"צריכים להיות עשירים בפשטות" ● ליל שישי חסידי
להאזנה לשיחה לחצו כאן
(תרגום מילולי חופשי - בלתי מוגה).
כמדובר – "פותחין בברכה", ובפרט שחודש זה הוא חודש אדר, ש"בריא מזלי'" של כל יהודי ושל כל ישראל, ובפרט של כללות ישראל, ובמיוחד בנוגע לענין שהזמן גרמא, הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
ויש לזה גם שייכות מיוחדה לפרשת השבוע, אשר (מתחילה מיד) נקראת בשם "תרומה" כל הפרשה, ומתחילה מיד מ"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
וביחד עם זה גם, כמדובר כמה פעמים, שאף על פי שלכאורה הי' מקום שהכתוב יפתח בהזכרת "נחושת",
שאליו היו שייכים רובם של כל ישראל או כל ישראל; אך התחילו דוקא מ"זהב", ורק אח"כ "כסף" ורק אח"כ "נחושת",
שזה מראה גם, שהפרשה קשורה עם עשירות.
והרי התורה היא נצחית, א"כ גם פרשת התורה בפרט, "לחיות עם הזמן" כמבואר פתגמו של רבינו הזקן בזה, שיהודי נתברך בעשירות בגשמיות כפשוטה, מתחיל ועד כדי כך שלכל לראש יש לו בכלל "זהב", ורק אח"כ יש לו גם "כסף" וגם "נחושת", ועיקר ענינו הוא בכלל הענין ד"זהב". דכיון שהוא בנו יחידו של הקב"ה, הרי מובן שענינו הוא "זהב", על דרך שענינו הוא כסיום נדבת המשכן: "אבני שוהם ואבני מילואים", וכמדובר כמה פעמים.
ואח"כ זה נעשה הוראה נצחית, שיהודי צריך להשתדל בכל התלוי בו, שיהי' ענין של עשירות בפשטות, ומובן הענין בזה, שאז יש לו אפשרות רבה שלא בערך לפעול בעניני צדקה, ועל דרך זה להדר בקיום המצוות; שהרי הידור מצוה קשור בהוצאות נוספות, ובזה גופא הרי ישנו עוד יותר הידור ועוד יותר הידור.
במילא הרי מובן, שכשיש לו לא רק "נחושת" אלא גם "כסף", ולא רק כסף אלא גם "זהב", אזי ביכולתו להדר ביתר שאת וביתר עוז, כמדובר כמה פעמים.
ועוד והוא העיקר, שהיות שזה מעורר עוד יותר, שצריך להיות ענין הגאולה האמיתית והשלימה, שאז נקיֵם "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" כפשוטו, שכן בתורה שבכתב, במיוחד בענינים הקשורים עם הלכה, [והרי "ועשו לי מקדש" זוהי הלכה] הרי לכל לראש מגיע הפשוטו של מקרא ופשוטה של הלכה,
על דרך זה מובן גם, שלכל לראש, עוד לפני שקוראים במלוא ה"רעש" ("טראַסק") את פרשת תרומה מתחילתה ועד סופה, כבר התחילו לקרוא את הפרשה, ובפרט את התחלה הפרשה, בפסוק "ועשו לי מקדש" ו"זהב וכסף ונחושת" כבר התחילו לקרוא בתפילת המנחה של השבת שלפני זה, שהיתה פרשת משפטים, שפרשת משפטים ענינה דברים המובנים בשכל הכי פשוט, ועד כדי כך שצריך להזהיר לא לשאול אצל גויים, והטעם על זה הוא רק כדי שלא להוסיף כח בהם, להוסיף תהילה להם,
משא"כ מצד עצם הפסק-דין, הרי זהו כבר גם פס"ד של אומות העולם (כמוזכר לעיל) שזהו "זמן השיא" ("העכסטע צייט"), וכמדובר כמה פעמים, שבזמן גופא ישנו ענין של "נעלה" ("הויך"), ואח"כ יש גבוה יותר, עד ל"זמן השיא", הנה זהו כבר זמן השיא ל"וכתתו חרבותם לאתים", וכמדובר כמה פעמים בהנוגע לאסיפה דאומות העולם עם כל הפרסום ובמלוא ה"רעש" שבדבר, והסבירו שאי אפשר בלאו הכי אלא זהו דבר הכרחי, ואף עומדים בפליאה מדוע עד עתה לא עשו זאת,
ועד כדי כך שבזה התאחדו שני המלוכות [ארה"ב וברה"מ לשעבר] שהם ברוב הזמן היו בהתנגדות זה לזה, וכעת הדגישו, נהפוך הוא, שצ"ל "וכתתו חרבותם לאתים", וכמדובר כמה פעמים בארוכה.
ועוד והוא העיקר, שמהדיבור בכל ענינים אלו, ובפרט שהיות שאומרים שזהו ענין של "מזל", שלכן גם ראש כל החודש הרי ראש-חודש הוא ביום השלישי שהוכפל בו כי טוב, וביום הרביעי, שבו "נתלו המאורות" בתי"ו "שני המאורות הגדולים", ורק אח"כ ע"י הקטרוג נעשה מ?? "שני המאורות הגדולים", "המאור הקטן" ו"המאור הגדול", ומיד עשו את זה, ומיד הסבירו והכריזו והודיעו בזה, שאדרבא, הענין שהיא נעשתה "קטן" אינו ענין של עונש, אלא זהו ענין שדוקא על ידו יהי' "והי' אור הלבנה כאור החמה", ולא עוד ("און דערביי וועט מען ניט אָפּשטעלן") אלא שיהי' "ואור הלבנה שבעתיים", כמדובר כמה פעמים, שזה קאי על כל יהודי ועל כל ישראל, ובפרט שנמצאים כבר לאחרי ר"ח, ובחודש של חודש אדר, וחודש של ששים יום (כמדובר לעיל בארוכה), וחודש שמיד לאחריו יודעים וכבר קבעו, שאחריו מגיע חודש ניסן, ש"כשם שבניסן נגאלו" כך "בניסן עתידין להגאל", וכמדובר כמה פעמים הפתגם של נשיא דורנו, שכאשר אומרים "לשנה הבאה בירושלים", אין הפירוש בזה שצריך להמתין שנה, אלא זה בא תיכף ומיד,
ובפרט שהמדובר הוא בנוגע ל"ימי צאתך מארץ מצרים", ובשעת אמירת ההגדה, "שעה שפסח מצה ומרור מונחים לפניך", שמרור הוא קו האמצעי, ענין אות וא"ו, שזה בא תיכף ומיד בקו ישר, וזה בא באופן ישר, וזה נמשך באופן של "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".
ועוד והוא העיקר (ו)תיכף ומיד ממש, שיהי' "בריא מזלי'", כפי שכל יהודי מאחל וכל ישראל מאחלים, שיתחזק מזלו של כל יהודי, עאכו"כ של עשרה מישראל, עאכו"כ של ריבוי יהודים – צ"ל "בריא מזלי'" בפשטות, ש"בריא מזלי'" בפשטות הוא, שאפילו כששואלים גוי, ומתרגמים את המילים ושואלים אותו: מה זאת אומרת? הוא עונה מיד, שהמשמעות היא, שמזלו של כל יהודי צריך להיות בריא וצ"ל חזק, והרי במילא מובן, שהוא צ"ל דוקא "סמוך על שולחן אביו", במילא צ"ל "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", ומתוך מזלא טבא, וכמדובר לעיל, שהוכפל בו כי טוב ביום השלישי, ותיכף ומיד ה"שני המאורות הגדולים", ורק אח"כ יש גם את ענין הירידה שבזה, אולם אך ורק ירידה צורך עלי', כדי שיהי' "אור הלבנה כאור החמה", ותיכף ומיד ממש "כאור שבעת הימים", וכמדובר כמה פעמים.
וכמדובר כמה פעמים, תיכף ומיד ממש, בלי שום הפסק בינתיים, אלא תיכף ומיד "הנה זה בא", "מראה באצבעו" מגיע משיח צדקנו, והולכים "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו" לארצנו הקדושה, ושם – לירושלים עיר הקודש, וב"מקדש אד' כוננו ידיך", בבית המקדש השלישי והמשולש,
ותיכף ומיד ממש.
מאפשרים לכם לקבל
