מערכת COL
|
יום כ"ד שבט ה׳תש״ע
08.02.2010
האם ה"צמח צדק" הורה להטביע "החוטפים" במקווה?
העיתונאי אראל סג''ל, בעל טור קבוע בסופשבוע של 'מעריב' חושף היום סיפור מעניין על כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע והקנטוניסטים ● סג"ל מספר כי אדמו"ר הצמח-צדק הקים ועד מיוחד לטיפול בילדים החטופים, והקים ארגון סתר בשם "חברה תחיית המתים", שמטרתו הייתה לשחרר את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ועד היתר הריגת חאפרים מדין רודף, או "מוייסר". חאפרים נודעים לשמצה מצאו את מותם בטביעה במקווה. אחרים, בדרכם מתחום מושב אחד למשנהו... לסיפור המלא ולתגובות שלכםהסיפור מוכר לכם, יש לך מה לחדש עליו? בואו והגיבו באמצעות מערכת התגובות. (תגובות נבחרות יפורסמו בנפרד)
העיתונאי אראל סג''ל, בעל טור קבוע בסופשבוע של 'מעריב' חושף היום סיפור מעניין על כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע והקנטוניסטים.
הנה הסיפור כפי שפירסם סג"ל:
רוסיה 1827, הצאר ניקולאי הראשון, נוצרי אדוק מפרסם את ה"רקרוטצ'ינה", צו מלכותי המורה לגייס בכפייה ילדים יהודים לצבא הרוסי למשך 25 שנה. גיוס שבמהלכו יוטבלו לנצרות בעל כורחם. מאותה שעה החלה פרשה מבחילה המטילה כתם אשמה ובושה על הקהילות היהודיות ברוסיה, אשר צו הצאר גרם לכאוס ערכי מוסרי בתוכן.
ראשי הקהילות נאלצו לספק את המכסה ובחרו בפתרון נורא כדי לשמור על מעמדם ועל בני המשפחות החזקות בקהילה. הם שכרו ציידי ילדים - ה"חאפרים" - תופסים ביידיש. אלו היו מחפשים אחר מגויסים שהוסתרו ומוסרים אותם לשלטונות הצבא. בדרך כלל ילדי עניים או יתומים חסרי הגנה. החאפרים לא עשו זאת בכפייה, הם התפרנסו היטב ממלאכתם הבזויה.
מאוחר יותר, כשנסתיימה מכסת העניים ובני היתומים, שלחו קהילות אלו אצל אלו חטפנים. הצמח צדק (ר' מנחם מנדל שניאורסון), מנהיג חב"ד באותם ימים, הקים ועד מיוחד לטיפול במצב. בין היתר, פעל בתחומו ארגון סתר בשם "חברה תחיית המתים", שמטרתו הייתה לשחרר את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ועד היתר הריגת חאפרים מדין רודף, או "מוייסר". חאפרים נודעים לשמצה מצאו את מותם בטביעה במקווה. אחרים, בדרכם מתחום מושב אחד למשנהו.
הנה הסיפור כפי שפירסם סג"ל:
רוסיה 1827, הצאר ניקולאי הראשון, נוצרי אדוק מפרסם את ה"רקרוטצ'ינה", צו מלכותי המורה לגייס בכפייה ילדים יהודים לצבא הרוסי למשך 25 שנה. גיוס שבמהלכו יוטבלו לנצרות בעל כורחם. מאותה שעה החלה פרשה מבחילה המטילה כתם אשמה ובושה על הקהילות היהודיות ברוסיה, אשר צו הצאר גרם לכאוס ערכי מוסרי בתוכן.
ראשי הקהילות נאלצו לספק את המכסה ובחרו בפתרון נורא כדי לשמור על מעמדם ועל בני המשפחות החזקות בקהילה. הם שכרו ציידי ילדים - ה"חאפרים" - תופסים ביידיש. אלו היו מחפשים אחר מגויסים שהוסתרו ומוסרים אותם לשלטונות הצבא. בדרך כלל ילדי עניים או יתומים חסרי הגנה. החאפרים לא עשו זאת בכפייה, הם התפרנסו היטב ממלאכתם הבזויה.
מאוחר יותר, כשנסתיימה מכסת העניים ובני היתומים, שלחו קהילות אלו אצל אלו חטפנים. הצמח צדק (ר' מנחם מנדל שניאורסון), מנהיג חב"ד באותם ימים, הקים ועד מיוחד לטיפול במצב. בין היתר, פעל בתחומו ארגון סתר בשם "חברה תחיית המתים", שמטרתו הייתה לשחרר את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ועד היתר הריגת חאפרים מדין רודף, או "מוייסר". חאפרים נודעים לשמצה מצאו את מותם בטביעה במקווה. אחרים, בדרכם מתחום מושב אחד למשנהו.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
