"בדיקות מדגמיות" – זהו שם המכשול בדרך ללבישת בגד כשר, הנקי מחשש שעטנז. בקריאת קודש של פוסקי הדור שליט"א הקוראים לציבור החרדים לדבר ה', כי "לאחרונה נמצא 'שעטנז' בהרבה סדרות של חליפות יבוא מחו"ל". פריצת השוק החופשי גורמת שכל הבגדים מיובאים מסין, ממזרח אירופה ומטורקיה, שם מצוי מאוד עירוב צמר ופשתים  יחדיו רחמנא ליצלן.

בשבת קודש שעברה קראו רבבות אלפי ישראל בספר התורה את הצו האלוקי "לא תלבש שעטנז – צמר ופשתים יחדיו". המודעות להינצל מאיסור לבישת 'שעטנז' גדלה והולכת, והצליחה לפרוץ מעבר לגבולות ציבור שומרי תורה ומצוות. עקב דרישת הלקוחות לבגדים נקיים משעטנז, גברה המודעות גם בקרב היבואנים והספקים מקרב הציבור הכללי.

מספר מפעלים החלו לעבוד בשיטת "אצלנו – הכל בדוק". כל פס הייצור נבדק כאן במעבדה המוסמכת, והלקוח יודע שקנה בגד נקי עם כשרות מוסמכת. מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א, אשר הינו ממייסדי המעבדה, מלווה ומנווט דרכה מיום הקמתה, מתריע באגרת מיוחדת עם מרן הגאון רבי נסים קרליץ שליט"א על התופעה החדשה, בה השוק מוצף בסחורות מכל ארצות תבל, כאשר הבגד יוצר לשימוש לכלל אוכלוסיית העולם, ונמכר כאן בישראל. עקב כך המצב מחייב בדיקה וזהירות מיוחדת.

ואילו מוכרי הבגדים מסתמכים על בדיקות מדגמיות, ובדיקות של מעבדות לא מוסמכות, ומטעים את הציבור שאין בבגד חשש שעטנז, ואף מציינים זאת על הבגד: "נקי מחשש שעטנז" והדבר מביא להכשלת הציבור באיסור החמור של לבישת שעטנז.

הם קובעים: "כי על פי הלכה אין לסמוך על בדיקת מדגם, ועל כן, בגד הטעון בדיקה, שאין עליו 'תווית של מעבדה מוסמכת' שהוא נקי מחשש שעטנז, יש למוסרו לבדיקה במעבדה מוסמכת ואין ללובשו על סמך הבטחת המוכרים שאין בו שעטנז".

לפני כארבעים ושתים שנה הוקמה המעבדה העירונית לבדיקת שעטנז – בני ברק, על ידי רבני העיר בני ברק זצ"ל ושיבלחט"א. למעלה מארבעים שנות נסיון צברו העוסקים בהחדרת מצוה נשגבה זו, והצלת הציבור ממכשולות חמורים. ציבור שומרי התורה  המצוות יודע שיש למסור את הבגדים הטעונים בדיקה למעבדה מוסמכת.

המוניטין של המעבדה מוכר ומפורסם בקרב הציבור היראים לדבר ה', אשר אינו קונה חליפה הטעונה בדיקה ללא התווית המוסמכת. עם העמקת המודעות, קיבלה המעבדה סמכות הלכתית מובהקת בדמות 'בית דין המיוחד לעניני שעטנז' שהוקם על ידי גדולי ופוסקי הדור, ומצודתם של רבני הבית דין פרוסה על עשרה מעבדות לבדיקת שעטנז ברחבי ארץ הקודש.

לאור קריאת הפוסקים שליט"א מדגישים העוסקים בנושא, כי המשפט "הבגד נמסר לבדיקה מדגמית" איננו מכשיר את הבגד גם אם יש עליו תווית 'נקי מחשש שעטנז' אם אינו מופיע מטעם אחת מהמעבדות המוסמכות על ידי 'בית דין לעניני שעטנז' שהוקם על ידי גדולי ופוסקי הדור.

שיטת 'הבדיקה המדגמית' הינה אחת המכשולות העיקריים. מפעל הטקסטיל או חנות ההלבשה שולחים לבדיקה "דוגמית" של חליפה אחת למאה חליפות, וכשהחליפה נמצאה נקיה מחשש שעטנז, מופיעה תווית 'נקי מחשש שעטנז' על כל מאה החליפות. כאן טמון המוקש של הצרכן. גורמים העוסקים בנושא מדווחים על פעמים רבות, שחליפה מאותו פס ייצור היתה נקיה וחברותיה – "כלאים".

זאת מכיוון שבמפעל הייצור בחו"ל, אין כל פיקוח, הבגד מיוצר בקו יצור מודלרי, ולפעמים, עשרים איש עובדים על בגד אחד – פועל אחד אחראי על גזירת הבד, זה משחיל חוטים, חברו מסדר את הכריות, האחר עובד על הצווארונים והכל עובד כסרט נע. כך שכרית צמר יכולה להשתרבב בקלות בבגד פשתן. כאשר סליל החוט הסתיים, יכניס הפועל הטורקי סליל חדש מפשתן, בעוד הבגד מורכב מצמר. על התווית יופיע 100% צמר, אבל זה 'שעטנז' למהדרין...

כאשר מופיעה על גבי החליפה תווית היצרן: עשוי מ־ 80% פוליאסטר ו־ 20% אחוז בד סיננטטי אקרילן וכו', יתגלו לפעמים חתיכות בד קטנות, לחיזוק הבגד במקום מסוים, או חוטים ספורים במקומות פנימיים. היצרן אינו מחשיב פריטים קטנים אלו שאינם מהווים מכשול מבחינה מקצועית אבל בהחלט מהווים מכשול חמור מבחינה הלכתית. גם חייט, מתוך אי ידיעה, מסוגל להשחיל חלקי פשתן לחליפת הצמר ולהופכה לשעטנז. במעבדה העירונית מספרים על גדולי ישראל זצ"ל ושיבלחט"א שבדקו ובודקים כאן את בגדי המשפחה.

'בית דין צדק לעניני שעטנז', שהוקם על ידי גדולי ופוסקי דורינו שליט"א מכוונים ומדריכים, מבקרים ומנווטים את כל עניני המעבדות המוסמכות, ואחראים על כל הפעילות ההסברתית ליצרן וליבואן, התחקות אחר עקבות בגדי הכלאים, ומניעת הצפת השוק בבגדי פסול.

לאחרונה גילו בעלי רשת חרדית, חוטי צמר ופשתן בכמות של בגדים שעמדה למכירה. בנס, התגלה הדבר בימי בין המצרים, לפני שאי מי קנה ונכשל. ישבנו עם בעלי הרשת, ופרמנו את החוטים הלא רצויים, בגד אחרי בגד.

כל מי שיראת ה' נוגעת בלבבו, חרד לנפשו לקיים מצוות ה' ולהינצל מאיסור דאורייתא של לבישת שעטנז, ובפרט שצווח על כך רבינו ה'נודע ביהודה' בדרוש לשבת שובה )דרושי הצל"ח (שעוון זה אותיותיו "שטן – עז" חס ושלום, וגורם ש"אם לבוש בשעטנז יום אחד אין תפילתו נשמעת ארבעים יום". כל יהודי חפץ שתפילתו תתקבל ותעשה פירות, וכמו שמסיימים פוסקי דורינו בקריאתם: "ובזכות הזהירות מאיסורים נזכה להישמר מכל מכשול, ויתקבלו תפילנו ברצון וימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה".

יש לציין, כי מדי יום מתקבלים במעבדה פניות מהציבור ומבית הדין על כך שברבים מהבגדים שנמצאים שעטנז, מתגלה המוקש בצורת ''בדיקה מדגמית''. על הצרכן הפרטי לדעת שבדיקה זו איננה מועילה עבורו. לאחר ארבעים שנות נסיון והצלחה בסייעתא דשמיא, ממצים העוסקים בזיכוי הרבים את הבשורה. ניתן לומר שמילת המפתח בנושא: "מודעות הציבור – זכות הציבור לתבוע בגד כשר". כאשר הלקוח רוכש בגד צמר או כותנה, או בגד המורכב משכבות בד )ז'קט, חליפה קצרה, מעיל, חליפת ביטנה מלאה( עליו להיות מודע שכשם שהוא בודק את כשרות המאכל במדף שבחנות, כך יבדוק את כשרות הבגד.

לפניו – שני דרכים. א. להביא את הבגד למעבדה מוסמכת, או, לדרוש מהמוכר, תווית אישור נקי מחשש שעטנז – ונבדק במעבדה מוסמכת. כאשר נדרוש את המגיע לנו כצרכנים, נקבל את התמורה ההולמת. כח מאוגד של צרכנים הנשמעים לפוסקי הדור שליט"א, הינו רב עוצמה, מוסיפים חברי המעבדה. בידינו הדבר לבקש ולקבל את המגיע לנו כיהודים שומרי תורה ומצוות.