מערכת COL
|
יום ט"ז אדר ה׳תש״ע
02.03.2010
אב החייל החטוף ותלמידי 'מרכז הרב' בהצגה משותפת ● מיוחד
לקראת פורים הועלתה בירושלים הצגה הקרויה 'קשה להיות יהודי'. במאי ההצגה היה יהודה וקסמן, אביו של החייל נחשון וקסמן הי"ד, שנחטף לפני חמש-עשרה שנה בידי מחבלים ונהרג במהלך פעולת החילוץ של צה"ל ● המציגים היו תלמידי ישיבת 'מרכז הרב' לצעירים, ששמונה מתלמידיה נרצחו לפני שנתיים ● בראיון למדור 'חיים יהודיים' ב'שיחת השבוע', מספר וקסמן על העבודה המשותפת עם התלמידים ● וגם: תיאור מצמרר - מתי בכה לראשונה על מות בנו החייל לסיפור המלא
וקסמן עם נכדו אורי-נחשון. ברקע: תלמידי 'מרכז הרב' בהכנסת ס"ת לע"נ חבריהם שנרצחו
מאת מנחם כהן
לקראת פורים הועלתה בירושלים הצגה הקרויה 'קשה להיות יהודי'. במאי ההצגה היה יהודה וקסמן (62) מירושלים, אביו של החייל נחשון וקסמן הי"ד, שנחטף לפני חמש-עשרה שנה בידי מחבלים ונהרג במהלך פעולת החילוץ של צה"ל. המציגים היו תלמידי ישיבת 'מרכז הרב' לצעירים, ששמונה מתלמידיה נרצחו לפני שנתיים בפיגוע טרור בישיבה.
ההצגה הזאת הייתה חלק מפעילות טיפולית של וקסמן, המשמש כיום גם פסיכודרמטיסט, עם התלמידים ב'מרכז הרב', במאמץ לסייע להם להתאושש מההלם שגרם הפיגוע. "פנתה אליי עובדת סוציאלית וביקשה ממני לתת כתף לתלמידים", מספר וקסמן. "באמצעות ההצגה התחילו התלמידים להתגבר על קשיים ופחדים".
משחק התמודדות
יהודה נולד ברומניה ובהיותו ילד עלה לארץ-ישראל. מקום לימודיו הראשון היה בבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד. בהמשך למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן. חייו התנהלו בשגרה בריאה, עד האירוע הנורא שבו נחטף ונרצח בנו נחשון.
נוסף על עצם הטרגדיה הקשה, הרגיש יהודה כאב עמוק על שלא הצליח להיפרד מבנו.
"נשלחתי למטפל והוא ניסה לסייע לי בהתמודדות. אחרי כמה מפגשים, שלא הובילו להתקדמות ממשית, הוא הציע שיטת טיפול חדשה, פסיכודרמה. הטיפול הזה משלב בין משחק לדיבור ונותן סיכוי טוב יותר לטיפול", מסביר וקסמן.
פרידה מצמררת
באמצעות המשחק הצליח יהודה לחולל בנפשו את מהלך הפרידה מבנו. התיאור מצמרר: "מנחה הקבוצה ביקש ממני לבחור מתוך קבוצת האנשים שהשתתפה במשחק את 'נחשון'. האיש שבחרתי נתבקש לשכב על הרצפה. המנחה כיסה אותו בסדין לבן ואמר: 'הנה בנך מת, מונח לפנינו'. הוא ביקש מ'נחשון' לקום ואז אמר: 'עכשיו הוא חי. בוא תיפרד ממנו'. פרצתי בבכי חסר-מעצורים. נפרדתי ממנו, ואז המנחה ביקש ממנו לשכב שנית ושוב כיסה אותו. זו הייתה הנקודה שבה התחלתי למעשה לעבֵּד את האבל על מות בני".
כשראה את מידת הצלחתו של הטיפול בפסיכודרמה, החליט ללמוד את המקצוע. "למדתי שלוש שנים וקיבלתי תעודה המסמיכה אותי במקצוע הזה", הוא מספר.
בעזרת שיטות הפעולה האלה עבד עם תלמידי 'מרכז הרב', ששמונה מחבריהם נרצחו בספריית הישיבה. חודשים רבים עבד איתם על ההצגה שהעלו בשבוע שעבר.
להעריך את היותנו כאן
ההצגה מתארת את קשיי החיים בעיירה יהודית לפני מאה שנה. באחד הקטעים המרכזיים נראים שני חברים צעירים שסיימו תיכון והם בדרכם לאוניברסיטה.
האחד יהודי ושמו שניאורסון, והשני נוצרי ושמו איוואנוֹ. השניים מתווכחים אם באמת המִמשל מתנכל ליהודים, והם מחליטים להחליף ביניהם את זהותם. כך כל אחד ואחד מהם מגלה את האמת, בדרכים משעשעות.
"המסר מההצגה הזאת", מסכם יהודה, "הוא שעלינו להעריך את היותנו בארץ-ישראל. בהצגה ברור כמה קשה להיות יהודי בארצות הגולה ועד כמה הגויים מתנכלים ליהודים. עלינו להודות לה' שאנחנו יכולים ללמוד תורה במנוחה ולקיים מצוות ללא הפרעה, ובעיקר לעבוד את השם באהבה ובשמחה".
לקראת פורים הועלתה בירושלים הצגה הקרויה 'קשה להיות יהודי'. במאי ההצגה היה יהודה וקסמן (62) מירושלים, אביו של החייל נחשון וקסמן הי"ד, שנחטף לפני חמש-עשרה שנה בידי מחבלים ונהרג במהלך פעולת החילוץ של צה"ל. המציגים היו תלמידי ישיבת 'מרכז הרב' לצעירים, ששמונה מתלמידיה נרצחו לפני שנתיים בפיגוע טרור בישיבה.
ההצגה הזאת הייתה חלק מפעילות טיפולית של וקסמן, המשמש כיום גם פסיכודרמטיסט, עם התלמידים ב'מרכז הרב', במאמץ לסייע להם להתאושש מההלם שגרם הפיגוע. "פנתה אליי עובדת סוציאלית וביקשה ממני לתת כתף לתלמידים", מספר וקסמן. "באמצעות ההצגה התחילו התלמידים להתגבר על קשיים ופחדים".
משחק התמודדות
יהודה נולד ברומניה ובהיותו ילד עלה לארץ-ישראל. מקום לימודיו הראשון היה בבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד. בהמשך למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן. חייו התנהלו בשגרה בריאה, עד האירוע הנורא שבו נחטף ונרצח בנו נחשון.
נוסף על עצם הטרגדיה הקשה, הרגיש יהודה כאב עמוק על שלא הצליח להיפרד מבנו.
"נשלחתי למטפל והוא ניסה לסייע לי בהתמודדות. אחרי כמה מפגשים, שלא הובילו להתקדמות ממשית, הוא הציע שיטת טיפול חדשה, פסיכודרמה. הטיפול הזה משלב בין משחק לדיבור ונותן סיכוי טוב יותר לטיפול", מסביר וקסמן.
פרידה מצמררת
באמצעות המשחק הצליח יהודה לחולל בנפשו את מהלך הפרידה מבנו. התיאור מצמרר: "מנחה הקבוצה ביקש ממני לבחור מתוך קבוצת האנשים שהשתתפה במשחק את 'נחשון'. האיש שבחרתי נתבקש לשכב על הרצפה. המנחה כיסה אותו בסדין לבן ואמר: 'הנה בנך מת, מונח לפנינו'. הוא ביקש מ'נחשון' לקום ואז אמר: 'עכשיו הוא חי. בוא תיפרד ממנו'. פרצתי בבכי חסר-מעצורים. נפרדתי ממנו, ואז המנחה ביקש ממנו לשכב שנית ושוב כיסה אותו. זו הייתה הנקודה שבה התחלתי למעשה לעבֵּד את האבל על מות בני".
כשראה את מידת הצלחתו של הטיפול בפסיכודרמה, החליט ללמוד את המקצוע. "למדתי שלוש שנים וקיבלתי תעודה המסמיכה אותי במקצוע הזה", הוא מספר.
בעזרת שיטות הפעולה האלה עבד עם תלמידי 'מרכז הרב', ששמונה מחבריהם נרצחו בספריית הישיבה. חודשים רבים עבד איתם על ההצגה שהעלו בשבוע שעבר.
להעריך את היותנו כאן
ההצגה מתארת את קשיי החיים בעיירה יהודית לפני מאה שנה. באחד הקטעים המרכזיים נראים שני חברים צעירים שסיימו תיכון והם בדרכם לאוניברסיטה.
האחד יהודי ושמו שניאורסון, והשני נוצרי ושמו איוואנוֹ. השניים מתווכחים אם באמת המִמשל מתנכל ליהודים, והם מחליטים להחליף ביניהם את זהותם. כך כל אחד ואחד מהם מגלה את האמת, בדרכים משעשעות.
"המסר מההצגה הזאת", מסכם יהודה, "הוא שעלינו להעריך את היותנו בארץ-ישראל. בהצגה ברור כמה קשה להיות יהודי בארצות הגולה ועד כמה הגויים מתנכלים ליהודים. עלינו להודות לה' שאנחנו יכולים ללמוד תורה במנוחה ולקיים מצוות ללא הפרעה, ובעיקר לעבוד את השם באהבה ובשמחה".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
