּקָה עַזָּה לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי רַבּוֹ, כְּבוֹד-קְדֻשַּׁת אַדְמוֹ"ר הָרַשַׁ"בּ (רַבִּי שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים. לָקַח אֶת שַׂקִּית הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ וּצְרוֹר מִטַּלְטְלִים קָטָן, וְיָצָא בָּרֶגֶל לְעֵבֶר לְיוּבַּאוִויטְשׁ.

יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים הִנְהִיג הָרַבִּי הָרַשַׁ"בּ אֶת חֲצַר לְיוּבַּאוִויטְשׁ וְהָיָה מִקַּבַּרְנִיטֶיהָ הַבּוֹלְטִים שֶׁל הַיַּהֲדוּת בְּדוֹרוֹ. הוּא נוֹדַע בִּגְאוֹנוּתוֹ הָעֲצוּמָה, שֶׁבָּאָה לִידֵי בִּטּוּי בּוֹלֵט בִּמְאוֹת מַאַמְרֵי הַחֲסִידוּת הָעֲמֻקִּים וְהַמְּבֹאָרִים שֶׁהִשְׁמִיעַ בָּרַבִּים. לְפִרְסוּם מְיֻחָד זָכוּ 'הֶמְשֵׁךְ תרס"ו' וְ'הֶמְשֵׁךְ תער"ב' – שְׁנֵי רְצָפִים עֲבֵי-כֶּרֶס שֶׁל מַאֲמָרִים עֲמֻקִּים מְאוֹד וּמְבֹאָרִים הֵיטֵב, שֶׁהָרַבִּי הֵחֵל לְאָמְרָם בַּשָּׁנִים הַלָּלוּ.

בִּגְלַל יְכָלְתּוֹ לְבָאֵר אֶת רַעְיוֹנוֹת הַחֲסִידוּת בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּבְסֵדֶר מוֹפְתִי, כִּנּוּ הַחֲסִידִים אֶת הָרַבִּי – 'הָרַמְבַּ"ם שֶׁל תּוֹרַת הַחֲסִידוּת'. וּמְסַפְּרִים, כִּי פַּעַם אַחַת, לְאַחַר שֶׁאָחִיו הַבְּכוֹר שֶׁל הָרַשַׁ"בּ, רַבִּי זַלְמָן-אַהֲרֹן, שֶׁהָיָה תַּלְמִיד-חָכָם מֻפְלָג, הֶאֱזִין לְמַאֲמַר חֲסִידוּת שֶׁאָמַר אָחִיו הַצָּעִיר, הֵחֵל מִתְהַלֵּךְ אָנָה וְאָנָה, נִסְעָר כֻּלּוֹ. לְבַסּוֹף אָמַר: "נוֹלַד רַבִּי, גָּדַל רַבִּי וְהוּא רַבִּי!".

אוּלָם מַצַּב בְּרִיאוּתוֹ הָרוֹפֵף שֶׁל הָרַשַׁ"בּ אִלְּצוֹ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם לִטֹּל פֶּסֶק-זְמַן מֵהָעִסּוּק בְּעִנְיְנֵי הַכְּלָל וּמֵאֲמִירַת מַאַמְרֵי חֲסִידוּת בָּרַבִּים – שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁגָּבוּ מִמֶּנּוּ כּוֹחוֹת גּוּף וְנֶפֶשׁ אַדִּירִים. כְּדֵי שֶׁמְּנוּחָתוֹ תִּהְיֶה שְׁלֵמָה, צִוָּה עָלָיו הָרוֹפֵא לְהִתְנַתֵּק מִסְּבִיבָתוֹ הַטִּבְעִית וּלְהַרְחִיק לִמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם הָאֲוִיר צַח וְהַשַּׁלְוָה מְצוּיָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ ר' דֹּב הַמְּלַמֵּד לִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ הִתְבָּרֵר לוֹ, לְמַרְבֶּה אַכְזָבָתוֹ, כִּי הָרַבִּי נָסַע לַעֲיָרָה פְּלוֹנִית, לְצָרְכֵי מְנוּחָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְאָרֵחַ הָרַשַׁ"בּ בְּאַכְסַנְיָה שֶׁל יְהוּדִי יְרֵא-שָׁמַיִם, שֶׁנִּמְנָה אַף הוּא עִם חֲסִידָיו. הַלָּה דָּאַג לְכָל מַחְסוֹרוֹ שֶׁל הָרַבִּי, וְעָשָׂה כָּל שֶׁלְּאֵל-יָדוֹ כְּדֵי שֶׁהַשְּׁהִיָּה בְּאַכְסַנְיָתוֹ אָכֵן תַּעֲנִיק לָרַבִּי מְנוּחָה גּוּפָנִית וְנַפְשִׁית מְלֵאָה.

ר' דֹּב, שֶׁכָּל הַדֶּרֶךְ מִבְּיֶשִׁינְקוֹבִיץ' דִּמָּה עַצְמוֹ רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ אֶת הָרַבִּי, לֹא הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר. לְהֶפֶךְ, כִּסּוּפָיו אֶל הָרַבִּי רַק הִתְעַצְּמוּ. לְאַחַר שֶׁבֵּרֵר הֵיכָן בְּדִיּוּק שׁוֹהֶה הָרַבִּי, הֶעֱמִיס אֶת צְרוֹרוֹ עַל גַּבּוֹ, שָׂם טַלִּיתוֹ וּתְפִילָיו מִתַּחַת לְבֵית-שֶׁחְיוֹ, וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.

ר' דֹּב הִגִּיעַ לָעֲיָרָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי, וְהוּא פָּנָה לָאַכְסַנְיָה שֶׁבָּהּ הִתְאָרֵחַ הָרַבִּי. בַּעַל הָאַכְסַנְיָה קִבְּלוֹ בִּמְאוֹר-פָּנִים וְשָׂמַח לְהַצִּיעַ לוֹ חֶדֶר.

וְאוּלָם הַמְּלַמֵּד מִבְּיֶשִׁינְקוֹבִיץ' בָּא עַל סִפּוּקוֹ בְּמִדָּה חֶלְקִית בִּלְבַד. אָמְנָם הוּא זָכָה לִרְאוֹת אֶת הָרַבִּי, אַךְ הָעֻבְדָּה שֶׁהָרַבִּי אֵינוֹ מַשְׁמִיעַ מַאַמְרֵי חֲסִידוּת בָּרַבִּים הֵסֵבָּה לוֹ צַעַר עָמֹק, שֶׁנִּכַּר הֵיטֵב עַל פָּנָיו.

בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הִבְחִין בַּצַּעַר הַנָּסוּךְ עַל פָּנָיו שֶׁל ר' דֹּב וְלָחַץ עָלָיו לְסַפֵּר לוֹ מַה מֵּעִיק עַל לִבּוֹ. "דְּאָגָה בְּלֶב אִישׁ יְשִׂיחֶנָהּ", עוֹדְדוֹ. ר' דֹּב לֹא הִכְחִישׁ שֶׁנַּפְשׁוֹ אָכֵן עֲגוּמָה עָלָיו, אַךְ סֵרֵב לְגַלּוֹת לוֹ אֶת הַסִּבָּה. גַּם הַשַּׁבָּת שֶׁפָּרְשָׂה אֶת כְּנָפֶיהָ לֹא הִשְׁקִיטָה אֶת רוּחוֹ שֶׁל ר' דֹּב. כָּךְ הָיָה בְּלֵיל-שַׁבָּת, כָּךְ בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר וְכָךְ גַּם בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם.

רַק בִּזְמַן רַעֲוָא-דְּרַעֲוִין נִשְׁבַּר ר' דֹּב וּבְעֵינַיִם לַחוֹת מִדְּמָעוֹת גִּלָּה לִמְאָרְחוֹ אֶת סִבַּת צַעֲרוֹ. בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הִתְרַשֵּׁם עֲמֻקּוֹת מִכְּמִיהָתוֹ הָעַזָּה שֶׁל הַמְּלַמֵּד מִבְּיֶשִׁינְקוֹבִיץ' לִשְׁמִיעַת מַאֲמַר חֲסִידוּת מֵהָרַבִּי. הוּא הִקְשִׁיב לְר' דֹּב בִּשְׁתִיקָה וּבְהִשְׁתַּתְּפוּת, אַף בְּלִבּוֹ כְּבָר הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר פָּנָה בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אֶל הָרַבִּי הָרַשַׁ"בּ וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי! אֵינֶנִּי מֵבִין... הִגִּיעַ לְכָאן ר' דֹּב מִבְּיֶשִׁינְקוֹבִיץ', וַאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כּוֹחִי לְאָרְחוֹ כָּרָאוּי. מִטָּה נוֹחָה הִצַּעְתִּי לוֹ, אֹכֶל טוֹב הִגַּשְׁתִּי לוֹ וְכָל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ, קִבֵּל. מַדּוּעַ אֵפוֹא יִמָּנַע מִמֶּנּוּ הַדָּבָר שֶׁבּוֹ הוּא חָפֵץ יוֹתֵר מִכֹּל – לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲסִידוּת?!".

דְּבָרָיו הַפְּשׁוּטִים שֶׁל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה, שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּכֵנוּת מְלֵאָה וּבִתְמִימוּת כּוֹבֶשֶׁת, פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה הֻכְרַז כִּי הָרַבִּי יֵצֵא אֶל הַצִּבּוּר הַלֹּא-גָּדוֹל, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּאוֹתָהּ עֲיָרָה, וְיֹאמַר מַאֲמַר חֲסִידוּת.

שִׂמְחָתוֹ שֶׁל ר' דֹּב לֹא יָדְעָה גְּבוּל. מֵאוֹתוֹ רֶגַע אָפַף אוֹתוֹ אֹשֶׁר בִּלְתִּי-רָגִיל. לְאַחַר שֶׁיָּצָא הָרַבִּי אֶל הַקָּהָל וְנָשָׂא מַאֲמַר חֲסִידוּת – לֹא הָיָה אֶפְשָׁר כְּלָל לְהַכִּיר אֶת ר' דֹּב, שֶׁנִּרְאָה כְּמִי שֶׁנּוֹלַד מֵחָדָשׁ.

אֶלָּא שֶׁכָּעֵת הִתְהַפְּכוּ הַיּוֹצְרוֹת: לִבּוֹ שֶׁל ר' דֹּב שָׂמַח וְעָלַץ, וְאִלּוּ בַּעַל הָאַכְסַנְיָה שָׁקַע לְפֶתַע בְּצַעַר. מַדּוּעַ אֵין הוּא מִשְׁתּוֹקֵק כָּךְ לִשְׁמִיעַת חֲסִידוּת וְאֵינֶנּוּ מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה רַבָּה כַּאֲשֶׁר הוּא זוֹכֶה לְכָךְ?! מַחְשָׁבָה זוֹ יִסְּרָה אוֹתוֹ וְשָׁבְרָה אֶת לִבּוֹ.

לְבַסּוֹף נִכְנַס אֶל הָרַבִּי וְהֵשִׂיחַ לְפָנָיו אֶת לִבּוֹ. בֵּין הַדְּבָרִים שָׁאַל: "הַאִם אֵי-פַּעַם אֶזְכֶּה לָחוּשׁ אֹשֶׁר עִלָּאִי כָּזֶה, בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ לְפָחוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא?".

הָרַבִּי הִבִּיט אֵלָיו בְּרַכּוּת וְאָמַר: "לָאו-דַּוְקָא... וְאוּלָם אֲגַלֶּה לְךָ עַתָּה סוֹד – בְּכָל פַּעַם וּפַעַם שֶׁיְּהוּדִי מְסַיֵּם לְהַגִּיד אֶת כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים, מְגַלִּים בְּגַן-עֵדֶן פֵּרוּשׁ נוֹסָף לִפְסוּקֵי נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל".

מֵאוֹתוֹ יוֹם הֵחֵל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה לִקְבֹּעַ לוֹ זְמַן מְיֻחָד לַאֲמִירַת תְּהִלִּים, וּבְכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ עָשָׂה זֹאת בְּהִתְלַהֲבוּת יוֹקֶדֶת וּבִתְחוּשָׁה מֻפְלָאָה שֶׁל אֹשֶׁר עִלָּאִי.

 

מבט לגאולה   l   מנדי הרשקוביץ

תַּקְצִיר הַפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים: מִתְבָּרֵר כִּי יִשְׁעִי נִרְדַּם מִתַּחַת לְסֶלַע, מִזְּמַן חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי עַד לִתְקוּפָתֵנוּ.

פרק חמישי:

שֵׁנָה אֲרֻכָּה... אֲרֻכָּה

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?", אָמַר אוֹרִי, לְאַחַר שֶׁהִצְלִיחַ לְעַכֵּל אֶת הַסִּפּוּר הַמַּפְעִים. "הַסִּפּוּר הַזֶּה מַזְכִּיר לִי מַשֶּׁהוּ! הוּא מַזְכִּיר לִי אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְּעַגֵּל".

"אֲנִי לֹא מַכִּיר. אֶשְׂמַח אִם תְּסַפֵּר לִי אוֹתוֹ", הֶעֱבִיר יִשְׁעִי יָד עַל מִצְחוֹ.

*

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל חוֹנִי, שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ בְּפִי כֹּל "חוֹנִי הַמְּעַגֵּל", עַל-שֵׁם נֵס הַגְּשָׁמִים שֶׁהוֹרִיד בִּשְׁנַת הַבַּצֹּרֶת – יָשַׁב בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְלָמַד אֶת פְּסוּקֵי הַתְּהִלִּים.

"רַבִּים טוֹעִים כִּי פְּסוּקֵי הַתְּהִלִּים נוֹעֲדוּ אַךְ וְרַק לַאֲמִירָתָם בִּשְׁעַת צָרָה אוֹ שִׂמְחָה", דָּרַשׁ לֹא מִזְּמַן לִמְאוֹת תַּלְמִידָיו. "אַךְ לְמַעֲשֶׂה, מְלֵאִים פְּסוּקֵי הַתְּהִלִּים בִּדְרָשׁוֹת מֻפְלָאוֹת, וּבִרְמָזִים נִסְתָּרִים. רַבִּים מִסּוֹדוֹת הַתּוֹרָה גְּנוּזִים בַּפְּסוּקִים הַנִּרְאִים כִּפְשׁוּטִים!".

כָּעֵת, יָשַׁב חוֹנִי וְהָגָה בְּפֶרֶק קכ"ו בִּתְהִלִּים. "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים... כֵּיצַד קָרָא דָּוִד לִשְׁנוֹת גָּלוּת רַבּוֹת כָּל-כָּךְ בְּשֵׁם 'חֲלוֹם'? הֲלוֹא הַגָּלוּת שֶׁלְּאַחַר בַּיִת רִאשׁוֹן אָרְכָה שִׁבְעִים שָׁנָה, וְרַק לְקֵץ שִׁבְעִים עָלָה עֶזְרָא וּבָנָה אֶת בַּיִת שֵׁנִי וְאָז זָכִינוּ לְשִׁיבַת צִיּוֹן, חֶלְקִית. הַאִם יֶשְׁנוֹ בֶּן-אֱנוֹשׁ הַמְּסֻגָּל לִישֹׁן וְלַחְלֹם בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעִים שָׁנָה רְצוּפוֹת?".

"וּמָה הַתְּשׁוּבָה?", הִקְשָׁה תַּלְמִיד צָעִיר, שֶׁזְּקַנְקַן עִטֵּר אֶת סַנְטֵרוֹ.

"אֵין בְּיָדִי תְּשׁוּבָה. כָּל יָמַי אֲנִי מִצְטַעֵר עַל כָּךְ שֶׁאֵינִי מַצְלִיחַ לְהָבִין פָּסוּק זֶה!", סִיֵּם חוֹנִי, וְנָשַׁק לִמְגִלַּת סֵפֶר הַתְּהִלִּים.

חוֹנִי יָצָא לְבֵיתוֹ. דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה הִפְרִידָה בֵּין בֵּיתוֹ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, שֶׁהִתְעַקְּלָה בֵּינוֹת לְחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְגִנּוֹתֶיהָ. "אֵין לְךָ יֹפִי כְּיָפְיָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם", אָמְרוּ חֲזַ"ל, וְנִתַּן הָיָה לִרְאוֹת זֹאת בְּחוּשׁ. פַּרְדֵּסִים נְטוּעִים, גִּנּוֹת מְלַבְלְבוֹת וְגֵאָיוֹת יְרוּקִים הַמַּזְמִינִים לִשְׁזֹף בָּהֶם אֶת הָעַיִן.

מֵעֵבֶר לְגֶדֶר אֲבָנִים נְמוּכָה נִצַּב קָשִׁישׁ בַּעַל זָקָן מַלְבִּין, הַמְּגֻלְגָּל לְסַנְטֵרוֹ. יָדָיו הַגְּרוּמוֹת הִסְגִּירוּ שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת אֲדָמָה. בְּוַדַּאי זָכָה גַּם לְהַגִּישׁ מִדֵּי שָׁנָה בִּכּוּרִים לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. כָּעֵת הוּא נָטַע יִחוּר צָעִיר שֶׁל עֵץ בָּאֲדָמָה.

"בִּרְכַּת ה' עָלֶיךָ!", קָרָא חוֹנִי לְעֵבֶר הַקָּשִׁישׁ.

"בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם ה', שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ", הֵשִׁיב הַקָּשִׁישׁ, אֶל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר.

"אֵיזֶה עֵץ נוֹטֵעַ אַתָּה?", הִתְעַנְיֵן חוֹנִי.

"חָרוּב, רַבֵּנוּ! חֲרוּבִים מְתוּקִים וּמְלֵאֵי דְּבַשׁ יִצְמְחוּ מֵעֵץ זֶה, בְּעֶזְרַת ה'!", הוּא הֶאֱרִיךְ בַּשֵּׁם וְנָשָׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם.

"וְכַמָּה שָׁנִים לוֹקֵחַ לְעֵץ זֶה לִטְעֹן פֵּרוֹת?".

- "שִׁבְעִים שָׁנָה, רַבֵּנוּ".

"וְאַתָּה מַאֲמִין שֶׁתִּחְיֶה עוֹד שִׁבְעִים שָׁנָה?".

- "תִּרְאֶה רַבֵּנוּ. כְּשֶׁאֲנִי הִגַּעְתִּי לָעוֹלָם, מָצָאתִי בּוֹ חֲרוּבִים. כְּשֵׁם שֶׁאֲבוֹתַי שָׁתְלוּ עֲבוּרִי, כָּךְ שׁוֹתֵל אֲנִי לְבָנַי!".

"יָפֶה מְאוֹד!", הִסְכִּים חוֹנִי. "בִּרְשׁוּתְךָ, אֶכָּנֵס לַחֲצֵרְךָ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁבְּתַרְמִילִי? עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְפָנַי כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְבֵיתִי".

"בְּשִׂמְחָה, רַבֵּנוּ", צָהַל הַקָּשִׁישׁ. "עֲקִיבָא מִשְׁתַּדֵּל לְהַכְנִיס אוֹרְחִים, כְּכָל יְכָלְתּוֹ!".

חוֹנִי נִכְנַס לַחֲצֵרוֹ שֶׁל עֲקִיבָא, וְהוֹצִיא פַּת-לֶחֶם מִתַּרְמִילוֹ. גַּם מְעַט יְרָקוֹת לָקַח, וּלְאַחַר נְטִילַת יָדָיו, הֵחֵל לֶאֱכֹל. תּוֹךְ כְּדֵי אֲכִילָה גָּבְרָה עָלָיו עֲיֵפוּתוֹ: הַשִּׁעוּרִים הָרַבִּים בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, הַהֲלִיכָה הַמְּרֻבָּה, הַחֲדָשׁוֹת הַלֹּא-טוֹבוֹת שֶׁהִגִּיעוּ מֵאַרְמוֹנוֹ שֶׁל יַנַּאי הַמֶּלֶךְ – כָּל אֵלּוּ גָּרְמוּ לִשְׁמוּרוֹת עֵינָיו לְהֵעָצֵם.

סֶלַע גָּדוֹל הִצְמִיחַ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִסְּבִיבוֹ שֶׁל חוֹנִי הַיָּשֵׁן, וְחוֹנִי יָשַׁן בִּפְנִים שֵׁנָה טוֹבָה וַעֲמֻקָּה. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר, רָאָה אָדָם קוֹטֵף פֵּרוֹת מֵעֵץ הַחֲרוּבִים שֶׁבַּחֲצֵרוֹ שֶׁל עֲקִיבָא.

"אַתָּה הוּא עֲקִיבָא?", בֵּרֵר אֵצֶל הָאִישׁ הַקּוֹטֵף, שֶׁדָּמָה מְאוֹד לַקָּשִׁישׁ שֶׁנָּטַע אֶת הָעֵץ.

"לֹא, נֶכְדּוֹ אֲנִי!", הֵשִׁיב הָאִישׁ. "וּמִי כְּבוֹדוֹ? מֵהַדְרַת פָּנָיו נִכָּר כִּי  צַדִּיק הוּא, אַךְ מַכִּיר אֲנִי אֶת כָּל צַדִּיקֵי יְרוּשָׁלַיִם וְאֵינִי מַכִּיר אֶת כְּבוֹדוֹ".

"מַשְׁמָע יָשַׁנְתִּי שִׁבְעִים שָׁנָה"... אָמַר חוֹנִי בְּאִטִּיּוּת. "אָכֵן, יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת שֶׁל שֵׁנָה בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעִים שָׁנָה. בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים!".

*

"סוֹפוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר הָיָה", סִכֵּם אוֹרִי, "שֶׁחוֹנִי חָזַר לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְגַם שָׁם לֹא הִכִּירוּ אוֹתוֹ. מִשֶּׁלֹּא מָצָא חַבְרוּתָא טָבַע אֶת הַמִּשְׁפָּט 'אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא'".

"מְעַנְיֵן מְאוֹד", אָמַר יִשְׁעִי. "אָז אִם שִׁבְעִים שְׁנוֹת הַשֵּׁנָה שֶׁל חוֹנִי יְכוֹלוֹת לְהַסְבִּיר אֶת גָּלוּת בָּבֶל – הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי יְכוֹלָה לְהַסְבִּיר אֶת הַגָּלוּת שֶׁלְּאַחַר חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי"...

המשך יבוא אי"ה

 

סיפורי חסידים

בְּרָכָה תַּחַת מַכָּה

מְסַפֵּר הָרַב לֵוִי וִילְמוֹבְסְקִי:

בִּשְׁנוֹת פְּעִילוּתִי בְּבֵית-חַבַּ"ד בְּחוֹלוֹן, יָשַׁבְתִּי יוֹם אֶחָד בְּמִשְׂרַד בֵּית-חַבַּ"ד וְלַמָּקוֹם נִכְנְסָה אִשָּׁה שֶׁהִצִּיגָה עַצְמָהּ כְּרַעְיָתוֹ שֶׁל סְגַן רֹאשׁ הַמּוֹעָצָה הַדָּתִית. הִיא בִּקְּשָׁה לְסַפֵּר לִי אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא:

"בֶּן-דּוֹדִי הוּא אִישׁ עֲסָקִים גָּדוֹל בְּצָרְפַת. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת לֹא הָיוּ לוֹ יְלָדִים וּלְבַסּוֹף, בִּזְכוּת בִּרְכַּת הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ נוֹלְדָה לוֹ בַּת. לְאוֹת תּוֹדָה, בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְאָמֶרִיקָה בְּמִסְגֶּרֶת עֲסָקָיו, הָיָה מַקְדִּישׁ אֶת תְּפִלַּת מִנְחָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלּוֹ בִּנְיוּ-יוֹרְק, לְהִתְפַּלֵּל עִם הָרַבִּי.

"לִפְנֵי זְמַן-מָה חָלְתָה בִּתּוֹ בְּמַחֲלָה קָשָׁה שֶׁהָלְכָה וְהֶחְרִיפָה, עַד שֶׁהוּא רֻתַּק לְבֵיתוֹ מִבְּלִי יְכֹלֶת לָצֵאת לְמִשְׂרָדוֹ. יוֹם אֶחָד, הוּא יָשַׁב בַּסָּלוֹן עָצוּב וּמְדֻכָּא, וּלְפֶתַע קָלְטָה עֵינוֹ אֶת תְּמוּנַת הָרַבִּי הַנִּצֶּבֶת דֶּרֶךְ-קֶבַע עַל קִיר הַסָּלוֹן. בְּרֹב כְּאֵב וְתִסְכּוּל נָטַל נַעַל וּזְרָקָהּ עַל הַתְּמוּנָה...

"כַּעֲבֹר זְמַן" – הִמְשִׁיכָה הָאִשָּׁה לְסַפֵּר – "הֵחֵלָּה הַיַּלְדָּה לְהַרְגִּישׁ יוֹתֵר טוֹב, מִבְּלִי שֶׁהוּא עַצְמוֹ יָדַע אֵיךְ וְכֵיצַד. כֵּיוָן שֶׁעֲסָקָיו לָחֲצוּ וּמַצָּבָהּ שֶׁל בִּתּוֹ הוּטַב, הוּא מִהֵר לִנְסֹעַ לְאַרְצוֹת-הַבְּרִית לְצֹרֶךְ הָעֲסָקִים. כְּמִנְהָגוֹ, גַּם הַפַּעַם בָּא לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה עִם הָרַבִּי. עוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לְהִכָּנֵס לַ'זַאל' הַקָּטָן, נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְהָרַבִּי יָצָא הַחוּצָה. הָרַבִּי הִבִּיט בָּאִישׁ וְאָמַר: 'קִבַּלְתִּי אֶת זְרִיקַת הַנַּעַל...'

"בֶּן-דּוֹדִי הָיָה הָמוּם. הוּא כַּמּוּבָן הִתְנַצֵּל מְאוֹד וּבִקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הָרַבִּי, אַךְ הָרַבִּי רַק הִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וְאָמַר: 'אַתָּה תַּחְזֹר הַבַּיְתָה וְהַיַּלְדָּה תַּרְגִּישׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב'... וְכָךְ אָכֵן הָיָה. הוּא חָזַר לְבֵיתוֹ וְהַיַּלְדָּה חָזְרָה לְאֵיתָנָהּ".

 

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.