שרה פרדס

פרקי התהילים שקראו בכוונה עסקני שכונת חב"ד בלוד, הבהירו כי דבר מה מיוחד ויוצא דופן עומד על סדר היום.

כשהם הציגו את רגלם על מפתן בניין העירייה, גברה בלב כולם התחושה שהנה, יום הדין זה כאן. רק מי שנחנק תחת מצוקת הדיור יכול להבין את תחושת חוסר האוויר, שאינה רק וירטואלית. אי אפשר לשאת את המצב יותר!

"זה כשני עשורים ישנם דיבורים על ההרחבה הצפויה של שכונת חב"ד, הנמצאת בפתחה של לוד ומונה כ-500 בתי אב" מספר יו"ר וועד השכונה, ר' חיים גלינסקי. "התכנית לא קיבלה את האישור המתאים. היא נפלה בין הכיסאות, התעופפה מעל לראשיהם של ראשי העיר השונים והוועדות הקרואות, ובסופו של דבר עברה הקפאה עמוקה לשנים רבות".

וכמו להכעיס, לאחרונה הגישו אדריכלים תכנית לבנייה בצמוד לשכונת חב"ד לגובה של בניינים בני עשר קומות ויותר, אותם ביקשו לשווק לציבור הכללי בעיר. כשכנים, הגישו נציגי השכונה את התנגדותם לפרויקט, והוזמנו לדיון המכריע בעירייה, שידון על עתידה של השכונה.

"הגענו לדיון בפיק ברכיים, ממלמלים תפילות", מוסיף גלינסקי. "ביקשנו מנציגי העירייה להקצות את השטח לחב"ד, על מנת לענות על צרכי הגידול הטבעי של השכונה. לאדריכלים הנכבדים הסברנו, כי מאחר שחסידי חב"ד אינם נוהגים להשתמש במעלית שבת, הגובה המרבי של הדירות יכול להיות חמש קומות. בסיעתא דשמיא, הדברים התקבלו על לבם, ההתנגדות אושרה על ידי הוועדה המחוזית של משרד הפנים והוחלט לייעד את השכונה החדשה לחסידי חב"ד, כאשר הבניינים יכללו חמש קומות בלבד. אנו מקוים כי בחודשים הקרובים יחלו עבודות פיתוח הקרקע , הוצאת המכרזים והבנייה".

מלבד הבנייה החדשה, הציבור החרדי גילה את לוד כיעד אטרקטיבי להשקעות - מרכז הארץ, קרוב מאוד לריכוזים החרדיים בבני ברק, בירושלים ובבית שמש, ליד תחנת הרכבת וסמוך לכביש שש - מה שגרם למהפכה בשוק הדירות מיד שנייה ולעליית מחירים תלולה ביותר.

1,550 יח"ד חדשות

בשונה מערים אחרות, שבהן ראשי הערים מטרפדים כל יוזמה להתיישבות חרדית מחשש לכיסאם, בלוד מכהנת כיום וועדה קרואה היודעת היטב שרק ציבור חרדי איכותי יכול לחלץ את העיר ממעגל הפשע והנחשלות, שאפיינו אותה בשנים האחרונות, לאחר שכל מי שיכול היה לעזוב - עקר למודיעין הסמוכה, בעוד כל הניסיונות להביא לעיר ציבור חילוני איכותי עלו בתוהו.

"בחמש השנים הקרובות מתוכננות להיבנות כ-1,550 יחידות דיור חדשות בלוד, עבור הציבור הדתי, אומר לנו דובר העירייה, יורם בן ארוש. "רוב הדירות, כאלף במספר, ייבנו בשכונת אחיסמך הגדולה (עסקנים אומרים כי האכלוס יהיה ליטאי), כ-200 נוספות בפרויקט "שער העיר" בסמוך לשכונת חב"ד, וכ-350 בשכונת רמת אלישיב.

גלינסקי אופטימי: "אם בשנים האחרונות היינו עדים להתרוקנות שכונות שלמות מיושביהן היהודיים, כאשר את הדירות הריקות תופסים ערבים, בשנה וחצי האחרונות המגמה התהפכה. אמנם, הציבור הערבי לא נטש את העיר, וכנראה לא מתכוון לעשות זאת בקרוב, אך כל דירה המתפרסמת למכירה נחטפת תוך מספר שעות על ידי יהודים שומרי מצוות. מדובר בציבור חרדי הרוכש את הדירות כהשקעה או כמגורים עתידיים לילדיו, במקביל לציבור חזק ואיכותי מקרב חובשי הכיפות הסגורות שתקע יתד בעיר.

הגרעין הדתי לאומי מונה כיום כשש מאות משפחות. הם רוכשים כל דירה שמתפנה בעיר, אפילו בשכונות מעורבות. כתוצאה מכך, דירה שעלתה לפני כשנתיים עשרים אלף דולר עולה כיום פי שלושה, ומחירה של דירת שלושה חדשים בשכירות האמיר לכדי אלפיים שקל. מומחי הנדל"ן טוענים שזו רק ההתחלה".

בעיני הד"ר משה ליבוביץ, ממייסדי העיר ביתר וכסיף, הנחשב כיום לאחד מאדריכלי ההתיישבות החרדית, עליית המחירים הזו היא אות כישלון.

"התכנית המקורית שלנו היתה ליישב את לוד בציבור חרדי גדול, שיקבל דירות מוזלות באמת", הוא משחזר. "בעצה אחת עם העירייה ועם גורמים נוספים פעלנו להקמת שכונה חדשה, בקרקעות שייעדו לבניית שכונת אחיסמך, במקביל לרכישה מסיבית של דירות יד שנייה ברחבי העיר. המטרה היתה לקבל את הקרקעות במחיר מוזל, כאשר מחירי הדירות לא יעלו על שישים אלף דולרים. בעיריית לוד ובמשרד השיכון הסכימו למהלך בשל רצונם להתגבר על הבעיה הדמוגרפית והתדמיתית של העיר, ואנו הצלחנו לשכנע אותם שלציבור שלנו אין כסף לקנות ביוקר.

"לצערנו, ברגע האחרון המהלך ירד לטמיון. אולי היה זה הפרסום המוקדם שזלג בטרם עת. ביום בהיר אחד קיבלתי הודעה כי אחד היזמים הפקיד לפני שעתיים 16 מליון דולרים כמקדמה על מחיר הקרקע, בתוספת הערה עוקצנית על כך שכנראה לציבור החרדי יש כסף מיותר. כמובן, ניסיתי להבהיר כי אותו יזם התכוון לעשות קופה על חשבון הזוגות הצעירים, שיקנו את הדירות בפרויקט הזה בהרבה יותר כסף ממה שהוא היה אמור לעלות מלכתחילה, אך את הנעשה אין להשיב".

ליבוביץ סובר כי אם הציבור החרדי יגיע בצורה מאוחדת, לאזורים שלמים בכל רחבי הארץ במקום לשכונות, נוכל לראות את האור בקצה המנהרה. "לפתע נגלה שיש לנו הרבה דירות, בהרבה מאוד מקומות בארץ, ובמחירים שכל אחד יכול לעמוד בהם".

נשמע כמו חזון אחרית הדירות, ועד שזה יקרה, כולם מחפשים את הפרויקט השאטרקטיבי הבא.