יושב לו בחור בין דפי ספרים
נשים, נזיקין, וכל האחרים.
לפתע ביום בהיר נפגש
ובמהירות לחתונה גלש.
עומד שם צדיק ומתפלא,
ואל החתן הצעיר פונה.
אמור נא, מדוע ועל מה
מהר הושלכת לחתונה?

החתן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה,
אבי לפתע פתאום נלחץ,
ובנישואי מאד חפץ.
"אבי החתן" הממונה,
אולי תיתן לי מענה.
מדוע לפתע אתה נלחץ,
ולחתונה מיד רץ?

ואבי החתן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה,
אשתי לפתע פתאום חשבה,
ולפגישה גם אותי סחבה.
אמא, אמא הממונה,
אולי מענה תתני לי נא.
מדוע לפתע פתאום חשבת,
ואת בעלך לפגישה סחבת?

והאם לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
השדכן הציע הצעה,
לא עכבתי את התשובה.
שדכן, שדכן הממונה,
אולי תיתן לי מענה.
מדוע על אמא תצווה,
לבנות לבנה נווה?

והשדכן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
בורא עולם, הגיבור והנורא,
לעשות זאת לי הורה.
בורא עולם, שליט עליון,
אולי תסביר לי בהיגיון.
עולל קטן זה מפני מה,
הושלך לחתונה?

והבורא הוא בכבודו,
מסביר לצדיק ברוב חסדו.
לסמינר מיד עלה,
ומה ששם תגלה...
תלמידה יושבת מול המורה,
לחוצה מהמבחנים נורא.
ספרים,דפים ומחברות-
בראשה מסתחררות.
סיימה הר של ספרים,
אך נותרו עוד כמה הרים.

אז קראה אלי: בורא רחמן,
שלח לי במהירות את החתן.
מיד הוריתי לשדכן,
את הבחור בעיניו בחן.
האם על המשפחה חשבה,
לפגישה את בעלה סחבה.
החתן לפגישה הלך,
כי אביו אותו שלח.

וכשחזר ונשאל, מיד ענה-
אני הולך לחתונה.
את הכלה הציגו לכולם,
כבר הזמינו את האולם.
ואת הלימודים בסמינר,
החליפה בבית חם ואוהב
ומשפחה חדשה שהיה
לשדכן היכן שוב להתחיל......