מאת אריה אברמזון, ניסן שטראוכלר

רחוק מהעין, בין סיפורי האמא המרעיבה למלחמות השבת, מתגלגל במגזר הדתי-חרדי בירושלים מאבק לא פחות חריף ואלים. הפעם לא מדובר בכופרים החילונים, גם לא בעירייה, ואפילו לא בממסד הציוני, אלא במלחמה פנימית עזה, כמעט היסטורית, בין חסידי חב"ד לבין החרדים הליטאים. אלה ואלה טוענים לצדקת הדרך, ושכונת קריית יובל בוערת.

בשיאו של הסכסוך, לפני שבועות ספורים, מצא את עצמו הרב מרדכי אושר מוטל על רצפת בית הכנסת כשידיו אזוקות, וחבורה של אברכים יראי שמיים חובטים בו שוב ושוב. הרב, לטענתו, זעק לעזרה, ביקש רחמי שמיים, אבל לבריונים שכרעו מעליו היו תוכניות אחרות. הם המשיכו להכות בו במטרה להעביר מסר ברור: עזוב את בית הכנסת שלך, אתה לא רצוי בשכונה.

"ביום ראשון קיבלתי הודעה שהם פורצים לבית הכנסת‭,"‬ משחזר הרב אושר, חסיד חב"ד בן ‭.28‬ "הזמנתי משטרה מראש והגעתי לשם. עמדתי ליד השער וביקשתי מהם לצאת, ואז הגיעו אנשים נוספים ודחפו אותי לחצר. הם הפילו אותי לרצפה וגררו אותי לתוך המבנה. הצלחתי להימלט אבל הם תפסו אותי שוב, קשרו את ידיי באזיקונים והכניסו אותי פנימה כדי שלא ישמעו את הצעקות שלי‭."‬

אחרי שגילגלו אותו מכל המדרגות עד שנחבט ברצפת הבטון החשוף, תפס אחד המשתתפים את אצבעותיו של הרב ועיקם אותן בחוזקה. במשך כמעט 40 דקות חבטו בו הבריונים חסידי ליטא עד זוב דם. ידיו היו קשורות כך שהתקשה להיאבק. הוא צעק, עם דמעות של כאב בעיניים, לבריון שכרע מעליו שיפסיק. בסוף הוא הפסיק, ואושר הצליח איכשהו להימלט לרחוב. הוא היה נסער. המכות לא שברו אותו, אבל ההבנה שמטרתם של התוקפים הייתה לגרש אותו מבית הכנסת שאותו טיפח בשמונה השנים האחרונות לא עוזבת אותו לרגע.

תפילת נעילה

בניגוד לעימותים במאה שערים, המאבק בשכונת קריית יובל אינו אידאולוגי אלא דמוגרפי. קצב הגידול המהיר ומצוקת הדיור החריפה הביאו את החרדים לחפש פתרונות אחרים. בין השאר הם החלו לרכוש דירות בשכונה החילונית, ולאט לאט גברו החיכוכים בינם לבין התושבים הלא דתיים.

בשבוע שעבר זכו החילונים בניצחון לאחר שהאוניברסיטה העברית ביטלה מכרז על שני מבנים שאליו ניגשה גם קבוצת רכישה חרדית. במקום אחר נחלו החילונים כישלון כשעיריית ירושלים אישרה הקמת בית כנסת ליטאי במבנה ששימש חנות מכולת.

במקביל, בשל קצב ההשתלטות המוגבר על השכונה והעובדה שאין בה כמעט בתי כנסת, החלו מאבקים בין העדות השונות על השימוש במבנים. מצד אחד עומדים תושבי השכונה הוותיקים, דתיים לאומיים ברובם, ובראשם חסידי חב"ד. מהצד השני השני החרדים המתנגדים לחסידות (שמכונים ליטאים על שם הגאון מווילנה, מוביל המאבק בחסידות בסוף המאה ה‭.(18-‬ בית הכנסת "גל-עד‭,"‬ על שם קדושי טרנסילבניה, הוא המרכז הרוחני היחידי שיש עליו קונצנזוס רחב. מתפללים בו בדרך כלל כמאה מתושבי השכונה, בעיקר חושבי כיפות סרוגות, אבל גם חרדים חסידים וליטאים.

כחלק מאמונתו, החליט הרב אושר לאפשר לכולם להתפלל במקום. אבל אט אט תפסו החרדים הליטאים פיקוד על המקום. "הרב נתן להם הכל: מקום להתפלל, ללמוד שיעורים. אפילו כולל הם פתחו פה‭,"‬ מספר אחד המתפללים, זאב שטופל. "אבל אז החלו דברים לא נעימים. אמרו שהוא צעיר מדי, שהוא לא גר בשכונה ושהוא לא מסור מספיק. הם גם לא אהבו שהוא מדבר חסידות. הם, הליטאים, לא ממש אוהבים את הרבי מלובביץ‭."'‬

בשל המצב החליט הרב אושר לפני שנתיים למנוע מהליטאים את הכניסה לבית הכנסת. "מהר מאוד הבנתי שהם רוצים לדחוק אותנו החוצה‭,"‬ הוא מסביר. "באחת הפעמים הם פרצו את המנעולים. אחר כך שמו דבק. בסוף הלכנו לבית דין. הם טענו שהמקום שלהם. אני טוען שהמפתחות ניתנו לי על ידי גבאי בית הכנסת - ויש לי הסכמה של בית המשפט‭."‬

בית הדין עוד ניסה להציע פשרה, אבל הרב אושר סירב. "זה כמו משפט שלמה‭,"‬ הוא מנמק את הסירוב. "לחצות את הילד לשניים זה ילד מת. הוא לא יהיה שלי ולא שלך. לקהילה כאן יש צרכים משלה. לא ייתכן שיהיו שתי קהילות בבית כנסת אחד‭."‬

הליטאים, מנגד, טוענים שבית הכנסת היה שייך לקבוצה של זקנים רומנים. "הרב אושר השתלט עליו והזקנים ניהלו נגדו מאבק במטרה להוציא אותו מהמקום וגם סייעו לליטאים‭,"‬ מספר חרדי מקומי. "יש החלטת פשרה של בית המשפט, לפיה ביום חול יוכלו האברכים הליטאים להתפלל בבית הכנסת ובשבת הרב אושר יהיה אחראי על התפילות, אבל הוא הפר את ההחלטה בצורה גסה‭."‬ אני, המושיע

לדברי הרב אושר, לבית הכנסת הוא הגיע לפני שמונה שנים, כשאביו סיפר לו כי הוא עומד להיסגר‭".‬הוא אמר שהם צריכים עזרה ובדיוק סיימתי את הלימודים בבית המדרש של הרבי בניו יורק‭,"‬ הוא מספר. "בשבת השנייה עברתי מבית לבית כדי להשלים מניין. אחר כך הבנתי שאם אלך הכל יתפרק ולקהילה כאן לא יהיה בית כנסת‭."‬ הרב הצעיר התגייס למשימה. הוא התחיל לערוך סעודות וקידושים המוניים, הביא תרומות לספרייה חדשה, שיפץ את המקום, ולאט החלו להגיע יותר ויותר אנשים לתפילות.

לאחר שהחל הסכסוך עם הליטאים, מספר אושר, הוא ניסה לגשת לראשיה כדי לסיים את הפרשה בעודה באיבה. "כנראה שאין להם את היכולת או הרצון להורות לאנשים שלהם להפסיק‭,"‬ הוא טוען. "הם רוצים שהשכונה תהיה שחורה. יש להם כמה וכמה מקומות להתפלל בהם, והם עדיין רוצים את בית הכנסת שלנו‭."‬

לדבריו מצטרף גבאי בית הכנסת דוד לולב. "הם אמרו לי לא לקחת אותו כרב ואפילו נתנו לי מכות וירקו לי בעיניים‭,"‬ הוא אומר. תושב השכונה, יובל אברהם, מוסיף: "הם בריוני הליטאים. הם כל הזמן מתנהגים באלימות. מעליבים נשים, חוסמים כבישים, שוברים תחנות אוטובוס. בסוף הם מטילים אחריות אחד על השני‭."‬

ובאותו יום ראשון ספג הרב אושר את כל האש. "אתה נמצא בתוך סיטואציה כזו שאתה מבין שהם רוצים לפגוע בקהילה ולא בך‭,"‬ הוא אומר על התקיפה. "אני מייצג את הקהילה ולכן האש מופנית כלפיי. ברגע כזה אני מנסה לדחוק את המניעים האישיים‭."‬
זיהית את התוקפים?

"הם לא אנשים זרים לחלוטין. הכרתי חלק מהפרצופים. ההרגשה היא שמדובר באנשים שנפלו לתוך סיטואציה ומתנהגים בצורה לא אנושית. אבל אחרי הכל הם יהודים. כחב"דניק הבנתי שהאנשים האלה צריכים להיענש, וזו הסיבה שבגללה הגשתי תלונה במשטרה, אבל אני לא שונא אותם. שום דבר פה לא אישי. זה סכסוך נדל"ני. מבחינתם, אם אני מסתלק מבית הכנסת הסתיים הסכסוך‭."‬ "חושך מגרשים באור"

לטענתו של הרב אושר, המשטרה מתעלמת באופן שיטתי מהתלונות שהוא מגיש נגד הליטאים. לדבריו, לאחר התקיפה הוא התבקש לחזור למחרת כדי להגיש את התלונה, ובלילה פרצו למקום שוב כדי לגנוב את מצלמות האבטחה שהוא התקין. הליטאים, מנגד, טוענים שהרב מחב"ד התקין מנעולים ומצלמות אבטחה ואף פעל באלימות ותקף אותם, בזמן שהם בסך הכל התגוננו. "הרבנים שלנו החליטו שלא להשתמש באלימות ובינתיים הורו לנו שלא להגיע לשם עד שתהיה פסיקה ברורה של בית המשפט לצד כלשהו‭,"‬ הם אומרים.

לאחר שהתלוננו נגדו, עוכב הרב אושר לחקירה‭".‬הבאתי להם את הדיסק עם ההוכחות שקיבלתי מכות, ובהתחלה הם אפילו לא רצו לראות את זה‭,"‬ הוא טוען. "הם שאלו אותי שאלות מוזרות, האם יש לי תעודת רב ואם הפרתי צו של בית משפט. אני אפילו לא יודע על איזה צו הם מדברים. זה מתסכל, כי אם הם היו מטפלים כראוי בנושא מהתלונה הראשונה אז כל האירוע הזה היה נמנע" (דובר משטרת ירושלים, שמוליק בן רובי, מסר בתגובה: "בעקבות תלונות הדדיות על התקיפה בתוך בית הכנסת ומחוצה לו נחקרו שני הצדדים בהזהרה, שוחררו בערבות והוצאו צווי הרחקה. החקירה נמשכת‭.("‬

לפעמים אתה חושב לעצמך "מה אני צריך את זה‭?"‬

"זה קורה. אבל תמיד צריך להסתכל על התוצאה. אחרי התקיפה, לדוגמה, ברור היה שמדובר ברצון להשתלט על המקום ואם הייתי הולך לא הייתי נכנס לקלחת הזאת. ואם הייתי הולך? מה יעשו המתפללים? חשוב לי להדגיש שאני פועל בכיוון החיובי. באתי לפעול למען מטרות חיוביות‭."‬

המלחמה הפנימית הזאת בעצם משרתת את המאבק של החילונים בהתחרדות השכונה.

"דווקא בגלל המקרה שלי ברור שזה לא מאבק של חילונים מול חרדים או חרדים מול חרדים. זהו מאבק שנובע ממניעים אידאולוגיים אגואיסטיים של קבוצה קטנה ואלימה שנשלחה לכאן במכוון. אם נוציא אותם מהמשוואה, הבעיה בשכונה כולה תיפטר מעצמה. תגיד מה שתגיד, האנשים כאן רוצים שקט. כשליח של הרבי אני הולך בדרכו. הוא לימד אותנו שחושך מגרשים באור. ככל שנתמקד בדברים החיוביים, ממילא הגורמים השליליים יאבדו את מעמדם. המטרה שלי היא לא להביע עמדה אלא לעזור לאנשי השכונה‭."‬