מאת כתב COL בניו-יורק

ביוזמת 'ועד תלמידי התמימים העולמי', נערכה השבוע תוכנית נדירה ומיוחדת הכוללת סקירה מדהימה על הוראות הרבי שכתב ואמר ל"חוזרים" בעריכת השיחות והמאמרים ועל סדר כתיבת השיחות והמאמרים והוצאתם-לאור במשך 42 השנים (תש"י-תשנ"ב).

הסקירה נערכה ע"י הקרנת שקופיות מיוחדות והסבר עליהם ע"י הרב חיים-שאול ברוק מנהל ועד הנחות בלה"ק.

בהקרנה השתתפו מאות תמימים והיא התקיימה בכולל אברכים. הרב ברוק סידר והכין משא זה ממענות הרבי למניחים.

זוהי הפעם השניה בה הוא מציג משא זה, הפעם הראשונה היתה בעת כנס השלוחים העולמי תשס"ט.

כמו-כן, הפעם האחרונה ש'ועד תלמידי התמימים' ערך אירוע דומה, היה במהלך חודש תשרי לפני חמש שנים ב"פנאל" המיוחד עם ה'חוזרים' של הרבי.

הרב ברוק הסביר ופיענח כל תמונה וצילום (עלי ההגות של השיחות, תצלומי כתי"ק נדירים) כשהוא מספר סיפורים מעריכת ספרי הרבי - השיחות והמאמרים - ומספר על התקופות השונות בהוצאת ה'הנחות' ובהגהות הרבי לשיחות והמאמרים.

"באגרות הקודש מהשנים הראשונות", אומר הרב ברוק, "ניתן לראות שפעמים רבות (במענה לאנשים שביקשו מהרבי להגיהה את המאמרים והשיחות) השיב הרבי כי אין לו זמן לזה כלל וכלל, אך דווקא כאשר כמות החסידים גדלה ללא שיעור, והשפעתו של הרבי ברחבי העולם הלכה וגדלה, אלפי מכתבים זרמו בכל יום לבית חיינו. דוקא אז, למרבה הפלא, ניתן לראות מגמה הפוכה: ככל שחלף הזמן, הרבי התוועד יותר, אמר מאמרים יותר, לצד שפע של יחידויות ושיחות וכו'.

"מאז שהרבי התחיל הגיה את הלקוטי-שיחות ועד תשל"ו הגהות הרבי ללקוטי שיחות היו נפסקות מדי פעם, משנת תשל"ו ועד לכ"ז אדר תשנ"ב הרבי הגיהה בקביעות שיחה ללקוטי שיחות בכל שבוע ושבוע".

הרב ברוק הציג גם את תורת הרבי במספרים:
"אחד עשרה אלף שעות! זוהי כמות הזמן הכוללת של התוועדויותיו ושיחות קדשו של הרבי, כ-1598 מאמרים אמר הרבי במשך השנים, כאשר מתבוננים בשפע העצום של תורתו של הרבי, הרי זה מעורר אותנו לחשוב: הרבי 'השקיע' בנו זמן כה רב, עלינו להחזיר לו ככל אשר ביכולתנו".

במהלך הסקירה 'התגלגלו' גם סיפורים שונים: "על פי הוראתו של הרבי מדי שבת בעת 'רעווא דרעווין' יוצאים היו תלמידי הישיבה לחזור דא"ח בבתי כנסיות שונים. הרבי תבע רבות מתלמידי התמימים שילכו ואף מדי פעם היה אומר קטע מסויים במהלך ההתוועדות שעליו יש לחזור בבית-הכנסת. מדי שבוע נהג הרב משה ע"ה גרונר לשלוח דו"ח לרבי מחזרת החסידות בשבת האחרונה. באחד המקומות לא נתנו רשות לחזור מאמר חסידות, ע"כ כתב ר' משה לרבי שהבחור 'הלך ולא חזר', הרבי שם סימן שאלה על זה (לאמור האם הבחור טרם חזר או שלא חזר...).

"במהלך השנים הראשונות לנשיאות, הסדר היה שבשעה בה מגיע אל הרבי איש-ציבור, מנהל מוסד, וכדומה - שיכנס מי שיניח את הדברים שדיבר עמו הרבי בחדרו.
"בתקופה מאוחרת יותר בערך בשנת תשכ"א, התחילו להכניס פנימה מכשיר הקלטה קטן שהיה מוחבא מתחת לספסל שאותו היו מכניסים עבור המבקרים השונים, המכשיר היה שייך לבנו של הרב חדקוב – ר' שלום ישראל שיחי'. אך הרבי ידע מכך, כפי שמתברר ממעשה שהיה: לאחר אחת היחידויות, מסרו הנוכחים לרבי רשימה קצרה מתוכן היחידות, והרב חדקוב הוסיף שבהמשך תהיה 'הנחה' מדויקת יותר. הרבי הגיב מיד 'בוודאי, הרי בנך שלום ישראל היה כאן'"...

והמשיך הרב ברוק: "כיון שהמטרה לשמה התכנסנו כאן היא לעורר את ההתלהבות בלימוד תורת הרבי", אמר הרב ברוק, "מעניין לראות מתוך הערות הגדולות שהוסיף הרבי בהגהותיו, עד כמה 'נגע' לרבי שחסידים יתעסקו ויהיו 'מונחים' בתורתו".

בשנת תשד"מ כתב בחור צעיר (הרב ישראל שמעון קלמנסון, כיום חבר ועד הנחות בלה"ק) הערה בקובץ הערות, על דברי הרבי בלקוטי-שיחות חלק ג' אודות שלשת הדעות בענין זמן הציווי על בניית המשכן, אם נאמר לפני חטא העגל או לאחר חטא העגל, "הרבי הוסיף את הגהותיו להערתו של הבחור ולמכתב המערכת לרבי שבא בעקבות זה (תוכן הדברים נוסף במהדורות החדשות של הלקו"ש במקומם), והעיר בכתי"ק "מזה תוספת ראיה לנאמר על-דבר "גודל ההתעניינות" בהלקו"ש – שבמשך 20 שנה – לא היה אף אחד שראה הנ"ל"

הרב ברוק הוסיף לספר ולהציג מענות נוספים בסגנון זה, בהם קבל הרבי על כך שלא מתעסקים כראוי בלימוד השיחות והמאמרים ושהרבי רצה שילמדו.