מערכת COL
|
יום י"א אדר ה׳תש״ע
25.02.2010
הרב עובדיה יוסף פסק: יומיים פורים בלוד, מה יעשו החב"דניקים?
"בעיר לוד יש לקרוא את המגילה בברכה ביום י"ד אדר ולחזור ולקרוא את המגילה בלי ברכה ביום שני ט"ו אדר", כך פסק הרב עובדיה יוסף לתושבי לוד. גם לשאר מצוות היום התייחס הרב עובדיה וקבע כי "יש לומר על הניסים הן ביום י"ד והן ביום ט"ו, ומשלוח מנות ומתנות לאביונים וקריאת התורה בברכה בשני הימים ובפרט השנה שיום ט"ו אדר חל ביום שני" ● האם גם בשיכון חב"ד בלוד יקראו מגילה בי"ד ובט"ו? הרב ברוך בועז יורקוביץ רב שיכון חב"ד בלוד נדרש לשאלה בשיחה עם COL לסיפור המלא
הרב ברוך בועז יורקוביץ' קורא במגילה ● צילום: ברלה שיינר, COL
לדעת וכתב COL
"בעיר לוד יש לקרוא את המגילה בברכה ביום י"ד אדר ולחזור ולקרוא את המגילה בלי ברכה ביום שני ט"ו אדר", כך פסק מרן הגר"ע יוסף שליט"א לתושבי לוד. במכתבו שכתב הוסיף: "כך המנהג הנכון בעיר. גם לשאר מצוות היום התייחס מרן שליט"א, וקבע כי "יש לומר על הניסים הן ביום י"ד והן ביום ט"ו, ומשלוח מנות ומתנות לאביונים וקריאת התורה בברכה בשני הימים ובפרט השנה שיום ט"ו אדר חל ביום שני".
את מכתבו כתב בתשובה לרבים שפנו בעניין העיר לוד, שנחשב לעתיקה וכבר בעבר התלבטו האם נחשב למוקפת מימי יהושע בן נון או לא. בתשובה לרבים כתב מרן שליט"א: "לשאלת רבים הנני להודיע דעת תורה כי בעיר לוד יש לקרוא את המגילה בברכה ביום י"ד אדר ולחזור ולקרוא את המגילה בלי ברכה ביום שני ט"ו אדר. אין זו חסידות, אלא שכך צריך לנהוג מלכתחילה על פי ההלכה, וכך מנהג היראים בעיר לוד".
בעיתון 'יום ליום' של ש"ס המתפרסם מחר ושמביא את דבר הפסיקה, נכתב כי כבר בשנת בכ"ה שבט תשמ"ז כתב מרן שליט"א בתשובה לשאלתו של הרה"ג רבי נתן אורטנר שליט"א, רב העיר לוד, כי אמנם ידוע מה שאמרו בגמרא במגילה שלוד היא בין הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מ"מ יש ספק שמא מיקומה הנוכחי אינו במקומה הראשון ממש, ואולי נבנית רחוק ממקומה הראשון. הפולמוס התעורר אז באותם ימים כאשר בעת סלילת כביש ליד לוד נמצאו קברים רבים עתיקים בעומק שני מטרים, ואנשי "אתרא קדישא" הבקיאים בדבר קבעו שקברים אלה של יהודים הם מתקופת המשנה, ושבמקום הזה הייתה העיר לוד העתיקה, שהיא חלק מן העיר לוד של היום, ואו אז קמו ספקות שונים בדבר, אך מכל מקום הורה מרן שליט"א בספרו הגדול (שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן ס) כי "אין לשנות מהמנהג שנהגו עד כה, ויש לקרות המגילה בי"ד בברכה, כמנהג רוב העולם, ובט"ו בלא ברכה, כיון שמידי ספק לא יצאנו".
יצויין כי דבריו של מרן שליט"א הינם חידוש במובן מסויים לגבי כל מצוות היום ולא רק בנושא קריית המגילה, והדברים באו לאור פסק של בנו של מרן, הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, ראש ישיבת חזון עובדיה ומחבר ספרי הילקוט יוסף, שנדרש לעניין נמרצות ופנה וכתב לתושבי העיר לוד על פסק ההלכה הקיים, והוסיף וכתב דבריו עליהם חתן מרן שליט"א את המילים הבאות: "אני מסכים בכל לב על ההוראות הנ"ל, שומע לנו ישכון בטח. ותזכו לשנים רבות נעימות וטובות".
הרב ברוך בועז יורקוביץ רב שיכון חב"ד בלוד מבהיר ל-COL כי מדובר רק על "העיר העתיקה" בלוד אך דבריו של הרב עובדיה יוסף אינם מתייחסים לחלקים אחרים בעיר, בניהם שיכון חב"ד בלוד
"בעיר לוד יש לקרוא את המגילה בברכה ביום י"ד אדר ולחזור ולקרוא את המגילה בלי ברכה ביום שני ט"ו אדר", כך פסק מרן הגר"ע יוסף שליט"א לתושבי לוד. במכתבו שכתב הוסיף: "כך המנהג הנכון בעיר. גם לשאר מצוות היום התייחס מרן שליט"א, וקבע כי "יש לומר על הניסים הן ביום י"ד והן ביום ט"ו, ומשלוח מנות ומתנות לאביונים וקריאת התורה בברכה בשני הימים ובפרט השנה שיום ט"ו אדר חל ביום שני".
את מכתבו כתב בתשובה לרבים שפנו בעניין העיר לוד, שנחשב לעתיקה וכבר בעבר התלבטו האם נחשב למוקפת מימי יהושע בן נון או לא. בתשובה לרבים כתב מרן שליט"א: "לשאלת רבים הנני להודיע דעת תורה כי בעיר לוד יש לקרוא את המגילה בברכה ביום י"ד אדר ולחזור ולקרוא את המגילה בלי ברכה ביום שני ט"ו אדר. אין זו חסידות, אלא שכך צריך לנהוג מלכתחילה על פי ההלכה, וכך מנהג היראים בעיר לוד".
בעיתון 'יום ליום' של ש"ס המתפרסם מחר ושמביא את דבר הפסיקה, נכתב כי כבר בשנת בכ"ה שבט תשמ"ז כתב מרן שליט"א בתשובה לשאלתו של הרה"ג רבי נתן אורטנר שליט"א, רב העיר לוד, כי אמנם ידוע מה שאמרו בגמרא במגילה שלוד היא בין הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מ"מ יש ספק שמא מיקומה הנוכחי אינו במקומה הראשון ממש, ואולי נבנית רחוק ממקומה הראשון. הפולמוס התעורר אז באותם ימים כאשר בעת סלילת כביש ליד לוד נמצאו קברים רבים עתיקים בעומק שני מטרים, ואנשי "אתרא קדישא" הבקיאים בדבר קבעו שקברים אלה של יהודים הם מתקופת המשנה, ושבמקום הזה הייתה העיר לוד העתיקה, שהיא חלק מן העיר לוד של היום, ואו אז קמו ספקות שונים בדבר, אך מכל מקום הורה מרן שליט"א בספרו הגדול (שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן ס) כי "אין לשנות מהמנהג שנהגו עד כה, ויש לקרות המגילה בי"ד בברכה, כמנהג רוב העולם, ובט"ו בלא ברכה, כיון שמידי ספק לא יצאנו".
יצויין כי דבריו של מרן שליט"א הינם חידוש במובן מסויים לגבי כל מצוות היום ולא רק בנושא קריית המגילה, והדברים באו לאור פסק של בנו של מרן, הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, ראש ישיבת חזון עובדיה ומחבר ספרי הילקוט יוסף, שנדרש לעניין נמרצות ופנה וכתב לתושבי העיר לוד על פסק ההלכה הקיים, והוסיף וכתב דבריו עליהם חתן מרן שליט"א את המילים הבאות: "אני מסכים בכל לב על ההוראות הנ"ל, שומע לנו ישכון בטח. ותזכו לשנים רבות נעימות וטובות".
הרב ברוך בועז יורקוביץ רב שיכון חב"ד בלוד מבהיר ל-COL כי מדובר רק על "העיר העתיקה" בלוד אך דבריו של הרב עובדיה יוסף אינם מתייחסים לחלקים אחרים בעיר, בניהם שיכון חב"ד בלוד
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
