ירוחם צימרמן, אתר "חרדים"

שבעים פנים לתורה. כבר בימי רבותינו התנאים והאמוראים היו שחלקו זה על זה, בהלכה, בגישה, בפסיקה, הכלל המנחה הוא שהמחלוקת נעשתה לשם שמיים וללא כוונות פסולות. כמו שנאמר במסכת אבות, "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו (אבות ה' י"ז).

המאמר הבוטה בעיתון 'יתד נאמן' הבוקר, המכוון נגד חב"ד שמקבלת את התואר 'הכת המשיחית הידועה' מעורר חלחלה. לא בגלל עצם המאבק בחב"ד, שהוא מאבק ארוך שנים וכואב בין מרן בעל ה'אבי עזרי' לבין מרן הרבי מחב"ד ליובאויטש זצוק"ל, מאבק שעיקרו היה בעניין הפעילות של חב"ד בהפצת היהדות והקדשת עניין הציפיה לגאולה ולמשיח כעניין ראשון במעלה, לטענת הצד הליטאי, גם מעבר ללימוד תורה.

על מאבק איתנים זה בין שני גדולי עולם ומנהיגים של רבבות עמך בית ישראל, מי אנו שנכניס את ראשינו. אבל כעת, כשהביקור ההיסטורי בין הדמות הרוחנית החשובה של חב"ד, ה'חוזר' הרב יואל כהן, לבין ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, יכל אולי ליצור את ההבדל והאמירה הברורה: אין דרכנו כדרככם, חסידי חב"ד, אולם אחים אנחנו ומותר ואף כדאי שרב חבד"י יבקר בבית ענק התורה והיראה.

ההזדמנות החד פעמית הזו, ליצור את האמירה הכה חשובה: המחלוקת היא לשם שמיים, על עקרונות היהדות ולא מחלוקת אישית בין יהודים, התפספסה בעקבות המאמר הבוטה. כן, גם אני שמעתי שמרנן הגרי"ש אלישיב והגר"ח קנייבסקי סירבו לקבל את ה'חוזר' לפגישה. לא בדקתי האם השמועות נכונות אם לאו, אך נראה כי יש בהן ממש. גם בעניין זה, מי אנחנו שנתערב בשיקוליהם והחלטותיהם של גדולי ישראל שאין אנו יודעים מהם, אבל מנגד אי אפשר להתעלם מכך שבבית אחד מגדולי הרבנים, הוא כן התקבל.

כששקועים במחלוקת שאינה לשם שמיים, אז גם מאמר שבא כביכול לחדד את ההשקפה הנכונה, על דרך היהדות, בעניין שלמות הארץ או לא, משיחיות, כת או אמונה, מפספס את העיקר והופך לכר למחלוקת נוספת כביכול בין גדולי התורה, בשאלה מדוע האחד קיבל את הרב החבד"י והשני לא.

נקודת זכות אחת אולי ניתן למצוא עבור 'יתד נאמן'. אפשר שעיכוב פירסום המאמר, שלא בא מיד לאחר הפגישה ההיסטורית, אלא מספר ימים אחר כך, בא בדיוק בשל הסיבה הזו. הלוואי.