המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת נִצָּבִים-וַיֵּלֵךְ

בְּיָמִים אֵלּוּ כֻּלָּם מְאַחֲלִים זֶה לָזֶה "לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמוּ". מָה נוּכַל לְהוֹסִיף וְלַעֲשׂוֹת עוֹד, עַל-מְנַת שֶׁאָכֵן "נַעֲמֹד בַּדִּין" וְנִכָּתֵב לְשָׁנָה טוֹבָה?

הַתְּשׁוּבָה לָזֶה רְמוּזָה בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן שֶׁל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ:

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם" – הַיּוֹם: זֶהוּ רֶמֶז לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, נִצָּבִים: קַיָּמִים וְעוֹמְדִים וְזוֹכִים בַּדִּין, כֻּלְּכֶם: "לַאֲחָדִים כְּאֶחָד" – עַל עַם-יִשְׂרָאֵל לְהִתְאַחֵד כֻּלָּם כְּאֶחָד, מֵ"רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם" וְעַד "חוֹטֵב עֵצֶיךָ וְשׁוֹאֵב מֵימֶךָ" (אֵלּוּ הֵם הַמִּצְטָרְפִים לְעַם-יִשְׂרָאֵל, אַךְ אֵינָם בְּדַרְגַּת 'גֵּרִים').

הַאִם אֵין זֶה מוּזָר? כֵּיצַד יָכוֹל אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, חָכָם וְחָשׁוּב, לְהִתְאַחֵד עִם יְהוּדִי פְּחוּת-עֶרֶךְ, שֶׁאֵין בּוֹ לֹא תּוֹרָה וְלֹא חָכְמָה? הֲרֵי לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ אֵין נוֹשְׂאִים מְשֻׁתָּפִים, אֵין שָׂפָה מְשֻׁתֶּפֶת וְאַף לֹא עֲרָכִים מְשֻׁתָּפִים. כַּאֲשֶׁר הָאֶחָד כָּל-כָּךְ מְרוֹמָם וְזַךְ, אֵיךְ תִּהְיֶה בּוֹ הִתְעַנְיְנוּת בְּמִי שֶׁהוּא נָחוּת וּפָשׁוּט?
כְּדֵי לְהָבִין זֹאת, נַאֲזִין לַסִּפּוּר הַבָּא:

רַבִּי יַעֲקֹב הָיָה לַמְדָן גָּדוֹל, בָּקִי בְּשַׁ"ס עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וְהַ'תּוֹסְפוֹת'. נוֹהֵג הָיָה לִלְמֹד דַּוְקָא בְּעַל-פֶּה, כִּי הַלִּמּוּד בְּעַל-פֶּה דּוֹרֵשׁ מַאֲמָץ שֶׁל רִכּוּז מֻחְלָט.
בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּאֶמְצַע לִמּוּד 'תּוֹסְפוֹת' אָרֹךְ בִּמְיֻחָד, נִגַּשׁ אֵלָיו לְפֶתַע בְּנוֹ הַקָּטָן וּבִקֵּשׁ לְסַפֵּר לוֹ דְּבַר-חָכְמָה שֶׁעָלָה בְּדַעֲתוֹ. רַבִּי יַעֲקֹב הִפְסִיק בְּאֶמְצַע לִמּוּדוֹ, עָצַר אֶת הִתְרַכְּזוּתוֹ, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַיֶּלֶד. אַחַר-כָּךְ גַּם הִתְפַּעֵל מְאוֹד מִן הָרַעְיוֹן שֶׁשָּׁמַע.
כַּמּוּבָן שֶׁרַעְיוֹן זֶה הָיָה בְּרָמָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וּלְגַמְרֵי לֹא בָּרָמָה שֶׁל הָאָב הַלַּמְדָן. וּבְכָל זֹאת, הַ"חָכְמָה'לֶה" הַזֹּאת הָיְתָה כְּדָאִית בְּעֵינָיו לְהַפְסִיק לְמַעַנָהּ אֶת הַלִּמּוּד, לְהַקְשִׁיב, לְהִתְפַּעֵל וּלְהִתְרַגֵּשׁ.

אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, סִפֵּר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ בְּאֶחָד מִמַּסְּעוֹתָיו בֵּין תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרוֹת הַיְּהוּדִיִּים. בִּדְבָרָיו, רָצָה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְהַמְחִישׁ לָהֶם אֶת הַנּוֹשֵׂא שֶׁל אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל. כָּל יְהוּדִי הוּא יָקָר, חָשׁוּב וְחָבִיב בְּיוֹתֵר, וְרָאוּי מְאוֹד לֶאֱהֹב אוֹתוֹ. מִמִּי אֲנַחְנוּ לְמֵדִים זֹאת? מִן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא!

הַסִּפּוּר עַל רַבִּי יַעֲקֹב הָיָה מָשָׁל בְּפִי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. וְהַנִּמְשָׁל הוּא, הַהִתְיַחֲסוּת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְכָל יְהוּדִי. שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם: כָּל יְהוּדִי, גַּם הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר, שֶׁנִּרְאֶה חֲסַר כָּל עֶרֶךְ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מִלָּה שֶׁל תְּפִלָּה, הוּא עֲבוּר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּמוֹ בֵּן קָטָן וְחָבִיב הָאוֹמֵר "חָכְמָה'לֶה" וּמְשַׂמֵּחַ אֶת בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמוֹת! הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כִּבְיָכוֹל 'עוֹצֵר' כְּדֵי לְהַאֲזִין לְמִלָּה שֶׁל יְהוּדִי.

אִם ה' אוֹהֵב כָּךְ כָּל יְהוּדִי, גַּם אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לֶאֱהֹב מְאוֹד הָאֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי. אוּלַי אֲנַחְנוּ רוֹאִים בַּשֵּׁנִי רַק "חוֹטֵב עֵצֶיךָ וְשׁוֹאֵב מֵימֶךָ" אֲבָל לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל יְהוּדִי הוּא בֵּן קָטָן וְיָקָר לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְרָאוּי לְאַהֲבָה גְּדוֹלָה.

גַּם אֲנַחְנוּ, לַמְרוֹת שֶׁעֲדַיִן אֵינֶנּוּ בְּגֶדֶר "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם" מִתְקַשִּׁים לְעִתִּים בְּאַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל פְּשׁוּטָה כָּזוֹ, לְכָל יְהוּדִי. אַךְ הַמָּשָׁל שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב יָכוֹל לַעֲזֹר גַּם לָנוּ:

שְׁנֵי הַ'תְּמִימִים' שָׂכְרוּ אֶת שֵׁרוּתָיו שֶׁל רוּסִי מְקוֹמִי, עַל-מְנַת שֶׁיִּקָּחֵם בִּמְכוֹנִיתוֹ לַ'צִּיּוּן' הַקָּדוֹשׁ בְּהַאדִיטְשׁ. כָּל הַדֶּרֶךְ נִסָּה הַנֶּהָג לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתָּם בְּפִטְפּוּטֵי-סְרָק עַל הָא וְעַל דָּא. הַשְּׁנַיִם נִסּוּ לְהִתְרַכֵּז, לִלְמֹד, לְזַמְזֵם נִגּוּן, אַךְ הוּא בְּשֶׁלּוֹ – הַהֶבְדֵּלִים בֵּין הָאֹכֶל הַיִּשְׂרְאֵלִי לָאֹכֶל הָרוּסִי, הַהֶבְדֵּלִים בְּשַׁעַר הַדּוֹלָר, וְעוֹד עִנְיָנִים 'בּוֹעֲרִים'. סוֹף-סוֹף הִגִּיעוּ, כַּאֲשֶׁר בְּאֶפְשָׁרוּתָם לִשְׁהוֹת רַק כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ. הַהִתְרַגְּשׁוּת גּוֹאָה, הֵם מְמַהֲרִים לְהִכָּנֵס אֶל שֶׁטַח הַ'צִּיּוּן' שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן.
אֶלָּא, שֶׁאַחֲרֵי חָמֵשׁ דַּקּוֹת מַגִּיעַ אַחֲרֵיהֶם הַנֶּהָג, מַמְשִׁיךְ לְפַטְפֵּט לְלֹא הֶרֶף, וּמְסַפֵּר שֶׁגַּם הוּא, מוֹצָאוֹ יְהוּדִי. מְאוֹד הָיָה שָׂמֵחַ לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם כָּזֶה. הַאִם יוּכְלוּ לְשַׁתְּפוֹ בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם? הַאִם יוּכְלוּ לְסַפֵּר לוֹ עַל הַצַּדִּיק? הַאִם יוּכְלוּ לְהַאֲזִין לְסִפּוּרֵי יַלְדוּתוֹ?
שְׁנֵי הַ'תְּמִימִים' עוֹמְדִים בִּפְנֵי הִתְלַבְּטוּת קָשָׁה – הַאִם עֲלֵיהֶם לְפַנּוֹת כָּעֵת מִזְּמַנָּם הַיָּקָר וְהַמְּצֻמְצָם כְּדֵי לְתַחְקְרוֹ עַל אִמּוֹ הַיְּהוּדִיָּה, לְהָנִיחַ לוֹ תְּפִלִּין וּלְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה?

אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמָה לְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, הִיא הַדֶּרֶךְ הַקַּלָּה וְהַבְּטוּחָה לִזְכּוֹת בְּשָׁנָה טוֹבָה וּלְהָבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה.

(מעובד על-פי 'לקוטי שיחות' חלק כד, א)

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

צָרִיךְ אֱמוּנָה

מַרְבֶּה הָיָה אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן מִלַּאדִי, לַעֲסֹק בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה. שְׁלִיחָיו נָדְדוּ בֵּין קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל וְקִבְּצוּ כְּסָפִים בַּעֲבוּר עֲנִיִּים בִּכְלָל וַעֲנִיֵּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּפְרָט. גַּם בְּסֵפֶר הַ'תַּנְיָא' וּבָאִגְּרוֹת הָרַבּוֹת שֶׁשִּׁגֵּר אֶל הַחֲסִידִים הִרְבָּה לְעוֹרְרָם עַל חֲשִׁיבוּתָהּ וּסְגֻלּוֹתֶיהָ שֶׁל מִצְוָה נָעֲלָה זוֹ.

אָמְנָם הוּא גִּיֵּס מָמוֹן רַב לְטוֹבַת אֲחֵרִים, אַךְ כְּלַפֵּי עַצְמוֹ נָהַג צִמְצוּם רַב. "הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל", הָיָה אוֹמֵר, "וְהַדְּבָרִים נְכוֹנִים שִׁבְעָתַיִם בְּמִי שֶׁפַּרְנָסָתוֹ מֵהַצִּבּוּר". בְּרוּחַ זוֹ שֶׁל צְנִיעוּת וְחִסָּכוֹן הִתְנַהֲלוּ כָּל עִנְיְנֵי בֵּיתוֹ.

אֶחָד מִנְּכָדָיו, שֶׁזֶּה לֹא מִכְּבָר הִתְחַתֵּן, קָנָה לְעַצְמוֹ חֲגוֹרָה מְשֻׁבַּחַת וִיקָרָה. בְּהַכִּירוֹ אֶת דַּעַת סָבוֹ בָּעִנְיָן, נִמְנַע הַנֶּכֶד מִלְּהֵרָאוֹת לְפָנָיו חָגוּר בְּאוֹתָהּ חֲגוֹרָה. אַךְ יוֹם אֶחָד שָׁלַח הַסָּב לִקְרֹא לְנֶכְדּוֹ זֶה, וְהוּא, מֵרֹב חִפָּזוֹן, שָׁכַח לְהָסִיר מֵעָלָיו אֶת הַחֲגוֹרָה. מִיָּד הִבְחִין הָרַבִּי בַּחֲגוֹרָה הַיְּקָרָה.

"כַּמָּה עָלְתָה לְךָ?", שְׁאָלוֹ בְּנִימָה בִּקָּרְתִּית.

"חֲמִשָּׁה-עָשָׂר רוּבָּלִים", עָנָה הַנֶּכֶד בִּמְבוּכָה.

"עָשִׁיר גָּדוֹל כָּל-כָּךְ אַתָּה?!", תָּהָה הָרַבִּי וְהוֹסִיף מִיָּד: "כַּמָּה כֶּסֶף קִבַּלְתָּ נְדוּנְיָה לַחֲתֻנָּתְךָ?".

"אַלְפַּיִם רוּבָּלִים", אָמַר הַנֶּכֶד.

"וּמָה בְּדַעְתְּךָ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם?", הוֹסִיף הָרַבִּי לִשְׁאֹל.

"לְהַפְקִידָם בִּידֵי סוֹחֵר עָשִׁיר וְנֶאֱמָן, כְּדֵי שֶׁיִּסְחַר בָּהֶם, וְכָךְ אוּכַל גַּם אֲנִי לֵהָנוֹת מִפֵּרוֹת עֲסָקָיו וּלְהַגְדִּיל אֶת הוֹנִי!", הֵשִׁיב הַנֶּכֶד.

"וּמָה יִהְיֶה אִם לֹא יַחְזִיר לְךָ אוֹתוֹ סוֹחֵר אֶת כַּסְפְּךָ?", הִקְשָׁה הָרַבִּי.

"אָדָם יָשָׁר וְנֶאֱמָן הוּא!", אָמַר הַנֶּכֶד.

"וּמָה בְּכָךְ שֶׁנֶּאֱמָן הוּא; אֶפְשָׁר שֶׁיַּפְסִיד אֶת כַּסְפּוֹ וְנִמְצֵאתָ מְאַבֵּד גַּם אֶת הַקֶּרֶן!", לֹא הִרְפָּה הָרַבִּי.

"עָשִׁיר גָּדוֹל מְאוֹד הוּא הַסּוֹחֵר וְאֵין סִבָּה לַחְשֹׁשׁ שֶׁיְּאַבֵּד אֶת הוֹנוֹ סְתָם-כָּךְ לְפֶתַע-פִּתְאוֹם", הִתְעַקֵּשׁ הַנֶּכֶד. אַךְ בִּרְאוֹתוֹ כִּי דַּעַת סָבוֹ אֵינָהּ נוֹחָה מִתָּכְנִיתוֹ, פָּנָה אֵלָיו וְשָׁאֲלוּ מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת בְּכַסְפֵּי הַנְּדוּנְיָה.

"הִנֵּה כָּאן מֻנַּחַת קֻפְסַת מָעוֹת שֶׁל צְדָקָה", אָמַר לוֹ הָרַבִּי, בְּהַצְבִּיעוֹ עַל קֻפָּה גְּדוֹלָה שֶׁעָמְדָה עַל שֻׁלְחָנוֹ. "תֵּן אֶת כַּסְפְּךָ כָּאן וַהֲרֵינִי מַבְטִיחֲךָ נֶאֱמָנָה כִּי תְּקַבְּלֶנּוּ בִּשְׁלֵמוּתוֹ. וְגַם חֵלֶק בַּמִּצְווֹת הָרַבּוֹת שֶׁיֵּעָשׂוּ בּוֹ יִהְיֶה לְךָ!".

הַנֶּכֶד, שֶׁלֹּא הִתְלַהֵב – בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה – מֵעֲצַת סָבוֹ, מִלְמֵל תְּגוּבָה רָפָה כָּלְשֶׁהִי, וּמֵאָז הִשְׁתַּדֵּל שֶׁהָעִנְיָן לֹא יַעֲלֶה שׁוּב לְדִיּוּן.

חָלַף זְמַן. יוֹם אֶחָד פָּנָה הָרַבִּי לְנֶכְדּוֹ וּשְׁאָלוֹ מֶה עָלָה בְּגוֹרַל כַּסְפּוֹ. הַנֶּכֶד הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו בְּבֹשֶׁת-פָּנִים. הוּא נֶאֱלַץ לַחְשֹׂף לִפְנֵי סָבוֹ אֶת סוֹדוֹ הֶעָגוּם, כִּי דְּלֵקָה גְּדוֹלָה כִּלְּתָה אֶת בֵּיתוֹ וּרְכוּשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ "סוֹחֵר עָשִׁיר וְנֶאֱמָן", וּבְעִקְּבוֹתֶיהָ נֶהֱפַךְ הָאִישׁ לְעָנִי וַחֲסַר-כֹּל. גַּם אַלְפַּיִם הָרוּבָּלִים שֶׁהִפְקִיד בְּיָדוֹ יָרְדוּ לְטִמְיוֹן.

נָתַן רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מַבָּט מְיַסֵּר בְּנֶכְדּוֹ וְאָמַר: "לוּ אַךְ שָׁמַעְתָּ בְּקוֹלִי, כְּמוֹ אוֹתוֹ פּוּנְדְּקַאי זָקֵן וּפָשׁוּט, הָיִיתָ מַצִּיל אֶת כַּסְפְּךָ"...

לִשְׁאֵלַת הַנֶּכֶד, סִפֵּר הָרַבִּי: "הַדָּבָר אֵרַע לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. הָיִיתִי אָז אַבְרֵךְ צָעִיר, וְנָסַעְתִּי אֶל הָרַבִּי, הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ. קֹר עַז שָׂרַר בַּחוּץ וּשְׁתֵּי רַגְלַי כִּמְעַט קָפְאוּ. לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָּא לַעֲצֹר בְּאֶחָד הַפּוּנְדָּקִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ, לְהִתְחַמֵּם מְעַט. הָעֶגְלוֹן סִיֵּעַ לִי לְדַדּוֹת פְּנִימָה וּבַעַל הַפּוּנְדָּק, יְהוּדִי זָקֵן וְטוֹב-לֵב, עִסָּה אֶת רַגְלַי בְּשֶׁלֶג וּבְיֵין-שָׂרָף, עַד שֶׁהִתְחַמְּמוּ וְהַדָּם חָזַר לִזְרֹם בָּהֶן.

"'כַּמָּה שָׁנִים אַתָּה כְּבָר מִתְגּוֹרֵר כָּאן?', שָׁאַלְתִּי אֶת הַפּוּנְדְּקַאי.

"'בְּעֵרֶךְ חֲמִשִּׁים', עָנָה הַזָּקֵן.

"'הַאִם יֵשׁ לְךָ כָּאן מִנְיָן לִתְפִלָּה?', הִתְעַנְיַנְתִּי.

"'לֹא', עָנָה בְּפָנִים חֲמוּצוֹת, 'רַק בַּיָּמִים-הַנּוֹרָאִים אֲנִי נוֹסֵעַ לָעִיר הַסְּמוּכָה וּמִתְפַּלֵּל שָׁם בְּצִבּוּר'.

"'הַאִם כָּךְ יָאֶה לִיהוּדִי כָּשֵׁר, לִחְיוֹת כָּל חַיָּיו בְּלִי תְּפִלָּה בְּצִבּוּר וּבְלִי לִשְׁמֹעַ קְדֻשָּׁה וּבָרְכוּ?!', שְׁאַלְתִּיו, 'מַדּוּעַ לֹא תַּעֲבֹר לְהִתְגּוֹרֵר בָּעִיר?!'.

"'וּמִמָּה אֶתְפַּרְנֵס בָּעִיר?', הִקְשָׁה הַזָּקֵן.

"'כַּמָּה יְהוּדִים מִתְגּוֹרְרִים בָּעִיר?', שְׁאַלְתִּיו.

"חָשַׁב הַזָּקֵן וְאָמַר, 'מֵאָה מִשְׁפָּחוֹת בְּעֵרֶךְ'.

"נָתַתִּי בּוֹ עֵינַיִם תְּמֵהוֹת. 'לְמֵאָה מִשְׁפָּחוֹת יָכוֹל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִדְאֹג וְרַק אוֹתְךָ יִתְקַשֶּׁה לָזוּן?!'. בְּהֶמְשֵׁךְ שִׂיחָתֵנוּ אַף סִפַּרְתִּי לוֹ כִּי תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ אֲנִי.

"כַּעֲבֹר זְמַן-מָה הִבְחַנְתִּי בַּעֲגָלוֹת עֲמוּסוֹת עוֹמְדוֹת בְּפֶתַח הַפּוּנְדָּק. 'מָה זֹאת?', תָּהִיתִי. 'נוֹסֵעַ אֲנִי לָעִיר, כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלַי כְּבוֹדוֹ', עָנָה לִי הַפּוּנְדְקָאִי הַזָּקֵן בְּפַשְׁטוּת".

סִיֵּם אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן אֶת סִפּוּרוֹ וְהִפְטִיר: "רְאֵה, נֶכְדִּי. הָיִיתִי אָז אַבְרֵךְ צָעִיר וְהַפּוּנְדְּקַאי הָיָה אִישׁ זָקֵן. וּבְכָל-זֹאת, אַךְ שָׁמַע מִפִּי כִּי תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ אֲנִי, מִיָּד הֶחְלִיט לַעֲקֹר מִמְּקוֹם מְגוּרָיו וְלִשְׁבֹּר אֶת מַטֵּה-לַחֲמוֹ זֶה כַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה! וְאִלּוּ אַתָּה? פַּעֲמַיִם שְׁאַלְתִּיךָ מָה תַּעֲשֶׂה אִם הַסּוֹחֵר הַזֶּה יַפְסִיד אֶת כָּל כַּסְפּוֹ, וּבְכָל-זֹאת לֹא שָׁעִיתָ לִדְבָרַי"...

מבט לגאולה     |     מנדי הרשקוביץ

אֵימָתַי?

מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין:

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי פָּגַשׁ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בְּפֶתַח מְעָרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי, וּשְׁאָלוֹ: 'מָתַי יָבוֹא מָשִׁיחַ?'. עָנָה לוֹ אֵלִיָּהוּ: 'לֵךְ וּשְׁאַל אוֹתוֹ בְּעַצְמְךָ'.

כְּשֶׁשָּׁאַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי הֵיכָן יוּכַל לִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ שֶׁמְּקוֹם שִׁבְתּוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ הוּא בְּגַן-עֵדֶן.

הַדֶּרֶךְ לְגַן-עֵדֶן הָיְתָה מֻכֶּרֶת וִידוּעָה לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם, הִבִּיט רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּבָדַק עַל-פִּי הַסִּימָנִים שֶׁנָּתַן לוֹ אֵלִיָּהוּ – מִיהוּ הַמָּשִׁיחַ. וְאָכֵן, תּוֹךְ רְגָעִים זִהָה אֶת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּשְׁאָלוֹ: "לְאֵימָתַי אָתֵי מַר?" – מָתַי תָּבוֹא? וְהַמָּשִׁיחַ עָנָה לוֹ: "הַיּוֹם".

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי הָיָה שְׂבַע-רָצוֹן מְאוֹד מִתְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ. עָבַר-חָלַף לוֹ הַיּוֹם אַךְ הַמָּשִׁיחַ לֹא בָּא... הַדָּבָר מִרְמֵר אֶת רוּחוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי וְהָלַךְ שׁוּב אֶל אֵלִיָּהוּ.

שְׁאָלוֹ אֵלִיָּהוּ: 'מָה אָמַר לְךָ מָשִׁיחַ?'. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי בִּהְיוֹתוֹ שָׁבוּר, מְמֻרְמָר וּמָלֵא עָגְמַת-נֶפֶשׁ מִכָּךְ שֶׁמָּשִׁיחַ לֹא בָּא בְּאוֹתוֹ יוֹם – אָמַר לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁמָּשִׁיחַ עָנָה לוֹ שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם, אַךְ עֵינֵינוּ רוֹאוֹת כֵּיצַד חָלַף-עָבַר הַיּוֹם וְ... הוּא לֹא בָּא!

הִסְבִּיר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ הָאֲמִתִּית שֶׁל תְּשׁוּבַת הַמָּשִׁיחַ: "הַיּוֹם –  אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ".

*

כֻּלָּנוּ מַכִּירִים גַּם אֶת מָה שֶׁסִּפֵּר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ, כֵּיצַד עָלָה לְהֵיכָלוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ וְשָׁאַל אוֹתוֹ "אֵימָתַי קָאָתֵי מַר". וְהַמָּשִׁיחַ עָנָה לוֹ: "לִכְשֶׁיָּפוּצוּ מַעַיְנוֹתֶיךָ חוּצָה".

בֶּטַח אַתֶּם שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם, מַדּוּעַ שָׁאַל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב שׁוּב אֶת אוֹתָהּ שְׁאֵלָה שֶׁכְּבָר שָׁאַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי? הֲרֵי קֹדֶם קָרָאנוּ עַל כָּךְ שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ כְּבָר נָתַן תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה וּבְהִירָה: "הַיּוֹם – אִם בְּקוֹלוֹ תִּשְׁמְעוּ", וְהַגְּמָרָא מְפָרֶשֶׁת: בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – אֲזַי יָבוֹא מָשִׁיחַ גּוֹאֵל-צֶדֶק.

*

מוֹרֵנוּ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הָיָה מְפֻרְסָם בְּאַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל שֶׁלּוֹ. הוּא רָאָה בְּכָל יְהוּדִי אֶת מַעֲלָתוֹ. בְּכָל פְּעָלָיו שֶׁל יְהוּדִי – בְּמִצְוָה אוֹ בְּמִדָּה טוֹבָה, רָאָה אֶת הָאוֹר הָאֲמִתִּי הַמֵּאִיר.

חֲסִידִים נָהֲגוּ לְהַסְבִּיר כָּךְ אֶת גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ שֶׁל אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. בְּקֶרֶב גְּדוֹלֵי הַחֲסִידוּת נוֹדְעוּ שְׁלֹשָׁה בְּמִדַּת אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל הַמֻּפְלָאָה שֶׁלָּהֶם, וְהַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם:

רַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי – הָיָה רוֹאֶה רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁבַּיְּהוּדִי, וְאֶת הָרַע לֹא רָאָה כְּלָל. אַהֲבָתוֹ לְכָל יְהוּדִי הָיְתָה כֹּה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁהִסְתִּירָה וְהֶעֱלִימָה מֵעֵינָיו לְגַמְרֵי אֶת הָרַע.

רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק מִבֶּרְדִיצ'וֹב – אָמְנָם הָיָה רוֹאֶה אֶת הָרַע, אַךְ מִיָּד הָיָה מְלַמֵּד זְכוּת. כְּשֶׁרָאָה עֶגְלוֹן עָטוּר בְּטַלִּית וּבִתְפִלִּין עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּן אֶת גַּלְגַלֵּי עֶגְלָתוֹ, בְּעוֹד שְׂפָתָיו מְמַלְמְלוֹת אֶת מִלּוֹת הַתְּפִלָּה, אָמַר: "כַּמָּה קְדוֹשִׁים יְהוּדִים, שֶׁגַּם בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְשַׁמְּנִים אֶת גַּלְגַלֵּי עֶגְלוֹתֵיהֶם, הֵם מִתְפַּלְּלִים"...

לְעֻמָּתָם, הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב – רָאָה כָּל יְהוּדִי בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוּא, עַל הַטּוֹב וְהָרַע שֶׁבּוֹ, וְעִם זֹאת אֲהָבוֹ אַהֲבַת-נֶפֶשׁ. הָרַע שֶׁיֵּשׁ בַּיְּהוּדִי לֹא פָּגַע כְּלָל בָּאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁחָשׁ כְּלַפָּיו.

הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ, רָאָה אֵיךְ לַמְרוֹת כָּל הַקְּשָׁיִים, יְהוּדִים מְקַיְּמִים בִּמְסִירוּת-נֶפֶשׁ אֶת הַ"בְּקוֹלוֹ [שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא] תִשְׁמָעוּ", וְהִתְעוֹרְרָה אֶצְלוֹ שְׁאֵלָה כּוֹאֶבֶת: מַדּוּעַ אֵין מָשִׁיחַ גּוֹאֵל-צֶדֶק בָּא?! הוּא רָצָה לְהַחְלִיט שֶׁיַּחַד עִם חֲבֵרָיו הַצַּדִּיקִים הַנִּסְתָּרִים הֵם יַעֲשׂוּ כְּכָל אֲשֶׁר בִּיכָלְתָּם לְהָבִיא אֶת גִּלּוּי מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ.

וּבְאוֹתוֹ זְמַן אֵרְעָה עֲלִיַּת הַנְּשָׁמָה שֶׁל מוֹרֵנוּ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְהֵיכַל הַמָּשִׁיחַ, וּשְׁאֵלָתוֹ "אֵימָתַי קָאָתֵי מַר?".

הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב דִּבֵּר עִם מָשִׁיחַ בְּעִנְיַן הַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי, וְעַל תְּשׁוּבָתוֹ: "הַיּוֹם – אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ". וְאָז, הֶעֱלָה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב אֶת הַשְּׁאֵלָה הַמְּצִיקָה: הֲרֵי כְּבָר הִגַּעְנוּ לְכָךְ שֶׁבָּרוּךְ-הַשֵּׁם "בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ" – יְהוּדִים לוֹמְדִים תּוֹרָה וּמְקַיְּמִים מִצְווֹת בְּקַבָּלַת-עֹל וּבִמְסִירוּת-נֶפֶשׁ... אִם-כֵּן, "אֵימָתַי קָאָתֵי מַר" – מָתַי יָבוֹא הָאָדוֹן?!

עָנָה לוֹ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ: "לִכְשֶׁיָּפוּצוּ מַעַיְנֹתֶיךָ חוּצָה – בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי-מַיִם". רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק מִסֵּפֶר מִשְׁלֵי: "מַעַיְנוֹתֶיךָ חוּצָה – סוֹף שֶׁתִּקְנֶה תַּלְמִידִים וְתוֹרֶה הוֹרָאוֹת בָּרַבִּים, וְיֵצֵא לְךָ שֵׁם".

מִתְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב מוּבָן, שֶׁתּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹרֵנוּ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וְהִתְגַּלּוּת הַשֵּׂכֶל הָאֱלֹקִי שֶׁהוּא וְתַלְמִידָיו וְתַלְמִידֵי-תַּלְמִידָיו – רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים – הִנְחִילוּ לָנוּ, הֵם הַדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה לַהֲבָאַת הַגְּאֻלָּה בְּפֹעַל וְתֵכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ, אָמֵן.

סיפורי חסידים

מַה שֵּׁם הַיֶּלֶד?

סִפֵּר הָרַב א.ל. קְלַיְן מִבְּנֵי-בְּרַק: בִּשְׁנַת תשכ"ג זָכִיתִי לִהְיוֹת בִּ'יחִידוּת' אֵצֶל כְּבוֹד-קְדֻשַּׁת הָאַדְמוֹ"ר מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ.

כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, נָתַתִּי לָרַבִּי 'קְוִיטְל' שֶׁהֵכַנְתִּי וּבוֹ שְׁמִי וּשְׁמוֹת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי, לְבַקָּשַׁת בְּרָכָה. הָרַבִּי הִבִּיט בַּפֶּתֶק וְהִתְחִיל לְבָרֵךְ: "ה' יִתְבָּרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַמֻּזְכָּרִים..." – לְפֶתַע הִפְסִיק מִדִּבּוּרוֹ, הִבִּיט בַּפֶּתֶק, וְאַחַר-כָּךְ הִבִּיט אֵלַי וְשָׁאַל: "הַבֵּן הַבְּכוֹר שֶׁכָּתַבְתָּ אֶת שְׁמוֹ מֹשֶׁה, קוֹרְאִים לוֹ רַק מֹשֶׁה?". הֻפְתַּעְתִּי מִן הַשְּׁאֵלָה אֲבָל מִיָּד עָנִיתִי: "כֵּן, רַבִּי, קוֹרְאִים לוֹ רַק מֹשֶׁה – עַל-שֵׁם זְקֵנִי שֶׁגַּם לוֹ קָרְאוּ רַק מֹשֶׁה".

וְאָז, שׁוּב הִתְחִיל הָרַבִּי לוֹמַר: "ה' יִתְבָּרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת כָּל..." – וְשׁוּב נֶעֱצַר וְאָמַר בִּתְמִיהָה רַבָּה: "אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ רַק מֹשֶׁה? לֹא קוֹרְאִים לוֹ חַיִּים-מֹשֶׁה?!". עָנִיתִי שׁוּב: "לֹא רַבִּי, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַשֵּׁם שֶׁנָּתַתִּי לוֹ הוּא רַק מֹשֶׁה!".

הָרַבִּי מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו, בִּתְנוּעָה שֶׁל תִּמָּהוֹן גָּדוֹל וְהִמְשִׁיךְ בִּדְבָרָיו. הַנּוֹשֵׂא לֹא הָעֳלָה שׁוּב וּבְעֵינַי הָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא.

חָלְפוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, וּבַיּוֹם שֶׁבּוֹ חָזַרְתִּי לָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר בְּנִי מֹשֶׁה חָזַר מֵהַלִּמּוּדִים בַּ'חֵידֶר', פָּגַע בּוֹ רֶכֶב פְּגִיעָה אֲנוּשָׁה, וְהוּא הָיָה בְּמַצָּב קְרִיטִי בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים. הָלַכְתִּי לִגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וִישׁוּעָה. כְּשֶׁבָּאתִי לִכְבוֹד-קְדֻשַּׁת מָרָן הָ'אִמְרֵי חַיִּים' מִוִּיזְ'נִיץ, אָמַר לִי מִיָּד: "תּוֹסִיף לוֹ אֶת הַשֵּׁם חַיִּים – סְגֻלָּה לַאֲרִיכוּת יָמִים".

בְּאוֹתָהּ שְׁנִיָּה הִכּוּ בִּי כְּבָרָק דִּבְרֵי הַקֹּדֶשׁ הַ'תְּמוּהִים' שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, שֶׁכִּבְיָכוֹל הוֹסִיף לוֹ כְּבָר בִּהְיוֹתִי בִּ'יחִידוּת' אֶת הַשֵּׁם "חַיִּים", בִּבְחִינַת "מַקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּה". בָּרוּךְ ה' בְּנִי חַיִּים-מֹשֶׁה שֶׁיִּחְיֶה נִצַּל בְּנִסִּים וְשָׁב לְקַדְמוּתוֹ מַמָּשׁ.

אֵין לִי סָפֵק שֶׁהָרַבִּי פָּעַל אֶת הַיְּשׁוּעָה בְּעֵת הַ'יְּחִידוּת'.

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)