היום: ה'יארצייט' של רבי לייב 'בעל-הייסורים'
בספר 'אור הגליל' שחיבר רבי שלום גפנר, ובו מידע על גדולים שהתגוררו בגליל מובא סיפור על רבי לייב בעל היסורים מפי אדמו"ר הריי"צ:
"כתב הרב הקדוש רבי יוסף יצחק מלובאביטש (הרבי הריי"ץ) לאחד מחתניו, 'שמעתי כי פעם אחר לימוד דברי אלוקים חיים אשר למד הרב הצדיק החסיד רבי לייב נוחו עדן, מטערקעש מאהילוב, התעורר אברך אחד בעל כישרון והתדבק בלימוד דברי אלוקים חיים. וכעבור איזה זמן התחיל להתפלל בארוכה ולהתנהג בדרכי חסידי חב"ד.
'חברי האברך ובני גילו, שהיו מחסידי אדמו"רי וואהלין קינאו בו, ובאחד המועדים לשמחה בעת הפארבריינגען (התוועדות חסידים) אמרו לחברם האברך, האדמו"ר שלך הוא בודאי גדול ונורא – אבער אמופת, דאס קריגט מען בא אונזער רבי'ן (אבל מופת, את זה אפשר לקבל אצל האדמו"ר שלנו).
'הדבר ציער את האברך במאוד, ומשך זמן מה היה חושב אם יספר דבר זה להרב הצדיק החסיד רבי לייב, אם לאו. ועברו שבועות שניים או שלושה והחליט שלא לספר מאומה, והיה לו צער גדול. ובתוך כך בא משולח מבעל התניא שהוליך מעות רבי מאיר בעל הנס לשולחם לארץ הקודש ובידו גם מכתב להרב הצדיק החסיד רבי לייב במענה על הידיעות שכתב לו אודות הדרכת האברכים, כי רבי לייב, היה ממונה מאת בעל התניא להדריך ולנהל האברכים הצעירים במחוז ההוא.
'בין התשובות של רבנו הגדול הייתה גם תשובה אודות האברך הנ"ל, שראוי לקרבו, וצריכים להפיג צערו, וזה יהיה לו לאות ולאחרים למופת.
'כששמע האברך מפי מדריכו את אשר כותב רבנו הגדול אודותיו, התחיל לבכות. וישאל אותו רבי לייב, מה אתה בוכה? והלה סיפר לו את כל השיחה שהייתה לו. 'אמר לו רבי לייב, עתה הנני מבין דברי רבנו, כי זה המופת האמיתי, 'אז מיר זאל מאכן פון אפלאכע אמענטש' – לעשות בן אדם מחתיכות עץ'.
לעת זקנותו עלה רבי לייב לארץ הקודש. וכך כתוב על כך בספר 'בית רבי', 'כשהגיע לימי זקנותו נסע רבי לייב לארץ ישראל ודר שם עד הסתלקותו'. בתחילת ביאתו לארץ השתקע רבי לייב בעיר הקודש חברון. הוא היה מהאשכנזים הראשונים שיסדו את היישוב בעיר האבות. ולאחר מכן נסע בזקנה מופלגת לצפת, שם דר עד יום הסתלקותו ונטמן בבית החיים בצפת. קברו הקדוש הוא מקום המושך את כל הזקוקים לישועה, כי כן נכתב בדברי צוואתו".
בספרו 'אנציקלופדיה לחסידות' מביא ד"ר יצחק אלפסי מספר שורות על רבי לייב בעל הייסורים.
"נפטר בט"ו בחשוון, תקצ"ז והיה מגדולי תלמידיו של רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל ה'תניא' בו פגש בעת ביקורו במוהילוב. חסידי חב"ד מרבים לדבר על גדלותו של רבי לייב, וכשביקשו בני טערקיש-מוהילוב מרבי שלמה זלמן מלאדי שימנה את רבי לייב למנהיג העדה בסביבתם, סירב רבי שלמה זלמן משום שמנהיג צריך לדעת גם בעניינים גשמיים. ואילו רבי לייב מופשט לגמרי מענייני העולם הזה ותאוותיו. בפי חסידי חב"ד הוא מכונה 'הרב הקדוש החסיד המפורסם'. עלה לארץ ישראל והיה מראשוני המתיישבים החב"דיים בחברון. בזקנה מופלגת עבר לצפת ובה נסתלק, לפני פטירתו אמר שמי שתהיה לו צרה יעלה על קברו. אף שקברו נמצא מרוחק מהחלקות העתיקות המיוחסות של צפת עדיין עולים רבים על קברו. על הקבר אין כל שבח ורק נאמר בו פה נטמן הרב רבי לייב מחברון בעל הייסורים".
מאפשרים לכם לקבל
