הסופגנייה עתירת הקלוריות היא, ללא ספק, מלכת מאכלי החנוכה. במאמר זה ננסה להקיף את נתוני הכשרות הנצרכים למתכון הסופגנייה ודרך הכנתה. כך נדע על מה יש להקפיד וממה יש להיזהר.
הסופגנייה הקלאסית מכילה: קמח לבן, שמרים, סוכר ואבקת סוכר, מרגרינה, ביצים, משפרי אפיה, תמצית וניל או רום, ריבת תות למילוי, גרידת לימון או תפוז, מים, מלח ושמן לטיגון.
יש המחליפים את המרגרינה בחמאה, ויש המחליפים את הריבה בריבת חלב. יש שיוסיפו ברנדי לעיסה. ויש שיצפו אותה בשוקולד חלבי או פרווה.
קמח:
הקמח, כידוע, נגוע בחרק בשם "חדקונית". משפחת החדקונתיים היא משפחת החיפושיות הגדולה והעשירה במינים העולם. יש בה כ-60,000 מינים, מהם 200 בארץ. קדמת הראש של החדקונית מוארכת ודומה לחדק. הנקבה קודחת בעזרת החדק שקע בתוך החיטה, האורז או כל קטנית אחרת, ומטילה בה את הביצים. מהביצה בוקע זחל. בגמר גידולו בונה לעצמו הזחל "חדר" התגלמות מאבקת החיטה. לאחר זמן מתפתחת מהזחל חדקונית חדשה.
מהיכן מגיע החרק לקמח, שהרי החיטה נטחנה דק לקמח? ובכן, אמנם החרקים ברחו מהחיטה לפני טחינתה או נטחנו ונתבטלו, אך חלקם של הביצים נותרו בשלמותם. ובהגיעם לקמח ממשיכים בהתפתחותם לחרקים בוגרים. על כן, יש להקפיד שהקמח לסופגנייה נופה כראוי. ולא פחות חשוב, שסביבת העבודה עם הסופגנייה הינה נקייה משאריות קמח של יום האתמול, שעלול להתליע גם לאחר שכבר נופה, שכן הביצים עוברים גם את הנפה הצפופה ביותר.
שמרים:
השמרים - תפקידם להתפיח את הבצק. שמרים מורכבים מחיידקים, אשר הוזנו במולסת, סוכר וכדומה, ובויטמינים ומינרלים. אמנם ברכיבי השמרים לא נמצאו בעיות כשרות חמורות, אך לצורך הומוגניה משתמשים באמולסיפייר, שהוא חומר מתחלב, שתפקידו בתעשיית המזון הוא לאחד שומן ומים. חומר זה עלול להיות מופק מבעלי חיים.
סוכר:
סוכר אינו זקוק לכשרות. אבקת סוכר - רק באם ישנה ודאות שאינה מכילה תוספות מעבר לסוכר טחון, אינה זקוקה להכשר.
מרגרינה / חמאה:
מרגרינה ודאי שזקוקה להכשר, בעיקר בשל החומר המתחלב, שתפקידו כאמור לאחד בין השומן למים. כמו כן, במרגרינה ללא הכשר כלל, יש חשש כי יוצרה משומן של בעלי חיים.
כמובן שיש לחשוש כי הסופגנייה מכילה חמאה במקום מרגרינה, אז הבעייתיות גדולה יותר. ואכן, בשנים האחרונות החלו קונדיטוריות יוקרה להשתמש בחמאה, שעל אף מחירה הגבוה טעמה משובח ומעודן יותר מהמרגרינה.
משפרי אפיה:
למשפרי אפייה תפקידים רבים בתעשיית האפייה. בין היתר תפקידם לשמור על אורך חיי המדף, טריות, טעם, מרקם, קריספיות, תפיחה אחידה ועוד. משפר אפייה עלול להיות מורכב מעשרות חומרי גלם וביניהם "אבקת מי חלב", "חומצה טרטרית" המיוצרת מיין עכו"ם ועוד.
ביצים:
יש לוודא כי נבדקו מדם וכן שלא עבר עליהם לילה ללא שהוסיפו בהם סוכר או מלח.
תמציות:
תמצית ניתן להפיק כמעט מכל דבר בעולם - החל מצמחים, מחצבים, וכלה מחלקי בעלי חיים. כמו-כן, התמציות מרוכזות ביותר ויש צורף לדללם לפני הפצתן, המדלל הנפוץ ביותר הוא גליצרין המופק, בין היתר, גם משומן חזיר.
גרידת לימון:
גרידת קליפת לימון או תפוז נפוצה מאוד בתעשיית האפייה, בזכות הארומה המיוחדת שמוסיפה הגרידה למאפה. בהדרים ישנם כמה ענייני כשרות שכדאי לתת עליהם את הדעת: ערלה, תרומות ומעשרות, וכן כנימות הקיימות על קליפות כל ההדרים, הנראות כמו כתם שעווה. כנימות אלו מתות על גבי קליפת ההדר, כשגופם מצופה בכעין שעווה. ניתן להבחין בכתמי שעווה אלו בקלות על גבי קליפות ההדרים.
ריבה:
השימוש הקלאסי הוא בריבה בטעם תות, אך לאחרונה נפוץ השימוש בריבות חלב למילוי הסופגנייה. יש לשים לב שלא רכשנו ריבה חלבית, שכן אז יש בעיה לאחר ארוחה בשרית.
ציפוי שוקולד:
השוקולד לציפוי הינו חלבי בדרך כלל. כמו כן ייתכן שעשוי מאבקת חלב עכו"ם.
הטיגון:
יש לוודא כי מי שהפעיל את המטגנת הינו יהודי לצורך בישול ישראל, ולדעת מרן השולחן ערוך יש לוודא שמי שהניח את הסופגנייה בתוך השמן גם הוא יהודי. זאת, בניגוד ללחם ושאר מוצרי מאפה, שגם לדעת השולחן ערוך מותר לגוי להכניסו לתנור, ודי שיהודי הפעיל את התנור. שכן, בסופגנייה, בהיותה מטוגנת ולא אפויה כמו לחם, יש צורך ביהודי שיכניסה לשמן.
חלה:
בצק הסופגנייה בהיותו מיועד לטיגון ולא לאפיה קיים ספק האם חייב בחלה, ולכן נפריש מהבצק חלה ללא ברכה.
ונשמרתם לנפשותיכם:
סופגנייה הינה אבי אבות הטומאה בהקשר של בריאות הגוף, שכן היא מכילה: סוכר=סכרת. מרגרינה ושמן מטוגן=מעלה את הכולסטרול הרע. קמח לבן=ללא כל ערך תזונתי ומעודד סכרת. קלוריות: 500 קלוריות לסופגנייה=השמנת יתר=מחלות רבות.
הרב יוסי שטיינברגר הוא יועץ ומומחה לכשרות המזון ומגיש תכנית הכשרות של רדיו קול חי
הסופגנייה הקלאסית מכילה: קמח לבן, שמרים, סוכר ואבקת סוכר, מרגרינה, ביצים, משפרי אפיה, תמצית וניל או רום, ריבת תות למילוי, גרידת לימון או תפוז, מים, מלח ושמן לטיגון.
יש המחליפים את המרגרינה בחמאה, ויש המחליפים את הריבה בריבת חלב. יש שיוסיפו ברנדי לעיסה. ויש שיצפו אותה בשוקולד חלבי או פרווה.
קמח:
הקמח, כידוע, נגוע בחרק בשם "חדקונית". משפחת החדקונתיים היא משפחת החיפושיות הגדולה והעשירה במינים העולם. יש בה כ-60,000 מינים, מהם 200 בארץ. קדמת הראש של החדקונית מוארכת ודומה לחדק. הנקבה קודחת בעזרת החדק שקע בתוך החיטה, האורז או כל קטנית אחרת, ומטילה בה את הביצים. מהביצה בוקע זחל. בגמר גידולו בונה לעצמו הזחל "חדר" התגלמות מאבקת החיטה. לאחר זמן מתפתחת מהזחל חדקונית חדשה.
מהיכן מגיע החרק לקמח, שהרי החיטה נטחנה דק לקמח? ובכן, אמנם החרקים ברחו מהחיטה לפני טחינתה או נטחנו ונתבטלו, אך חלקם של הביצים נותרו בשלמותם. ובהגיעם לקמח ממשיכים בהתפתחותם לחרקים בוגרים. על כן, יש להקפיד שהקמח לסופגנייה נופה כראוי. ולא פחות חשוב, שסביבת העבודה עם הסופגנייה הינה נקייה משאריות קמח של יום האתמול, שעלול להתליע גם לאחר שכבר נופה, שכן הביצים עוברים גם את הנפה הצפופה ביותר.
שמרים:
השמרים - תפקידם להתפיח את הבצק. שמרים מורכבים מחיידקים, אשר הוזנו במולסת, סוכר וכדומה, ובויטמינים ומינרלים. אמנם ברכיבי השמרים לא נמצאו בעיות כשרות חמורות, אך לצורך הומוגניה משתמשים באמולסיפייר, שהוא חומר מתחלב, שתפקידו בתעשיית המזון הוא לאחד שומן ומים. חומר זה עלול להיות מופק מבעלי חיים.
סוכר:
סוכר אינו זקוק לכשרות. אבקת סוכר - רק באם ישנה ודאות שאינה מכילה תוספות מעבר לסוכר טחון, אינה זקוקה להכשר.
מרגרינה / חמאה:
מרגרינה ודאי שזקוקה להכשר, בעיקר בשל החומר המתחלב, שתפקידו כאמור לאחד בין השומן למים. כמו כן, במרגרינה ללא הכשר כלל, יש חשש כי יוצרה משומן של בעלי חיים.
כמובן שיש לחשוש כי הסופגנייה מכילה חמאה במקום מרגרינה, אז הבעייתיות גדולה יותר. ואכן, בשנים האחרונות החלו קונדיטוריות יוקרה להשתמש בחמאה, שעל אף מחירה הגבוה טעמה משובח ומעודן יותר מהמרגרינה.
משפרי אפיה:
למשפרי אפייה תפקידים רבים בתעשיית האפייה. בין היתר תפקידם לשמור על אורך חיי המדף, טריות, טעם, מרקם, קריספיות, תפיחה אחידה ועוד. משפר אפייה עלול להיות מורכב מעשרות חומרי גלם וביניהם "אבקת מי חלב", "חומצה טרטרית" המיוצרת מיין עכו"ם ועוד.
ביצים:
יש לוודא כי נבדקו מדם וכן שלא עבר עליהם לילה ללא שהוסיפו בהם סוכר או מלח.
תמציות:
תמצית ניתן להפיק כמעט מכל דבר בעולם - החל מצמחים, מחצבים, וכלה מחלקי בעלי חיים. כמו-כן, התמציות מרוכזות ביותר ויש צורף לדללם לפני הפצתן, המדלל הנפוץ ביותר הוא גליצרין המופק, בין היתר, גם משומן חזיר.
גרידת לימון:
גרידת קליפת לימון או תפוז נפוצה מאוד בתעשיית האפייה, בזכות הארומה המיוחדת שמוסיפה הגרידה למאפה. בהדרים ישנם כמה ענייני כשרות שכדאי לתת עליהם את הדעת: ערלה, תרומות ומעשרות, וכן כנימות הקיימות על קליפות כל ההדרים, הנראות כמו כתם שעווה. כנימות אלו מתות על גבי קליפת ההדר, כשגופם מצופה בכעין שעווה. ניתן להבחין בכתמי שעווה אלו בקלות על גבי קליפות ההדרים.
ריבה:
השימוש הקלאסי הוא בריבה בטעם תות, אך לאחרונה נפוץ השימוש בריבות חלב למילוי הסופגנייה. יש לשים לב שלא רכשנו ריבה חלבית, שכן אז יש בעיה לאחר ארוחה בשרית.
ציפוי שוקולד:
השוקולד לציפוי הינו חלבי בדרך כלל. כמו כן ייתכן שעשוי מאבקת חלב עכו"ם.
הטיגון:
יש לוודא כי מי שהפעיל את המטגנת הינו יהודי לצורך בישול ישראל, ולדעת מרן השולחן ערוך יש לוודא שמי שהניח את הסופגנייה בתוך השמן גם הוא יהודי. זאת, בניגוד ללחם ושאר מוצרי מאפה, שגם לדעת השולחן ערוך מותר לגוי להכניסו לתנור, ודי שיהודי הפעיל את התנור. שכן, בסופגנייה, בהיותה מטוגנת ולא אפויה כמו לחם, יש צורך ביהודי שיכניסה לשמן.
חלה:
בצק הסופגנייה בהיותו מיועד לטיגון ולא לאפיה קיים ספק האם חייב בחלה, ולכן נפריש מהבצק חלה ללא ברכה.
ונשמרתם לנפשותיכם:
סופגנייה הינה אבי אבות הטומאה בהקשר של בריאות הגוף, שכן היא מכילה: סוכר=סכרת. מרגרינה ושמן מטוגן=מעלה את הכולסטרול הרע. קמח לבן=ללא כל ערך תזונתי ומעודד סכרת. קלוריות: 500 קלוריות לסופגנייה=השמנת יתר=מחלות רבות.
הרב יוסי שטיינברגר הוא יועץ ומומחה לכשרות המזון ומגיש תכנית הכשרות של רדיו קול חי
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
