לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:

לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (להורדה)

התספורת - היום הגדול של הילד הקטן

מנהג גדול בישראל הוא שביום מלאת לילד שלוש שנים גוזזים את שערות ראשו בפעם הראשונה, ומשאירים לו "פאות" משני צידי הראש כמצוות התורה. פעולת התספורת היא חינוך הילד לתורה ומצוות ויראת שמים, וסגולתה, המשכת קדושה על נפש הילד.

ענין התספורת נושא גם רעיון הטמון בפסוק: "כי האדם עץ השדה". שלוש שנים הראשונות של הילד שבהן אין גוזזים את שערותיו, דומות לשלוש השנים הראשונות של האילן שבהן פירותיו לא נאכלים. וכשם שבאילן, השנה הרביעית היא קודש, כך גם אצל הילד, ביום מלאת לו שלוש שנים הוא מקבל את הקדושה, כיוון שאז מתחיל חינוכו האישי לתורה ומצוות.

בנוסף לתספורת והשארת הפיאות, ביום מלאת לו שלוש שנים מתחיל הילד בקיום מצוות נוספות, כמו: לבישת טלית קטן, אמירת ברכת המזון ושאר ברכות, קריאת שמע, תפילה ועוד.

המנהג בקהילות ישראל, שכאשר מגיע הזמן של ילד צעיר ללמוד עם ילדים אחרים, לוקחים אותו ל"חדר" מיוחד ללימוד התורה ואותיותי'ה נוהגים לעשות זאת בבוקר, בגלל שמשווים את ההכנסה לחדר ליום שבנ"י עמדו ליד הר סיני לקבל את התורה שניתנה בבוקר. סיבה נוספת: הבוקר הוא "עת רצון".

ביום ההכנסה לחדר על הילד להיות רחוץ ולבוש בגדים נקיים, ההורים בעצמם יביאו אותו לחדר, ומכסים אותו בטלית, שלא יראה שום דבר טמא וגם כדי שלא יהי' עין הרע.

כשנכנס הילד לחדר הילדים זורקים עליו סוכריות- המנהג הוא לספר   לילד שהמלאך מיכאל זורק עליו סוכריות במטרה שילמד בחשק ויבין שיש שכר מתוק ללימוד התורה.

כאשר מביאים את הילד – המלמד מושיב אותו על ברכיו כמ"ש "כאשר ישא האומן את היונק".

המלמד מצביע על האותיות ואומר אותן מא' עד ת' והילד חוזר אחריו ואחר כך חוזר שוב להיפך מת' ועד א'. מטפטפים דבש על האותיות והילד מלקק, בשביל לסמל שיהיה לו קל ללמוד את התורה, ושדברי תורה יהיו תמיד מתוקים בפיו כמו דבש כמ"ש "ומתוקים מדבש". (תהילים)

המלמד אומר את הפסוק "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" מילה במילה והילד חוזר אחריו.

אחר כך מביאים עוגת דבש שעליה חרוטים (כמו הדברות שהיו חקוקות על לוחות הברית) הפסוקים: "ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים לדעת לעוף את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי", והמלמד קורא כל מילה והילד חוזר אחריו, ואז המלמד חותך את השכבה העליונה של העוגה שעליה חקוקים הפסוקים ונותן לילד לאכול.

לאחר מכן מקלפים ביצה קשה וכותבים עליה את הפסוק: "ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגילה הזאת אשר אני נותן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק", המלמד קורא את הפסוק הכתוב עליה מילה במילה והילד חוזר אחריו ואוכל את הביצה. מאכלים אלה נועדו לפתוח את הלב לתורה.

ההורים נוהגים לתת צדקה, לומר תהילים ולהתפלל שבנם יצליח בלימוד התורה, יהיה בריא וכו'. האופי של הילד מתחיל להתעצב החל מלידתו. ומגיל 3 מתחיל שלב חדש: שכלו בשל והילד יכול לקלוט ישירות את ההשפעה והאנרגיה החיובית של החינוך אותו מעניקים לו הוריו, מוריו והעולם הסובב אותו. זה הרגע לזרוע את הזרעים שפרותיהם יקטפו לאורך כל החיים.