ילדים ב-COL: פרשת משפטים
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
toratcha@chabad.org.il
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי l דבירה גרוזמן
פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים
מִשְׁפַּחַת אוֹפַנִּי הָיְתָה צְרִיכָה לִנְסֹעַ לְחוּץ-לָאָרֶץ לִתְקוּפָה קְצָרָה. אֶת דִּירָתָם, הֶחְלִיטוּ לְהַשְׂכִּיר בֵּינְתַיִם לַאֲחֵרִים. הֵם נִקּוּ וְסִדְּרוּ אוֹתָהּ, גַּם אֶת חֲדַר הָאוֹפַנַּיִם שֶׁבַּכְּנִיסָה הַבַּיְתָה הָיָה עֲלֵיהֶם לְפַנּוֹת. אַךְ הֵיכָן יִמְצְאוּ מָקוֹם לְאַרְבַּעַת זוּגוֹת הָאוֹפַנַּיִם שֶׁל יַלְדֵי הַמִּשְׁפָּחָה?
אֶת זוּג הָאוֹפַנַּיִם הָרִאשׁוֹן קִבֵּל שָׁאוּלִי, הַבֵּן שֶׁל הַשְּׁכֵנִים. הוּא פָּשׁוּט דָּפַק עַל הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ: "שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתֶּם נוֹסְעִים לְכַמָּה שָׁבוּעוֹת, אוּלַי תּוּכְלוּ לְהַשְׁאִיל לִי אֶחָד מִזּוּגוֹת הָאוֹפַנַּיִם שֶׁלָּכֶם?".
אֶת זוּג הָאוֹפַנַּיִם הַשֵּׁנִי בִּקֵּשׁ מֵהֶם יִשָׂשׂכָר, הַשָּׁכֵן מִקְּצֵה הָרְחוֹב: "אֶפְשָׁר לִשְׂכֹּר אֶחָד מִזּוּגוֹת הָאוֹפַנַּיִם שֶׁלָּכֶם, לַתְּקוּפָה שֶׁאַתֶּם נוֹסְעִים? אֲשַׁלֵּם לָכֶם חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים תְּמוּרַת שְׂכִירַת הָאוֹפַנַּיִם".
אֶת זוּג הָאוֹפַנַּיִם הַשְּׁלִישִׁי, אַבָּא שֶׁל מִשְׁפַּחַת אוֹפַנִּי הוֹבִיל לְמִשְׁפַּחַת שֶׁמֶּר, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַחְסָן גָּדוֹל בֶּחָצֵר וּבִקֵּשׁ – "הַאִם אוּכַל לְשַׁלֵּם לָכֶם חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁמְרוּ עֲבוּרֵנוּ מִכָּל מִשְׁמָר, עַל זוּג הָאוֹפַנַּיִם הַזֶּה, עַד שֶׁנַּחְזֹר?".
עַל זוּג הָאוֹפַנַּיִם הָרְבִיעִי, הִתְנַדֵּב שְׁכֵנָם הַקָּשִׁישׁ, מַר נֶאֱמָן לִשְׁמֹר. "אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם וְאֶשְׂמַח לַעֲזֹר בַּמֶּה שֶׁאֶפְשָׁר. הִנֵּה, בֵּיתִי גָּדוֹל וְרֵיק. אוּכַל לִשְׁמֹר לָכֶם בְּחִנָּם עַל זוּג הָאוֹפַנַּיִם הָרְבִיעִי, אֶצְלִי בַּמִּרְפֶּסֶת".
וְכָךְ נָסְעוּ לָהֶם בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, בְּלֵב קַל. הֵם יָדְעוּ שֶׁכָּל זוּגוֹת הָאוֹפַנַּיִם, בְּיָדַיִם טוֹבוֹת.
כַּאֲשֶׁר הֵם חָזְרוּ אַרְצָה, הָיוּ צְרִיכִים יַלְדֵי הַמִּשְׁפָּחָה לָרוּץ וְלֶאֱסֹף אֶת זוּגוֹת הָאוֹפַנַּיִם מִכָּל הַשּׁוֹמְרִים הַשּׁוֹנִים.
"הָבָה וְנִרְאֶה" – הִכְרִיז אַבָּא. "יֵשׁ לָנוּ אֶחָד 'שׁוֹאֵל', וְהוּא שָׁאוּלִי בֶּן הַשְּׁכֵנִים, שֶׁשָּׁאַל אֶת הָאוֹפַנַּיִם וּבֵינְתַיִם כַּמּוּבָן הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לַהֲנָאָתוֹ. אַבְרָהָם, אַתָּה תִּגַּשׁ אֵלָיו בְּבַקָּשָׁה.
"יֵשׁ לָנוּ אֶחָד 'שׂוֹכֵר', וְהוּא יִשָׂשׂכָר הַשָּׁכֵן מִקְּצֵה הָרְחוֹב. גַּם הֵם בְּוַדַּאי הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּאוֹפַנַּיִם. מִי יֵלֵךְ אֲלֵיהֶם? יִצְחָק. אַתָּה בְּוַדַּאי תְּקַבֵּל מֵהֶם אֶת חֲמִשִּׁים הַשְּׁקָלִים דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת.
"יֵשׁ לָנוּ 'שׁוֹמֵר שָׂכָר', זוֹ מִשְׁפַּחַת שֶׁמֶּר שֶׁשָּׁמְרָה לָנוּ עַל הָאוֹפַנַּיִם בְּתוֹךְ הַמַּחְסָן שֶׁלָּהּ. יַעֲקֹב, אַתָּה תֵּלֵךְ אֲלֵיהֶם. וְכַמּוּבָן, זְכֹר לְשַׁלֵּם לָהֶם חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים – דְּמֵי שְׁמִירָה.
"וְהָרְבִיעִי חָבִיב – 'שׁוֹמֵר הַחִנָּם', מַר נֶאֱמָן הַיָּקָר. מִי רוֹצֶה לָלֶכֶת אֵלָיו לָקַחַת אֶת זוּג הָאוֹפַנַּיִם? הִנֵּה, יוֹסֵף. זֶה יִהְיֶה הַתַּפְקִיד שֶׁלְּךָ, וְאַל תִּשְׁכַּח לוֹמַר 'תּוֹדָה רַבָּה' לִידִידֵנוּ הַטּוֹב".
"רַק רֶגַע אַבָּא, שַׂמְתָּ-לֵב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כָּאן בְּדִיּוּק אֶת אַרְבַּעַת סוּגֵי הַ'שּׁוֹמְרִים' הַמְּפֹרָטִים: שׁוֹאֵל, שׂוֹכֵר, שׁוֹמֵר-שָׂכָר וְשׁוֹמֵר-חִנָּם?" – קָפַץ אַבְרָהָם וְשָׁאַל בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
"בְּוַדַּאי" – חִיֵּךְ אַבָּא. "אַךְ דְּעוּ לָכֶם יְלָדַי הַיְּקָרִים, שֶׁכָּל יְהוּדִי, הוּא בְּעֶצֶם כְּמוֹ 'שׁוֹמֵר' בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. כִּי הֲרֵי הָאֱלֹקִים בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְהִפְקִיד אוֹתוֹ בְּיָדֵינוּ שֶׁנִּשְׁמֹר עָלָיו אֱלֹקִי וְטָהוֹר עַל-יְדֵי קִיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת.
"רַבִּים לְצַעֲרֵנוּ, הֵם כְּמוֹ הַ'שּׁוֹאֵל'; מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּעוֹלָם מִכָּל הַבָּא לַיָּד, מִבְּלִי לָתֵת שׁוּם תְּמוּרָה. רַבִּים אֲחֵרִים, הֵם כְּמוֹ הַ'שּׂוֹכֵר'; מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּעוֹלָם וּ'מְשַׁלְּמִים' תְּמוּרַת זֹאת. לְמָשָׁל: 'הִנֵּה אֶתֵּן צְדָקָה, עַל-מְנָת שֶׁיִּתְרַפֵּא בֶּן-מִשְׁפַּחְתִּי'. עוֹד רַבִּים אֲחֵרִים הֵם כְּמוֹ 'שׁוֹמֵר-שָׂכָר'; לוֹמְדִים תּוֹרָה וּמְקַיְּמִים מִצְווֹת, מִתּוֹךְ רָצוֹן אֲמִתִּי, יַחַד עִם זֹאת הֵם יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְשַׁלֵּם לָהֶם אֶת שְׂכָרָם. זוֹהִי דַּרְגָּה גְּבוֹהָה, כֵּיוָן שֶׁהֵם אָכֵן עוֹבְדֵי ה'!
"אַךְ הַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר הִיא שֶׁל 'שׁוֹמֵר הַחִנָּם'. אֵלֶּה הַצַּדִּיקִים. כָּל רְצוֹנָם הוּא רַק לַעֲבֹד אֶת ה' בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים. 'לִשְׁמֹר' עַל הָעוֹלָם, לְקַדֵּשׁ וּלְזַכֵּךְ אוֹתוֹ, לְלֹא צִפִּיָּה לְשׁוּם שָׂכָר וּתְמוּרָה".
"אַבָּא, זֶה כָּל-כָּךְ קָשֶׁה לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה שֶׁכָּזוֹ..." – אָמְרוּ כָּל הַיְּלָדִים כִּמְעַט בְּיַחַד.
"נָכוֹן" – הִסְכִּים אַבָּא. "אַךְ לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ".
(מעובד על-פי 'לקוטי שיחות' חלק לא, א.)
הסיפור השבועי l
מֵי הַדְּבַשׁ הַטְּעִימִים
חֲסִידִים יָשְׁבוּ פַּעַם בְּהִתְוַעֲדוּת חֲסִידִית וְשָׁתוּ 'מֵי דְּבַשׁ' (מִן מַשְׁקֶה שֶׁהָיָה נָפוֹץ בְּאוֹתָם יָמִים). אָמַר אֶחָד מֵהֶם, ר' מֹשֶׁה שְׁמוֹ: שִׁמְעוּ מַעֲשֶׂה שֶׁבְּעֵינַי רָאִיתִי וּבְאָזְנַי שָׁמַעְתִּי.
וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: בְּעֵת שְׁהוּתִי בְּוִינָה שָׁלַחְתִּי אֶת מְשָׁרְתִי לְאֶחָד מִבָּתֵּי-הַמְּזִיגָה, לְהַשִּׂיג עֲבוּרִי צְלוֹחִית מֵי-דְּבַשׁ. הַמַּשְׁקֶה שֶׁקִּבַּלְתִּי הָיָה מַמָּשׁ מְצֻיָּן. טַעֲמוֹ – כְּטַעַם גַּן-הָעֵדֶן. מַעֲדָן כָּזֶה אֵין מוֹצְאִים בְּכָל מָקוֹם. מִיָּד שְׁלַחְתִּיו בַּשֵּׁנִית לְאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁיִּקְנֶה עֲבוּרִי עֲשָׂרָה בַּקְבּוּקִים מֵאוֹתוֹ מַשְׁקֶה אֶקַּח אוֹתָם לְבֵיתִי – חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי – וְנֵהָנֶה אֲנִי וּמִשְׁפַּחְתִּי.
שְׁלִיחִי שָׁב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. נָתַתִּי בְּיָדוֹ עוֹד כַּמָּה זְהוּבִים וְצִוִּיתִי עָלָיו לַחְזֹר עַל עֲקֵבָיו. "אֵין", הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה בְּפִיו. "אִי-אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עוֹד מֵהַמַּשְׁקֶה הַזֶּה".
הֶחְלַטְתִּי לָסוּר בְּעַצְמִי אֶל הַמָּקוֹם. בַּבַּיִת פָּגַשְׁתִּי בַּחֲבוּרָה גְּדוֹלָה יְשׁוּבָה אֶל הַשֻּׁלְחָן, כְּשֶׁהֵם נִרְאִים אַחֲרֵי סִיּוּם סְעוּדָה גְּדוֹלָה. נִגַּשְׁתִּי אֶל בַּעַל-הַבַּיִת וּבִקַּשְׁתִּיו לָתֵת לִי מִמֵּי-הַדְּבַשׁ שֶׁלּוֹ.
"סוּג זֶה שֶׁל מֵי-דְּבַשׁ נִגְמַר זֶה עַתָּה, וְלֹא נוֹתְרָה מִמֶּנּוּ וְלוּ טִפָּה אַחַת", הוֹדִיעַ הַמּוֹזֵג. "מָתַי נִתַּן יִהְיֶה לְהַשִּׂיגוֹ"?, הִתְעַנְיַנְתִּי. "מֵהַסּוּג הַהוּא", הִדְגִּישׁ הַמּוֹזֵג, "לֹא תַּשִּׂיג עוֹד לְעוֹלָם"...
הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים בַּחֶדֶר הִבִּיטוּ בַּמּוֹזֵג בְּעֵינַיִם מִשְׁתָּאוֹת לְמִשְׁמַע הַצְהָרָתוֹ. בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַסַּקְרָנוּת שֶׁבְּעֵינֵי אוֹרְחָיו, סִפֵּר הַמּוֹזֵג אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא:
בֶּעָבָר הָיָה מוֹהֵל. הָיָה לוֹ כְּלַל-בַּרְזֶל: מֵעוֹלָם לֹא סֵרַב לַעֲרֹךְ בְּרִית, יִהְיֶה מְקוֹם הַבְּרִית אֲשֶׁר יִהְיֶה. חֹק עָשָׂה לְעַצְמוֹ – לְהֵעָנוֹת לְכָל דְּרִישָׁה.
עֶרֶב יוֹם-כִּפּוּר הָיָה הַיּוֹם, וִיהוּדִי כַּפְרִי, לָבוּשׁ בְּגַסּוּת, הִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתּוֹ. הַכַּפְרִי בִּקֵּשׁ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לְבֵיתוֹ בַּכְּפָר לָמוּל אֶת בְּנוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ לִפְנֵי שְׁמוֹנָה יָמִים. מְקוֹם מְגוּרָיו הָיָה מְרֻחָק שֵׁשׁ פַּרְסָאוֹת מִבֵּיתוֹ שֶׁל הַמּוֹהֵל, וְהַיּוֹם עֶרֶב הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הוּא! אֲבָל חֹק הוּא חֹק: הַמּוֹהֵל אֵינוֹ מְסָרֵב, נַעֲנֶה לַהַזְמָנָה וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲרֹךְ אֶת הַבְּרִית.
יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ יַחְדָּו, וּמִתְבָּרֵר שֶׁהַכַּפְרִי חֲסַר פְּרוּטָה הוּא, וְהוּא עוֹמֵד לָלֶכֶת אֶת כָּל הַמֶּרְחָק רַגְלִי. אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִשְׂכֹּר עֲגָלָה. גַּם הַמּוֹהֵל עַצְמוֹ לֹא הָיָה מִבַּעֲלֵי הָאֶמְצָעִים, וְאֵין בְּרֵרָה, צוֹעֲדִים. הָאִכָּר בְּנַעֲלָיו הַמְּגֻשָּׁמוֹת פּוֹסֵעַ בִּמְהִירוּת, צְעָדָיו גְּדוֹלִים, הוּא גּוֹמֵעַ אֶת הַמֶּרְחָק בִּמְהִירוּת. וְהַמּוֹהֵל רָץ בְּעִקְּבוֹתָיו, מִשְׁתַּדֵּל לְהַדְבִּיק אֶת הַקֶּצֶב, וְאֵינֶנּוּ מְסֻגָּל.
כָּךְ אוֹ כָּךְ נֶעֱלַם אֲבִי הַבֵּן מֵעֵינָיו בְּאֶחָד מֵעִקּוּלֵי הַדֶּרֶךְ, וְהוּא הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ בְּעַצְמוֹ. בְּהַגִּיעוֹ לַכְּפָר שָׁאַל אֶת אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הֵיכָן גָּרָה הַמִּשְׁפָּחָה לָהּ נוֹלַד בֵּן, וְכָךְ הִגִּיעַ אֶל הַבַּיִת.
בַּבַּיִת צִפְּתָה לוֹ הָאֵם, שׁוֹכֶבֶת בְּמִטָּתָהּ חַסְרַת-אוֹנִים. הַתִּינוֹק הַפָּעוֹט מֻטָּל בַּעֲרִיסָתוֹ, וּמִלְבַדָּם – אֵין בַּבַּיִת אִישׁ. הָאָב מִסְתַּבֵּר, לֹא חָשַׁב שֶׁמִּן הָרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה אַף הוּא נוֹכֵחַ בִּשְׁעַת מִילַת בְּנוֹ.
הַמּוֹהֵל נִצַּב בִּפְנֵי בְּעָיָה חֲמוּרָה: מִי יֹאחַז אֶת הַתִּינוֹק בִּשְׁעַת הַמִּילָה? מִי יִהְיֶה הַסַּנְדָּק? הַזְּמַן קָצָר. לַעֲזֹב אֶת הַמַּעֲרָכָה – לֹא נְתָנוֹ לִבּוֹ. זֶהוּ הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְהֻלֶּדֶת הַבֵּן, וְהַיּוֹם חַיָּב הוּא לְהִכָּנֵס בִּבְרִית. אֲבָל לָמוּל בְּלֹא סִיּוּעַ – זֶה מְסֻכָּן. מֵעוֹלָם לֹא הִתְנַסָּה בַּזֹּאת.
הוּא יָצָא הַחוּצָה, מַשְׁקִיף אֶל הָרְחוֹב, אוּלַי יִמְצָא יְהוּדִי שֶׁיִּתְנַדֵּב לְהַגִּישׁ אֶת הָעֶזְרָה הַדְּרוּשָׁה. דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת חָלְפוּ וְאֵין אִישׁ בָּאֹפֶק. וְאָז רָאָה בְּקֶרֶן הָרְחוֹב אִישׁ עָנִי הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים. "אֵין לִי זְמַן", אָמַר הֶעָנִי לַמּוֹהֵל בְּקֹצֶר-רוּחַ. "הַיּוֹם, עֶרֶב יוֹם-הַכִּפּוּרִים, אוּכַל לְהִשְׂתַּכֵּר רוּבָּל שָׁלֵם, וּמְמַהֵר אֲנִי הָעִירָה לִמְלֶאכֶת קִבּוּץ הַנְּדָבוֹת".
הַמּוֹהֵל, שֶׁבְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת לֹא עָמְדוּ בְּפָנָיו אֶפְשָׁרֻיּוֹת רַבּוֹת, הִבְטִיחַ לַהֵלֶךְ שֶׁיִּתֵּן לוֹ רוּבָּל אִם יֵאוֹת לְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ. וְכָךְ הָיָה. הֶעָנִי יָשַׁב וְהֶחְזִיק אֶת הַתִּינוֹק, וְהַמּוֹהֵל עָרַךְ אֶת בְּרִית-הַמִּילָה. וְאַחֲרֵי זְמַן קָצָר הָיוּ שְׁנֵיהֶם מְמַהֲרִים הָעִירָה.
הַמּוֹהֵל מִהֵר לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה, וּפָנָה לִסְעֹד אֶת הַסְּעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת. בְּפֶתַח בֵּיתוֹ פָּגַשׁ אֶת הֶעָנִי מַמְתִּין לְבוֹאוֹ. הוּא מִהֵר לְשַׁלֵּם לוֹ אֶת רוּבָּל-הַכֶּסֶף, וְחָשַׁב שֶׁבַּזֹּאת תַּמּוּ אֵרוּעֵי הַיּוֹם. אַךְ הִסְתַּבֵּר שֶׁלֹּא. הֶעָנִי בִּקֵּשׁ שֶׁיְּכַבְּדוּהוּ בִּצְלוֹחִית מֵי-דְּבַשׁ.
זֶה כְּבָר הָיָה יוֹתֵר מִדַּי. "אֵין לִי זְמַן עַכְשָׁו", הִתְחַנֵּן הַמּוֹהֵל. אַךְ הֶעָנִי הִתְעַקֵּשׁ, נִכְנַס הַבַּיְתָה, הִתְיַשֵּׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן וְצִפָּה לְמֵי-הַדְּבַשׁ. הַמּוֹהֵל נֶאֱלַץ לִמְזֹג לוֹ כּוֹס מֵי-דְּבַשׁ מַעֲשֵׂי-יָדָיו, אַךְ עַתָּה תָּבַע הֶעָנִי שֶׁאַף הוּא יִשְׁתֶּה עִמּוֹ כּוֹס, וְשֶׁהֵם יְאַחֲלוּ זֶה לָזֶה שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה. בְּלֵית-בְּרֵרָה נֶאֱלַץ הַמּוֹהֵל לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו.
"יֵשׁ לְךָ עוֹד מִן הַמַּשְׁקֶה שֶׁאָנוּ שׁוֹתִים?", הִתְעַנְיֵן הָאוֹרֵחַ הַטּוֹרְדָנִי.
"מְעַט מְאוֹד" – עָנָה לוֹ הַמּוֹהֵל בְּעוֹדוֹ פּוֹנֶה לְבָרֵךְ בִּרְכַּת-הַמָּזוֹן.
"מֵי-הַדְּבַשׁ הָאֵלּוּ לֹא יִכְלוּ מִן הֶחָבִית", בֵּרְכוּ לְפֶתַע הַזָּר, "עַד הַבְּרָכָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל נִשּׂוּאֵי בִּנְךָ הַצָּעִיר". וּבְאָמְרוֹ זֹאת הִצְבִּיעַ עַל הַתִּינוֹק שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב בַּעֲרִיסָתוֹ שֶׁבְּפִנַּת הַחֶדֶר.
"הַבְּרָכָה הִתְקַיְּמָה בִּמְלֻאָהּ", סִיֵּם הַמּוֹזֵג אֶת סִפּוּרוֹ. "אוֹתוֹ עָנִי הָיָה כַּנִּרְאֶה אֵלִיָּהוּ-הַנָּבִיא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַבְּרָכָה שֶׁיֵּשׁ בֶּחָבִית מֵי-הַדְּבַשׁ פָּתַחְתִּי בֵּית-מְזִיגָה, וּכְבָר שָׁכַחְתִּי אֶת הַמּוֹעֵד שֶׁהִצִּיב הֶעָנִי לְבִרְכָּתוֹ. אַךְ הַיּוֹם, בְּעֵת שֶׁבֵּרַכְנוּ אֶת בִּרְכַּת-הַמָּזוֹן בִּסְעוּדַת הַ'שֶּׁבַע-בְּרָכוֹת' שֶׁל בְּנִי הַצָּעִיר, נָפְלָה לְפֶתַע הֶחָבִית וְנִשְׁבְּרָה, וְלָכֵן אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁאֶת מֵי-הַדְּבַשׁ הַלָּלוּ לֹא תַּשִּׂיגוּ עוֹד לְעוֹלָם"...
מבט לגאולה l מנדי הרשקוביץ
תַּקְצִיר: אוֹרִי, פּוֹגֵשׁ בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בְּחוֹלוֹן יֶלֶד עִם בְּגָדִים מְשֻׁנִּים הָעוֹנֶה לַשֵּׁם יִשְׁעִי.
פרק שני:
אָרוֹן... סְפָרִים???
אוֹרִי נִרְגַּע. אִם הַיֶּלֶד הַמְּשֻׁנֶּה מְדַבֵּר עִבְרִית, אָז הוּא אֵינוֹ עַרְבִי וְגַם לֹא הוֹדִי. חָשַׁב לְעַצְמוֹ. הוּא הֶחְזִיר אֶת יָדוֹ לִלְחִיצָה: "נָעִים מְאוֹד. לִי קוֹרְאִים אוֹרִיָּה, אֲבָל כֻּלָּם קוֹרְאִים לִי אוֹרִי!".
וּכְבָר הִתְיַשְּׁבוּ הַשְּׁנַיִם כִּידִידִים וָתִיקִים עַל אֶחָד מִסַּפְסְלֵי הָעֵץ הָרַבִּים הַפְּזוּרִים בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת, תַּחַת לְעֵץ הָאֹרֶן הָעַתִּיק.
"אֲנִי מֵבִין שֶׁהִגַּעְתָּ לְמִנְחָה", הִסִּיק אוֹרִי אֶת הַמַּסְקָנָה הַהֶגְיוֹנִית. "אֲבָל לָמָּה אַתָּה לָבוּשׁ כָּכָה?".
יִשְׁעִי שָׁתַק. הוּא הִסְתַּכֵּל עַל בֵּית-הַכְּנֶסֶת וְעַל אוֹרִי לְחִלּוּפִין, בְּמַבָּטִים אֲרֻכִּים, סוֹקְרִים. וְרַק אָז הוּא פָּתַח שֵׁנִית אֶת פִּיו: "לְאָן הִגַּעְתִּי? וּבְאֵיזוֹ שָׁנָה אָנוּ עוֹמְדִים כָּעֵת?"...
אוֹרִי כִּמְעַט וּבָלַע אֶת לְשׁוֹנוֹ. כְּ'תוֹלַעַת סְפָרִים' מֻשְׁבָּע, הוּא קָרָא סְפָרִים רַבִּים וּמְגֻוָּנִים עַל יְלָדִים מְבֻגָּרִים וַחֲפָצִים שֶׁהִגִּיעוּ בְּמִנְהֶרֶת הַזְּמַן מִתְּקוּפָה אַחַת לִתְקוּפָה אַחֶרֶת. אֲבָל יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין לִקְרֹא סֵפֶר כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹכֵב עַל מִטָּה מְרֻפֶּדֶת וְאִמָּא נִמְצֵאת בַּמִּטְבָּח מוּכָנָה בְּכָל רֶגַע לָבוֹא וּלְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר, לְבֵין לִפְגֹּשׁ אֶחָד כָּזֶה בִּמְצִיאוּת! חַי וְנוֹשֵׁם!
"לְיֶתֶר דִּיּוּק", תִּקֵּן יִשְׁעִי אֶת דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים. "אֲנִי יוֹדֵעַ לְאֵיזוֹ תְּקוּפָה הִגַּעְתִּי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִגַּעְתִּי לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ! אֲבָל אֲנִי רַק שׁוֹאֵל בְּאֵיזוֹ שָׁנָה אַתֶּם לְפִי סְפִירַת הַשָּׁנִים מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם, כְּדֵי לָדַעַת בֶּאֱמֶת מָתַי הוּא הִגִּיעַ, הַמָּשִׁיחַ!".
אוֹרִי הִתְעַשֵּׁת. הַיֶּלֶד אוּלַי הִגִּיעַ מִזְּמַן אַחֵר, אֲבָל הוּא בְּהֶחְלֵט מְבֻלְבָּל! חָשַׁב, וּמִיָּד אָמַר: "אַתָּה טוֹעֶה! מָשִׁיחַ עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ, לְצַעֲרֵנוּ. אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת מְחַכִּים לוֹ בְּכָל רֶגַע, אֲבָל הוּא עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ. מַדּוּעַ אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהוּא הִגִּיעַ?".
שַׁמַּשׁ בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַקָּשִׁישׁ, שֶׁטִּפֵּס בְּאוֹתוֹ רֶגַע בַּמַּדְרֵגוֹת לְכִוּוּן חֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת, קָטַע אֶת שִׂיחָתָם הַהֲזוּיָה. הוּא קִשְׁקֵשׁ בִּצְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת הַגָּדוֹל שֶׁהֵכִיל גַּם מַפְתְּחוֹת חֲלֻדָּה שֶׁיָּדְעוּ יָמִים יָפִים יוֹתֵר, וּפָתַח לִרְוָחָה אֶת שַׁעֲרֵי הַזְּכוּכִית שֶׁל בֵּית-הַכְּנֶסֶת.
"הָבָה נִכָּנֵס, כְּדֵי שֶׁלֹּא נְפַסְפֵס תְּפִלַּת מִנְחָה!", הִצִּיעַ אוֹרִי לִידִידוֹ הֶחָדָשׁ.
הַשַּׁמָּשׁ פָּסַע בְּאוּלַם הַקַּבָּלָה הָרָחָב שֶׁבַּכְּנִיסָה לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, וְהֶעֱלָה אוֹר בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי, שֶׁבּוֹ מִתְקַיְּמִים הַמִּנְיָנִים בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ. בְּמַקְבִּיל, הוּא הִדְלִיק אֶת הָאוֹרוֹת גַּם בִּשְׁנֵי הַטּוּרִים הָאַחֲרוֹנִים בָּאוּלָם הַגָּדוֹל, שָׁם מִתְקַיֵּם בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית שִׁעוּרוֹ הַיּוֹמִי שֶׁל הָרַב כֹּהֵן.
יִשְׁעִי נָשָׂא עֵינַיִם נִדְהָמוֹת אֶל אֲרוֹנוֹת הַסְּפָרִים הַמְּלֵאִים. "מָה כָּל אֵלּוּ?", שָׁאַל בְּשֶׁקֶט אֶת אוֹרִי, כְּדֵי לֹא לְהַפְרִיעַ לַהֲכָנָה לַתְּפִלָּה וְלַמִּתְפַּלְּלִים שֶׁהֵחֵלּוּ לְהִתְכַּנֵּס בַּחֶדֶר הַקָּטָן.
"סִפְרֵי קֹדֶשׁ, כַּמּוּבָן!", שָׂמַח אוֹרִי לְעַדְכֵּן. "הִנֵּה כָּאן כָּל הַמַּדָּפִים הַלָּלוּ זֶה 'תַּלְמוּד בַּבְלִי', כָּאן כָּל הַפֵּרוּשִׁים עַל הַתּוֹרָה, וְכָאן סִפְרֵי הַהֲלָכָה!", כַּמָּה טוֹב שֶׁהַמּוֹרֶה בְּתַלְמוּד-תּוֹרָה חַבַּ"ד עָרַךְ לָהֶם הֶכֵּרוּת עִם לוּחַ הַסְּפָרִים הַיְּהוּדִי. אוֹרִי זָכַר הֵיטֵב אֶת רֹב הַסְּפָרִים!
יִשְׁעִי הִבִּיט שׁוּב בַּסְּפָרִים, מִלְּמַטָּה לִלְמַעְלָה וּמִלְּמַעְלָה לִלְמַטָּה, וּלְרֹחַב כָּל מַדָּף. חֵלֶק מֵהַסְּפָרִים הָיוּ חֲדָשִׁים בַּעֲלֵי כְּרִיכָה שְׁחֹרָה שֶׁעָלֶיהָ כִּתּוּב מֻזְהָב, וְחֶלְקָם עַתִּיקִים, אַךְ שְׁמוּרִים הֵיטֵב. אוֹרִי עָקַב אַחֲרֵי הִתְפַּעֲלוּתוֹ הַמְּרֻבָּה, וְלֹא הֵבִין עַל מָה וְלָמָּה הִיא. בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַסְּפָרַדִּי יֵשׁ סִפְרִיָּה גְּדוֹלָה בְּהַרְבֵּה, וְגַם מִמֶּנָּה הוּא אַף פַּעַם לֹא הִתְפַּעֵל יוֹתֵר מִדַּי!
לְאַחַר דַּקָּה שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת, יִשְׁעִי הִסְבִּיר אֶת עַצְמוֹ: "אֶצְלֵנוּ, לֹא הָיוּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה סְפָרִים. הָיוּ רַק הַתּוֹרָה, הַנְּבִיאִים וְהַכְּתוּבִים. וְגַם הֵם הָיוּ כְּתוּבִים עַל קְלָף. אֲנִי לֹא מַמָּשׁ מַכִּיר אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת הָאֵלּוּ שֶׁאָמַרְתָּ עַכְשָׁו, אֲבָל אֲנִי מֵבִין שֶׁהַכֹּל פֵּרוּשִׁים עַל הַתּוֹרָה?".
"כֵּן!", אִשֵּׁר אוֹרִי. "הַמִּשְׁנָה מְפָרֶטֶת אֶת הִלְכוֹת כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְהַגְּמָרָא הִיא פֵּרוּשׁ עַל הַמִּשְׁנָה!".
"לָכֵן אֲנִי מִתְרַגֵּשׁ. אֶצְלֵנוּ כָּל זֶה לֹא הָיָה. וַהֲרֵי זֶה מַה שֶּׁהַנְּבִיאִים הִבְטִיחוּ, שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ תִּהְיֶה הָאָרֶץ מְלֵאָה דֵּעָה! שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ חֲכָמִים וְיִלְמְדוּ הַרְבֵּה תּוֹרָה!".
"לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן 'אֶצְלֵנוּ'? מֵאֵיזוֹ תְּקוּפָה אַתָּה מַגִּיעַ?", בֵּרֵר אוֹרִי.
"הוֹ, זֶה סִפּוּר אָרֹךְ", נֶאֱנַח יִשְׁעִי קַלּוֹת. "יֵשׁ לָנוּ זְמַן עַכְשָׁו?".
"דּוֹמַנִי שֶׁלֹּא!", פָּזַל אוֹרִי לְעֵבֶר הַחַזָּן שֶׁהִתְקָרֵב אֶל עַמּוּד הַתְּפִלָּה. "תְּסַפֵּר לִי אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה!", הִסְפִּיק לִלְחֹשׁ לְכִוּוּן יִשְׁעִי, בְּטֶרֶם נָתַן הַחַזָּן קוֹלוֹ בִּנְעִימָה 'אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ'...
המשך בשבוע הבא אי"ה
סיפורי חסידים
אָכַל אֶת כָּל הַקְּדֵרָה
רַבִּי אֲבִיגְדוֹר הַלְבֶּרְשְׁטָם הִתְאָרֵחַ פַּעַם בְּשַׁבָּת בַּעֲיָרָה אַחַת. מִנְהַג הַמָּקוֹם הָיָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ אוֹרֵחַ חָשׁוּב נוֹתְנִים לוֹ אֶת כָּל הַקְּדֵרָה שֶׁל הַחַמִּין, וְהוּא מְחַלֵּק מִמֶּנָּה לַמְּסֻבִּים.
כְּשֶׁהוֹשִׁיטוּ לְרַבִּי אֲבִיגְדוֹר אֶת הַקְּדֵרָה, טָעַם מִן הַחַמִּין, וְחָזַר וְטָעַם, וְכָךְ אָכַל אֶת כָּל הַקְּדֵרָה. כְּשֶׁגָּמַר לֶאֱכֹל שָׁאַל אִם יֵשׁ בַּבַּיִת עוֹד מִן הַחַמִּין הַזֶּה, וֶהֱשִׁיבוּהוּ שֶׁיֵּשׁ, בִּקֵּשׁ לָתֵת לוֹ אֶת הַשְּׁאָר, וְאָכַל הַכֹּל מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר מְאוּמָה לִבְנֵי-הַבַּיִת. לְאַחַר מִכֵּן שְׁאָלוּהוּ מְקֹרָבָיו לְפֵשֶׁר הַדָּבָר.
הִסְבִּיר הַצַּדִּיק: "לַחַמִּין הָיָה טַעַם רַע וְהֵבַנְתִּי שֶׁהַמְּשָׁרֶתֶת שָׁפְכָה לְתוֹכוֹ נֵפְטְ בִּמְקוֹם חֹמֶץ. מְשָׁרֶתֶת זוֹ הִיא יְתוֹמָה עֲנִיָּה, וְיָדַעְתִּי שֶׁאִם יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר תְּקַבֵּל מָנָה אַחַת אַפַּיִם. הֶחְלַטְתִּי אֵפוֹא לֶאֱכֹל אֶת הַחַמִּין כְּדֵי שֶׁטָּעוּתָהּ שֶׁל הַמְּשָׁרֶתֶת לֹא תִּתְגַּלֶּה. מוּטָב שֶׁיַּחְשְׁבוּ עָלַי מָה שֶׁיַּחְשְׁבוּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא יְתוֹמָה עֲלוּבָה זוֹ לִידֵי צָרוֹת וּבִזְיוֹנוֹת"...
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
