מערכת COL
|
יום ו' אלול ה׳תשס״ט
26.08.2009
חסידי פיאסצנה הדפיסו ביאור על התניא ● להורדה
אם עד היום התרגלנו לפירושים על התניא מאלו שינקו את תורת חב"ד, מסתבר שגם מחוץ לחב"ד ישנם כאלו הרואים בפירוש התניא אתגר עבור כלל ישראל ● בימים אלו יוצא לאור 'ספר התניא' עם פירוש מפתיע, ע"י 'היכל אש קודש' שבנשיאות שריד חסידי פיאסצנה הרה"ח הישיש ר' נתנאל רדזינר שליט"א " להורדת הקובץ
להורדת הקובץ בפורמט PDF: לחצו כאן
אם עד היום התרגלנו לפירושים על התניא מאלו שינקו את תורת חב"ד, מסתבר שגם מחוץ לחב"ד ישנם כאלו הרואים בפירוש התניא אתגר עבור כלל ישראל.
בימים אלו יוצא לאור 'ספר התניא' עם פירוש מפתיע, ע"י 'היכל אש קודש' שבנשיאות שריד חסידי פיאסצנה הרה"ח הישיש ר' נתנאל רדזינר שליט"א.
ה'היכל', שבמשך השנה מהווה חממה חסידית לציבור הכלל החסידי השובת בבני ברק, והוא מונהג בנשיאות המשפיעים המפורסמים הגה"ח ר' יצחק משה ארלנגר שליט"א, והגה"ח ר' אהרן טויסיג שליט"א, מוציא מפעם לפעם ספרי חסידות ידועים הנלמדים גם בחצרות שאינם שייכים לכותבי הספר. כדוגמת ספרי האדמו"ר מפיאסצנה 'חובת התלמידים' ו'דרך המלך' ועוד עשרות ספרים נוספים.
'כעת' - אומרים בהנהלת 'היכל אש קודש': 'אין סיבה שספר החסידות המפורסם ביותר בעולם - 'ספר התניא', ייפקד מקומו מהההוצאה המפוארת'. אומר ועושה, וחברי ה'היכל' חיברו בתקופה האחרונה את הביאור המיוחד על חלקו השלישי של ספר התניא 'אגרת התשובה'. כשהמטרה היא להמשיך ולחבר את הביאור גם על חלקי התניא האחרים.
למעשה צוות העורכים היה מאובזר לחלוטין בכלי עזר חדשניים, כגון תוכנות ממוחשבות מכל הסוגים – כולל תוכנת 'אוצר החכמה' הידועה, בכדי להגיש לציבור החסידי את התניא לפה בכפית של זהב, כשהפירוש מתובל היטב בפירושי כל אדמור"י חב"ד.
החידוש בביאור התניא שע"י ה'היכל' הוא נדיר: לא נכתבו ביאורים מתחושת בטן המפרשים וצוות ההוצאה. הביאור רובו ככולו ממש נכתב לאור שיחות ומאמרי אדמור"י חב"ד לדורותיהם. וכלשון הסכמת הגאון ר' זאב דוב סלונים: כפי המובא באגרת כ"ק הרש"ב שאין להביא פירושים והסברים על הספר תניא קדישא – תורה שבכתב של החסידות, רק מהביאורים העמוקים של נשיאנו רבותינו הק' זי"ע; הנה החיבור שלפנינו אכן ערוך באופן מסודר שמובא בפנים החיבור למעלה דברי אגרת התשובה בתוספת נופך בלשון קצרה הביאור וההסבר מרבותינו על זה. עכ"ל.
על חשיבות הביאור בצורה זו דווקא, נותן לנו דוגמא אחד מצוות העורכים, כדמות ראיה:
בעמוד הראשון של אגרת התשובה כותב אדמו"ר הזקן: ייסורים ממרקים, פירוש גומרין הכפרה. והוא מלשון מירוק ושטיפה לצחצח הנפש וכו'. במבט ראשון הלומד מפרש משפט זה, שהייסורים גומרים את הכפרה בכך שהם משלימים את המירוק. אולם במהדורת 'פיאסצנה' הביאו בהערה מה שכתב רבי הלל מפאריטש ב'פלח הרימון', שהמשמעות היא כפולה: 'פירוש, גומרים הכפרה' הוא הסבר אחד מאדמו"ר הזקן למילה ממרקים. וכלשון הגמרא ביומא 'שחט ומירק אחר על ידו' - היינו 'גמר', כפי שביאר רש"י. ופירוש נוסף למילה ממרקים שהם מצחצחים את הנפש.
בנוסף על הביאור עמל צוות ה'היכל' על חידוש נפלא בהיכלי החסידות: במקביל לביאורי התניא השוטפים שע"י ה'היכל' מתעתד לתפוס מקום נכבד 'אוצר עיונים' ענק, הדומה במתכונתו לחיבור 'אוצר מפרשי התלמוד' על הש"ס [שבהוצאת מכון ירושלים], ובו כל העיונים וההרחבות הנוגעות לספר התניא – בין מנשיאי חב"ד ותלמידיהם, ובין מגדולי החסידות מהחצרות האחרות! חלק נכבד מאד כבר יושם על פרקי אגרת התשובה הראשונים, ועבודה זו מהוה את האתגר הגדול במלאכת הקודש, כאשר העורכים עמלים למצוא אלפי יהלומי חן ופניני חסידות מאלפי ספרי החסידות השונים בנוגע לתניא. כשמדובר במגוון נושאים, אם בקושיות ויישובים על דבריו, ראיות משלים והשלמות, וכמובן אף מקבילות והשוואת מספרי חב"ד וספרי תלמידי הבעש"ט הרבים.
חלק זה עדיין לא יצא לאור עולם בפועל, אולם צוות המכון שוקד במים אלו על עריכתו לטובת הקהל הצמא לדבר ה', וליצירות מסוג זה.
אם עד היום התרגלנו לפירושים על התניא מאלו שינקו את תורת חב"ד, מסתבר שגם מחוץ לחב"ד ישנם כאלו הרואים בפירוש התניא אתגר עבור כלל ישראל.
בימים אלו יוצא לאור 'ספר התניא' עם פירוש מפתיע, ע"י 'היכל אש קודש' שבנשיאות שריד חסידי פיאסצנה הרה"ח הישיש ר' נתנאל רדזינר שליט"א.
ה'היכל', שבמשך השנה מהווה חממה חסידית לציבור הכלל החסידי השובת בבני ברק, והוא מונהג בנשיאות המשפיעים המפורסמים הגה"ח ר' יצחק משה ארלנגר שליט"א, והגה"ח ר' אהרן טויסיג שליט"א, מוציא מפעם לפעם ספרי חסידות ידועים הנלמדים גם בחצרות שאינם שייכים לכותבי הספר. כדוגמת ספרי האדמו"ר מפיאסצנה 'חובת התלמידים' ו'דרך המלך' ועוד עשרות ספרים נוספים.
'כעת' - אומרים בהנהלת 'היכל אש קודש': 'אין סיבה שספר החסידות המפורסם ביותר בעולם - 'ספר התניא', ייפקד מקומו מהההוצאה המפוארת'. אומר ועושה, וחברי ה'היכל' חיברו בתקופה האחרונה את הביאור המיוחד על חלקו השלישי של ספר התניא 'אגרת התשובה'. כשהמטרה היא להמשיך ולחבר את הביאור גם על חלקי התניא האחרים.
למעשה צוות העורכים היה מאובזר לחלוטין בכלי עזר חדשניים, כגון תוכנות ממוחשבות מכל הסוגים – כולל תוכנת 'אוצר החכמה' הידועה, בכדי להגיש לציבור החסידי את התניא לפה בכפית של זהב, כשהפירוש מתובל היטב בפירושי כל אדמור"י חב"ד.
החידוש בביאור התניא שע"י ה'היכל' הוא נדיר: לא נכתבו ביאורים מתחושת בטן המפרשים וצוות ההוצאה. הביאור רובו ככולו ממש נכתב לאור שיחות ומאמרי אדמור"י חב"ד לדורותיהם. וכלשון הסכמת הגאון ר' זאב דוב סלונים: כפי המובא באגרת כ"ק הרש"ב שאין להביא פירושים והסברים על הספר תניא קדישא – תורה שבכתב של החסידות, רק מהביאורים העמוקים של נשיאנו רבותינו הק' זי"ע; הנה החיבור שלפנינו אכן ערוך באופן מסודר שמובא בפנים החיבור למעלה דברי אגרת התשובה בתוספת נופך בלשון קצרה הביאור וההסבר מרבותינו על זה. עכ"ל.
על חשיבות הביאור בצורה זו דווקא, נותן לנו דוגמא אחד מצוות העורכים, כדמות ראיה:
בעמוד הראשון של אגרת התשובה כותב אדמו"ר הזקן: ייסורים ממרקים, פירוש גומרין הכפרה. והוא מלשון מירוק ושטיפה לצחצח הנפש וכו'. במבט ראשון הלומד מפרש משפט זה, שהייסורים גומרים את הכפרה בכך שהם משלימים את המירוק. אולם במהדורת 'פיאסצנה' הביאו בהערה מה שכתב רבי הלל מפאריטש ב'פלח הרימון', שהמשמעות היא כפולה: 'פירוש, גומרים הכפרה' הוא הסבר אחד מאדמו"ר הזקן למילה ממרקים. וכלשון הגמרא ביומא 'שחט ומירק אחר על ידו' - היינו 'גמר', כפי שביאר רש"י. ופירוש נוסף למילה ממרקים שהם מצחצחים את הנפש.
בנוסף על הביאור עמל צוות ה'היכל' על חידוש נפלא בהיכלי החסידות: במקביל לביאורי התניא השוטפים שע"י ה'היכל' מתעתד לתפוס מקום נכבד 'אוצר עיונים' ענק, הדומה במתכונתו לחיבור 'אוצר מפרשי התלמוד' על הש"ס [שבהוצאת מכון ירושלים], ובו כל העיונים וההרחבות הנוגעות לספר התניא – בין מנשיאי חב"ד ותלמידיהם, ובין מגדולי החסידות מהחצרות האחרות! חלק נכבד מאד כבר יושם על פרקי אגרת התשובה הראשונים, ועבודה זו מהוה את האתגר הגדול במלאכת הקודש, כאשר העורכים עמלים למצוא אלפי יהלומי חן ופניני חסידות מאלפי ספרי החסידות השונים בנוגע לתניא. כשמדובר במגוון נושאים, אם בקושיות ויישובים על דבריו, ראיות משלים והשלמות, וכמובן אף מקבילות והשוואת מספרי חב"ד וספרי תלמידי הבעש"ט הרבים.
חלק זה עדיין לא יצא לאור עולם בפועל, אולם צוות המכון שוקד במים אלו על עריכתו לטובת הקהל הצמא לדבר ה', וליצירות מסוג זה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
