ילדים ב-COL: פרשת עקב
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי | דבירה גרוזמן
פָּרָשַׁת עֵקֶב
הַשָּׁבוּעַ תּוּכְלוּ לְסַפֵּר לְיַד שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת, עַל תּוֹפָעָה מוּזָרָה שֶׁהָרַב שַׁיְקֶה – הַמּוֹסֵר שִׁעוּרִים בְּבֵית-חַבַּ"ד – אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהַסְבִּיר אוֹתָהּ...
"בְּיוֹם שְׁלִישִׁי בָּעֶרֶב, יֵשׁ לִי חֲצִי שָׁעָה פְּנוּיָה. חֲבָל עַל הַזְּמַן... אוּלַי תּוּכַל לְסַדֵּר לִי אֵיזוֹ חַבְרוּתָא לַחֲצִי שָׁעָה הַזֹּאת?" – יוּבָל תּוֹלֶה עֵינַיִם מְבַקְּשׁוֹת בְּרַב שַׁיְקֶה. כְּבָר יֵשׁ לוֹ שִׁעוּר קָבוּעַ בַּמִּשְׂרָד בִּימֵי רִאשׁוֹן, שִׁעוּר בַּבַּיִת בִּימֵי חֲמִישִׁי, וְחַבְרוּתָא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת...
הָרַב שַׁיְקֶה הַמֻּפְתָּע שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ כֵּיצַד שׁוּב מִתְרַחֶשֶׁת הַתּוֹפָעָה הַמּוּזָרָה. אֲנָשִׁים שֶׁעַד לֹא מִזְּמַן הָיָה צָרִיךְ לְדַרְבֵּן אוֹתָם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר אֶחָד וְיָחִיד בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ, פִּתְאוֹם – רוֹצִים עוֹד וָעוֹד.
לֹא אֵצֶל כֻּלָּם הַדָּבָר קוֹרֶה בְּכָזוֹ מְהִירוּת. אֲבָל חֶלְקָם, פִּתְאוֹם מַגִּיעִים לְשָׁלָב שֶׁבּוֹ הַלִּמּוּד 'תּוֹפֵס' אוֹתָם. הֵם מַפְנִימִים וּמִתְלַהֲבִים וְאָז... מְבַקְּשִׁים עוֹד שִׁעוּר וְעוֹד שִׁעוּר וְלֹא מַצְלִיחִים 'לִשְׂבֹּעַ'. כָּל הַזְּמַן 'רְעֵבִים' לְעוֹד.
רָעָב מִן הַסּוּג הַזֶּה, מוֹפִיעַ גַּם בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ.
הַאִם תּוּכְלוּ לְנַחֵשׁ הֵיכָן?
יְלָדִים רַבִּים אוֹהֲבִים לַחְלֹם עַל הַמַּאֲכָל הַמֻּפְלָא – הַמָּן, שֶׁיָּרַד בַּמִּדְבָּר. כַּמָּה נֶחְמָד 'לְהַזְמִין' כָּל טַעַם שֶׁרוֹצִים בּוֹ...
אַךְ מִסְתַּבֵּר, שֶׁהַמָּן, לַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ כֹּה טָעִים, לֹא הָיָה כָּל-כָּךְ מַשְׂבִּיעַ. כֵּיצַד מְתָאֵר זֹאת הַפָּסוּק? "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן..."
לְפִי הַפְּשָׁט, יֶשְׁנָן סִבּוֹת שׁוֹנוֹת לְכָךְ שֶׁהַמָּן לֹא הִצְלִיחַ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הָאוֹכְלִים מִמֶּנּוּ.
רֵאשִׁית, הַדְּאָגָה שֶׁלִּוְּתָה אֶת הָאֲנָשִׁים – שֶׁמָּא מָחָר כְּבָר לֹא יֵרֵד מָן. הַחֲשָׁשׁ מִכָּךְ שֶׁאֵין 'אָרוֹן' מָלֵא בְּמָזוֹן, גָּרַם לַמָּן שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ...
שֵׁנִית, כַּאֲשֶׁר אָדָם נִגָּשׁ לֶאֱכֹל הוּא נַעֲשֶׂה שָׂבֵעַ גַּם מִן הַמַּרְאֶה הַמְּגֻוָּן שֶׁל הָאֹכֶל. כַּאֲשֶׁר לֹא רוֹאִים אֶת הָאֹכֶל שֶׁאוֹכְלִים, גַּם לֹא שְׂבֵעִים מִמֶּנּוּ כָּל-כָּךְ.
אַךְ בְּרֹבֶד עָמֹק יוֹתֵר, הַמָּן לֹא הִשְׂבִּיעַ מִסִּבָּה אַחֶרֶת. הַמָּן הָיָה מַאֲכָל אֱלֹקִי, רוּחָנִי מְאוֹד. הָיוּ בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָיָה מַאֲכָל שְׁמֵימִי וּמֻשְׁלָם.
וּבִגְלַל שֶׁהוּא הָיָה מִין מַאֲכָל כָּזֶה שֶׁל בְּלִי-גְּבוּל, תָּמִיד נִשְׁאַר הַחֵשֶׁק לִטְעֹם מִמֶּנּוּ עוֹד. אַף פַּעַם לֹא 'שָׂבְעוּ' מִמֶּנּוּ. הֲרֵי הָאָדָם הוּא יְצוּר מֻגְבָּל, וּבְתוֹר שֶׁכָּזֶה תָּמִיד מִתְחַשֵּׁק לוֹ לִטְעֹם מִן הָאֵין-סוֹף הַגָּבוֹהַּ וְהַמְּרֻחָק מִמֶּנּוּ.
כָּךְ גַּם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הַמְּשׁוּלָה בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים לְלֶחֶם – 'לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם', כְּמוֹ הַמָּן.
הַתּוֹרָה הִיא אֵין-סוֹף, יֵשׁ בָּהּ עֹמֶק לִפְנִים מֵעֹמֶק, "רְחָבָה מִנִּי יָם". תָּמִיד נִתָּן לִלְמֹד בָּהּ עוֹד וָעוֹד וּלְגַלּוֹת בָּהּ דְּבָרִים חֲדָשִׁים מֵחָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וַאֲנַחְנוּ, בִּגְלַל הֱיוֹתֵנוּ בְּנֵי-אָדָם, נִמְשָׁכִים לִטְעֹם מִן הָאֵין-סוֹף הֶעָצוּם וְהַמֻּפְלָא הַזֶּה. לְעוֹלָם אֵינֶנּוּ 'שְׂבֵעִים', תָּמִיד אֲנַחְנוּ מְעֻנְיָנִים 'לֶאֱכֹל' עוֹד...
(מעובד על-פי 'לקוטי שיחות' חלק ב)
הסיפור השבועי |
הַמַּשְׂכִּיל, הַקַּמְצָן וְהַלַּמְדָן
הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ נוֹדַע בַּחֲרִיפוּתוֹ וּבִשְׁנִינוּתוֹ וְגַם בְּהִדּוּרוֹ הַמְּיֻחָד בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה. הָיְתָה לוֹ יְכֹלֶת בִּלְתִּי-רְגִילָה לְהַשְׁפִּיעַ עַל אֲנָשִׁים, מִכָּל הַסּוּגִים, לִתְרֹם מִכַּסְפָּם לִצְדָקָה.
יוֹם אֶחָד הִתְגַּלְגֵּל לְפִתְחוֹ מִקְרֶה עָגוּם בִּמְיֻחָד. מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה הֻשְׁלְכָה לְבוֹר-הַכֶּלֶא עַל לֹא עָוֶל בְּכַפָּהּ. הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לְהוֹצִיאָהּ לְחֵרוּת הָיְתָה כְּרוּכָה בְּמָמוֹן רַב. הֶחְלִיט הַצַּדִּיק לָצֵאת לְמַסָּע כְּדֵי לְגַיֵּס אֶת הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ.
מִכָּל עָרֵי הָאֵזוֹר בָּחַר רַבִּי נַפְתָּלִי לִפְתֹּחַ דַּוְקָא בָּעִיר טֶרְנוֹפּוֹל. בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵלָּה רוּחַ הַ'הַשְׂכָּלָה' לִמְשֹׁךְ אַחֲרֶיהָ רַבִּים מִיְּהוּדֵי גָּלִיצְיָה, בְּעִקָּר מִקֶּרֶב הַצְּעִירִים. הַלָּלוּ, שֶׁהִתְרַחֲקוּ מֵאוֹרְחוֹת הַמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית, בָּזוּ בִּמְיֻחָד לַחֲסִידִים וּלְרַבּוֹתֵיהֶם. הָעִיר טֶרְנוֹפּוֹל נֶחְשְׁבָה אָז מָעֹז הַהַשְׂכָּלָה שֶׁל גָּלִיצְיָה.
גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה נָהֲגוּ לְהִתְרַחֵק מִטֶּרְנוֹפּוֹל, בְּיָדְעָם כִּי קְלוּשִׁים הַסִּכּוּיִים לְגַיֵּס בָּהּ יוֹתֵר מִכַּמָּה אֲגוֹרוֹת שְׁחוּקוֹת. מִשּׁוּם כָּךְ בִּקְּשׁוּ גַּם שַׁמָּשָׁיו שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ לְהָנִיאוֹ מִלָּצֵאת לְעִיר זוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיק עָמַד עַל שֶׁלּוֹ. "הָכִינוּ לִי אֶת רְשִׁימַת עֲשִׁירֵי טֶרְנוֹפּוֹל וּכְתוֹבוֹתֵיהֶם", הוֹרָה לְשַׁמָּשָׁיו.
הַשַּׁמָּשִׁים עָשׂוּ כִּדְבַר רַבָּם, וְאַף הוֹסִיפוּ מִשֶּׁלָּהֶם – לְצַד כָּל שֵׁם מִשְּׁמוֹת הָעֲשִׁירִים רָשְׁמוּ הֶעָרוֹת עַל אִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ וּמְאַפְיְנָיו. בִּמְיֻחָד בָּלְטוּ הֶעָרוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְתְּבוּ בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת לְצַד שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁלֹשָׁה מֵעֲשִׁירֵי טֶרְנוֹפּוֹל. הַלָּלוּ כֻּנּוּ – 'מַשְׂכִּיל', 'קַמְצָן', 'לַמְדָן'.
בַּשָּׁעָה הַיְּעוּדָה יָצְאוּ רַבִּי נַפְתָּלִי וְשַׁמָּשָׁיו לְטֶרְנוֹפּוֹל. הַ'מַּשְׂכִּיל' הוֹפִיעַ רִאשׁוֹן בָּרְשִׁימָה, וְעַל-כֵּן בֵּיתוֹ הָיָה הַכְּתֹבֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵלֶיהָ פָּנָה הַצַּדִּיק. אַךְ דָּרְכוּ רַגְלָיו עַל גֶּרֶם הַמַּדְרֵגוֹת הָרָחָב, הִתְנַפְּלָה עַל רַבִּי נַפְתָּלִי וּמְלַוָּיו עֲדַת כְּלָבִים אֵימְתָנִיִּים.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד בַּעַל-הַבַּיִת בְּמִרְפֶּסֶת הַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל בֵּיתוֹ וְשָׁאַף אֲוִיר צַח לְרֵאוֹתָיו. כְּשֶׁהִבְחִין בָּרַבִּי וּבַחֲסִידָיו הַמִּתְקָרְבִים לְבֵיתוֹ, הִתְמַלֵּא לִבּוֹ בּוּז עָמֹק, שֶׁעַד מְהֵרָה הִתְחַלֵּף בַּהֲנָאָה. מִמְּרוֹמֵי הַמִּרְפֶּסֶת צָפָה בָּרַבִּי הַנֶּאֱבָק בְּאֶמְצָעוּת מַקְּלוֹ בַּכְּלָבִים הַנּוֹבְחִים, וְהַמַּחֲזֶה שִׁעְשֵׁעַ אוֹתוֹ.
כַּעֲבֹר כַּמָּה רְגָעִים הֶחְלִיט בַּעַל-הַבַּיִת לָרֶדֶת וּלְהִתְעַלֵּל מְעַט בָּאוֹרְחִים הַלֹּא-קְרוּאִים. הוּא פָּתַח אֶת דֶּלֶת בֵּיתוֹ לִרְוָחָה, וּבְחִיּוּךְ רָחָב פָּנָה אֶל הַצַּדִּיק מֵרוֹפְּשִׁיץ וְאָמַר: "פָּנֶיךָ מְעִידוֹת בְּךָ כִּי תַּלְמִיד-חָכָם אַתָּה; כֵּיצַד שָׁכַחְתָּ פָּסוּק מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה – 'לָמָּה תַּכֶּה רֵעֶךָ'?".
הֶחְזִיר לוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי מַבָּט חָרִיף וְהֵשִׁיב: "שְׁמַע-נָא, יַקִּירִי. מֵילֶא אֲנִי, מֻכְרָח הָיִיתִי לְהִתְגּוֹנֵן וְלַעֲמֹד עַל נַפְשִׁי מִפְּנֵי כְּלָבֶיךָ, שֶׁהִתְנַפְּלוּ עָלַי בַּחֲמַת-זַעַם; אַךְ עָלֶיךָ גְּדוֹלָה הַתְּמִיהָה, כֵּיצַד זֶה נוֹתַרְתָּ עַל עָמְדֶךָ בִּרְאוֹתְךָ אֶת כְּלָבֶיךָ יוֹצְאִים עָלַי לְמִלְחָמָה, כְּלוּם נִתְעַלְּמָה מִמְּךָ שְׁאֵלָתוֹ הַמְּפֻרְסֶמֶת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ – 'הַאַחֵיכֶם יָבוֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה'?".
הַ'מַּשְׂכִּיל', שֶׁהֻפְתַּע מִן הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁנוּנָה, נוֹכַח מִיָּד כִּי לְפָנָיו אוֹרֵחַ פִּקֵּחַ וְחָרִיף. הוּא הִזְמִינוֹ לְבֵיתוֹ, הִקְשִׁיב בִּתְשׂוּמַת-לֵב לְבַקָּשָׁתוֹ וְהֶעֱנִיק לוֹ סְכוּם הָגוּן.
לִקְרַאת צָהֳרַיִם הִגִּיעַ רַבִּי נַפְתָּלִי לְבֵיתוֹ שֶׁל הַ'קַּמְצָן'. דֶּלֶת הַבַּיִת נִפְתְּחָה וְעַל הַמִּפְתָּן עָמְדָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת. בַּאֲרֶשֶׁת מִתְנַצֶּלֶת אָמְרָה: "בַּעֲלִי נָסַע אֶתְמוֹל לַעֲסָקָיו וְהוּא לֹא בַּבַּיִת". חָשׁ רַבִּי נַפְתָּלִי כִּי שֶׁקֶר בְּפִיהָ. רֶגַע קֹדֶם לָכֵן שָׁמַע קוֹל צָהֳלַת סוּסִים עוֹלָה מִן הָאֻרְוָה שֶׁבֶּחָצֵר. "אִם הַסּוּסִים כָּאן, גַּם בַּעַל-הַבַּיִת כָּאן", אָמַר בְּלִבּוֹ.
כְּשֶׁהִבְחִינָה הָאִשָּׁה בְּמַבְּטֵי הַסָּפֵק בְּעֵינֵי הָאוֹרֵחַ, הִכְשִׁילָהּ פִּיהָ: "אִם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים, רַשָּׁאִים אַתֶּם לְהִכָּנֵס פְּנִימָה וּלְהִוָּכַח בְּמוֹ-עֵינֵיכֶם כִּי בַּעֲלִי אֵינֶנּוּ כָּאן", אָמְרָה. הִבִּיט רַבִּי נַפְתָּלִי בְּשַׁמָּשָׁיו בְּחִיּוּךְ שֶׁל מְשׁוּבָה וְאָמַר: "אִם נִתְּנָה הָרְשׁוּת, הָבָה נִכָּנֵס!".
כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַבַּיִת, הִבְחִינוּ בִּמְהֵרָה בְּבַעַל-הַבַּיִת הַמִּסְתַּתֵּר בְּמַחְסַן הַתֶּבֶן. בִּמְבוּכָה יָצָא מִתּוֹכוֹ, כְּשֶׁבְּגָדָיו מְלֵאִים שַׁרְכֵי קַשׁ וְתֶבֶן. נָתַן בּוֹ הַצַּדִּיק מֵרוֹפְּשִׁיץ מַבָּט מְחֻיָּךְ וְאָמַר: "בִּזְכוּתְךָ זָכִיתִי לְהָבִין אֶת מַאֲמַר חֲזַ"ל, 'גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה'. שֶׁכֵּן, כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר 'וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו'. וְאִלּוּ אַתָּה, מִיָּד כְּשֶׁהִבְחַנְתָּ בָּאוֹרְחִים עַל מִפְתַּן בֵּיתְךָ, לֹא הִסְתַּפַּקְתָּ בְּהַסְתָּרַת פָּנֶיךָ, אֶלָּא הִסְתַּרְתָּ אֶת כָּל גּוּפְךָ!"...
נָבוֹךְ הֶעָשִׁיר הַקַּמְצָן, וְהִבִּיעַ נְכוֹנוּת לִתְרֹם כְּכָל הַדָּרוּשׁ, וּבִלְבַד לָצֵאת מֵהָעִנְיָן בְּכָבוֹד. הוּא הוֹצִיא אֶת אַרְנָקוֹ וּמָסַר סְכוּם נָאֶה לִידֵי הַצַּדִּיק.
מִשָּׁם שָׂם הַצַּדִּיק אֶת פְּעָמָיו לְעֵבֶר בֵּיתוֹ שֶׁל הַ'לַּמְדָן'. זֶה פָּתַח בְּסִדְרַת תֵּרוּצִים לַמְדָנִיִּים. בֵּין הַשְּׁאָר אָמַר: "אִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא גָּזַר עַל מִשְׁפָּחָה זוֹ לָשֶׁבֶת בַּכֶּלֶא, עָלֵינוּ לְהַצְדִּיק אֶת הַדִּין וְלֹא לְנַסּוֹת לְשַׁנּוֹת גְּזֵרָה זוֹ בְּכוֹחַ".
תְּגוּבָה זוֹ הִכְאִיבָה מְאוֹד לַצַּדִּיק מֵרוֹפְּשִׁיץ. הִבִּיט בּוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי בְּעֵינַיִם חוֹדְרוֹת וְאָמַר: "אָכֵן, חֵטְא גָּדוֹל הוּא לְהִתְיַצֵּב נֶגֶד רְצוֹן הַבּוֹרֵא, וּמִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יוֹם אֶחָד תִּכָּשֵׁל בְּמַתַּן צְדָקָה – מִן הָרָאוּי כִּי מִן הַשָּׁמַיִם יְסַלְּקוּ מִכְשׁוֹל זֶה מִדַּרְכְּךָ וְיִטְּלוּ מִמְּךָ אֶת כַּסְפְּךָ". וּבְאָמְרוֹ זֹאת עָזַב אֶת הַבַּיִת.
בְּסוֹף הַיּוֹם שָׁב רַבִּי נַפְתָּלִי לְרוֹפְּשִׁיץ וּבְיָדָיו כָּל הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְאִלּוּ בְּטֶרְנוֹפּוֹל דִּבְּרוּ הַכֹּל עַל הַבִּקּוּר הַמַּפְתִּיעַ וְעַל חָכְמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. לֹא חָלְפוּ יָמִים רַבִּים, וְהַ'לַּמְדָן' יָרַד מִנְּכָסָיו. אוֹ-אָז הִכִּירוּ הַכֹּל כִּי אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא רַבִּי נַפְתָּלִי.
מבט לגאולה | מנדי הרשקוביץ
דּוֹרוֹן לְמָשִׁיחַ
שְׁנֵיאוֹר מָחָה אֶת מִצְחוֹ הַמְּיֻזָּע בְּכַף-יָדוֹ, שֶׁהָפְכָה גַּם הִיא מְיֻזַּעַת בִּן-רֶגַע. הַהַחְלָטָה לְהַקְדִּישׁ בְּכָל יוֹם מִיְּמֵי 'בֵּין-הַזְּמַנִּים' שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לְ'מִבְצָעִים', הוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ כְּהַחְלָטָה לֹא קַלָּה כְּלָל וְעִקָּר. הַחֹם הַנּוֹרָא אִיֵּם לִבְלֹעַ אֶת הַכֹּל, וְהָאֲנָשִׁים הַנֶּחְפָּזִים הֶעֱדִיפוּ לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ מֶרְכַּז הַקְּנִיּוֹת הַמְּמֻזָּג וְלֹא לְהִתְעַכֵּב בַּדּוּכָן הַלּוֹהֵט שֶׁמִּחוּצָה לוֹ.
זֶה הָאַחֲרוֹן, דּוֹרוֹן שְׁמוֹ, הִרְגִּיז אוֹתוֹ לְגַמְרֵי. "אֲנִי דָּתִי בַּלֵּב!"... הִצְהִיר וּמִיָּד הוֹסִיף: "וְלָמָּה אַתֶּם לֹא מִתְגַּיְּסִים לַצָּבָא?".
"אֲנַחְנוּ מִתְגַּיְּסִים לַצָּבָא בַּלֵּב!", הֵשִׁיב לוֹ שְׁנֵיאוֹר תְּשׁוּבָה נִצַּחַת.
אַךְ הַבְרָקָה זוֹ וְנוֹסָפוֹת, לֹא שִׁנּוּ אֶת עֶמְדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ דּוֹרוֹן. בְּחִיּוּךְ מְנֻמָּס הוּא הִתְעַקֵּשׁ שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין.
*
אֶת תִּסְכּוּלוֹ שָׁפַךְ שְׁנֵיאוֹר בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם בְּאָזְנֵי שְׁמוּלִיק, יְדִידוֹ הַנֶּאֱמָן. שְׁמוּלִיק זֶה – גִ'ינְגִ'י בְּכָל רְמָ"ח וּשְׁסָ"ה – הִקְשִׁיב בִּתְשׂוּמַת-לֵב, שָׁמַע אֶת כָּל חֲוָיוֹתָיו וּוִכּוּחָיו, וּלְבַסּוֹף אָמַר: "מָה דַּעְתְּךָ שֶׁאֶצְטָרֵף אֵלֶיךָ מָחָר לַפְּעִילוּת?".
"מָה דַּעְתִּי?!"... שְׁנֵיאוֹר לֹא הָיָה צָרִיךְ יוֹתֵר מִדַּי לְהִתְלַבֵּט. "בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי! בּוֹא בְּרוּךְ הַשֵּׁם! לָמָּה שֶׁאֶעֱמֹד בַּחוּץ לְבַד?"...
שְׁמוּלִיק הִגִּיעַ לְמָחֳרָת לִנְקֻדַּת הַיְּצִיאָה, כְּשֶׁאִתּוֹ-עִמּוֹ שַׂקִּית מְשֻׁנָּה בָּהּ הִצְטַיֵּד מֵרֹאשׁ.
"מָה יֵשׁ לְךָ שָׁם?", בִּקֵּשׁ שְׁנֵיאוֹר לְבָרֵר, אַךְ שְׁמוּלִיק חִיֵּךְ חִיּוּךְ סָתוּם: "תְּפִלִּין, וְעוֹד כַּמָּה דְּבָרִים...", סָתַם וְלֹא פֵּרֵשׁ.
שְׁנֵיאוֹר מִצִּדּוֹ לֹא לָחַץ, וְהַשְּׁנַיִם מָצְאוּ אֶת עַצְמָם עַד מְהֵרָה בְּפִתְחוֹ שֶׁל מֶרְכַּז הַקְּנִיּוֹת, וּרְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין עוֹבְרוֹת לְחִלּוּפִין מִיְּדֵיהֶם לִידֵי הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים. לְמַעֲשֶׂה, לְאַחַר פְּעֻלַּת הַנָּחַת הַתְּפִלִּין, הֵם הָיוּ יוֹתֵר 'שָׁבִים' מֵאֲשֶׁר 'עוֹבְרִים'...
וְאָז, הִגִּיעַ שׁוּב דּוֹרוֹן, וְעַל פָּנָיו חִיּוּכוֹ הַמְּנֻמָּס. שְׁמוּלִיק, שֶׁטֶּרֶם זָכָה לְהַכִּיר אוֹתוֹ, מִהֵר לְהַצִּיעַ לוֹ: "יְהוּדִי יָקָר! בְּוַדַּאי תִּרְצֶה לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין כַּמָּה דַּקּוֹת!"... אַךְ דּוֹרוֹן הָדַף אוֹתוֹ בְּנִימוּס: "אַתָּה יָכוֹל לִשְׁאֹל אֶת הֶחָבֵר שֶׁלְּךָ...", אָמַר בְּקוֹל שָׁקֵט וְרָגוּעַ. "אֲנִי לֹא מַנִּיחַ תְּפִלִּין!".
וְאָז, לְמוּל עֵינָיו הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל שְׁנֵיאוֹר, נִגַּשׁ שְׁמוּלִיק אֶל הַשַּׂקִּית הַמִּסְתּוֹרִית, הוֹצִיא מִשָּׁם גָּלִיל שֶׁל סֶרֶט מַתָּנוֹת בְּצִבְעֵי תְּכֵלֶת-וָרֹד מְשֻׁלָּב בְּחוּטֵי זָהָב, וְהִצִּיעַ בְּחֶדְוָה לְדוֹרוֹן לְהִתְעַטֵּף בַּסֶּרֶט הָעַלִּיז!
"מְמְמ... מַדּוּעַ?", דּוֹרוֹן הַמְּנֻמָּס הִתְבַּלְבֵּל לְרֶגַע.
"הַקְשֵׁב הֵיטֵב וְאַסְבִּיר לְךָ", חִיֵּךְ שְׁמוּלִיק. "כְּשֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, בְּקָרוֹב מַמָּשׁ, יִרְצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהָבִיא לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מַתָּנוֹת. אֲבָל מָה הֵם יוּכְלוּ לְהָבִיא לוֹ? כֶּסֶף וְזָהָב?! כָּל אוֹצְרוֹת תֵּבֵל הֵם שֶׁלּוֹ. מְכוֹנִית מְשֻׁכְלֶלֶת? הוּא 'נוֹסֵעַ' עַל עֲנָנִים. יִתְאַסְּפוּ כָּל הָאֻמּוֹת לִישִׁיבָה דְּחוּפָה וִיטַכְּסוּ מָה לַעֲשׂוֹת, עַד שֶׁהֵם יַחְלִיטוּ שֶׁאֵין לָהֶם בְּרֵרָה אֶלָּא לָבוֹא אֶל הַמָּשִׁיחַ עַצְמוֹ, וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ בְּאֵיזוֹ מַתָּנָה הוּא חָפֵץ.
"הַמָּשִׁיחַ יַקְשִׁיב לַגּוֹיִים, וְיֹאמַר לָהֶם: 'הַאִם יֵשׁ יְהוּדִים שֶׁעֲדַיִן רְחוֹקִים מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת? אוֹתָם אֲנִי רוֹצֶה כְּדוֹרוֹן וּמַתָּנָה!'... וְאָז יְחַפְּשׂוּ הַגּוֹיִים בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל פִּנָּה בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, אֵיזֶה יְהוּדִי שֶׁעֲדַיִן רָחוֹק מִן הַתּוֹרָה, וְאוֹתוֹ הֵם יָבִיאוּ לְמָשִׁיחַ. אֲנִי פָּשׁוּט רוֹצֶה לְהָקֵל עֲלֵיהֶם לִמְצֹא אוֹתְךָ, לָכֵן אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ לְהִתְעַטֵּף כְּבָר עַכְשָׁו בְּסֶרֶט מַתָּנָה... גַּם שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ – דּוֹרוֹן, עַל-שֵׁם הַדּוֹרוֹן שֶׁיָּבִיאוּ הַגּוֹיִים לְמָשִׁיחַ!"...
שְׁנֵיאוֹר חִיֵּךְ וְדוֹרוֹן הִתְלַבֵּט בִּמְקוֹמוֹ. "יוֹדֵעַ מָה?", אָמַר לְאַחַר הִתְלַבְּטוּת קְצָרָה. "בּוֹא תִּקְשֹׁר אוֹתִי בָּרְצוּעוֹת הַשְּׁחֹרוֹת הַלָּלוּ – שֶׁל הַתְּפִלִּין. בְּקֶשֶׁר לַגּוֹיִים, שֶׁיִּמְצְאוּ לָהֶם מִישֶׁהוּ אַחֵר. אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת אוֹתוֹ יְהוּדִי שֶׁיִּשָּׁאֵר רָחוֹק גַּם כְּשֶׁהַמָּשִׁיחַ יַגִּיעַ"...
סיפורי חסידים
עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב
כַּאֲשֶׁר רַבִּי יְחִיאֵל מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר הָיָה צָעִיר לְיָמִים וְטֶרֶם נִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, רָאָה אוֹתוֹ פַּעַם חָסִיד זָקֵן בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ. תְּפִלַּת הַשַּׁחֲרִית שֶׁלּוֹ נִמְשְׁכָה עַד רֶדֶת הַיּוֹם, וְלִבּוֹ שֶׁל הֶחָסִיד נָמַס לְמִשְׁמַע הַתְּפִלָּה שֶׁבָּקְעָה מֵעֹמֶק נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבִּי יְחִיאֵל. אַחֲרֵי שֶׁסִּיֵּם אֶת הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ אֵלָיו הֶחָסִיד הַזָּקֵן וּשְׁאָלוֹ אִם אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לִבְרִיאוּת גּוּפוֹ, כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת כָּל-כָּךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִסְעֹד בֵּינְתַיִם אֶת לִבּוֹ.
הֵשִׁיב הַצַּדִּיק בִּתְמִימוּת: "מִמָּה-נַפְשָׁךְ, אִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזֵר וְהַתְּפִלָּה הִיא כָּרָאוּי – מִי צָרִיךְ לֶאֱכֹל? וְאִם חָס-וְשָׁלוֹם אֵין הַתְּפִלָּה יוֹצֵאת כָּרָאוּי – אֵיךְ אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל?".
כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הֶחָסִיד אָמַר: "בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁלָּאַבְרֵךְ הַזֶּה יִנְהֲרוּ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל".
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
