מקווה טהרה גדול משלהי ימי הבית השני נחשף באחרונה בחפירות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות במנהרות הכותל, בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי.

המקווה נחשף בתוך האולם המערבי של מבנה מפואר, המרוחק כ-20 מטרים בלבד מהכותל המערבי. המבנה, שחלקים ממנו נתגלו בעבר, וכעת חשפה רשות העתיקות אולם נוסף מתוך שלושת האולמות שלו, הוא מהמפוארים שנחשפו עד כה מתקופת בית המקדש השני.

המבנה נבנה מאבני גזית שסותתו בסיתות עדין והעיטור האדריכלי בו הוא באיכות גבוהה ביותר. מבחינה אמנותית ניתן למצוא קווי דמיון בין המקווה לבין שלושת המתחמים המפוארים שבנה המלך הורדוס בהר הבית, במערת המכפלה, ובאלוני ממרא, וניתן להסיק מכך על חשיבותו הגדולה של המבנה בימי הבית השני.

על פי עדותו של יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמת היהודים עם הרומאים", לרגלי המקדש שכנה קרית השלטון והמינהל. בין המבנים שהוא מנה באזור זה, היו בית מועצת העם וה"קסיסטוס" - לשכת הגזית. הלשכה זו, כך על פי התלמוד, היתה מקום מושבו של הסנהדרין, בית הדין הגבוה של העם היהודי בימי הבית השני. לא מן הנמנע שהמבנה המפואר שנחשף עתה בידי רשות העתיקות השתייך לאחד מן השניים.

"מעניין לראות, כי באמצע המאה הראשונה לספירה חלו שינויים במבנה המפואר", אומר הארכיאולוג אלכסנדר און, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "בשלב זה הוא יצא מכלל שימוש כמבנה ממלכתי-מנהלתי ובתוך האולם המערבי הותקן מקווה טהרה גדול עם כ-11 מדרגות היורדות אל בריכת הטבילה". לדבריו, נראה כי בתקופה זו גדלה העיר ירושלים, והתעורר צורך לתת מענה לצרכי הטבילה הגדלים של העולים לרגל שהגיעו לבית המקדש בשלושת הרגלים. "הטבילה במקווה וההקפדה על הלכות טהרה היו בתקופה זו חלק בלתי נפרד מאורח החיים היהודי, וחיוניות המקוואות היתה רבה - בפרט באזור המקדש", הסביר.