מערכת COL
|
יום ל' תשרי ה׳תש״ע
18.10.2009
חדש: סיפורי התגלות החסידים מאת פרופסור שניאורסון (פ)
בימים אלו יצא במהדורה מחודשת ספרו של פרופסור יהושוע פישל שניאורסון- "סיפורי התגלות החסידים". פישעל שניאורסון היה בן נין הצמח צדק, פרופסור מוערך שקנה את שמו לתהילה בתחום הפסיכולוגיה וסופר מוכשר. הרבי הריי"ץ התבטא עליו: "העונג לדבר יחד". ואילו הרבי העיד עליו "איש חכם ונבון". קווים לדמותו של פרופסור פישעל שניאורסון ועל מסכת קשריו עם רבותינו נשיאנו. לסיפור המלא
ר' פישל שניאורסון ניחן בנשמה חסידית, ובהבנה דקה מן דקה בניואנסים של החסידות. הוא ידע להביע רגשות חסידיים, ולחדור אל נפשה של תורת החסידות כחסיד מן השורה, אולי אפילו יותר מכך.
ר' פישל גדל בבית חב"די. אביו, הרב שניאור זלמן שניאורסון, היה רבם של העיירות החסידיות הומיל וסטארדוב ומידידיו של אדמו"ר הרש"ב. אבי אביו, היה האדמו"ר רבי שלום בער מרצ'יצ'ה, בן הרה"ק הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע זי"ע.
השבוע יצאה מהדורה חדשה של ספרו "סיפורי חסידים", עם צאת המהדורה החדשה, נסקור בזה מקצת מן המקצת מדמותו הרבגונית והמעניינת של פרופסור שניאורסון, וננסה לעמוד – ולו במקצת – על טיב קשריו עם רבותינו הקדושים.
הפרופסור ר' יהושע פישל שניאורסאהן נולד בד' תמוז תרמ"ח לאביו, הרב החסיד רבי שניאור זלמן שניאורסאהן, רבה של רעפקא, סטארדוב ושל הומיל, בן אדמו"ר מרצ'יצ'ה, רבי שלום-בער שניאורסאהן, וממקורבי אדמו"ר הרש"ב זי"ע.
ר' שניאור זלמן היה שילוב מיוחד של תורה, חסידות, אצילות, נעם ופשטות. בקיאותו בחסידות עשתה לה שם דבר. יושרו עשה לו שם בקרב כל הסביבה. היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון הדיבור שלו, גרמו לבני העיר לאהוב לשמוע אותו, ולאהוב לשמוע את מאמרי הדא"ח, אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב כ"ק אדמו"ר הרש"ב זיע"א, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן.
ר' פישל שניאורסון, נתגדל בילדותו בבית סבו, האדמו"ר מרצ'יצ'ה, שם ינק ממבועי החסידות. "העונג לדבר יותר ביחד"התכתבות מענינית ועניפה היתה בינו לבין כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, במהלך השנים, כאשר מתוכה עולה כי פגישות שונות ומרתקות היו ביניהם. בקיץ תרצ"ג אנו קוראים: "מאז בואי הביתה צלחה הנני מושפע מאותם הרגשות הנעימים אשר השפיע עלי ההתועדות עם כבוד ידידי בברלין ובפריז. ומזמן לזמן הנני מהרהר באותם הדברים- דברי נועם תורת החסידות – 'ארום' חסידות כסגנון ש"ב ידידי – אשר דיברנו בכל פעם התראותינו, ומפעם לפעם מתגבר אצלי אותו הרעיון דבר פרסום רעיונות החסידות... בין אנשי מדע"וכך כותב לו הרבי בשנת תרצ"ד: "...אפשר הי' בא למרינבענד, ששם יהי' אצל שנינו העת חפשי יותר, ולקחת העונג לדבר יותר ביחד" (ד' שב).
ידועים, בין החסידים, כמה ביטויים שנשמעו מפי ר' פישל אודות הפלאת כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, לאחר פגישתם. כמו למשל: פעם סיפר ר' פישל שלשאלתו את הרבי כמה זמן בכוחו של הרבי לחשוב אודות נקודה אחת ברציפות השיב הרבי: "ארבעים ושמונה שעות". ועוד.
סיפור מעניין אודות תפיסתו והתעמקותו הנפשית בתורת החסידות יש ללמוד מתוך הסיפור הבא: מספר הרב עזריאל-זעליג סלונים: "בקיץ תרצ"ד נסעתי מאה"ק להסתופף אצל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, וכתמיד הוזמנתי לסעודת ש"ק לשלחן הרבי.
באותה הפעם השתתף בסעודה גם הסופר הפרופ' פישל שניאורסאהן (בנו של הרב רש"ז מהאמיל, נכד הצ"צ), ופרופ' ש"ס בקש מהרבי שיספר משהו אודות אדמו"ר האמצעי.
תחילה ביטל הרבי בקשה זו במחי יד, אך בהמשך הסעודה סיפר כי פעם רצה רבנו לכתוב דא"ח, ביקש את המקהלה שלו לפתוח בשירה והוא עצמו ישב לשולחן כשפניו מוסבות אל הקיר ולשירת המקהלה כתב חסידות ב"עריבות נעימות ומתיקות.
פרופ' ש"ס התפעל במאד מספור זה, וכשפגשתיו כעבור שנתים בירושלים, סיפר כי כתב מאמר ארוך סביב מעשה זה."(מגדל עוז עמ' קפ"ט-ק"צ). פותח שערים בחיי הנפשיש לשים לב לניסוחים של הרבי הריי"ץ אליו - אודותיו: "....כבוד ידידי בכשרונותיו המצויינים-יברכהו השם-ובמתק לשונו, בסגנון נעלה פותח שערי היכל המדע בחיי הנפש גם לפני אדם בינוני.." (אג"ק הריי"צ אגרת תשל"ז)ועוד "הנני שומע ת"ל פ"ש מאתו ע"י בנותי וחתני יחיו, ונעימה לי במאוד ההתקרבות, וזה לא כבר כתבו לי ברגשי שמחה והתפעלות מנועם הנאום אשר נאם.. ואשר עשה רושם נעלה על כל השומעים, ושמחתי על זה ..." והנני בזה לבקש את כבוד [ש]אר ב[שרי] היקר והחביב אשר יואיל נא לעמוד בראש אגודה זו ולהשתמש בכשרונותיו המצוינים אשר חוננו השי"ת-יברכהו השם- למלאות את תעודות בתור גזע משפחתינו אשר זכות אבות מסייעו, ולא אפונה כי לרגלי עדינות לבבו ימצא עונג רב למלאות תשוקת הכוספים לדבר ד', ואני תפילה כי יקוים היעוד ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
שני מכתבי תוכן בתורת החסידות המלאים ביטויים מיוחדים, נדפסו באגרות הקודש. האחד עוסק כלשון כ"ק הרבי במפתח האגרות: "ב' נפשות, ידיעה והרגש" תוכן המכ' בקצרה הוא: ההפרש שיש בין הנפש החיונית לאלוקית היינו שאת הנפש החיונית יודעים מתוך פעולתה בחיות להחיות. ואת האלוקית רק מרגישים. בהקשר למעלת תורת החסידות שעל ידה אפשר לקבל מעט ידיעה גם בנפש האלוקית.
כותב הרבי: "החסידות נותנת האפשרות לכל אדם לכנוס בשערי הידיעה וההשגה בחכמה האלוקית....תורת החסידות בונה גשר או עושה רפסודת לשוט בהם עד יגיע גם לשכל האנושי".
אף המכתב השני מבאר מעלת תורת החסידות בהיותה 'אור פנימי' שעל ידו האדם מגיע להכרה "שהכל הוא אלקות".
על האמונה של ר' פישל במשמעותו של 'רבי' יש ללמוד מסיפור הבא מתוך - "תולדות האדמו"ר מנובומינסק" (מרביצי תורה מעולם החסידות, עמוד ק"צ).
"...כשמלאו לבעל "תפארת אי"ש חמישים ושמונה שנים.. קרב ובא יומו אחרי שתכפו ובאו עליו חלאים קשים... גם עבודת שמים שלו, למעלה מהכוחות, סיכנה למראית עין את בריאותו. פעם נקרא איליו סגל רופאים לבדוק את מצבו. שלושה מהם איבחנו שסובל מפעילות ריגשית מאומצת והמליצו שיחדל מזה. רק הרבעי, פרו' פישל שניאורסון ע"ה, העריך את מצבו באופן אחר, והסביר לעמיתיו, כי הצדיק חי וניזון בעיקר מכוחות רוחניים, מתורה ומתפילה, מחדוות מצווה וכיוצא, דבר שהוא בלתי מובן לחלוטין לאיש מן הצד...".
הרבי כותב לר' פישללהשלמת התמונה, מובא בזה מכתב הרבי המופיע באופן מלא לראשונה בספר החדש שיצא לאור, ובו שבח לצד ביקורת מענינת הנותנת אור על כמה חשוב בסיפור החסידי הדיוק המירבי. לצד הפירוט והחלק הנפשי של מספר הסיפור. האגרת נדפסה בחלקה באגרות קודש, והושלמה על-פי צילום האגרת המקורית.
חלק מהמכתב מובא בזה: "ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ ובעל מידות וכו' וכו'מוהר"ר פישל שי' המכונה פרופסור שניאורסון. שלום וברכה! הפתעה נעימה הייתה לי קבלת מכתבו מכ"ד אייר עם המוסגר בו. וכבקשתו שלוח לו התניא פורמט כיס ההוצאה האחרונה. בקוראי הסיפור המוסגר במכתבו וכן ספרו התגלות חסידים, הנה לאחר בקשת סליחתו, אבוא בהערה, אשר – בכל העתקה, אם ללשון אחרת ועאכו"כ מכלי לכלי, היינו האותיות ששמעון, לאותן של המספר, הנה נוסף ע"ז שאי אפשר שלא יהיו בההעתקה, רושמי תפיסת המעתיק, ועל פי רוב לא רק רושמים אלא גם פירוש וביאור - הרי בהעתקה אי אפשר למצות את הפנים המרובות (וכידוע פתגם רז"ל "מ"ט פנים לתורה ע' פנים לתורה וכו'"), אשר בהתורה, הסיפור, או הפתגם המקורי, ואף שלפעמים הכוונה היא למסור הדבר בביאורו, או עכ"פ בפירושו - הרי אפשר לשני הענינים גם יחד, ע"י שמביאים הענין כצורתו - כפי ששמעו המקבל הראשון - ונוסף לזה הפירוש או הביאור, ובאופן כזה הרי הא והא איתנהו.
ועאכו"כ שכל הנ"ל מקומו ביתר שאת בנוגע לתורות הנשיאים הק', ולהסיפורים אודותם, כיון שמלבד התורות שנרשמו בביכלאך, רק אצל שרירי ויחידי סגולה נשמרו הדברים כצורתם.ישנם אנשים שאין בכוחם לקלוט ולמסור אח"כ ענין כמו שהוא מבלי שיעבור ע"י הפריזמה של נפשם, ודוקא - בהשתמש בהטרמינולוגיה של חסידות - באופן התלבשות גמורה ולא בדרך מעביר. אלא שכמדומה לי בהכירי אותו - שבאם ירצה באמת יוכל להראות גם "קונץ" זה למסור דברים כצורתם. וזכות הרבים תלוי בו – ואם שורותי אלה תסייענה בזה – והיה זה שכרי.בכבוד ובברכה...מ. שניאורסאהן."
"מכיר הוא מהלך הנפש של אברכי ישיבה ואותם שקיבלו חינוך חסידותי".באותה שנה כותב הרבי לר' אברהם פריז ע"ה, אודות בעי'ה רפואית כל שהיא, שהייתה במשפחתו של ר' אברהם. וזה לשון הרבי : "הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה אברהם שי'...ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל מידות חכם ונבון מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן – יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי ישיבה ואותם שקיבלו חינוך חסידותי". יחודיותו של סיפורי חסידיםכשקוראים בספר זה שלפנינו, מבחינים, שנשתמרה בסיפורים השפה החסידית המיוחדת של דורות עברו, הכוללת בתוכה – אמונה ספוגה מחד, ומאידך חוש הבחנה, להבחין בין היחוד שעבודת השי"ת טהורה ממעמקי הלב של החסיד, לעומת מי שאור החסידות עדיין לא זרח עליו.
בספר שלושה מדורים: התגלות שברוממות חלק זה, שהוא החלק המרכזי בספר, מספר - כדברי המחבר - את סיפורי "גילוי האור הפנימי אצל אדם פשוט, שמתוכו וממעמקיו נתעלה והיה על-פי דרכו לאדם העליון" התגלות שבנחמה. צרור סיפורים של אמונה ונחמה אחרי צרות שעברו על עם ישראל. איש מפי איש. מדור שראוי לתשומת לב מיוחדת. אלו סיפורים ששמע ר' פישל מאביו איש מפי איש על רבותינו נשאינו. המחבר סוקר תחילה את "רוח הסיפורים החבדיים".
ר' פישל גדל בבית חב"די. אביו, הרב שניאור זלמן שניאורסון, היה רבם של העיירות החסידיות הומיל וסטארדוב ומידידיו של אדמו"ר הרש"ב. אבי אביו, היה האדמו"ר רבי שלום בער מרצ'יצ'ה, בן הרה"ק הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע זי"ע.
השבוע יצאה מהדורה חדשה של ספרו "סיפורי חסידים", עם צאת המהדורה החדשה, נסקור בזה מקצת מן המקצת מדמותו הרבגונית והמעניינת של פרופסור שניאורסון, וננסה לעמוד – ולו במקצת – על טיב קשריו עם רבותינו הקדושים.
הפרופסור ר' יהושע פישל שניאורסאהן נולד בד' תמוז תרמ"ח לאביו, הרב החסיד רבי שניאור זלמן שניאורסאהן, רבה של רעפקא, סטארדוב ושל הומיל, בן אדמו"ר מרצ'יצ'ה, רבי שלום-בער שניאורסאהן, וממקורבי אדמו"ר הרש"ב זי"ע.
ר' שניאור זלמן היה שילוב מיוחד של תורה, חסידות, אצילות, נעם ופשטות. בקיאותו בחסידות עשתה לה שם דבר. יושרו עשה לו שם בקרב כל הסביבה. היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון הדיבור שלו, גרמו לבני העיר לאהוב לשמוע אותו, ולאהוב לשמוע את מאמרי הדא"ח, אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב כ"ק אדמו"ר הרש"ב זיע"א, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן.
ר' פישל שניאורסון, נתגדל בילדותו בבית סבו, האדמו"ר מרצ'יצ'ה, שם ינק ממבועי החסידות. "העונג לדבר יותר ביחד"התכתבות מענינית ועניפה היתה בינו לבין כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, במהלך השנים, כאשר מתוכה עולה כי פגישות שונות ומרתקות היו ביניהם. בקיץ תרצ"ג אנו קוראים: "מאז בואי הביתה צלחה הנני מושפע מאותם הרגשות הנעימים אשר השפיע עלי ההתועדות עם כבוד ידידי בברלין ובפריז. ומזמן לזמן הנני מהרהר באותם הדברים- דברי נועם תורת החסידות – 'ארום' חסידות כסגנון ש"ב ידידי – אשר דיברנו בכל פעם התראותינו, ומפעם לפעם מתגבר אצלי אותו הרעיון דבר פרסום רעיונות החסידות... בין אנשי מדע"וכך כותב לו הרבי בשנת תרצ"ד: "...אפשר הי' בא למרינבענד, ששם יהי' אצל שנינו העת חפשי יותר, ולקחת העונג לדבר יותר ביחד" (ד' שב).
ידועים, בין החסידים, כמה ביטויים שנשמעו מפי ר' פישל אודות הפלאת כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, לאחר פגישתם. כמו למשל: פעם סיפר ר' פישל שלשאלתו את הרבי כמה זמן בכוחו של הרבי לחשוב אודות נקודה אחת ברציפות השיב הרבי: "ארבעים ושמונה שעות". ועוד.
סיפור מעניין אודות תפיסתו והתעמקותו הנפשית בתורת החסידות יש ללמוד מתוך הסיפור הבא: מספר הרב עזריאל-זעליג סלונים: "בקיץ תרצ"ד נסעתי מאה"ק להסתופף אצל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, וכתמיד הוזמנתי לסעודת ש"ק לשלחן הרבי.
באותה הפעם השתתף בסעודה גם הסופר הפרופ' פישל שניאורסאהן (בנו של הרב רש"ז מהאמיל, נכד הצ"צ), ופרופ' ש"ס בקש מהרבי שיספר משהו אודות אדמו"ר האמצעי.
תחילה ביטל הרבי בקשה זו במחי יד, אך בהמשך הסעודה סיפר כי פעם רצה רבנו לכתוב דא"ח, ביקש את המקהלה שלו לפתוח בשירה והוא עצמו ישב לשולחן כשפניו מוסבות אל הקיר ולשירת המקהלה כתב חסידות ב"עריבות נעימות ומתיקות.
פרופ' ש"ס התפעל במאד מספור זה, וכשפגשתיו כעבור שנתים בירושלים, סיפר כי כתב מאמר ארוך סביב מעשה זה."(מגדל עוז עמ' קפ"ט-ק"צ). פותח שערים בחיי הנפשיש לשים לב לניסוחים של הרבי הריי"ץ אליו - אודותיו: "....כבוד ידידי בכשרונותיו המצויינים-יברכהו השם-ובמתק לשונו, בסגנון נעלה פותח שערי היכל המדע בחיי הנפש גם לפני אדם בינוני.." (אג"ק הריי"צ אגרת תשל"ז)ועוד "הנני שומע ת"ל פ"ש מאתו ע"י בנותי וחתני יחיו, ונעימה לי במאוד ההתקרבות, וזה לא כבר כתבו לי ברגשי שמחה והתפעלות מנועם הנאום אשר נאם.. ואשר עשה רושם נעלה על כל השומעים, ושמחתי על זה ..." והנני בזה לבקש את כבוד [ש]אר ב[שרי] היקר והחביב אשר יואיל נא לעמוד בראש אגודה זו ולהשתמש בכשרונותיו המצוינים אשר חוננו השי"ת-יברכהו השם- למלאות את תעודות בתור גזע משפחתינו אשר זכות אבות מסייעו, ולא אפונה כי לרגלי עדינות לבבו ימצא עונג רב למלאות תשוקת הכוספים לדבר ד', ואני תפילה כי יקוים היעוד ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
שני מכתבי תוכן בתורת החסידות המלאים ביטויים מיוחדים, נדפסו באגרות הקודש. האחד עוסק כלשון כ"ק הרבי במפתח האגרות: "ב' נפשות, ידיעה והרגש" תוכן המכ' בקצרה הוא: ההפרש שיש בין הנפש החיונית לאלוקית היינו שאת הנפש החיונית יודעים מתוך פעולתה בחיות להחיות. ואת האלוקית רק מרגישים. בהקשר למעלת תורת החסידות שעל ידה אפשר לקבל מעט ידיעה גם בנפש האלוקית.
כותב הרבי: "החסידות נותנת האפשרות לכל אדם לכנוס בשערי הידיעה וההשגה בחכמה האלוקית....תורת החסידות בונה גשר או עושה רפסודת לשוט בהם עד יגיע גם לשכל האנושי".
אף המכתב השני מבאר מעלת תורת החסידות בהיותה 'אור פנימי' שעל ידו האדם מגיע להכרה "שהכל הוא אלקות".
על האמונה של ר' פישל במשמעותו של 'רבי' יש ללמוד מסיפור הבא מתוך - "תולדות האדמו"ר מנובומינסק" (מרביצי תורה מעולם החסידות, עמוד ק"צ).
"...כשמלאו לבעל "תפארת אי"ש חמישים ושמונה שנים.. קרב ובא יומו אחרי שתכפו ובאו עליו חלאים קשים... גם עבודת שמים שלו, למעלה מהכוחות, סיכנה למראית עין את בריאותו. פעם נקרא איליו סגל רופאים לבדוק את מצבו. שלושה מהם איבחנו שסובל מפעילות ריגשית מאומצת והמליצו שיחדל מזה. רק הרבעי, פרו' פישל שניאורסון ע"ה, העריך את מצבו באופן אחר, והסביר לעמיתיו, כי הצדיק חי וניזון בעיקר מכוחות רוחניים, מתורה ומתפילה, מחדוות מצווה וכיוצא, דבר שהוא בלתי מובן לחלוטין לאיש מן הצד...".
הרבי כותב לר' פישללהשלמת התמונה, מובא בזה מכתב הרבי המופיע באופן מלא לראשונה בספר החדש שיצא לאור, ובו שבח לצד ביקורת מענינת הנותנת אור על כמה חשוב בסיפור החסידי הדיוק המירבי. לצד הפירוט והחלק הנפשי של מספר הסיפור. האגרת נדפסה בחלקה באגרות קודש, והושלמה על-פי צילום האגרת המקורית.
חלק מהמכתב מובא בזה: "ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ ובעל מידות וכו' וכו'מוהר"ר פישל שי' המכונה פרופסור שניאורסון. שלום וברכה! הפתעה נעימה הייתה לי קבלת מכתבו מכ"ד אייר עם המוסגר בו. וכבקשתו שלוח לו התניא פורמט כיס ההוצאה האחרונה. בקוראי הסיפור המוסגר במכתבו וכן ספרו התגלות חסידים, הנה לאחר בקשת סליחתו, אבוא בהערה, אשר – בכל העתקה, אם ללשון אחרת ועאכו"כ מכלי לכלי, היינו האותיות ששמעון, לאותן של המספר, הנה נוסף ע"ז שאי אפשר שלא יהיו בההעתקה, רושמי תפיסת המעתיק, ועל פי רוב לא רק רושמים אלא גם פירוש וביאור - הרי בהעתקה אי אפשר למצות את הפנים המרובות (וכידוע פתגם רז"ל "מ"ט פנים לתורה ע' פנים לתורה וכו'"), אשר בהתורה, הסיפור, או הפתגם המקורי, ואף שלפעמים הכוונה היא למסור הדבר בביאורו, או עכ"פ בפירושו - הרי אפשר לשני הענינים גם יחד, ע"י שמביאים הענין כצורתו - כפי ששמעו המקבל הראשון - ונוסף לזה הפירוש או הביאור, ובאופן כזה הרי הא והא איתנהו.
ועאכו"כ שכל הנ"ל מקומו ביתר שאת בנוגע לתורות הנשיאים הק', ולהסיפורים אודותם, כיון שמלבד התורות שנרשמו בביכלאך, רק אצל שרירי ויחידי סגולה נשמרו הדברים כצורתם.ישנם אנשים שאין בכוחם לקלוט ולמסור אח"כ ענין כמו שהוא מבלי שיעבור ע"י הפריזמה של נפשם, ודוקא - בהשתמש בהטרמינולוגיה של חסידות - באופן התלבשות גמורה ולא בדרך מעביר. אלא שכמדומה לי בהכירי אותו - שבאם ירצה באמת יוכל להראות גם "קונץ" זה למסור דברים כצורתם. וזכות הרבים תלוי בו – ואם שורותי אלה תסייענה בזה – והיה זה שכרי.בכבוד ובברכה...מ. שניאורסאהן."
"מכיר הוא מהלך הנפש של אברכי ישיבה ואותם שקיבלו חינוך חסידותי".באותה שנה כותב הרבי לר' אברהם פריז ע"ה, אודות בעי'ה רפואית כל שהיא, שהייתה במשפחתו של ר' אברהם. וזה לשון הרבי : "הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה אברהם שי'...ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל מידות חכם ונבון מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן – יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי ישיבה ואותם שקיבלו חינוך חסידותי". יחודיותו של סיפורי חסידיםכשקוראים בספר זה שלפנינו, מבחינים, שנשתמרה בסיפורים השפה החסידית המיוחדת של דורות עברו, הכוללת בתוכה – אמונה ספוגה מחד, ומאידך חוש הבחנה, להבחין בין היחוד שעבודת השי"ת טהורה ממעמקי הלב של החסיד, לעומת מי שאור החסידות עדיין לא זרח עליו.
בספר שלושה מדורים: התגלות שברוממות חלק זה, שהוא החלק המרכזי בספר, מספר - כדברי המחבר - את סיפורי "גילוי האור הפנימי אצל אדם פשוט, שמתוכו וממעמקיו נתעלה והיה על-פי דרכו לאדם העליון" התגלות שבנחמה. צרור סיפורים של אמונה ונחמה אחרי צרות שעברו על עם ישראל. איש מפי איש. מדור שראוי לתשומת לב מיוחדת. אלו סיפורים ששמע ר' פישל מאביו איש מפי איש על רבותינו נשאינו. המחבר סוקר תחילה את "רוח הסיפורים החבדיים".
את הספר ניתן להשיג בכל חניות הספרים הנבחרות.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
