מאת מנחם כהן
צילומים: עזרא לנדא

בעיצומן של ההכנות לביקורו של האפיפיור בל"ג בעומר בישראל, הודיע הרב שמעון אליטוב, כי הוא אינו מוכן להשתתף בקבלת-פנים, יחד עם חברי מועצת הרבנות הראשי לישראל, עליה הוא נמנה.

הסירוב של הרב אליטוב גרם לסערה של ממש ולאיומים של גורמים שונים, כי העדרותו תפגע בתפקידו כאחראי על קהילות ישראל בתפוצות מטעם הרבנות הראשית.

שגריר הותיקן בישראל טען כי בביקורם של הרבנים הראשים לישראל בותיקן, קיבלו את פניהם כל מועצת הקרדינלים ולא יתכן שחברים במועצת הרבנות יחרימו את הביקור. "זה יגרום לבעיות לקהילות בעולם"; "הנזק יהיה בלתי-הפיך"; "צעד לא-אחראי", ועוד אמירות שונות, השמיעו באוזניו אותם גורמים.

אבל הרב אליטוב לא נרתע. "יהודי בל"ג בעומר צריך להיות בציונו של רבי שמעון בר-יוחאי ולא ליד אבי-אבות הטומאה בדורנו", אמר בכל ראיון שהעניק לכלי-התקשורת. הוא ביטא בעוז את הגאווה החב"דית, כשהשמיע בקול-רם וברור את דעתו החריפה של הרבי על הביקור הקודם של האפיפיור בישראל ועל האי-נחת שהייתה לרבי מההתלהבות היתירה של הרבנים מאותו נושא-צלב.

רק אז, גילו אנשי הרבנות הראשית בכלל וחסידי חב"ד בפרט, כי עובדת היותו של הרב אליטוב חסיד חב"ד, היא לא רק בתואר, אלא בעיקר במעשים.

יומן רבנות

שנה חלפה מאז נבחר הרב אליטוב לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הגוף העליון של רבני ישראל בארץ, כשהוא עושה היסטוריה כרב החב"די הראשון שנבחר לרבנות. הרב אליטוב נבחר למקום הראשון עם 117 קולות, נתון שהצליח להדהים את חוגי הרבנות בארץ. עד היום, אף-אחד מהרבנים לא חצה את רף מאה הקולות.

בעשרות השנים האחרונות, ניסו רבנים חב"דים שונים להתמודד על המשרה הרמה. היו אלה הרב לוי ביסטריצקי זצ"ל רב העיר צפת ויבדלחט"א הרב מרדכי-שמואל אשכנזי רבו של כפר-חב"ד והרב יוחנן גוראריה רב העיר חולון.

מסיבות כאלה ואחרות הדבר לא יצא אל הפועל. הרב החב"די הראשון ששמו נכרך עם מועצת הרבנות הראשית, היה זה הרב שלמה-יוסף זווין זצ"ל, מינוי שדובר עליו רבות בשנות השישים אך לבסוף לא יצא אל הפועל.



חודשיים קודם היבחרו של הרב אליטוב לחבר מועצת הרבנות, הוא ערך סיורים בעשרות ערים, יישובים ושכונות ברחבי הארץ. מטרתו הייתה אחת: לשבת בפרטיות עם הרבנים ומורי ההוראה המקומיים ולהתרשם מהאתגרים עמם הם מתמודדים בשגרת היומיום.

הרב אליטוב עשה שיעורי-בית: לכל מקום הוא הגיע עם דפדפת, עליה העלה את רשמיו. בתום החודשיים, הוא סיכם שורה של משימות ותפקידים אותם יטול על עצמו כאשר יכנס לרבנות הראשית במטרה לייצג נכוחה את ציבור הרבנים בישראל.

"זה מספר הטלפון האישי שלי", אמר הרב אליטוב לרבנים בערי-השדה וביקש מהם לפנות אליו בכל עניין שידרשו במסגרת עבודת הקודש עליהם הם אמונים.

מה אומר התפקיד של חבר מועצת הרבנות? האם יש לכך השפעה מפליגה כפי שמשתקף בתקשורת? והאם עובדת היותו רב חב"די מסייעת לחסידות חב"ד? במלאות שנה לתפקיד, ערכנו ראיון חג עם הרב אליטוב, כדי לקבל תשובות על מהות התפקיד.

עלייה בנבחנים, ירידה במינויים

העיסוק המרכזי של הרב אליטוב במועצת הרבנות, הוא הקשר בין הרבנות הראשית לקהילות ישראל בתפוצות.

במסגרת חלוקת תחומי אחראיות בין חברי המועצה השונים, מונה הרב אליטוב לתפקיד האחראי על ועדת התפוצות ברבנות, ועדה שמופקדת על גיבוש תוכניות למבחנים שונים במסלולים המתאימים לרבני קהילות בעולם בחודשים האחרונים, השלים הרב אליטוב מתווה של מבחנים בשני מסלולים שמיועד לשלוחי חב"ד ורבני קהילות שרוצים להיות באצטלא רשמית של רב קהילה בחו"ל, עם תעודה של הרבנות הראשית לישראל.

במסלול בחינות האלו הוא מקבל תעודת והסמכה להיות רב קהילה. הרב שמואל ויספיש, יד ימינו של הרב אליטוב שמונה למזכיר ועדת התפוצות, גיבש יחד עם אנשי מחלקת הבחינות ברבנות הראשית, את התוכנית השונות למבחנים לאחרי שערך מיפוי ראשוני בכמה בירות בעולם שבהם קיימת דרישה להכרה של הרבנות הראשית במעמד הרבנים והאברכים המשתלמים בהוראה.

לאחר שהרבנים הראשים לישראל הרב משה-שלמה עמאר והרב יונה מצגר, נתנו את ברכתם, המהלך יצא לדרך.

"במידה רבה, מתווה זה נתפר לפי מידותיהם של שלוחי הקודש של הרבי בתפוצות, שמופקדים על מאות קהילות יהודיות בעולם, אך הוא פתוח לכל רב ומורה הוראה מכל ציבור שהוא שמבקש לזכות בהכרה של הרבנות", אומר הרב אליטוב.

"הבשורה במסלולי הלימוד הללו שהם מתמקדים בעיקר בחלקים הפרקטיים של ההלכות להם נדרשים יהודי התפוצות. המבחנים הראש ונים יחלו ברוסיה ואירופה במחצית הראשונה של תש"ע והם יעשו בשיתוף פעולה יחד עם הרבנות המקומית בכל אתר ואתר. ישנם כיום מאות רבנים שמופקדים על קהילות שונות בעולם, והתפקיד שלנו הוא לתת להם כלים להתמודד עם האתגרים הלא פשוטים שמציבה כיום יהדות בעולם, בשלל סוגיות הלכתיות ויהודיות.



"פרויקט נוסף שאני מתעסק איתו בתקופה האחרונה – הוא עידוד עשרות אברכים ומורי הוראה חב"דיים לגשת למבחן של יורה-יורה. לא פחות מתשעים אברכים חב"דיים ועוד כארבעים תמימים אחרי קבוצה שלומדים במכוני הסמיכה השונים", הוא מגלה, "ניגשו בשנה האחרונה לבחינות ברבנות והתוצאות בהחלט משביעות רצון וגורמות לקידוש שם ליובאוויטש בחוגים שונים.

"אני מבקש לציין את מכון הסמיכה בראשותו של הרב מאיר אהרן מרחובות, בהם לומדים מהמובחרים שבאברכי ותמימי אנ"ש שנפשם חפצה בלימוד אמיתי מתוך יגיעה עצומה. הבוחנים אומרים לנו שמבית יוצר זה, יצאו תלמידי חכמים מופלגים רכים בשנים ולא פעם הם עומדים נפעמים מול רמת בקיאות ובהירות של אברכים צעירים אלו לצד יכולת העמקה ועיון. מהם יראו וכן יעשו".

לדברי הרב אליטוב, "מתולדות הרבנות לא הייתה שנה שחולקו כל-כך הרבה תעודות הסמכה לרבנות לאברכים חב"דיים. הידידות האמיצה אותם רוחשים הרבנים הראשים לחב"ד, מסייעת רבות לקידום עניין זה", הוא מסביר.

בנוסף לתפקיד הרם ברבנות, משמש הרב אליטוב כראש בית מדרש 'עוז-מאיר חב"ד' בירושלים, שבמסגרתו ישיבה למקצועות קודש עבור נוער מתחזק וכולל להוראה. כמו כן הוא משמש כרב המועצה האזורית מטה בנימין המשתרעת משכונות צפון ירושלים ועד לאזור מודיעין. לפני שנתיים הו א מונה ביחד עם אב"ד ירושלים הנמנה אף על רבני חב"ד, הרב חיים-יהודה רבינוביץ', לשמש כדיין בבית-דין מיוחד שמכשיר עורכי גיטין בקהילות ישראל בתפוצות. לבית-הדין הזה, הביא הרב אליטוב את ניסיונו כרב קהילת סוכת-דוד בבואנוס-איירס, במשך עשר שנים.

אחרי שנה בתפקיד, יש דבר שמפריע לרב אליטוב. "משאת נפשו של הרבי הייתה, במשך 30 שנה, שאברכים חב"דיים ישמשו בתפקידים רבניים בפועל. לא כולם יודעים כמה כוחות השקיע הרבי בכיוון זה. ייזכר לטוב הרב זושא וילימובסקי ע"ה (הפרטיזן) שבימים אלו מציינים את יום פטירתו, שהשקיע רבות בכך, כשהוא נעזר ברב הראשי לישראל בשנות הלמ"דים, הרב שלמה גורן.

"אלה סייעו להגשים את משאלת הרבי שרבנים יתעטרו באיצטלא של רבנות וישמשו בתפקיד בפועל. לא בכדי", הוא מוסיף, "קרוב ל-100 רבנים חב"דיים נמצאים כיום בתפקידי רבנות בפועל, כרבני ערים, כרבני שכונות, רבני מועצות אזוריות, רבני יישובים וחברי לשכות רבנות.

"בשנים האחרונות דווקא", הוא אומר בכאב, "חלה ירידה במינויים של רבנים עקב חולשה מסוימת מצד העסקנים של חב"ד בישראל. ייתכן ולא הכל מודעים לחשיבות שגילה הרבי בעניין זה כשראה ברבנים החב"דים המכהנים בקהילות ישראל השונות והמופקדים על כל ענייני דת כזרוע נוסף לצד השלוחים, להגיע לקיום היעוד של לתקן עולם במלכות שדי ולהכין את העולם כפשוטו לקבלת פני משיח צדקנו".

"דמות הרב החב"די - ההולמת ביותר"

כאמור, הרב אליטוב ערך ועורך עד היום הזה ביקורים אצל מאות רבנים ברחבי הארץ. "הדמות של הרב החב"די", הוא מנתח, "היא הדמות ההולמת ביותר את הרב בישראל. מי שלא יושב בביתו, ומחכה שיבואו להציג בפניו שאלה, אלא יוצא החוצה ומביא את דבר השם בכל מקום ומקום.

"בביקור שעשיתי בהרבה קהילות בארץ לפני שנבחרתי, ראיתי מצב של אבסורד: יש ערים גדולות מאוד, אבל הרב בעיר מגיע לפחות מחצי אחוז מתושביה, מכיוון שהוא מתפקד יותר כפקיד של שירותי דת, מאשר של דמות של רב שעבודתו ברישום נישואין ובעריכת חופות והספדים בבתי-עלמין - זה המוטו המרכזי, במקום שיהיה שולי, זה הופך לדבר המרכזי".

לדעתו של הרב אליטוב, היא הקיבעון שקיים בחלק מהמקומות. "זו טרגדיה", הוא אומר. "רב בישראל לא יכול לוותר על ביקור לפחות פעמיים בשנה, בכל אחד מהתיכונים ובתי הספר בעיר. הוא לא יכול לוותר על אף מגזר, על אף חוג בעיר. כפי שרבותינו נשיאנו אמרו, שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו האם הוא עשה מספיק כדי לזרוע יהדות במקומות שהוא היה אחראי להם וכי לא יוכל להימלט בבוא היום מהאחראיות הגדולה שהייתה מוטלת עליו לגלות את הניצוץ היהודי בכל אחד מבני קהילתו ולא עשה דיו.

"יש רבנים שמקדשים את הישיבה בבית-כנסת ואינם מבינים ששיחה בתוכנית רדיו מקומית או בהליכה לכינוסים אזוריים לאו דווקא דתיים ומביאים לשם את דבר השם, בכוחם לחולל מהפך אמיתית, מבחינת מעט אור דוחה הרבה מן החושך. אז נכון שמאז ששינוי נכנסה לממשלת שרון, המוני רבנים עסוקים במלחמת הישרדות אישית על המשכורת ועל הפנסיה, אבל עדיין, העסקנים חייבים לפעול בכל הכוח שימונו יותר רבנים חב"דיים בתוך המערכות, כדי שהמודל האמיתי של רב בישראל יישאר ולא נוותר על דורות של נוער שגדל סביב קריאתו המהדהדת של הרבי 'מיליון יהודים אינם יודעים שמע ישראל'".

ציינתם את פעילותו של הרב וילימובסקי ע"ה בנושא. מי כיום אמור להתעסק בעידוד אברכים לרבנות?

יש כאן כמה נדבכים. א. זה המשימה שלנו - לעודד שכמה שיותר אברכים חב"דיים ייגשו לבחינות, יוסמכו לרבנות ויהיה להם את כל הכלים בבוא היום להתמודד עם תפקיד. ב. זה העניין המקומי - לזהות הזדמנויות, ליצור את הכלים והחיבורים הנכונים שיאפשרו שרבנים חב"דיים יחזיקו במשרות של בפועל.

"לדוגמה, בכל כמה חודשים פורשים כמה רבנים לפנסיה ומסתלקים רבנים לבית עולמם, חב"ד חייבת למתג את עצמם בעולם הרבנות. יש לי עוגמת-נפש גדולה מהעובדה שבנו של הרב ביסטריצקי, הגאון הרב מרדכי שליט"א, שהוא תלמיד-חכם ראוי ומי שממשיך את מלחמת אביו במלחמה על מערכת הכשרות, לא נבחר מאז פטירת אביו לכהונת הרב הראשי האשכנזי בצפת.



"נאמר 'בתחבולות תעשה לך מלחמה', וכן, גם בתחום הזה. גם בעסקנים המקומיים וגם בעסקנות הארצית של ליובאוויטש. יש היום די ויותר ידידים ברבנות הראשית שיכולים לסייע בעניין. אך הסיוע הזה אינו פותר את חלקם של העסקנים שחייבים להשקיע בכך כוחות רבים יותר ממה שהם עושים בשנים האחרונות".

אולי מעמדם של עסקני חב"ד בעבר היה גדול יותר ומשפיע יותר?

"אינני מאמין שכוחם של עסקני חב"ד של היום מופחת מכוחם של עסקנים באמצע שנות הלמדי"ם והממים. היעלה על דעתך שעדת חסידי ליובאוויטש בתש"ע, כוחה חלש יותר מהימים ההם, בהם הצליחו קומץ עסקנים במעורבותו של 'הפרטיזן' להכניס את הרב בן-ציון ליפסקר ע"ה לכהן כרב העיר ערד, הרב יוסף הכט לרב הראשי לאילת, ושורה של רבנים ביישובי הצפון, ללא קשרים פוליטים, ללא תרומות ותקציבים ובנסיעה עם טרמפים מעיר לעיר.

"צר לי לומר זאת, חסרה יותר המודעות לחשיבות העניין ונכון שחב"ד אינה קשורה פוליטית אבל יש מקומות רבים שבהם יש כוח לחב"ד ואני מקווה מאוד שבעיר כמו קריית-אתא, יהודי תלמיד חכם שעשה מהפך בעיר ובנה את הפנינה החב"דית של הצפון, הרב חיים-שלמה דיסקין, יבחר לכהונת רב העיר. ויש עוד הרבה כוחות ראויים שיכולים וצריך רק לדחוף ולעודד ולרתום את העסקנים לעניין הזה.

מהות תעודה מהרבנות

מדוע רב חב"די יזדקק לתעודה של רבנות ראשית, האם לא די בהסמכות של רבנים חב"דיים בישיבה?

"הרבי לימד אותנו שעל כל אחד מאיתנו להיות כתובת לכל עניין יהודי - כל חסיד חב"ד באשר הוא, גם אם הוא טכנאי מחשבים ובוודאי עם הוא יושב אוהל. המטרה, שכל יהודי שיפנה אל כל אחד מאיתנו, יקבל מענה. מכיוון שכל אברך חב"די הוא כתובת יהודית, עליו להיות בקיא בכל הסימנים בשולחן ערוך הבסיסים עליהם הוא נשאל בשגרת החיים.

"כל מי שמבקש להורות הלכה ולהיות תל תלפיות לרבים, עליו מוטלת אחריות עצומה שחלילה לא תצא תקלה תחת ידיו והעניינים ההלכתיים יהיו ברורים אצלו לכל הפחות ברמה שידע היכן עליו לעיין בטרם ישיב תשובה לשואליו. יש משהו מיוחד בדמות של האברך החב"די שמביא את האנשים להפנות אליו שאלות.

"יש משהו במאור-פנים ובנוכחות ולפעמים חוסר ידיעה יכולה להביא לחורבן ולנזקים ממש. יש גם שלוחים וגם בתפקידים בפועל, אם אפשר להביא להם מצב שיוכלו ללמוד בצורה נכונה ומאירה הלכות שנוגעים להם, כמי שמגיעים למגע עם הקהל, אין שום טעם שלא ינהגו כך. זה לא מביא לפחיתות-כבוד אצל אף שליח שיש לו תעודה מהרבנות.

"ראיתי כמה שלוחי חב"ד שהם עצמם הודו לי שהעובדה שהם עצמם בקיאים בהלכות יכולים להשיב בעצמם ואינם צריכים כל מיני מוצ"ים שזה תרם מאוד למעמדם והרחיב את השפעתם".

במשך 12 חודשים, גילה הרב אליטוב את העוצמה של הרבנים החב"דיים בישראל. "יש כל-כך הרבה רבנים חב"דיים מכהנים, מורי הוראה ומורי צדק, רבני בתי כניסיות ויש דרך להביא את זה לידי ביטוי גם בחב"ד הארצית, בכדי שלא כל אחד יישאר במקומו-הוא, אלא שכל מורי ההוראה יהיו נגישים לעדת ליובאוויטש שמונה כיום אלפי משפחות שונות ואין דעותיהם שוות ואין פרצופיהם שווים ומן המפורסמות הן ואין להאריך"

מה רב מקומי יכול לתרום ברמה הארצית?

"אני חושב שהגיע הזמן להרחיב את בית-דין רבני חב"ד ולהקים בתי הוראה אזוריים של רבנים חב"דיים ברחבי הארץ", מצהיר הרב אליטוב. "ב"ה, בשנים האחרונות רואים מעורבות של בית-דין רבני חב"ד, בהנהגתם של הרב יצחק-יהודה ירוסלבסקי והרב מנחם-מענדל גלוגוכסקי בתחומים נוספים של חב"ד, כמו בסיוע למוסדות והוראה לרבים אך ישנם רבני קהילות מאנ"ש, תלמידי חכמים וגאונים של ממש שיכולים לשלבם בתוך בית-הדין ובמסגרת בתי ההוראה הללו.



"אני בטוח שנעשים מאמצים כדי לתת ביטוי לאותם רבנים שיוכלו להיות תל-תלפיות לרבים. אין לי ספק שאפשר ליהנות מהם לא רק בקהילותיהם הם. חב"ד כיום גדולה והיא זקוקה לכל אותן כוחות. אין לה את הפרבילגיה לוותר על כל אותם מורי ההוראה והאברכים המתאימים לכך".

הרב אליטוב מספר בהנאה על פגישותיו עם האברכים החב"דים במהלך הבחינות: "יש משהו מיוחד בחן החסידי של אותם אברכים. ברוך השם, תלמידי חכמים לא חסרים כיום. אלפים ניגשים לבחינות ברבנות הראשית ומצליחים. אך ברור הדבר שללא קביעות בנפש של לימוד דא"ח מידי יום ביומו, אין ביטוי אמיתי לרגש האחריות שנטע הרבי בתוכנו, לרוץ כלפיד בוער בין אחינו בני ישראל ולתבוע מהם התחזקות בשמירת תורה ומצוות, מבלי לוותר על אף אחד.

"לימוד חסידות היא הערובה שגם שנים לאחר שיוצאים מתומכי תמימים ומגיעים לכהן בתפקידי הוראה ושליחות, שישארו דבוקים בלחלוחית החסידית מתוך ידיעה שלימוד החסידות הוא מקור חייותנו והחיים גם עם לימוד חסידות עדיין זקוקים לסייעתא דשמיא, אך בלעדי חסידות, איך ניתן לצפות, שנוכל לקבל את הכוחות הראויים לעמוד על משמרתנו בשליחות הכי עיקרית של להכשיר את העולם לקבלת פני משיח צדקנו".

להקים מערכת כשרות חב"דית

אחת המסקנות שהגיע אליהם הרב אליטוב בתום שנה לכהונתו, לאחר שנפגש לישיבות עבודה עם עשרות רבנים חב"דים, הוא המחסור הבעייתי בגוף כשרות חב"די בישראל.

"תקופה ארוכה אני חושב על-כך שאין לחסידות חב"ד בארץ מערכת כשרות ארצית, כמו שיש לשאר החוגים. מעבר לעובדה שגוף כשרות יוכל לתת פרנסה לשלוחים בתבל, הגיע הזמן שנקים מערכת משלנו הכוללת את החומרות בהם נהגו רבותינו במשך השנים. אין שום היגיון שזה לא יעשה.