הנפש צמאה ללחלוחית של יהדות
שלומי ריזל, בריסל
"הנוסעים האחרונים בטיסת אל-על 6744 מבריסל לתל-אביב מתבקשים לסור אל שער B17", הדהד הכרוז במספר שפות ברחבי אולם הנוסעים בשדה-התעופה הבינלאומי של בריסל בירת בלגיה.
עבור בני משפחת ק' ההודעה הזו כבר לא הייתה רלוונטית. למען האמת, הם הגיעו לשדה התעופה בזמן, מסרו את המזוודות והמשיכו בדרכם. אך במשטרת הגבולות, שניות מעטות לפני שיעזבו רשמית את בלגיה, התחילו הבעיות. שוטרי מחלקת ההגירה חמורי הסבר לא הותירו להם ספק בדבר חומרת המעשה שביצעו: הישארות יתר בבלגיה, חריגה מהזמן המוגבל של שלושה חודשי שהות באירופה, המיועדים לתיירים.
כך מצאו עצמם בני משפחת ק' ממרכז הארץ מובלים כאחרוני הפושעים, יחד עם שני ילדיהם הקטנים אל תא המעצר בשדה התעופה הומה האדם בבריסל. "לא ידענו מאומה", הם ממלמלים בהלם. "לא התכוונו, נשארנו בבלגיה יתר על הזמן מחוסר תשומת לב ולא במזיד", טענו, אך לאיש לא היה אכפת. מבחינת משטרת הגבולות הבלגית הם היו פושעים מסוכנים.
הם לא ידעו את נפשם מצער כאשר הבינו כי כלתה אליהם הרעה וכי תחנוניהם נופלים על אוזניים ערלות. מקומות פנויים בטיסות לישראל יהיו רק בטיסה בעוד כשבוע, ועד אז הם יאלצו לבלות עם ילדיהם בני השנתיים והשלוש יחד עם עצירים מסוכנים ותימהוניים בתא המעצר. אפילו אוכל כשר לא הסכימו השלטונות לספק להם. יחדיו הם ישבו בתא המעצר כואבים ודומעים, המומים, ולא יודעים את נפשם מצער.
נרדמים מעט וחולמים חלומות אימה, מתעוררים וחוזרים שוב למציאות הלא-פשוטה.
והנה, נפתחה הדלת. רב חרדי הופיע בפתח הדלת, כשחיוך רחב על שפתיו. בני הזוג ק' שפשפו את עיניהם בתדהמה. וכאילו לא די בביקורו של הרב, זה האחרון הפתיע אותם כשהביא להם אוכל חם וטעים, כשר למהדרין מן המהדרין, מקייטרינג חרדי ידוע בבלגיה.
רק אז הם שמעו, לראשונה בחייהם, על ארגון 'אל"ף' שמקום מושבו בבריסל ומצודתו פרוסה על פני אירופה כולה. "מיד כששמע המקרה הגיע לאוזננו", מספר לנו השבוע הרב לוי קנלסקי, יו"ר הארגון, "הפעלנו את כל הקשרים האפשריים. בסייעתא דשמיא ניתנו לנו האישורים הדרושים וכך שלחנו אליהם רב מקומי עם אוכל כשר". אם חשבתם שכאן הגיעה לקיצה העזרה מאל"ף, טעיתם. הארגון רב ההשפעה המשיך לעזור למשפחה הישראלית ולהפעיל את קשריו רבי העוצמה. "הצלחנו למצוא להם מקומות על אחת הטיסות שיוצאות לארץ, ובתוך ארבעים ושמונה שעות הם כבר היו בארץ, הרחק מתא המעצר המצחין בבלגיה".
***
המשותף לבני משפחת ק' כמו לעוד אלפי יהודים, אחינו בית ישראל, השוהים בחור נידח אי-שם על אדמת אירופה, שנקלעו למצבי משבר ואין להם למי לפנות: ידו הארוכה של ארגון 'אל"ף' שהגיעה אליהם והוציאה אותם מן המיצר למרחב, בכל תחום לו היו זקוקים.
ארגון אל"ף הוקם לפני כארבע שנים, ע"י הרב לוי קנלסקי ורעייתו שהגיעו לבריסל מישראל לאחר שנקראו לדגל מיד לאחר חתונתם, במטרה לעזור ליהודים הספונים בבתי-הכלא באחת משלושים ושבע מדינות אירופה. עד מהרה הוא הפך לארגון רווחה ליהודי אירופה, בכל תחום אפשרי, ועד מהרה הפך הארגון לשם דבר בפי כל רבני, עסקני, ואנשי הקהילה היהודית באירופה.
"החלטנו לאחר החתונה לצאת לשליחות כמו שעושים רוב הזוגות הצעירים בחב"ד", מספר קנלסקי. "הגענו לבריסל והתחלנו ביסוד והקמת הארגון שבמרכזו עמדה הדאגה ליהודים האסורים ביבשת אירופה כולה. בכל רחבי היבשת ישנם, לפי ההערכות, כשלוש עד שלוש וחצי אלף אסירים יהודיים שמצבם הפיזי וגם הרוחני קשים ביותר. מלבד התנאים הקשים להם 'זוכים' כל אלו היושבים מאחורי סורג ובריח, סובלים היהודים גם מחוסר מודעות למצבם ולזכויותיהם. כך שעל בקשה לאוכל כשר, לספרי קודש, לתשמישי קדושה או לביקור של רב, לא היה עם מי לדבר".
הרב קנלסקי מסביר לנו לאיזה חלל מנסה הארגון להיכנס: "כשאדם נכנס לתוך בית-הכלא, על-אחת-כמה-וכמה לתקופה ממושכת, מתפנה זמן בסדר יומו. כאן זו בדיוק ההזדמנות שלנו לפעול. בנוסף לצרכים הגשמיים שאנו מעניקים לאסירים, כמו האוכל הכשר, ההקשבה לרחשי האסיר והקשר עם המשפחה, אנו משתדלים לגעת בנפשו ולעורר בליבו את הניצוץ היהודי".
כל אסיר באירופה זכאי לביקורו של איש דת, ובדרך כלל האסירים גם מעוניינים בכך. הסיבה המרכזית לכך, לא נעים לומר, היא שיחס הסוהרים משתנה כאשר הם רואים שאישיות רמת דרג מגיעה לבקר ומתייחסת לאסיר באופן אישי.
"בין האסירים ישנם כאלו שמצבם כה ירוד, כך שלא יהיה אכפת להם לזכות גם לביקורו של כומר, רח"ל. מבחינתם העיקר הוא לזכות באוזן קשבת. בדיוק בגלל זה אנו פועלים, שבכל מצב ובכל זמן, ולא משנה כמה כסף זה יעלה לנו, יזכה האסיר לביקור של רב דווקא. בסדנאות שאנו עורכים מעת-לעת לרבני בתי-הסוהר באירופה, אנו מזכירים להם עד כמה השליחות שלהם חשובה לאסירים, ומדוע חייבים, למרות הקשיים שנערמים לעיתים, להשתדל להגיע לכל יהודי באשר הוא. לעולם אי-אפשר לדעת עד כמה הדברים האלו פועלים על יהודי. עצם הרעיון שרב עושה מאמץ עילאי להגיע אליו בכל מחיר, גורם לתזוזות בנפשו של האסיר היהודי".
נוסף לפגישות האישיות עם האסירים, דואגים בארגון לספק אוכל כשר לאסירים. "אנו עמלים כעת על כך שממש בזמן הקרוב", מגלה ר' לוי, "יחלו לפעול, בעזרת השם, מטבחים כשרים בבתי-הסוהר באירופה".
בין קירות הכלא ניתן לאבד את השפיות
משרדו של הרב קנלסקי נמצא בקומת המרתף של בית דירות צנוע באחד מפרברי בריסל, בירת ה'איחוד האירופי'. מהמשרד הלא גדול מתנהל הארגון שמשנה אט-אט את חייהם של האסירים ומשפחות המצוקה היהודיות באירופה כולה. הרב קנלסקי, עדיין לא בן שלושים, מתכנן כיצד הוא מעוניין לעצב את הארגון שאותו הוא מנווט ביד אמן. צוות הרבנים והמתנדבים העובד עם הארגון עומד על כמעט חמש-מאות איש. נוסף על הרב קנלסקי עובדים בארגון תריסר אנשים במשרה מלאה, חולשים על אירופה כולה. זהו למעשה ארגון החסד היחיד מסוגו בכל אירופה. עבור אנשים רבים, התקווה היחידה בחייהם היא 'אל"ף'. הארגון מתקיים מתרומות של נדיבי לב בלבד, כאשר בראש מועצת הרבנים הייחודית של הארגון עומד רבה הראשי של ישראל הגר"י מצגר שליט"א.
"למרות שאני משמש כרב כבר שתים עשרה שנה לפני שקם הארגון", אומר לנו השבוע אחד מרבני בתי-הסוהר במדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר, "אני מרגיש כמעט מידי יום בגב החזק שהארגון נותן, ובכישרון של הרב קנלסקי והארגון שלו המצעיד קדימה את כל עניני הדת בבתי-הכלא באירופה.
מחלקה מיוחדת בארגון אל"ף מופקדת על התכתבויות. אנשים בעלי עצבי ברזל וסבלנות רבה שהוכשרו במיוחד לשם כך, יושבים מידי יום, מקבלים את מכתבי האסירים, קוראים בעיון את עשרות אלפי העמודים שנכתבו בדמעות חמות ובעצב מתוככי בתי הכלא על-גבי הדפים המקומטים, ועונים לכולם באורך-רוח.
"רק כשקוראים את המכתבים הללו אפשר להבין, שכאשר יושבים לבד בין הקירות בתוך חדר צר, ניתן לאבד את השפיות", מספר הרב קנלסקי. "מגיעים אלינו אלפי מכתבים מידי חודש מאנשים ששופכים בפנינו את כל הקשיים העוברים עליהם, את כל ההתחבטויות בהן הם נתונים, ואף העמדנו מתורגמנים כדי שנוכל לתת מענה לכולם", הוא מספר. "האנשים שמקבלים את המכתבים אצלנו בארגון יודעים גם לקרוא בין השורות, להבין את מה שעובר על הכותב, ומכתב התשובה יהיה בהתאם. פעם היה לנו אסיר, שבפעם הראשונה כתב עמוד אחד, ובמכתב הרביעי הגיע ל-16 עמודים... זו מחלקה מיוחדת ונצרכת מאוד".
"אחד האסירים המשוחררים", נזכר בפנינו הרב קנלסקי, "ביקש לתרום סכום כסף גדול לקניית אוכל כשר לאסירים אחרים, וכן להתנדב במחלקת ההתכתבויות. "כשישבתי בפנים, החברים והמשפחה ניתקו כל קשר עמי ורק הארגון דאג לי לאוכל ולחברה", סיפר האסיר באוזני אנשי הארגון. "ובשני התחומים האלה, שחסרו לי כל-כך, אני מעוניין להשתתף ולתרום עכשיו".
הארגון עוסק גם בהוצאה-לאור ייחודית לתחומו: חוברות ובהן מושגים יהודיים בסיסיים, שמאפשרות למידה פשוטה, וטעימה קלה מאורח החיים היהודי, לצד פתרונות הלכתיים. כמו-כן ישנה אפשרות לאסירים לפקסס למשרדי הארגון שאלות מורכבות ביהדות שמועברות היישר לרב, 24 שעות ביממה. המענה, מיותר לציין, מועבר אליהם בתוך זמן קצר.
כדי להעביר את זמנם של האסירים ולתת להם אפשרות להרבות את ידיעותיהם ביהדות, הם מקבלים מבחנים אמריקאיים הישר אל תאיהם. 'התלמידים' מחזירים את המבחן עם התשובות בדואר, והמצטיינים מביניהם זוכים לצ'ופרים – מצרך מבוקש בין כותלי בית-הכלא.
גם בנוגע למתנות ההצטיינות הייתה נדרשת חשיבה ארוכה, שכן לא כל פריט ניתן להכניס אל תוככי הכלא פנימה. לאחר בירור מעמיק של דיני בתי הכלא, הוחלט על שורת מענקים בסיסיים החשובים לאסיר כאוויר לנשימה: זיכויים למוצרים שונים בקנטינת בית-הסוהר, ואם החוק המקומי מאפשר, ישנם גם תגמולים כספיים.
בפורים האחרון למשל, חולקו נגנים אלקטרוניים ובהם ג'יגה שלם של דברי תורה, שירים מכל סוגי המוסיקה החסידית, וכמובן הקלטה של מגילת אסתר, בשני נוסחים לכל האסירים היהודיים. בנוסף לכך חולקו גם מתנות לרגל החג – סך כל אלו הגיע לסכום של מאות אלפי יורו. "קיבלנו מכתבי תודה רבים ומרגשים וזה היה שווה כל מאמץ אפשרי, בצורה זו הגיע שמע הארגון לאנשים רבים נוספים שלא ידעו עדיין על קיומו" אומר הרב קנלסקי.
לאלו שממש מתקדמים ורוצים לשמוע שיעורי תורה, ידאגו באל"ף להכניס אל תוך הנגן האלקטרוני שיעורי תורה מתקדמים יותר.
"אנחנו בודקים אפשרות להענקת תעודה כלשהי ללומדים, משהו שיישאר להם גם לאחר שישתחררו, ויאפשר להם להתחיל את צעדיהם ביום שאחרי", אומרים אנשי הארגון.
"אסירים רבים אינם מעוניינים לצאת החוצה"
הדאגה לתקופה שלאחר השחרור, מעסיקה מאוד את ראשי הארגון. "הפשע גובר, המשאבים של הממשלות – לא", אומר בדאגה הרב קנלסקי. "אנחנו כולנו, בתור החברה האנושית, נשלם את המחיר בסופו של יום. מחקרים מוכיחים כי אסירים פליליים שיוצאים לחופשי, חוזרים ברובם לעסוק בפלילים. זה פועל יוצא של החברה שלא מוכנה לקבל אותם ושל אי-אכפתיות מספקת מהממשלה. זה לא שהם רוצים בכך, הם מעוניינים לשפר את אורח חייהם, אך לעיתים רבות הם כאילו נדחקים אל הפינה. חוסר תקציבים לשיקומם, חוסר המודעות מצד הרשויות, וההעדפה לתת מענה לבעיות אחרות, נותנת לרבים מהם ליפול שוב לפשיעה. גם כשכבר קיימת איזו תכנית שיקום, לא כל אחד זכאי לה מבחינת החוק, וחבל".
הוא נזכר במקרה של אסיר שעמד להשתחרר, אך לא יכול היה להצטרף לתכנית השיקום כיוון שלא עמד בקריטריונים... עורך-הדין שלו יעץ לו שכשייצא לחופשי, ייכנס לחנות ויגנוב ארגז בקבוקי קולה, ייתפס, ייעצר ורק אז – על פי החוקים, יהיה זכאי לתכנית השיקום בה היה מעוניין...
"זה אבסורד, אנחנו מזדעזעים בכל פעם מחדש מסיפורים על אסירים שכל-כך רוצים לחזור למוטב אך הבירוקרטיה עומדת בדרכם", הוא זועק מקירות ליבו, ודאגתו הכנה לאסירים נשמעת היטב. "בדיוק בגלל זה ישנם רבים שכלל אינם מעוניינים לצאת החוצה. בכלא מובטחות להם מיטה, שלוש ארוחות, חברה ותעסוקה, מה שאין כן מחוץ לסורגים... לא כולם מוצאים את מקומם בעולם החופשי, וכך מגיע מצב שבתי-הכלא מלאים עד אפס מקום".
הרב קנלסקי לא אומר נואש. "במקום שאין אנשים – השתדל להיות איש", נאמר באופן מדויק על הרב לוי קנלסקי. ברגעים אלו ממש עובדים בארגון על תכנית שיקום מהפכנית, בסגנון הקואוצ'ינג (אופנת ה'אימון אישי' שפורחת בעולם), שתיכנס בהדרגה לכל בתי-הכלא ביבשת. "אם נסכם את התכנית בקצרה", אומר קנלסקי, "מדובר בתפיסה חדשנית על בסיס סוהר-אסיר, בה יברר הכלוא עם עצמו מה יעשה כשייצא, גם אם מדובר בעוד שנים רבות, ויתחיל להתכונן לכך נפשית. הוא ילמד מקצוע, ויתכנן את השתלבותו מחדש בחברה.
"כולם, יהודים ושאינם, פושעים וכאלה שפעלו בתום לב, זכאים לתשומת לב וליחס אנושי, ובעיקר – לאפשרות לפתוח דף חדש עם שחרורם. בקרוב, בעזרת ה', כשתצא התכנית שלנו לפועל, כל זה יתאפשר".
"בנוסף, יזכו האסירים היהודים לצאת עם מטען שלא היה קודם ברשותם, אוצר רוחני שקנו במהלך הישיבה בכלא. מהניסיון שלנו, הניצוץ היהודי שנדלק בלבם לא נכבה אחר כך, ואנו רואים בזה שליחות של ממש, להגיע ללבו של כל יהודי ויהודי, להעיר ולהאיר בו את הנשמה".
הנפש צמאה ללחלוחית של יהדות
אך לא רק בבתי הסוהר מתמקד הארגון, לאחר שהוצף בפניות חוזרות ונשנות מכל רחבי אירופה, הרים הרב קנלסקי את הכפפה, ולמרות ההוצאות והמאמץ האדירים שנדרשים לכך הוא החל לפעול עם כל מקרי הרווחה באירופה: בתי אבות, חיילים יהודים, משפחות קשות יום, משפחות חד-הוריות ויהודים בודדים וגלמודים. כדוגמא לכך מספר לנו הרב קנלסקי כי בעקבות פעילות ארגון החסד והרווחה של אל"ף, קיבל חייל יהודי מקפריסין – בחור שהתחזק בעזרת בית חב"ד המקומי ורצה ללמוד בישיבה כיהודי שומר תורה ומצוות – שחרור מהצבא בקפריסין מטעמי דת. הפנייה לארגון אל"ף התקבלה מרבה של קפריסין, הרב אריה זאב רסקין המכיר את מצוקת החייל היהודי, ששהייתו בבסיס הצבאי בקפריסין נוגדת את מצפונו ואינה מאפשרת לו להמשיך לנהל אורח חיים דתי, בהיותו מחוץ לקהילה יהודית.
ארגון אל"ף הפעיל גורמים באיחוד האירופי, ואצל ראשי השלטון בקפריסין, ויחד הצליח להשיג לבחור פטור צבאי מטעמי דת. במכתב מנומק שהעביר הרב קנלסקי לגורמים אירופאים שנדרשו לסוגיה, הוא פירט חלק מהבעיות העומדות בפני החייל היהודי, וביניהם: אוכל כשר, תפילות, שמירת שבת וחגי ישראל, הימצאות בסביבה מתאימה, ועוד.
"ברור שחוקי הדת בלתי אפשריים ליישום במסגרת צבאית הכוללת שעות אימונים רבות, ולכן בחור יהודי המקיים את דת אבותיו, אינו יכול להיות חלק ממסגרת זו, בשום אופן", סיכם במכתבו, "בכל יום שהוא נמצא במסגרת צבאית שאינה הולמת את דתו, הוא עובר על דת אבותיו".
המאמצים אכן נשאו פרי, וזמן קצר לאחר התערבות ארגון אל"ף שוחרר הבחור לביתו משירותו הצבאי.
"אל תשליכנו לעת זקנה, ככלות כוחנו אל תעזבנו", גם את המשפט הזה ארגון
'אל"ף' מיישם לכדי מעשה. אפשר למצוא את המתנדבים של ארגון אל"ף מסתובבים בבתי חולים ובבתי אבות.
ברחבי אירופה אפשר למצוא אוכלוסיה יהודית רבה המזדקנת ונצרכת לסיוע ותמיכה, לטיפול רפואי וסיעודי. ביניהם אפשר למנות מאושרים שיש להם משפחה להסתמך עליה ולשאוב ממנה נחמה ועזרה. אך מה יהא על אותם אלה שאינם יכולים להסתדר בכוחות עצמם? האם אנחנו, כקהילה, נתנו את דעתנו לאלו המושלכים בקרן זווית ואין להם קרוב אשר הם יקרים לליבו?
כמה מאחינו היהודים הקשישים והחולים, שברבים מהם נדלק הניצוץ היהודי דווקא בערוב ימיהם, כאשר הם מבקשים להתקרב לבורא ומוצאים עצמם, בלית ברירה, אוכלים אוכל שאינו כשר? נשמתם צמאה ללחלוחית של יהדות, נפשם רעבה לקורטוב של רוחניות. הם מתגעגעים למראה של אח יהודי שאכפת לו.
ארגון 'אל"ף' איתר מאות יהודים במצב שכזה ברחבי היבשת ומספק להם ארוחות כשרות באופן קבוע, וכן ביקורים שוטפים על ידי קרובים, מתנדבים, רופאים, שאכפת להם ממצבם ושאמצו אותם.
"אלף" גם מסדר להם ייעוץ רפואי שניתן על ידי מומחים. פעמים רבות, רק הנוכחות בלבד וההתעניינות של המבקר אשר מודע למצבו של הזקן או החולה הבודד, עשויות להביא לשינוי דרמטי ברמת הטיפול שהמוסד מעניק לפציינט.
חלומו של הרב קנלסקי הוא להעביר את האסירים היהודיים מישיבה לישיבה; "מישיבה בבית הסוהר לישיבה של ממש, שתשלב לימודי קודש עם מקצוע יהודי". מסיים הרב קנלסקי את השיחה איתנו. ואנחנו, שראינו את מרצו הבלתי-נלאה, יודעים כי גם חלום זה יתגשם, ובמהרה.
מאפשרים לכם לקבל
