"אחד המקרים המלווים אותי מזה שנים רבות, הוא מאורע על טבעי שאירע לפני עשרים שנה", פותח פרופסור זלבסקי, וחושינו נדרכים.

"במוצאי אחת השבתות, רגעים לאחר שערכתי 'הבדלה', התקשר אליי ידיד, ואמר לי: 'אני חייב להראות לך בדחיפות צילום רנטגן שעשו לי. יש חשש כבד שבצילום, שנערך לי לאחרונה בעקבות מחושים שונים שפקדו אותי, ניכר גידול ממאיר, רחמנא-ליצלן. אני חייב את חוות דעתך'. אמרתי לו: 'בוא אליי עכשיו'.

"לאחר שעתיים הוא עלה אליי עם הצילום, כשכולו מודאג. בדקתי את הרנטגן על כל צדדיו, והתחוור לי שאכן מדובר בגידול. ערכנו לו סדרה מקיפה של צילומים רבים, והנתונים היו מדאיגים: בכל הצילומים שערכנו לו, היו מאה אחוזים של סרטן.

"ראינו את הגידול בבירור. המצב שלו היה מדאיג. אחד מבכירי הצוות בבית החולים, הנחשב לאונקולוג גדול מאוד, אישר אף הוא את החששות. המלצתי לחולה להתחיל מיידית בסדרה של הקרנות, שאולי עוד יצילו את מה שאפשר להציל. לבסוף אמרתי לו, שיבוא למנתח שיעשה לו ביופסיה ולפי זה נחליט על תוכנית הטיפולים.

"לילה לפני עריכת הביופסיה, הלך האיש אל הרבי מליובאוויטש זי"ע בקראון-הייטס. הוא דיווח לאדמו"ר על מחלתו, וקיבל ברכה לרפואה. אני לא ידעתי מכך דבר.

"למחרת הוא הגיע לביופסיה, ומה שגילינו, היה 'מוירא'דיג': המנתח ראה שאין כלום. לא פחות ולא יותר. המנתח התבונן שוב ושוב בממצאים, בחן אותם מכל צד אפשרי, ולא מצא כל זכר לגידול. לא האמנו למראה עינינו. המנתח לקח עוד חלק של דגימה, ושלח אותה למעבדה לפתולוגיה.

"הפתולוגיה אמרה שאין כאן כלום. אין כל סימן שהיה כאן גידול.

"המנתח, שכבר אז היה אחד המומחים הגדולים בעולם, עבר על הצילומים בקפדנות, והשווה אותם עם הצילומים שנערכו קודם לכן. הוא אמר שמעולם לא קרה שהוא טעה. הוא לא מבין מה קרה היום. 'הרי ראיתי את הגידול בצילום!' הוא אמר לי שוב ושוב. הוא רצה להרביץ לי על שכך הבכתי אותו. אבל מה לעשות, בכל דו"ח נוסף ששלחתי לו, הוא ראה דלקת בלבד.

"לפני עשר שנים יצא לי לפגוש את האיש הזה, שהגידול נעלם ממנו באורח פלאי. ראיתי אותו כשהוא בריא ושלם, חי ומאושר. יש לו משפחה וילדים. ראיתי אותו - ונזכרתי בצילומים שהיו לנגד עינינו, שלימדו על כך שספק אם יוציא שנתו.

"והנה, בין לילה אחד, נעלמו הממצאים כלא היו ותחתיהם הייתה דלקת בלבד. אז שלא אאמין במופתים?" מפטיר זלבסקי בהתרגשות ומעיניו ניבטת אמונה עזה.