למרבה האירוניה, זהו מסמך שניתן לפי בקשתו של הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה, אשר שימש באותם ימים יו"ר ועד כפר חב"ד, וסבל קשות מאיומים של אנשים שונים אשר איימו לפנות למוסדות חוץ בתלונות על התנהלות ועד כפר חב"ד בכלל והתנהלותו האישית של הרב מיידנצ'יק בפרט. באזרה החמורה ויוצאת הדופן בניסוחה, כותבים הרבנים: "באנו בזה אנו הח"מ, רבני וחסידי חב"ד באה"ק ת"ו, באיסור חמור וברור, בכח בי"ד, שכל פניה ותביעה, בין אם היא נגד אחד ממוסדות חב"ד, בין אם היא כנגד ועד כפר חב"ד, ובין אם היא כנגד אחד מאנ"ש שי' - חייבת על-פי דין תורתנו-הקדושה לידון אך ורק א"י רבני הכפר או רבני חסידי חב"ד. "ומי שיפנה, וכן המסייע להפונה, למוסד מחוץ לרבני הכפר, או רבני חסידי חב"ד, ה"ה פורץ גדר שגדר כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה וכמה פעמים, והרי הוא מורד וכו' ומחלל שם שמים ושם חב"ד, ואיננו רוצים להעלות על הכתב העונשים המוזכרים בתורתנו הקדושה בענין זה". "ובאנו בזה באזהרה והתראה שבאם ח"ו לא יואילו דברים אלו, ננקוט בכח בי"ד באמצעים שהעמידה לרשותנו תורתנו-הקדושה, המבוארים בחו"מ סימן ב', וביו"ד סימן של"ד, ועוד". "ומי שפרץ גדר וכבר עשה מעשה וחילל שם שמים ושם חב"ד, וכן המסייעים בידו, לטובתם ולטובת אנשי ביתם שיבואו ויודו לפני אחד מהחתומים-מטה, וישוב אל ה' ויסלח ורפא להם". בעקבות האזהרה החמורה הנ"ל נרגעו הרוחות בכפר חב"ד, ור' שלמה מיידנצ'יק המשיך לכהן כיו"ר ועד כפר חב"ד עוד חמש שנים. כמה מצער ועצוב שדוקא יוצאי חלציו, ומי שמבקשים כביכול ללחום את מלחמתם, נקטו עכשיו בנשק שכנגדו לחם אביהם בכל כוחו ונפשו. וידוע עד כמה שלל דרך זו עד לפטירתו ממש.