לעבן מיט דעם רבי'ן:
לשמיעת השיחה לחצו כאן    

(תרגום מילולי חופשי, בלתי מוגה)

ט' כסלו הוא יום ההולדת של אדמו"ר האמצעי, וגם יום ההסתלקות שלו, וכמדובר כמה פעמים, דאע"פ שבתורה משמע שבכל הצדיקים יום ההולדת חל ביום ההסתלקות מן העולם – מ"מ מצינו זאת בפועל ובגלוי בנוגע למשה רבינו שאמר "היום מלאו ימי ושנותי" בתורה שבכתב, ועד"ז גם בנוגע לאדמו"ר האמצעי, ואח"כ יש גם בתורה שבעל פה בכמה מקומות במדרשים, שלמדים, דהיות שכתוב שיום ההסתלקות צריך להיות ביום ההולדת – לכן למדים מא' מהם לשני, שמצד דרשה זו הי' זה באותו יום.

אך בפירוש מצינו כן – כאמור – בנוגע למשה רבינו, וכמו שראינו בדורנו בנוגע לאדמו"ר האמצעי, ואדרבא, מה שראינו בנוגע לנשיאים שלפניו וגם הנשיאים שלאחריו, שיודעים גם את היום ההולדת וגם את יום ההסתלקות – הרי גם יודעים שבפשטות זה לא הי' באותו יום בשנה, וכמדובר פעם בפרטיות יותר בדבר.

בנוגע מהו הענין במ"ש "היום מלאו ימי ושנותי" – יש לומר בזה, שזה מפורש בתיבה "מלאו", שכדי שיהי' ענין במילואו – הרי זה קשור לכך שגם ימי השנה כוללים את כל השינויים דימי השנה באותו "סיבוב", ולכן זה ["מלאו"] צריך להיות כאשר מתרחשים בכל שנה כל השינויים שהיו צריכים להיות באותה שנה, משא"כ אם זה באופן אחר אזי מוכרחים לומר – היות שהתורה אומרת שבכל הצדיקים יש "מלאו" – שברוחניות, אע"פ שלכאורה חסר בימים [או שיש יותר מהדרוש, איך שרק ילמדו את הפשט בדבר] – הרי ברוחניות זה בדיוק "מלאו", ש"מלאו" מדגיש את שני הענינים – שזה במילואו – לא פחות וגם לא יותר, וכמדובר כבר פעם בארוכה.

אך מזה גם מובן, שכאשר רואים כן גם בגלוי – הרי זה יותר גילוי (בענינים של אלקות) עד בגשמיות העולם, ועד בזמן ומקום.

ומזה גם למדים בנוגע למעשה בפועל, שתכלית ההמשכה והגילוי הוא שזה גם יפעל באופן שיהי' בגלוי גם בזמן ומקום גשמיים.

אע"פ שיכול להיות גם "מועט המחזיק את המרובה" גם בזמן וגם במקום – [מ"מ] אין זה בדומה כאשר [לא] זקוקים ל"מועט המחזיק את המרובה", אלא רואים זאת בפשטות גם בזמן וגם במקום.

והלימוד מזה גם בנוגע לעבודתו של כל אחד ואחד: לכל לראש, שכל עניניו צריכים להיות באופן שיהיו באופן "מלא", ובפרט כמדובר בארוכה בהתוועדות שבסוף שנה שעברה בענין "שנה מלאה" – "היום מלאו ימי ושנותי", ובפרט מצד זה שבכל יהודי יש ניצוץ של משה רבינו, ומשה רבינו כפי שהוא נמצא בכל יהודי, ונמצא באופן שהוא פועל שם פעולתו, כמ"ש בגמרא בנגלה, דהיות ש"לגבי משה" "מילתא זוטרתא היא" לכן נאמר בפשוטם של כתובים שמצפים מכל יהודי ותובעים מכל יהודי, וזו תביעה כיון שנתנו לו מקודם את הכוחות לזה, הן בזמן והן במקום – יש לו הכל מן המוכן, ובלשון נשיא דורנו: "עמדו הכן כולכם", שכל הענינים ישנם מן המוכן, ובאופן של "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה".

ויהי רצון, שמכל ענינים אלו יהי' גם ענין "מלאו ימי ושנותי" בנוגע לימי הגלות – שכבר מילאו (ע"י מעשינו ועבודתינו) בתכלית השלימות כל מה שצריכים לפעול בגלות – ובמילא יכול תיכף ומיד ממש להיכנס ה"אלופו של עולם" (אל"ף) ב"גלות" – ואז נהי' ענין הגאולה, ואז גם נפעל ע"ד הידוע שביום ההסתלקות אזי "כל עבודתו אשר עבד במשך כל ימי חייו", – החל מיום הולדת שלו, שבכללות אצל יהודי, כבר משיצא לאויר העולם הרי הוא כבר פועל בהמשכת אלקות בעולם, כמדובר כמה פעמים –  הנה "כל עבודתו אשר עבד משך כל ימי חייו" – נמצאת אז בגלוי, עד לאופן שזה "פועל פעולות בקרב הארץ".

עד לפעולה הכי גדולה – שהוא גואל את עצמו, שהוא נגאל, וכל בני ביתו נגאלים, וכל תלמידיו נגאלים, עאכו"כ כשמדובר על נשיא הדור, כאדמו"ר האמצעי – הרי אז זה קשור – כבכל הנשיאים, עאכו"כ בנוגע לזה שעליו נאמר שהוא הי' "רחובות הנהר" בהפצת פנימיות התורה, עד לרחובות הנהר באופן של חכמה בינה דעת – גם דעת, וכמדובר כמה פעמים.

ויהי רצון, שיהי' תיכף ומיד ממש, מטי"ת כסלו – נכנסים ליו"ד כסלו, יום הגאולה של אדמו"ר האמצעי, ש"הנשיא הוא הכל" – יום הגאולה של כל הדור שלו, ובמילא הרי מובן בדרך ממילא כלפי הדורות הבאים שלאחרי זה, שהם יוצאי חלציהם ומקבלים כל הנמצא מן המוכן בדור שלפני זה.

ועוד והוא העיקר, שתהי' הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ובפרט שקשורים לנשיא, שכאמור "הנשיא הוא הכל", ו"נשיא" הוא גם מלשון נשיאות – שמיד נתנשא מכל הענינים דגלות עוד ברגעים האחרונים של הגלות, ובמילא עומדים כבר באופן נסי עוד לפני בוא הרגע הראשון דהגאולה, עאכו"כ שתיכף ומיד יש לנו ופועלים ע"י מעשינו ועבודתינו בעבר כבר פעלנו ש"עמדו הכן כולכם", כהודעת נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, – יש גם נשיאת כל העשר כוחות, ונשיאת כל הענינים עד חלקו בעולם, ונשיאת כל העולם כולו.

ועוד והוא העיקר – הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בפרט שמסיימים בענין הצדקה, שצדקה "מקרבת את הגאולה", ויתירה מזו – מזרזת את הגאולה – שבאה בזירוז הכי גדול, עד שלא זקוקים לזירוז – זה בא תיכף ומיד ממש, ברגע זה ממש, תיכף ומיד גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

באדיבות מכון 'השיחה היומית'.
לכניסה לאתר 'השיחה היומית' לחץ כאן