התמונות המרגשות: תפילה במבנה הנאצים
עבור יהודי קהילת דז'רז'וניוב [Dzierzoniow] בפולין (רייכנבך [Rechenbach] בגרמניה, לשעבר) ראש השנה היה מרגש במיוחד. בית הכנסת של הקהילה אשר עבר בשבעים השנים האחרונות גילגולים רבים נפתח מחדש לתפילת ר"ה, אחרי 25 שנה שעמד שומם, ואף עמד בפני סכנת קריסה.
בראש השנה ה'תש"ע סגרה הקהילה היהודית בדז'ורז'וניוב מעגל. לאחר שנות דור – 25 שנה – שעמד בית הכנסת בעירם שומם לחלוטין הוא שב לפעול בתפילת ראש השנה ע"י שלוחיו של הר' שלום-בער סטמבלר מבית-חב"ד וורשא.
לקהילת דז'ורז'וניוב ולבית הכנסת שלה היסטוריה מלאת תהפוכות אשר מהווה כמעין "מיקרו-קוסמוס" של כל המאורעות שעברו על חבל ארץ זה ב-70 השנים האחרונות. החל ממלחמת העולם השנייה שבה עדיין גרו בדז'ורז'וניוב 16,000 יהודים, דרך סיפוחה של העיירה מגרמניה לפולין והשלטון הקומיניסטי במקום ועד לנטישת אחרוני היהודים את דז'רז'וניוב בשנת 1984.
סיפור מרגש במיוחד כרוך בהצלתו של בית הכנסת מחורבן במהלך מלחמת העולם השנייה. בית הכנסת הינו אחד מתוך שלושה בתי כנסת ששרדו באיזור זה. עד למלחמת העולם השנייה נקראה העיר 'רייכנבך' והייתה חלק מגרמניה, עם פרוץ המלחמה ורדיפת היהודים שקדמה לה, פנו עשירי ונכבדי הקהילה היהודית בעיר לעובד הגרמני הגוי של הקהילה היהודית, אשר עבד בתחזוק המקום, בבקשה שירכוש בכסף שיתנו לו את בית הכנסת מידי השלטונות וזאת במטרה להצילו מהגורל שפקד את שאר בתי הכנסת בגרמניה. הגרמני ששמו היה קונרד שפרינגר נענה לבקשתם, וכך החורבן פסח על בית הכנסת, אשר "הוסב" במהלך המלחמה למקום מושבם של משרדי תנועת הנוער ההיטלראית "היטלריוגנד" (נערי היטלר).
עם שוך המלחמה וכאשר החלו לחזור לעיר ניצולי הגטאות ויהודים מהיערות, פנה קונרד ליהודים השבים ומסר להם את המפתחות של בית הכנסת ובית העלמין היהודי המקומי ללא בקשת כל תמורה כספית תוך כדי שהוא מסביר להם ש"אני את תפקידי סיימתי, כעת בית הכנסת חוזר אליכם". נכדו של קונרד שמתגורר כיום בברלין נמצא עדיין בקשר עם יהודי העיר.
במשך השנים ידע בית הכנסת עליות ומורדות. לאחר מלחמת העולם השנייה חלה בעיר פריחה יהודית מחודשת שנגדעה רק בפרעות מרץ 1968 כאשר בהשראת השלטונות הקומוניסטיים במקום מאות אלפי יהודי פולין נרדפו וגורשו מעבודתיהם ולבסוף עזבו את פולין, עם זאת עד 1984, אז הופסקו החיים היהודים לגמרי בעיר, בית הכנסת היה פעיל ברציפות.
ב-25 השנים האחרונות עמד בית הכנסת שומם לחלוטין, חלונותיו נשברו, גדרותיו נפלו ובמהלך שריפה שפרצה במקום אף נפערו חורים בגגו. בלילות פקדו את המקום בקביעות שיכורים פולניים ותושבים מקומיים נהגו לזרוק בו את האשפה שלהם.
בשנת 2004, נטל על עצמו מר רפאל אליאס בלאו, תושב העיר לשעבר, להחזיר עטרה ליושנה. בשילוב כוחות היהודים ילידי העיר שנותרו בפולין, 20 במספר, הקים רפאל את עמותת "ביתינו חי", אשר רכשה את בנין בית הכנסת ושפצה אותו.
"כעת לאחר חמש שנים מאז רכשנו את המבנה ושפצנו אותו, ולאחר 25 שנה בהן לא נשמע בו קול תפילה, חזר בית הכנסת לפעול בתפילת ראש השנה החגיגית" מספר רפאל בהתרגשות.
לכבוד המאורע הגיעו למקום קבוצה של 50 יהודים מכל העולם, מארץ ישראל, ארה"ב, שוודיה, דנמרק, גרמניה ועוד, אשר גורשו ועזבו את פולין במאורעות מרץ 1968.
התפילות נערכו במקום בסיוע "מרכז רבני אירופה", אשר לקחו על עצמם את המימון לרכישת כל הדרוש לקיום התפילות כולל הסידורים, הטליתות והשופרות, ונוהלו בסיוע בית חב"ד בוורשא בראשות הרב שלום בער סטמבלר אשר שלח למקום בחורים בכדי שישמשו כחזנים ותוקעים.
מאפשרים לכם לקבל
