בצורה מפתיעה ויוצאת דופן במגזר החרדי, כנס המחנכים ה-21 של "צעירי אגודת חב"ד", שנערך השבוע התמודד בצורה גלויה, ישירה ואף אמיצה עם תופעת ה"נשירה" הקיימת בכל הזרמים של הציבור הדתי. תחת הכותרת "ואתם תלוקטו לאחד אחד" שמקורו בנבואת הגאולה של ישעיה, התכנסו בימים ראשון ושני, במלון רמדה רנסנס שבירושלים, מאות מחנכים חב"דניקים המלמדים ב"חיידרים", בתי ספר, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות וכוללים. 

הרב דורון אגסי, עובד סוציאלי במקצועו, המכהן כמנהל עמותת "שלום בנייך", דיבר בצורה ברורה על הדרכים להתמודדות עם תופעה של "תקיפת ילדים", כפי שהדבר מכונה בלשון נקייה בתקשורת החרדית. הרב אגסי המליץ בראש ובראשונה להורים ולמורים לעודד ילדים לדבר ולספר למבוגרים האם סבלו מפגיעה במסגרת המוסד החינוכי בו הם לומדים. לדבריו יש צורך בהקמה של צוותים שיידעו לאתר ילדים שנפגעו וכמובן לסייע להם.

הרב אגסי הוסיף וציין כי למרות שבחלק מציבור שומרי המצוות עדיין אין פתיחות מתאימה בנושא, הרי שבשנים האחרונות חל שינוי ונבטה ההכרה כי בכל מקרה של חשד לפגיעה, יש לערב גורמי מקצוע ולא לחשוש להוציא את הדברים החוצה. הוא הביא כדוגמה את אחד היישובים החרדים הגדולים, שבו רב היישוב הוא זה שדחף ויזם הקמת גוף המקצועי שמאתר ילדים שנפגעו ומטפל בבעיה בעזרת אנשי מקצוע.

על סוגיית "הנשירה" המעסיקה כאמור את כל הציבור הדתי, דיבר במושב הפתיחה של הכנס הרב חיים שלום דייטש, ראש כולל צמח צדק בירושלים. לדבריו הדרך הנכונה להתמודד עם התופעה היא "אנרגיה חיובית". לדבריו יש להאהיב את הלימודים על התלמידים.

לאתר בעיות "כשהשתיל עדיין רך"

כמו בכל כנס של חב"ד היו כמובן שיחות של הרבי, שיעורי חסידות, ניגונים חסידיים וגם "התוועדות" שהחלה ביום ראשון ב-11 בערב ונמשכה עד השעות הקטנות של הלילה. אבל היו גם דיונים ומושבים רבים שעסקו בנושאים הבוערים שעל הפרק.  

הרב מענדל ווכטער, "משפיע" בישיבת "נחלת הר חב"ד" שבקרית מלאכי, חבר מערכת בכיר בצוות שכתב את סדרת ספרי "חסידות מבוארת", הסביר כי גם את שיעורי הגמרא ניתן לקרב את התלמידים. ראוי להקדים ולהבהיר כי בחב"ד דבקים בלימוד הגמרא בשיטת "עיונא", כלומר המסכת נלמדת מההתחלה לסוף, ללא דילוגים, ולאחר לימוד "הפשט", עם פירושי רש"י ותוספות, הסוגיות מבוארות לעומקן עם חידושי וקושיות "הראשונים" ו"האחרונים". 

לטענת הרב ווכטער כיום יש מקרים רבים בהם מגידי השיעורים לא יודעים מה התלמיד קלט ומה לא קלט, ומתעמקים בעיקר בהסברי הראשונים והאחרונים. לדבריו יש לקבוע יעדים ולבחון דרכי הוראה, כך שבמרכז יעמדו התלמיד והבנת הטקסט. לטענת הרב ווכטער על מגידי השיעורים לדאוג שכל התלמידים יידעו ויצליחו להתמודד עם הטקסט הבסיסי, ולהפוך את התלמיד ללומד עצמאי. לדבריו כמו בשיטת ה"חסידות המבוארת", קודם כל צריך להכיר היטב את המושגים, לאחר מכן להדריך את התלמיד להעמיק את ההבנה של בסיס הסוגיה.

כנס המחנכים של חב"ד עסק גם בדרכים לאתר ליקויי למידה. תחת הכותרת "כשהשתיל עדיין רך", הסבירו אנשי מקצוע, שחלקם אגב לא היו דתיים, כי אבחנה מוקדמת של ליקויי-למידה, מאפשרת פתרונות הולמים וטיפול מיטבי. הרב יהודה אריה לב, ראש מכון "פני הדס", דיבר על מיפוי סוגיה בגמרא. הרב ירון יצחק לדרמן, מחבר פרויקט "זבחי רצון", נשא דברים על "לימוד קורבנות בשמחה ובפנימיות". היועץ-החינוכי הרב בן ציון רבי נאם על "תלמידים קדושים - מה קורה להם בראש". על "קואצ'ינג בגישה חסידית", ועל הסוגיה "רב או רב חובל" ומדוע "יותר טוב להנהיג כיתה מלשלוט בה", דיבר הרב מנחם זיגלבוים.

יו"ר צעירי אגודת חב"ד, הרב יוסף יצחק אהרונוב, אמר בתגובה: "דווקא בתנועת חב"ד, שאמונה על מפעל השליחות חובק היבשות, הטמיע הרבי מליובאוויטש את התודעה כי השליחים הראשונים במעלה אלו המחנכים המגדלים את דור המחר. באירוע הזה אנחנו מצדיעים להם ומנסים לסייע בהענקת כלים שמטרתם לשפר את החינוך בישראל".

המחבר עבד במערכת החינוך במשך כארבעה עשורים והיה אורח "צעירי אגודת חב"ד" בכנס המחנכים