על מאמרי הקודם בנושא התקבלו במערכת ואצלי אישית, מבול של תגובות. תודה לא-ל רבים הם אשר נפתחו עיניהם והחלו להדיר רגליהם ממסעדות ובתי מלון שאינם עומדים תחת כשרות מוסמכת, מדקדקת ומחמירה.

בפרק זה אפרט חלק מהבעיות העלולות להיווצר בהעדר השגחה שאינה מוחלטת ומדוקדקת, וזאת בהתייחס לטענת מגיבים רבים "הודיעוני מהיכן דנתוני" כלומר על סמך מה אסרת את האכילה בבתי אוכל ללא ההסבר על מהות הבעיות. וכן לאור הטענות המשונות כאילו הדרישה להקפדה על הכשרים מסוימים מגיעה ממניעים פוליטיים.

וזאת למודעי, בעיות אלו אינם וירטואליות מבחינת אם תמצא לומר, ולו יצויר, אלא מעשים שבכל יום, ועובדות אשר התרחשו ומתרחשות במציאות היומיומית בבתי אוכל.

ואם תמצי לומר לי: מה כל כך איכפת לך היכן אחרים אוכלים? מדוע אתה נסער? מה זה מעניינך? יעשה כל אחד את אשר מבין הוא!

אשיב: כי עצם הישיבה בהם ממיטה חרפה על שורשנו מקורנו, בבחינת אמור לי מאיזה עץ באו הפירות הרקובים הללו, פירות של פשרנות וזלזול בכשרות, אשר כידוע לכל ינוקא מסירות הנפש של אבותינו במדינה ההיא על כשרות האכילה והשתייה, עד שהיו שניזונו במשך זמן רב מקובית סוכר אחת ליום. הרבי כתב פעם לבחור מתומכי תמימים שרצה ללמוד באוניברסיטה כי בהולכו לשם סוחב הוא את הרבי ואת הרבי הריי"צ ועד הבעש"ט אל טומאת האוניברסיטה... כשיהודי חבדניק, והרי אי אפשר לטעות היום ברוך ה' בדמותו של חסיד, יושב במסעדות מעין אלו, לא רק את עצמו הוא מבזה, לא יאמרו כי רק הוא מזלזל בכשרות, יאמרו כי חב"ד מליובאוויטש אינם מקפידים ופשרנים הם. רוצה אתה לאכול במסעדה בכשרות ירודה תתחפש לסתם אגוטער איד שלא יזהו וישייכו אותך עם רבינו נשיאנו.

ובכן: במסעדת בשרים אין צורך להכביר במילים על גודל המכשלות הקיימות. אך גם במסעדה חלבית הבעיות רבות הן. ואלו הן:

1. כל אשר בשם בד"צ יכונה: בדצים הולכים ומתרבים קיימים בשוק המזון ומהם: הרב לנדא, חתם סופר בני ברק, חתם סופר פתח תקווה, אגודת ישראל, שארית ישראל, בד"ץ מחזיקי הדת בעלזא, יורה דעה- של הרב מחפוד, נווה ציון. בית יוסף, העדה החרדית, בד"צ מנצ'סטר, הרב ווסטהיים- איגוד הרבנים, OU, OK, K, סטאר, בי"ד לונדון, הרב הוכוולד, רבנות י-ם מהדרין, רבנות צפת מהדרין, הרב רובין, הרב וייטמן, הרב אפרתי, ועדת מהדרין, הרב רווח, מחזיקי הדת אנטוורפן, שומרי הדת אנטוורפן, הרב שלזינגר שטרסבורג, משולש קיי. ועוד.

ברור הדבר כי במסעדה שאינה בכשרות של וועד כשרות / בד"ץ עצמאי, חומרי הגלם, תבלינים ושאר פרודוקטים מכל מגוון ההכשרים שנמנו כאן מאושרים להיכנס למטבחם. וזאת במקרה הטוב, בעוד שברור לכל אחד ואחד מאנ"ש שחלק מהכשרויות דלעי"ל לא יעברו את מפתן דלתנו.

2. כשרויות ירודות: לחלק מהכשרויות הנ"ל, על אף רצונם הטוב אולי, אין את המומחיות והידע המתאים להקפיד על כשרות חומרי הגלם. לא מזמן נודע על משגיח שנסע להכשיר מפעל מסובך בחו"ל, שאף את השפה האנגלית לא ידע... בחלקם שורר בלגן ובלבול וכל פקיד חותם על התעודה. חלק מכשרויות הנ"ל מזלזלים במודע, או מתוך חסכון בכוח אדם, וקיימים עבור בצע כסף בלבד. מספר משגיח כי מתוך 10 שנים בהם הוא משגיח במפעל בהשגחת אחד הבדצי"ם, פעמיים בלבד ביקר רב או מפקח מטעם הבד"צ במפעל...

3. תרומות ומעשרות: בחלק גדול של בתי האוכל, מקור הירקות והפירות הוא השוק הסיטונאי העירוני ולא בהשגחה מהודרת, זאת בזמן שכל היודע מצב הכשרות בשווקים אלו לא יגע במלפפון לפני שיעשר אותו שוב. ולא יאכל תפוז עקב חשש ערלה.

4. ירק עלים: למעלה מ50 חברות משווקות כיום ירק עלים ללא חרקים. כשרק 5 מתוכם אכן רציניים, והשאר מלאים בתולעים תריפסים ושאר מרעין בישין. בבתי אוכל המדוברים אין כל הגבלה ואין יכולת להגביל את בעל העסק להשתמש רק בחברות מסוימות

5. תולעים בירק: גם כשרוכשים ירק עלים מחברה רצינית יש צורך להשרותה במי סבון ולשטפה היטב כיוון שאף החברות הרציניות מאשרות לשיווק עד 2 או 3 תריפסים לשקית ומסתפקים בכך שכותבים על גבי השקית כי יש לשטוף לפני השימוש. אך ידוע הדבר כי בבתי האוכל האמורים, סומכים... על שוטף הכלים שישטוף את הירק. איני מצליח להבין מדוע קמח וקטניות בודק המשגיח ואילו ירק עלים הנגוע פי 100 סומכים על מנקה הכלים.

6. תולעים בקמח: הלחמים ומוצרי המאפה בבתי אוכל אלו מקורם בקונדיטוריות ומאפיות אשר בחלקם ביקרתי והם נגועים מאד בחרקים ובחלקם סומכים על בעל הבית שיטרח וינפה את הקמח או שהקמח שוהה זמן רב בחוץ עד לשימושו והוא מתליע וכן הפיתות והלאפות יש בהם חשש כי גוי הוא זה שהדליק את התנור.

7. הפרשת חלה: במאפיות רבות אין מפרישים חלה וסומכים על כל מיני הפרשות של פעם ביום על תנאי שלא תמיד הנוסח שלו מתאים וקיימת אפשרות סבירה שבחלקם מאכילים את עם ישראל טבל.

8. בישולי עכו"ם: רוב עובדי המסעדות כיום הינם עולים אשר יהדותם מוטלת בספק, והם אלו שגם מדליקים את אמצעי הבישול ואין בכוח המשגיח לכפות עליהם בירור יהדות ודי בכל שהעובד יודע לומר שמע ישראל כדי לאשר לו להפעיל את האש ויש כאן חשש קרוב של בישולי גויים.

9. טבילת כלים: ב90 אחוז מהמלונות והמסעדות המהדרין לא טובלים כלים.

סח לי בעל מסעדה כשניסיתי לשכנעו לשדרג את כשרותו ואז יוכל לפרסם בשמי כי ניתן באחריותי לאכול בלב שלם במקום, אך זאת רק לאחר הגבלת חומרי גלם למספר מצומצם של וועדי כשרות, ולרכישת ירקות ממקור מהודר, השיב לי. תראה: אני לא שומר מצוות, הסיבה היחידה שהמסעדה שלי כשרה למהדרין היא כדי לזכות להגדיל את קהל לקוחותיי ולסחוף קליינטים מהציבור הדתי וחרדי, שא סביב עינייך וראה, חצי מסעדה מבני ברק והחצי השני מכפר חב"ד... מדוע לי להתאמץ ולהחמיר ולהכביד על עצמי.