מערכת COL
|
יום כ"ה אייר ה׳תשס״ד
16.05.2004
"המחלה הפכה אותי לרגיש יותר לנפגעי צ'רנוביל"
קוראים לו גיי ליטווין, והוא אחת הדמויות המרכזיות במפעל חב"ד להצלת ילדי צ'רנוביל, שאתמול העלה ארצה את הילד ה2001- * לפני כמה חודשים התגלה כי דווקא האיש, שהקדיש את כל זמנו לטובת נפגעי הקרינה, חלה בעצמו במחלה * ליטווין: "כואב לי על רבים מהאנשים שפגשתי שם הם סובלים מהמחלה שלי, אבל הם לא יקבלו טיפול שיציל את חייהם".
לרגל מלאות שלושים לפטירתו של איש מסירות הנפש ר' משה זעליג ע"ה ליטווין מביאים אנו כתבה שפורסמה בעיתון 'ידיעות אחרונות' לפני כשלוש שנים ע"י הכתבת יהודית יחזקאלי ובה היא מקיימת עימו ראיון מרגש.
הרב ליטווין על רקע הכור האטומי בצ'רנוביל * צילום: chabad.org
קבלת הפנים שנערכה בנתב"ג לילד ה-2001 שעלה מצ'רנוביל הייתה מרגשת מאוד. גם חגיגת הפרחת הבלונים שהתקיימה בגן העצמאות בירושלים, בהשתתפות מאות "ילדי צ'רנוביל", הייתה אירוע שמח. אבל בשוך תרועת הפסטיבלים, חוזרת ומתבררת המציאות העגומה: מאות אלפי התושבים המתגוררים באזור האסון ממשיכים להיות חשופים לסכנות הקרינה, והסכנות האלה נשקפות גם לילדים שיוולדו להם. על הרקע הזה רק מתחדדת חשיבותו העצומה של המפעל של ארגון צעירי חב"ד להצלתם ולהעלאתם ארצה של ילדים יהודים שנולדו או גדלו באזורי הקרינה.
תזכורת: ב-1986 התפוצץ בעיירה צ'רנוביל שבאוקריינה כור גרעיני. הפיצוץ גרם לדליפת קרינה רדיואקטיבית מסוכנת, שהתפשטה גם לאזורים אחרים. בעקבות הוראה של הרבי מליובאוויטש, מתגייסת חב"ד להצלתם ולהעלאתם ארצה של ילדים המתגוררים באיזור האסון. הילדים העולים, שמידת הזיקה שלהם ליהדות ולישראל קלושה למדי, נקלטים בפנימייה בכפר חב"ד, שם הם מתחנכים וזוכים לטיפול רפואי.
* * *
גיי ליטווין הוא אחד מהדמויות שעומדות מאחרי המפעל ההומניטרי הגדול של חב"ד. ליטווין, בעל תואר בחינוך ובפסיכולוגיה, שמקדיש את כל זמנו לעזרה ולטיפול בילדים ניפגעי הקרינה, חקר את השפעת אסון צ'רנוביל על התושבים באיזור ובעיקר על הילדים שהועלו ארצה - ושילם על כך בבריאותו. לפי כמה חודשים התברר כי לקה ב'מחלת' הלימפה (לימפומה). הוא עצמו מעדיף לטשטש את הקשר בין עסוקו למחלה.
"אני לא מאשים איש במחלה שלקיתי בו, ואני לא כועס על אף אחד", הוא אמר. "בעצם, באמצעות ה'מחלה' למדתי עד כמה האנשים סביבי אוהבים אותי ודואגים לשלומי, והוא גרם לי להבין יותר את סבלם של ניפגעי הקרינה בצ'רנוביל".
ליטווין (56), יהודי יליד שיקאגו, נשוי ואב לשבעה ילדים, עבד לפרנסתו כעורך וכטכנאי קול בתעשיית הקולנוע האמריקנית. לפני 20 שנה החליט לחזור בתשובה, הצטרף לחב"ד, ולפני שבע שנים עלה לישראל. הוא התיישב בכפר חב"ד ולאחרונה עבר לרחובות.
ההיכרות עם ילדי צ'רנוביל שמתחנכים בכפר דחפה אותו לחקור את השפעת האסון. במסגרת המחקר נסע לפחות עשר פעמים לאזורי הקרינה באוקריאנה ובילארוס. ליטווין: "לפני כמה חודשים התברר לי שלקיתי בלימפומה, ונאלצתי לעבור טיפולים כימותרפיים כדי לעצור את התפשטות המחלה בגופי.
"עד כמה שזה ישמע פרדוקסלי, המחלה בה לקיתי גרם לי להיות רגיש יותר למה שעוברים נפגעי הקרינה מצ'רנוביל. אני יכול היום להבין יותר טוב את הכעס ואת הפחדים שלהם. מצד שני אני חש בר מזל שאני נימצא בישראל ויכול לקבל טיפול רפואי טוב. רבים מהנפגעים שם לא זוכים לטיפול רפואי כלשהו.
"כואב לי לחשוב על אנשים רבים שפגשתי שם. הם סובלים בדיוק מהמחלה שלי, אבל הם לא יזכו לקבל טיפול שיציל את חייהם. באוקריאנה הרופאים לא משתמשים בכלל במילה 'סרטן', כי היא משולה לגזר דין מוות. לפעמים הם בכלל לא מדווחים לחולים שיש להם סרטן, כי אין להם אפשרות לתת טיפול מתאים נגד המחלה.
"הידיעה שיש חולים כמוני שנמצאים ללא תקווה ואמצעים לריפוי נותנת לי מוטיבציה גדולה יותר לעבוד ולהביא ארצה עוד ועוד ילדים ומשפחות כדי להצילם. והידיעה שאני יכול לעזור נותנת לי מוטיבציה להמשיך הלאה.
"בשלוש השנים הקרובות אני רוצה להביא לארץ עוד אלף ילדים לפחות: צריך להבין שהאסון גדל עם כל שנה שעוברת. כל שנה מתגלה המחלה בילדים רבים יותר. הקרינה היא רוצח שקט. היא יכולה לתקוף מיד ואפילו 40 שנה אחרי. ידוע שעשר שנים ויותר אחרי החשיפה לקרינה נערות מתבגרות לוקות בסרטן השד. הסיבה פשוטה: השפעת הקרינה נמשכת - היא נימצאת במזון שאוכלים שם ובמים ששותים".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
