המומים, שבורים ומזועזעים צעדנו היום אחרי מיטתך בערד. לפתע שקעה השמש, הערב ירד

רבי בנציון ז"ל, נלב"ע, החבר, הידיד כאח, היקר והמסור, חבר ועד רבני חב"ד, רבה של העיר ערד

בוכה הלב, זולגות הדמעוות, ממאנים להתנחם, כולנו: משפחתך היקרה, ידידים, מקורבים ותושבי ערד.

●

הרם נא, את קולך כשופר, "שם למעלה", זעק מכל הלב כהרגלך כאן, דרוש ותבע בקול מר:

"חייבים לשגר לנו מיד את משיח צדקנו,כשל כח הסבל, יבוא היום ולא מחר".

סכנת פיקוח נפש על מיליוני יהודים מרחפת היל"ת, ה' ישמרנו, עננה שחורה מאיימת עלינו ועל ארצנו הקדושה.

יגלה, הבורא יתברך, ברוב רחמיו, רק את מידת החסד, ומידת הדין תהא כבושה.

דבריך חוצבי הלהבות, יעלו ברצון, לפני כסא הכבוד, כפי שתבעת כאן תמיד, ללא בושה.

●

בנועם הליכותיך, בחיוך רחב, בטוב ליבך, בלב חם, באהבה ודאגה אישיים, בשמחה בחכמה ובתבונה,

נוער ומבוגרים, עולים וותיקים ליהדות קירבת, אלפי-נערים הכנסת לעול המצוות במרומי ה"מצדה".

צאן קדשים, ו"רחוקים" בערד, החזרת לצור מחצבתם, חיברת שרשיהם לתורת ישראל ולא-לוקי ישראל.

ימי נעוריך ובחרותיך, חושלו באש קודש, בישיבות תומכי תמימים בלוד ובכפר חב"ד וכמובן ב"כולל"...

וכל ס"ה שנותיך, שזורים=ארוגים במסכת נפלאנ של עשיה בשליחות רבנו נשיא דורנו, בחיות ובהתלהבות.

נחלצת לפני כיובל שנים, כך רשום בזכרוני, לסייע ברישום ילדים לבתיה"ס של הרשת, דאגת גם ל"כמות"...

●

לימדת, השפעת, חינכת מאות מעולי בוכרה, גרוזיה ורוסיה, הבאת להם מאורה וחומה של תומכי תמימים

יעד חייך עד ליומך האחרון: קירוב כל תושבי ערד למעיינות המפכים, נאבקת בעוז, בתוקף ונחישות בקשיים הרבים.

פעלת באהבה אך בתבונה, בתקיפות אך באורך רוח, הפכת "מדבר שממה" לארץ פורחת, נטעת וטיפחת מוסדות משגשגים.

סמל חי, היית כל ימיך, המלאים בתוכן ופעילות ללא לאות, בתעצומות נפש ובאמונה גדולה, המשכת בימי-חול, בשבתות וחגים.

קשור ומסור, בכל לב ונפש, לכ"ק רבותינו נשיאנו, בפרט לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, מלכנו, רוענו,

רק משאלה קטנה לסיום:היה נא מליץ יושר וסניגור על בני ביתך, יקיריך,ידידיך, מקורביך, ועל כולנו!

●

חברי ורעי כאח לי, לך בשלום ותחזור במהרה עם משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה עם משיח צדקנו בראשנו!

אמן ואמן, הכותב בדמע ובצער רב, יוסף הרטמן