בחדרי חרדים

האברך הירושלמי שהיה רגיל להכניס מדי ערב לביתו הצנוע של ר' יוסף יצחק כהן את ארוחת הערב - עמד הלילה דקות ארוכות ליד פתח הבית. הוא נקש על הדלת שוב ושוב ולא נענה.

דאגה החלה לכרסם בליבו של האברך, והוא החליט להתפרץ אל הבית. משנכנס, גילה את ר' יוסף יצחק כהן שוכב ללא רוח חיים.

האברך מיהר להזמין צוות טיפול נמרץ, שהגיעו בתוך דקות לסמטת חנן בכונת מאה שערים, בסמוך לביתו של הגרי"ש אלישיב. הצוות בדק את הדייר, ולא נותר לו אלא לקבוע את פטירתו.

ר' יוסף יצחק כהן ז"ל, היה מהדמויות המוכרות בשכונת מאה שערים. הוא היה גלמוד וערירי, אך יחידי סגולה שהיו מקורבים אליו ביותר, ידעו כי מדובר באיש מסתורין, יודע ספר ותלמיד חכם. מובאות חז"ל ורעיונות חסידות היו שגורים על לשונו, והוא אף שלט בניגונים חסידיים עתיקי יומין.

לעיתים הוא היה נאחז שרעפים ושוקע במחשבות, כשהוא שואף אל קרבו קמצוצי טבק ריחני. שאיש לא ידע היכן הן משוטטות. כלפי חוץ, היה ר' יוסף יצחק איש שהחיים לא האירו לו פנים.

אביו של ר' יוסף יצחק כהן, היה הרה"ח ר' גרשון-הניך כהן זצ"ל, מדמויות ההוד של חסידי חב"ד בשכונת מאה שערים, בעל חנות 'המפיץ', לממכר תשמישי קדושה. אחיו, ייבדל לחיים, הוא הרה"ג ר' בערל כהן, ה'עילוי' הידוע של ישיבת מיר. יודעי דבר שהיו מקורבים למנוח שנמצא הלילה ללא רוח חיים, מספרים כי האיש היה בעל ראש עילויי מבריק, שידע ללמוד ולהתעמק.

המנוח עצמו למד בצעירותו בישיבת 'תורת אמת' של חסידי חב"ד בירושלים, ותמיד ראה עצמו חסיד חב"ד. עם זאת, הוא הרבה להיראות בחסידות סלונים ואהב לנגן את ניגוניה. כמו כן היה מסתובב בחסידות תולדות אהרן, וצעירי החסידות אהבו לשוחח עימו.

הבשורה על פטירתו, הכתה את תושבי מאה שערים בהלם. איש לא ידע על חולי מיוחד שהוא חלה בו לאחרונה, והדבר היה פתאומי לחלוטין. עם זאת, מצבו הבריאותי הכללי לא היה מן המשופרים.

הלווייתו נערה אמש (חמישי) לאחר חצות הלילה.