בשנת תשי"א לקראת יום השנה הראשון להסתלקותו של הרבי הרי"צ, יצא הרבי בקריאת קודש "...לבקר (המוכשרים לזה) במקום כנוסי הנוער החרדי... ולבאר להם איך שחבה יתירה נודעת להם תמיד מאת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, לבאר להם את אשר תבע מהם והתקוה והבטחון אשר בטח בהם, אשר סוף סוף ימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולת הנוער".

חברי "המרכז ללימוד החסידות" שמרכזו בירושלים, שעוסקים במשך השנה כולה בהבאת אורה של תורת חסידות חב"ד בקרב תלמידי הישיבות מהחסידויות השונות, ראו לעצמם חובה קדושה לקיים את דברי הרבי ככתבם וכלשונם.

בבוקרו של יום חמישי, ג' תמוז יצא צוות "המרכז ללימוד החסידות" לישיבות חסידיות שונות וקיים סבב של שיעורים והרצאות בקרב תלמידי הישיבות.

במהלך ההרצאות הוצא לבחורים לכתוב פ"נ לרבי על-מנת לשולחו בו ביום לציונו של הרבי, והכן רבים נענו בשמחה להצעה.

בהמשך התקיימו מספר התוועדויות במוקדים שונים, כשההתוועדות המרכזית נערכה בבית כנסת חב"ד המרכזי בירושלים, שם נשא דברים הרב מאיר לוינגר במעלתו של יום קדוש זה ובאמונתו של הרבי שלבסוף כל יהודי באשר הוא ידבק בדרך האמת.