באדיבות הרב יעקב קם

הרב דובער אלניק: בתחילה למדתי בתורה ודעת ורציתי לעבור לתו"ת, שאלתי את הרבי הריי"ץ והוא ענה: העיקר להתנהג בהנהגה של יראת שמים, להתפלל בציבור, מתוך הסידור ולעמוד במקום אחד.

ללמוד ולהתפלל

הרב שלום מרוזוב: הרבי הריי"צ אמר לי ביחידות, ביחד עם עוד כמה בחורים שהגיעו מצרפת, "לערנען דארף מען, דאוונען מוז מען, אבער לערנען דארף מען אויך".

לאלתר לגאולה

הרב שניאור-זלמן גוראריה: הרבי הריי"צ אמר לי ביחידות (בחודש תמוז תש"ב) שצריכים להקים בנוארק ישיבה לקראת זמן הלימודים הבא. בזמן ההוא הפעיל הרבי הריי"צ את מבצע 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה' במלוא המרץ והמבצע היה ממש בשיאו, וכשהרבי הריי"צ אמר לי שצריך לפתוח ישיבה בנוארק, אמרתי באופן טבעי, 'הרי משיח בא', והרבי השיב לי מיד: צדיק גמור היודע שמחר משיח בא ולכן אינו קורא בלילה קריאת שמע שעל המיטה, נעשה בכך 'אויס צדיק' [= בטל מלהיות צדיק...].

דברי מוסר

הרב שלום דובער גורדון (כפ"ח 948 ע' 42): באחת היחידויות שלי אצל הרבי הריי"צ (בשנת תש"ח), הדבר היה לאחר שקיבלתי על עצמי את כהונת רב בית הכנסת "אהבת ציון", אמרתי לרבי הריי"צ ששמעתי כי רב קהילה צריך להשמיע בנאומיו בבית הכנסת גם דברי מוסר, אלא שאני חושש פן דברים אלה יבריחו אחדים מהמתפללים שדברי המוסר לא יערבו לאוזניהם.

שאל ואתי הרבי אם ראיתי פעם 'שוויץ באד' [= מרחץ אדים] והסביר: שמים על תנור הנמצא באמצע החדר אבנים וכשהן מתלהטות שופכים עליהן מים והמתרחצים סופגים את ההבל החם שעולה מהאבנים. כשפלוני רוצה ליהנות מהבל יותר חם, הוא עולה למדרגה יותר גבוהה בחדר והמתרחץ, ויש אף כאלה הנוהגים לאחר מכן לחבוט בחוזקה זה על גבו של זה בענפים לחים – מכות מעין אלה שאילו חבטו כמותן בפלוני ברחוב היה בודאי הולך ומתלונן במשטרה...

וכאן הרבי הריי"צ הוסיף: אם תחילה מרוממים ומחממים את השומע ואח"כ מצליפים בו אזי הוא מבקש עוד. לפני שנותנים מוסר לזולת, צריך תחילה לחמם ואז כשנותנים הצלפה של מוסר, אזי המוסר מתקבל.

הרב יהודה חיטריק (כפ"ח 950 ע' 25): בשנת תרפ"ה הגעתי ללנינגרד ובי"ט כסלו נכנסתי ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. אמרתי לאדמו"ר הריי"צ שבשנה שעברה למדתי בשלמות את לימודי השחיטה (אצל הרב נחום מאיר לרמן), ובהמשך היחידות אמר לי אדמו"ר הריי"צ שאחרי התפילה אחשוב על מה שלמדתי בחסידות.

שאלתי האם זוהי עבודת המוח והלב? ואמר לי אדמו"ר הריי"צ שלימוד החסידות צריך להיות כמו לימוד יורה דעה, כשאתה רוצה להבין איך זה יוצא כך בחכמה דאצילות, אתה צריך להבין איך זה יהיה בחכמה דבריאה, ובתפילה צריך לחשוב בגדולת ה'.

פדיון הנאה

מפי השמועה (א"א פרידמן): כשמלאו לו שבעים שנה, העמיד הרבי קופת צדקה על שולחנו, ובעד כל דבר הנאה היה משלשל כסף לקופה, ורק לאחר מכן היה נהנה. לכל דבר היה מחיר קבוע. מחירה של כוס תה, לדוגמא, היה רובל אחד.

הרב אברהם העכט (כפ"ח 852 ע' 74): בבחרותי שלח אותי הרבי לפתוח ישיבה בוואסטער. כשהגעתי, יצאתי לעבוד כבר בבוקר יום ראשון, והתחלתי לדפוק בדלתות ולבקש ללמוד עם הילדים. הדלת הראשונה שהקשתי בה נפתחה ע"י אישה שחשבה כנראה שבאתי לאסוף כסף, כי הגיבה באומרה שלא אוספים כספים בימי ראשון וטרקה בפני את הדלת. הטריקה נעשתה בחוזק רב ונפגעתי מאוד. כתבתי מיד מכתב לרבי וסיפרתי את כל הסיפור, ובסיום ציינתי שאינני כותב זאת עבורי. מענהו של הרבי לא איחר לבוא: בושה שלא במקומה יסודה מגסות הרוח.

הלב והאברים

מפי השמועה (א"א פרידמן): בשנת תרפ"א כינס הרבי הריי"צ מנין של חסידים ויחד נשבעו להילחם בעד החזקת היהדות עד טיפת הדם האחרונה. אחד מכורתי הברית נכנס לאחר מכן לרבי ואמר לו: אנו מפחדים... השיב הרבי: אם הלב (= הרבי) אינו מפחד, כיצד מפחדים האברים (= החסידים)?!

לימוד תורה

הרב אברהם-מנחם-מענדל בארנעצקי (770 ע' 51): בבחרותי למדתי בישיבת תומכי תמימים באטווצק (בשנת תרצ"ט) ביחד עם הרב בערל ליווי ז"ל וזכיתי לשהות במחיצת הרבי הריי"צ נ"ע.

סדר הלימודים בישיבה היה שלוש שעות לימוד חסידות ושבע שעות לימוד נגלה. בשיעורי החסידות שנערכו בבוקר למדנו המשך תרס"ו ובנגלה נמסרו לנו שיעורים ע"י ראש הישיבה הרה"ח הרה"ח ר' יהודה עבער.

אני, שלמדתי עד אז בישיבת "תורה ודעת", לא הייתי רגיל לסדר הזה והתקשיתי בלימוד. באותה עת הייתי בקשר עם חבר מישיבת "תורה ודעת" שעבר ללמוד בישיבת קמניץ אצל הגאון ר' ברוך בער, והלה כתב לי בקביעות מה לומדים שם ומהו אופן הלימוד. חשבתי שאולי אלך ללמוד קודם בקמניץ, וכשאגדל ואהיה למדן של ממש אחזור לליובאוויטש...

החלטתי לשאול על כך את הרבי. נכנסתי ליחידות והעליתי את הצעתי כך: הגעתי לאירופה ללמוד חמש שנים, אך היות וקשה לי ללמוד נגלה וחסידות ביחד, חשבתי ללכת וללמוד שלוש שנים בקמניץ, ולאחר שאהיה למדן אחזור לכאן ואלמד במשך שנתיים חסידות.

הקשיב לי הרבי בסבלנות ולבסוף ענה: "תורת ה' תמימה" – תורה צריכה להיות בשלמות ולא חצי כאן וחצי כאן. צריכים ללמוד נגלה וחסידות ביחד.

כאן לקח הרבי את המשקפים שהיו מונחים על השולחן והכניס אותם לתוך הנרתיק, והבנתי שבפעולה זו הרבי בעצם ביקש לרמוז לי שחסידות ונגלה צריכים ללכת יחד – כמו משקפים ונרתיק ולא חלק כאן וחלק כאן.

גידול זקן

הרב בארנעצקי (770 ע' 53): שמעתי שפעם באו לרבי הריי"צ קבוצת רבנים אמריקנים שהיו מגולחי זקן. הרבי העיר להם על כך – אין זה מתאים שרב יהיה בלי זקן? והם התנצלו שאינם מגלחים בתער. ענה להם הרבי בדרך הצחות: בשו"ע יורה דעה נפסקה הלכה שאסור לאכול בשר עם חלב שקדים מפני מראית עין, אלא אם כן מניחים בחלב שקדים. גם כאן, משום מראית עין הייתם צריכים לקשור על עצמכם בחוט את מכשירי הגילוח שבהם אתם מסירים את הזקן.

אחת ונכונה

הרב אברהם מנחם מענדל בארנעצקי (כפ"ח 770 ע' 53): שבת אחת בשולחנו של הרבי הריי"צ אמר אחד המסובים: לחיים, דער אויבערשטער זאל האלפן סאיז זאל זיין ישועות ביי אידן [= לחיים, השי"ת יעזור שיהיו ישועות לבני ישראל]. הגיב הרבי: איין ישועה, אבער די ריכטקע [= ישועה אחת, אבל הנכונה].

הרב אורי בן שחר (כפ"ח 826 ע' 58): לפני יציאתי לשליחות נכנסתי ליחידות לרבי הריי"צ. הרבי אמר לי: מ'דארף זעהן אז א איד וואס מ'טרעפט זיך מיט אים, זאל זיך דערמאנען אויף זיין טאטע'ן, אויף זיין זיידע'ן און בשעת מעשה זאל ער געבן א קרעכץ און זאגן: איי, פארווואס בין איך ניט אזוי ווי זיי [= יש להשתדל, שכאשר נפגשים עם יהודי, להביא אותו לידי כך שייזכר באביו, בסבו, ובאותה הזדמנות הוא יתאנח ויאמר: איי, מדוע אינני כמוהם].

לא אמריקאיים

הרב שלום בער פופאק: כאשר הרבי הריי"צ הגיע לארה"ב בשנת ת"ש, נכנסתי ליחידות לרבי הריי"צ ביחד עם אמו"ר (אברהם) ואחיי (שמואל אייזיק ולהבחל"ח אהרן). בין הדברים התבטא הרבי: אתם צריכים לזכור שאתם לא אמריקאיים...

"כל טיפת יין צריכה להביא תועלת בעבודה"

הרב בנימין מינץ: פעם בחוה"מ סוכות נכנסתי ל – ‏770 ושמעתי קול שירה, הבחנתי שהשירה בוקעת מכיוון דירתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. עליתי לשם וראיתי שמתקיימת התועדות עם הרבי הריי"צ בסוכה שלו והצלחתי להיכנס לשם.

באמצע ההתועדות אמרתי לרבי לחיים, והרבי השיב לי לחיים. לאחר מכן אמר לי הרבי הריי"צ: יין זה דבר חשוב וכל טיפה צריכה להביא תועלת בעבודה.

צריך לשמוע!

הרב יהושע וילנסקי: הגעתי לארה"ב בשנת תש"ב, כשהייתי בן 11. כאשר הגעתי לגיל בר מצוה לקח אותי הרב סימפסון לרבי הריי"צ. אני זוכר שהוא ישב על כסא גדול ליד שולחן כתיבה. הרבי אמר לי משהו, אך לא הבנתי. אמרתי לרב סימפסון שאני לא שומע. הרבי חייך ואמר לי, שאני צריך לשמוע. דהיינו, שכל המצוות שאני עושה צריכות להיקלט בפנימיות.

שיהיה כמו שאמרתי...

הרב בצלאל רוטר: בשנת תש"ח נכנסתי ליחידות לרבי הריי"צ, יחד עם אמו"ר (חיים זאב) לרגל הבר מצוה שלי. הרבי איחל לי שאהיה חסיד, ירא שמים ולמדן.

אבי שלא היה חסיד חב"ד קפץ ממקומו לעבר השולחן של הרבי ואמר: קודם שיהיה למדן, אח"כ ירא שמים ורק אח"כ חסיד.

ענה לו הרבי הריי"צ: שיהיה כמו שאמרתי – חסיד ירא שמים ולמדן.

"שיהודי לא יסבול בגלל ההידורים שלי"

הרב יצחק נמס: שמענו מהרב חודקוב שפעם אחת בחוה"מ הרבי נכנס לרבי הקודם וראה שהוא כותב, בשינוי כמובן. הרבי הקודם שם לב שהרבי מתפלא על כך.

אמר הרבי הריי"צ: הרי ע"פ דין מותר לכתוב בשינוי, וזהו רק הידור לא לכתוב. לכן כאשר יהודי יושב שם ומחכה לתשובה, למה שהוא יסבול בגלל ההידורים שלי.

כשצועקים נענים

הרב אברהם מנחם מענדל בארנעצקי (כפ"ח 772 ע' 28): הדבר היה בליל הסדר אצל הרבי מהוריי"צ. כשאמרו את ההגדה והגיעו לפיסקה "ונצעק אל ה' אלוקינו", הרבי אמר: יש אומרים: לו היה לנו היום משה רבנו, היינו נגאלים. אבל הם טועים. הגאולה לא מתעכבת משום שחסר משה רבנו. כשבני ישראל היו במצרים וצעקו אל ה' – ה' שלח את משה רבנו. כך גם אצלנו. כשיתקיים אצלנו "ונצעק אל ה' אלוקינו", ישלח ה' אלינו את משה רבנו.

רק בקירוב

הרב אברהם מנחם מענדל בארנעצקי (כפ"ח 772 ע' 28): לפני שחברי הרב ר' שלמה זלמן העכט נסע לשיקאגו, נכנס ליחידות. אמר לו הרבי מהוריי"צ: "נאר מיט קירוב, ווייל ניט מיט קירוב וועט מען גארנישט אויף טאן" [= רק בקירוב, כי שלא בקירוב אי אפשר לפעול כלום].

איך לטבול כלים

הרב אברהם מנחם מענדל בארנעצקי (כפ"ח 772 ע' 29): כשהרבי הגיע בט' אדר למלון "געריסטן" במנהטן, נשלחנו אני וחברי התמים ר' יצחק קאלדני לטבול כלים עבור הרבי, והרבי הורה לנו איך לטבול.

כשטובלים, אין להחזיק בכלי כי עלול לקרות שהמים לא יגיעו למקום שמחזיקים. יש לטבול כל כלי בנפרד. כל כלי, יש לטבול ג' פעמים. כדי שההטבלה תהיה כדבעי, מן הראוי שאחד ייכנס לתוך המים וחברו ימסור לו את הכלים.

עשרה בלי החזן

הרב אברהם מנחם מענדל בארנעצקי (כפ"ח 772 ע' 29): בתש"ב הרבי מהוריי"צ היה באבל אחרי הסתלקות אמו הרבנית, והבחורים התפללו במניין של הרבי. דרש מהם הרבי שיבואו עשרה בחורים, דהיינו עשרה בלי החזן.

כשחיטה כמו בתפילה

הרב אברהם מנחם מענדל בארנעצקי (כפ"ח 772 ע' 29): בשנת תש"א לערך למדתי את מלאכת הזביחה והשחיטה ולבסוף קיבלתי הודעה מהרב וועלוול קזיניץ שי' והודעה מהרב ר' יוחנן גורדון. תקופה מסויימת לאחר מכן למדתי שחיטה גסות ונבחנתי על כך אצל הרב אקסלרוד מבלטימור.

לפני שהתחלתי לשחוט בפועל, הורה לי הרבי מהוריי"צ שבזמן השחיטה אחבוש בנוסף לכיפה גם את הכובע, והוסיף שהעומד בשחיטה הוא כעומד בתפילה.

כעבור זמן ממושך רציתי לעזוב את עבודת השחיטה בגלל האחריות שמוטלת על השוחט והודעתי לרבי שברצוני לעזוב מפני הפחד. ענה לי הרבי מהוריי"צ בלשון תמיהה: "ווער זאל זיין א שוחט – דער וואס האט נישט מורא?" [ומי יהיה שוחט – זה שאיננו ירא?]

כמנהג המדינה

הרב אברהם מנחם מענדל בארנעצקי (כפ"ח 772 ע' 30): כשהגעתי לפרק השידוכין בחיי, מצאתי שהנהגות מסוימות שהיו נהוגות באמריקה מופרכות בעיניי בהיותי בחור חסידי. נכנסתי להרבי מהוריי"צ ושאלתי מה לעשות, וענה לי הרבי: אם רק אין הדבר מנוגד לתורה, יעשה כמנהג המדינה.

ממה נוסף לרבי בריאות

הרב יהודה-לייב גרונר (כפ"ח 500 ע' 19): הרב הרשברג ע"ה הרב של מכסיקו, שבזמנו היה ראש ישיבה בשיקגו, שאל פעם את הרבי הקודם: רבי, וואס מאכט איר אין געזונט [= מה שלום הרבי בבריאות].

ענה לו הרבי: מיין געזונט איז תורה, איר וועט מיר אפגעבן א גוטן גרוס פון די תלמידים, דאס איז מיין געזונט [= הבריאות שלי זו תורה, אם תמסרו לי דרישת שלום טובה מהבחורים, זו הבריאות שלי]. שאל הרב הרשברג את הרבי מהו 'א גוטן גרוס'. ענה לו הרבי: אז זיי זיצן און לערנען און זיינען מצליח אין לערנען, דאס גיט מיר צו חיות [= שהם יושבים ולומדים והם מצליחים בלימודים, זה מוסיף לי חיות].

לתגובות: יעקב קם, [email protected]