הרב יוסף כהן יו"ר ארגון החסד חסדי נעמי, מדווח על עלייה כאובה של 25% בפונים לבקשת סיוע.

האם אכן ישנה יציבות במספר הפונים?
הרב יוסף כהן יו"ר ארגון החסד חסדי נעמי מדווח על עלייה כאובה של 25% בפונים לבקשת סיוע. "בתקופת החגים נרשמה עלייה חדה עוד יותר, בשיעור של 50% לעומת השנה הקודמת" אומר הרב כהן. "אנו מזהים בבירור פניות של משפחות שבעבר לא פנו בבקשת סיוע מתוך כאב ובושה, הפונים כיום מתוך הרגשה שבאו מים עד נפש. הנתונים קורעי לב, ואני תמה, האם זוהי יציבות?

 
האם ניתן לקבוע שהעוני העמיק?
"לצערי התשובה היא חיובית. העוני העמיק ללא כל ספק. אציין כדוגמה פנייה שהגיעה למשרדנו בחודש האחרון מצד מנהל בית ספר תורני במרכז הארץ, המספר כי עשרות (!) תלמידים פונים לחדר המורים בקביעות בבקשה לקבל לחם לארוחת עשר. התלמידים הזוכים נשלחים לבית הספר ללא אוכל והמנהל מבקש סיוע למען אותם תלמידים. מדובר בבית ספר במרכז הארץ בו הורים רבים שולחים את הילדים בידיים ריקות. מדובר במצב מזעזע ב28 שנות פעילות העמותה לא נתקלנו במצבים מעין אלו". לצערי הרשויות משתעשעות בנתונים מספריים הניזונים מנתונים רבים אך אינם ממצים את המצב החמור בשטח".

האם המשבר הכלכלי הוא הגורם לעלייה זו?
"ללא ספק. אנשים פונים בשנה האחרונה בבקשה לקבל סל מוצרי מזון בסיסי, מדובר בפניות הפורצות את מעטה הבושה כיון שהגיעו מים עד נפש. כשהילדים מבקשים אוכל לארוחת ערב והאימא עומדת בפני מקרר ריק, זו נקודת השבר. איזו אם יכולה לעמוד בפני דמעותיו של ילד המבקש בסך הכול אוכל? . אתה מזהה למרבה הצער, תומכים שהפכו לנתמכים, אין כאב גדול מזה".

האם העוני הוא נחלת משפחות ברוכות ילדים בלבד?
"אין ספק שהעוני פוגע בראש ובראשונה בילדים ובקשישים. אך בעוד שבקשה טהורה של ילד לאוכל תביא את בני המשפחה לבקש עזרה, במקרים רבים מעדיפים הקשישים לסבול לבד. קצבת הביטוח הלאומי ממנת במקרים רבים את הוצאות סל התרופות החודשי, ואילו לתשלומי המזון כמו גם תשלומי החשמל והארנונה אין לקשיש כל יכולת מימון. אך גם משפחות מבוססות רבות שהיו בעבר במעמד סוציו אקונומי גבוה, מוצאות את עצמן בגלל פיטורין או תנודות כלכליות רעבות ללחם כפשוטו".

לסיכום, האם נעשה די בכדי לשפר את המצב?
"לצערי ארגוני החסד נאלצים להשיב פונים רבים ריקם מפאת חוסר יכולת. גורמי הרווחה מסתייעים בפעילותם הקבועה של ארגוני החסד, אך אין הקומץ משביע את הארי. זרם הפניות הגובר רחוק לצערי מיציבות, נדרשת פעילות אמיתית מעמיקה ולא להתרשם מנתונים סטטיסטיים יבשים בהם זעקת רבבות ילדים אינה נשמעת. אם בנתון זה שכל ילד רביעי בישראל רעב ללחם יש נחמה איני יודע מהו כאב"