מערכת COL
|
יום י"ז חשוון ה׳תש״ע
04.11.2009
בתי המתבגרת אנוכית כל-כך, מה עושים?
לפאנל המשיבים של אתר בית-חב"ד הגיעה השאלה הבאה: מאז שבתי נכנסה לגיל ההתבגרות, היא נעשתה אנוכית כל-כך! למשל, כל שנה אני מתנדבת בארגון חסד מסויים – אני אוהבת לעשות את זה. השנה, אחרי שנולד בני הקטן, שאלתי אותה אם היא מוכנה לשמור על אחיה בזמן בו איעדר מן הבית. היא סירבה לעשות זאת והכריזה שאני פשוט "מבזבזת את הזמן שלה." נפגעתי מאוד מדבריה לשאלה והתשובה
(צילום אילוסטרציה: מנדי לואיס, COL)
ברכה מירסקי
ברכה יקרה,
מאז שבתי נכנסה לגיל ההתבגרות, היא נעשתה אנוכית כל-כך! למשל, כל שנה אני מתנדבת בארגון חסד מסויים – אני אוהבת לעשות את זה. השנה, אחרי שנולד בני הקטן, שאלתי אותה אם היא מוכנה לשמור על אחיה בזמן בו איעדר מן הבית. היא סירבה לעשות זאת והכריזה שאני פשוט "מבזבזת את הזמן שלה." נפגעתי מאוד מדבריה. אני עושה הכל בשבילה, מסיעה אותה לכל מיני מקומות וקונה לה מה שהיא צריכה. אנחנו נותנים לה כל הזמן, אבל היא מסרבת להחזיר. היא מוכנה לעזור רק אם היא מקבלת איזו טובת הנאה מן העזרה הזו! אנא עזרי לי!
אמא מתוסכלת
אמא מתוסכלת יקרה,
הייתי רוצה להציע כיוון מחשבה חדש ביחס לאנוכיות של בתך. אני חוששת כי היא התנתקה מן היחידה המשפחתית שלכם. החברה המהירה והחומרנית של ימינו שוטפת אותנו בצרכים, רצונות ואופנות מתחלפות, וכמו שאומרים "העין רואה והלב חומד".
היא גם משפיעה עלינו בשאלה כיצד אנו אמורים לחיות את חיינו – וגישות אלו נלקחות מן המדיות השונות. הוסיפי להשפעות אלה את הלחץ החברתי של בנות גילה, ולא תתקשי להבין כיצד בתך הנפלאה יכלה להפוך מרוכזת בעצמה.
אמרתי "נפלאה" והתכוונתי ל"נפלאה". במכתבך לא ציינת כי היו בעיות קודם לכן ומכך אני לומדת שעד לאחרונה היחסים ביניכן התנהלו בצורה די חלקה. כל הדברים הטובים שחווית עדיין קיימים בבתך, ובנסיבות הנכונות הם ישובו ויעלו לפני השטח.
בתך מנסה למצוא את "עצמה" – זוהי המשימה העיקרית של גיל הנעורים – וכתוצאה מכך, היא נאבקת. ארגון חייה החברתיים הוא חלק עצום בתהליך זה. ה"חדירה" שלך לזמן שלה לוחץ על יבלת ענקית, וזוהי תמצית העניין. היא רואה זאת כ"זמן שלה", שאין לך זכות עליו, והוא הדבר היחיד שבאמת יש לה, שהוא שלה. הדבר שהיא זקוקה לו הוא מציאת כיוון חדש ומשא ומתן.
מציאת כיוון חדש: לכל חבר במשפחה יש חובות המוטלות עליו. רק הצעירים ביותר פטורים מחובות, כיוון שהם לא יכולים לעזור ולמעשה הם זקוקים בעצמם לעזרה. משפחה יכולה להצליח רק כשכולם מושכים יחד בעול ועושים מאמץ לשפר את חייהם. אין סיבה שבגללה אדם בריא המסוגל לעזור לא יעשה זאת.
קחי לך רגע שקט כדי לשוחח עם בתך בפרטיות. עליך להכין מראש רשימה ברורה של הדברים שאת מרגישה שהוגן לדרוש מבתך לעשות כחלק מן המטלות ותחומי האחריות שלה, ולדון עמה ברשימה הזו. הגיעי אתה להבנה ותני לה לחתום עליה (דבר זה יהיה בעל ערך לא יסולא בפז מאוחר יותר, במקרה של ויכוח). לאחר מכן – היצמדי לרשימה. סביר שהיא אדם בעל חוש הגינות בסיסי, ויש לקוות שאם תראי לה את חוסר האיזון השורר כעת בין מה שהיא מקבלת ומה שהיא מעניקה בחזרה, הדבר ישפיע חיובית עליה.
משא ומתן: אחד ההיבטים של החובה ההורית, במיוחד של אמא, היא להיות הראשונה שנענית לכל הדברים שהילד זקוק להם או רוצה בהם. בתך נהנתה מן השירות הנוח הזה וקיבלה את צרכיה, לעתים בהתראה של רגע, בין אם היה מדובר ב טרמפ לקניון או עזרה בשיעורי בית שהיא מאחרת להגיש. לכן, כאדם ההולך ומתבגר, עליה ללמוד לעזור בעצמה בזמנים שבהם משפחתה זקוקה לה.
אולם, חוץ מן הזמן שבו היא עושה את חובותיה הרגילות, היא צודקת שמאוד חשוב לכבד את לוח הזמנים שלה. אין להפריע לתוכניות שלה בלי הסכמתה. חוץ מזמנים של מקרי חרום אמיתיים (חס וחלילה), אין להניח כי היא תמיד זמינה, ויש לתת לה התראה מראש על כל דרישות משמעותיות נוספות לכך שתקדיש את זמנה לעזרה או לכל דבר אחר. זהו היבט חשוב מאוד של טיפוח כבוד הדדי – והיא ראויה לכבוד הזה. הדלת נעה בשני הכיוונים. הורים צריכים לתת התראה מראש אם הם זקוקים לעזרה בזמן שעשוי להתנגש עם התוכניות הפרטיות שלה, ובתך צריכה להשתדל להיענות לכל דרישות סבירות תוך זכירת המחויבות שלכם לרווחתה. עבדו יחד ותמכו זה בזה ככל יכולתכם. זוהי המידה שבה נמדדת משפחה. בתך תלמד לראות זאת ולהבין את ערכה ואת מידת ההצלחה שלה. אני זוכרת פתגם שאמר משהו כמו "כשמגיע הזמן להזיז את הפסנתר, אל תהיה זה הנושא את הכסא הקטן – תן כתף ושא בעול!"
לראות מי היא ומה באמת חשוב בחייה זה תהליך כביר ומתמשך, הלוקח זמן. בעזרתך, תגדל בתך ותיעשה לאדם אחראי היודע להעניק לאחרים. אני מאחלת כל טוב לך ולמשפחתך!
ברכה יקרה,
מאז שבתי נכנסה לגיל ההתבגרות, היא נעשתה אנוכית כל-כך! למשל, כל שנה אני מתנדבת בארגון חסד מסויים – אני אוהבת לעשות את זה. השנה, אחרי שנולד בני הקטן, שאלתי אותה אם היא מוכנה לשמור על אחיה בזמן בו איעדר מן הבית. היא סירבה לעשות זאת והכריזה שאני פשוט "מבזבזת את הזמן שלה." נפגעתי מאוד מדבריה. אני עושה הכל בשבילה, מסיעה אותה לכל מיני מקומות וקונה לה מה שהיא צריכה. אנחנו נותנים לה כל הזמן, אבל היא מסרבת להחזיר. היא מוכנה לעזור רק אם היא מקבלת איזו טובת הנאה מן העזרה הזו! אנא עזרי לי!
אמא מתוסכלת
אמא מתוסכלת יקרה,
הייתי רוצה להציע כיוון מחשבה חדש ביחס לאנוכיות של בתך. אני חוששת כי היא התנתקה מן היחידה המשפחתית שלכם. החברה המהירה והחומרנית של ימינו שוטפת אותנו בצרכים, רצונות ואופנות מתחלפות, וכמו שאומרים "העין רואה והלב חומד".
היא גם משפיעה עלינו בשאלה כיצד אנו אמורים לחיות את חיינו – וגישות אלו נלקחות מן המדיות השונות. הוסיפי להשפעות אלה את הלחץ החברתי של בנות גילה, ולא תתקשי להבין כיצד בתך הנפלאה יכלה להפוך מרוכזת בעצמה.
אמרתי "נפלאה" והתכוונתי ל"נפלאה". במכתבך לא ציינת כי היו בעיות קודם לכן ומכך אני לומדת שעד לאחרונה היחסים ביניכן התנהלו בצורה די חלקה. כל הדברים הטובים שחווית עדיין קיימים בבתך, ובנסיבות הנכונות הם ישובו ויעלו לפני השטח.
בתך מנסה למצוא את "עצמה" – זוהי המשימה העיקרית של גיל הנעורים – וכתוצאה מכך, היא נאבקת. ארגון חייה החברתיים הוא חלק עצום בתהליך זה. ה"חדירה" שלך לזמן שלה לוחץ על יבלת ענקית, וזוהי תמצית העניין. היא רואה זאת כ"זמן שלה", שאין לך זכות עליו, והוא הדבר היחיד שבאמת יש לה, שהוא שלה. הדבר שהיא זקוקה לו הוא מציאת כיוון חדש ומשא ומתן.
מציאת כיוון חדש: לכל חבר במשפחה יש חובות המוטלות עליו. רק הצעירים ביותר פטורים מחובות, כיוון שהם לא יכולים לעזור ולמעשה הם זקוקים בעצמם לעזרה. משפחה יכולה להצליח רק כשכולם מושכים יחד בעול ועושים מאמץ לשפר את חייהם. אין סיבה שבגללה אדם בריא המסוגל לעזור לא יעשה זאת.
קחי לך רגע שקט כדי לשוחח עם בתך בפרטיות. עליך להכין מראש רשימה ברורה של הדברים שאת מרגישה שהוגן לדרוש מבתך לעשות כחלק מן המטלות ותחומי האחריות שלה, ולדון עמה ברשימה הזו. הגיעי אתה להבנה ותני לה לחתום עליה (דבר זה יהיה בעל ערך לא יסולא בפז מאוחר יותר, במקרה של ויכוח). לאחר מכן – היצמדי לרשימה. סביר שהיא אדם בעל חוש הגינות בסיסי, ויש לקוות שאם תראי לה את חוסר האיזון השורר כעת בין מה שהיא מקבלת ומה שהיא מעניקה בחזרה, הדבר ישפיע חיובית עליה.
משא ומתן: אחד ההיבטים של החובה ההורית, במיוחד של אמא, היא להיות הראשונה שנענית לכל הדברים שהילד זקוק להם או רוצה בהם. בתך נהנתה מן השירות הנוח הזה וקיבלה את צרכיה, לעתים בהתראה של רגע, בין אם היה מדובר ב טרמפ לקניון או עזרה בשיעורי בית שהיא מאחרת להגיש. לכן, כאדם ההולך ומתבגר, עליה ללמוד לעזור בעצמה בזמנים שבהם משפחתה זקוקה לה.
אולם, חוץ מן הזמן שבו היא עושה את חובותיה הרגילות, היא צודקת שמאוד חשוב לכבד את לוח הזמנים שלה. אין להפריע לתוכניות שלה בלי הסכמתה. חוץ מזמנים של מקרי חרום אמיתיים (חס וחלילה), אין להניח כי היא תמיד זמינה, ויש לתת לה התראה מראש על כל דרישות משמעותיות נוספות לכך שתקדיש את זמנה לעזרה או לכל דבר אחר. זהו היבט חשוב מאוד של טיפוח כבוד הדדי – והיא ראויה לכבוד הזה. הדלת נעה בשני הכיוונים. הורים צריכים לתת התראה מראש אם הם זקוקים לעזרה בזמן שעשוי להתנגש עם התוכניות הפרטיות שלה, ובתך צריכה להשתדל להיענות לכל דרישות סבירות תוך זכירת המחויבות שלכם לרווחתה. עבדו יחד ותמכו זה בזה ככל יכולתכם. זוהי המידה שבה נמדדת משפחה. בתך תלמד לראות זאת ולהבין את ערכה ואת מידת ההצלחה שלה. אני זוכרת פתגם שאמר משהו כמו "כשמגיע הזמן להזיז את הפסנתר, אל תהיה זה הנושא את הכסא הקטן – תן כתף ושא בעול!"
לראות מי היא ומה באמת חשוב בחייה זה תהליך כביר ומתמשך, הלוקח זמן. בעזרתך, תגדל בתך ותיעשה לאדם אחראי היודע להעניק לאחרים. אני מאחלת כל טוב לך ולמשפחתך!
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
