גל מעשי הרצח ששטף אותנו העלה מחדש על סדר-היום את סוגיית האלימות והפשיעה הגוברת. בעלי הטורים וכותבי המאמרים הזדרזו לעשות 'חשבון-נפש', אבל על חזה הזולת. אם זה לא היה עצוב, זו הייתה יכולה להיות סאטירה משעשעת. אחד, שכותב כל השנה נגד ההתנחלויות, מאשים את המתנחלים באלימות הגוברת. שני, שאינו נוטה חיבה יתרה לחרדים, סבור כי ההפגנות בירושלים הן מקור הפשיעה...

זו המחשה מובהקת לריקון מושג 'חשבון-הנפש' מתוכנו. המונח הזה נשחק כל-כך, עד שאיבד ממשמעותו האמיתית. כיום כשאתה שומע 'חשבון-נפש' אתה יודע שהכוונה היא לנגח את הזולת. מעטים מאוד קוראים לחשבון נפשם-שלהם, לבדק-בית פנימי, לתיקון עצמי. וגם כך אין הדבר קל לביצוע, משום שהשגרה והזרימה של חיי היום-יום דוחקות הכול הצידה.

לאן האנרגייה מופנית

אבל חשבון-נפש הוא דבר יסודי ומרכזי בחיי האדם. החיים זורמים בקצב מסחרר. יום רודף יום, השבועות מצטברים לחודשים, ואלה לשנים. הילדים של אתמול הם כבר אבות לילדים, ומי שאך אתמול היה בחור צעיר, הוא כבר סבא לנכדים. כך חולפים חיינו, כלשון הפסוק "כי גז חיש – ונעופה". רק חשבון-נפש אמיתי יכול לתת בידנו כלים לבחון את משמעות חיינו.

בחיי היום-יום אנו משקיעים הרבה מאוד תשומת-לב ואנרגייה, אבל לא בהכרח הן מופנות לאפיקים החשובים באמת. הרבה מאוד משאבים נפשיים וחומריים מושקעים בדברים רגעיים ובלתי-חשובים, הן בחיים האישיים הן בעניינים שבין אדם לחברו. כשאנו מביטים לאחור, בפרספקטיבה של זמן, אנחנו תוהים איך נתנּו משקל רב כל-כך לעניינים קטנים ובלתי-חשובים בחיינו.

בדיוק לשם כך הקב"ה נותן לנו את המערכת שהתחילה השבוע – חודש אלול והימים הנוראים. זה הזמן לעצור לזמן-מה את שטף היום-יום ולהתבונן בחיינו במבט רחב ומקיף יותר. האם אנחנו משיגים את היעדים האמיתיים של החיים? האם אנחנו משקיעים את כוחותינו בכיוונים הנכונים והחשובים באמת?

הימים האלה של חודש אלול והימים הנוראים יקרים מאוד. דווקא משום שקשה לעשות חשבון-נפש אמיתי, חשוב להסתייע בסגולתם המיוחדת של הימים האלה. תקיעת השופר, המעוררת את הלבבות, אמירת הסליחות (בקרב בני עדות המזרח), והאווירה הכללית של ימי אלול, מסייעות לנו לעצור את ההיסחפות בזרם הזמן ולעצור לחשבון-נפש אמיתי.

עוזרים לנו לתקן

בימי אלול אנחנו נהנים גם מסיוע מיוחד מלמעלה. בתורת החסידות נמשלו הימים הללו לתקופה שבה המלך יוצא אל השדה, אל העם, ומאפשר לכל אחד ואחד לגשת אליו. בעודו בארמון המלכות לא קל לגשת אל המלך, ורק יחידי-סגולה מצליחים להגיע אליו; אבל כשהמלך יוצא לשדה, כל אחד ואחד יכול לגשת אליו ולבקש את משאלות-ליבו.

כך בחודש אלול הקב"ה יוצא כביכול מ'ארמונו'. הוא מתגלה ומאיר את פניו לכל אחד ואחד מאיתנו. הקב"ה מעניק סיוע אלוקי כביר לכל מי שרוצה באמת לתקן את דרכיו ולקבל עליו החלטות טובות למשך השנה הבאה. דברים שקשה מאוד לשנות ולתקן במשך השנה כולה, עכשיו אפשר להשיג במאמץ קטן בהרבה.

אלה גם ימי חסד ורחמים, שבהם עלינו לנהוג במידות האלה גם בין אדם לחברו. לברך איש את רעהו, לאחל זה לזה כתיבה וחתימה טובה, ללמד זכות, למצוא את נקודת האור בכל אדם מישראל. האהבה שהקב"ה מרעיף עלינו צריכה להשתלב באהבה גדולה בינינו, בניו.

אם ננצל כראוי את ימי אלול הללו – הן בחיים האישיים של כל אחד ואחד מאיתנו, והן בחיים הציבוריים – ונשרה סביב אווירה של אהבה גדולה, צדקה וחסד – ודאי נזכה שהקב"ה יברכנו בשנה טובה, שנת הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.