זה מתחיל כמו הקדמה לקוסמות מיסטית.
שבו על כסא ונשמו עמוק. אני הולך לגרום לכם לשינוי רציני בחיים. שינוי שיורגש במקום העבודה שלכם, בכיס שלכם ובלב שלכם.
אני הולך לגרום לכם, לא לאבד ימי עבודה, להימנע מהוצאת כספים מיותרים ולשמור על קצב לב סדיר ללא דפיקות חזקות.
עכשיו, קומו מהכסא ואתם משוחררים. את הקסם שהבטחתי תחושו רק בעוד כמה שנים... זהו קסם לטווח ארוך.
זהו קסם שיאפשר לבן-בת שלכם לטוס לארה"ב חופשי בין הגילאים 13 עד 23.
אחרי שבחודשים האחרונים עקבנו אחר המאמצים של משה זוכמיר להשיג מקום דרך רשימת ההמתנה ואחר מצב צבירת הנקודות של ר' איצ'ה דער (נוסע) מתמיד. החודש אני רוצה לשתף אתכם במסע תלאותיה של חיה מושקא (שם בדוי) בדרכה להוצאת ויזה לארה"ב.

ארץ האפשרויות המוגבלות

ידוע ומפורסם כי בין הגילאים 17 – 22 קשה הרבה יותר לקבל ויזה חדשה לארה"ב.
יכול להיות שהייתה לך ויזה כבר עשר שנים ומעולם לא חרגת מתנאי השהייה בארה"ב, אבל ברגע שאתה בן 19 אתה חשוד מיידי בניסיון להונות את רשויות ההגירה.
אתה מספר שאתה רוצה לטוס לארה"ב בשביל להשתתף בשמחה משפחתית בניו יורק, אבל אתה וודאי מתכנן בסתר לבך לטוס בכלל לפלורידה ולשמש בקודש כמוכר ב"באסטה" בקניון.

חיה מושקא שלנו, לא פספסה אף שמחת תורה אצל הרבי. היא תמיד חזרה יום אחרי החג כי בית הספר חייב.
היא בסך הכל רוצה לטוס יחד עם קבוצת הבנות לכ"ב שבט, כולן יוצאות יחד וחוזרות יחד.
לג' תמוז היא יכולה לטוס רק ליומיים, כיוון שאחיה מתחתן יומיים אחרי, היא אפילו מציגה לראיה הזמנה מקורית ובוהקת לחתונה שלו.

"גב', אנחנו מתנצלים, אך לא הוכחת לנו קביעות מספיקה בארץ. בקשתך לאשרת כניסה – ויזה, נדחית !!".

תוך 60 שניות חיה מושקא מוצאת את עצמה על המדרכה מחוץ לשגרירות.
"מה??? אני??? סירוב לויזה???"
9136 הק"מ שבין נתב"ג ל-קנדי נראים פתאום כמו מיליון מייל.

לצערה הרב, בזמן שחברותיה יחגגו עם התורה בניו יורק, חיה מושקא תשתתף בהקפות השניות המסורתיות בכפר חב"ד. כ"ב שבט יצויין בהתוועדות בבית זלטה ובג' בתמוז מובטח לה שלא יהיה גשום השנה...

חיה מושקא – מסורבת הויזה, ניסתה במהלך שבוע שלם לבטל את רוע הגזרה.
האבא החסיר יומיים שלמים של עבודה אותם הקדיש להתרוצצויות בין כל מיני מאכרים וכאילו מקושרים, שהבטיחו לסדר לה את זה, ללא הצלחה גדולה.

בעוד חצי שנה, היא תנסה שוב לקבל ויזה. היא תשלם שוב את האגרה ותכין מחדש את כל הניירת. רק שבדרכה לויזה מהיום והלאה נוספה במחשב הערה שהיא סורבה בעבר.

כמה עוגמת נפש נוכל לחסוך אם רק נערך נכון לשנים הללו.

המקרים הללו קורים כל הזמן, וגם לאנשי המקצוע המורגלים בתחום, נצבט הלב כל פעם מחדש לראות נער/ה צעירים מסורבי ויזה, על לא עוול בכפם.

בן 13 ל-שגרירות !

אני מציע לכם את המתכון הבדוק ביותר והמנוסה ביותר. הכל חוקי, הכל לגיטימי ורשויות ההגירה של ארה"ב מוזמנים בדיוק כמוכם לקרוא את הדברים הללו ולהפנים.

כשהילד/ה שלכם בן/בת 13 גשו וסדרו להם ויזה לארה"ב.

בגיל 13 אין צורך בהגעה פיזית לשגרירות ארה"ב, כך שההורה גם לא מפסיד יום עבודה. (מיום הולדת 14 יש צורך להגיע פיזית לראיון)
בגיל 13 אין שום סיבה בעולם לסרב להם לויזה
בגיל 13 אתם נותנים להם מתנה שתסדר אותם ל10 שנים הבאות.

שכן, בפעם הבאה שיזדקקו לחסדי האמריקאים, כעבור 10 שנים, הם כבר יהיו בן 23, ע"פ רוב, נשויים – עובדים – ומיושבים יותר. במצב זה אין סיבה שלא יאשרו להם שוב ויזה חדשה.

עזרתם לו/לה לדלג בקלילות על אותן שנים בעייתיות, ולחזור לשגרירות כבוגרים.
כמה פשוט, כמה קל !!

אגב, לאחרונה חלו שינויים גדולים בכל הליך הוצאת הויזה. הטפסים שונו ונוהל זימון הראיון גם הוא השתנה. אם אתם לא בקיאים בעניינים, מומלץ מאוד ליצור קשר עם סוכן נסיעות או אדם המתמחה בעניין.


כמה שיותר קרוב

ולסיום, ברצוני לשתף אתכם בבקשה יוצאת דופן של נוסע. בקשה שהפתיע אותי, משהו שלא הכרתי עד היום.

בחור נחמד שהזמין כרטיס לטוס לניו יורק לי"א בניסן, יום ההולדת של הרבי.

מה לגבי מושבים? היכן לסדר לך? שאלתי אותו.
"בהלוך- אשמח אם תסדר לי כמה שיותר קדימה, ובחזור- כמה שיותר אחורה"

הבקשה הזו נראתה קצת מוזרה וביקשתי ממנו הסבר.

"פשוט ביותר" הוא עונה, "אני רוצה תמיד להיות כמה שיותר קרוב לרבי!!"

הכנות שלו והצורה הכל- כך אמיתית בה יצא לו המשפט הזה, שבתה את ליבי.
אני מודה שלא שמעתי על זה עד היום וזה ממש הפתיע אותי.

המלצתי לו לומר את אותן המילים גם לצוות הצ'ק אין בשדה בבואו לטיסת ההלוך. עם כזו כנות ותמימות הם עוד יעזרו לשבת בקדמת המטוס עוד יותר קרוב לרבי, ע"י שדרוג למחלקת עסקים...